פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        משחק מכור?

        עשר של שבוע: האם לג'טס ולמיאמי יהיה יתרון כשישחקו אחרי ניו אינגלנד ולא באותה שעה ולמה אטלנטה לא יכולה לשקוט על השמרים?

        1. זהו, עוד שבוע אחד נשאר לנו לסופה של אחת מהעונות היותר מרתקות שראינו בשנים האחרונות, אבל איזה שבוע זה הולך להיות. שש קבוצות נאבקות על שלושה מקומות פנויים בפלייאוף ה-AFC ובערך אותו מספר מנסות לתפוס את שני המקומות שנותרו פתוחים ב-NFC. כמו כל שנה, גם השנה זה היה נראה די ברור כבר לפני כמה שבועות מי יהיו הקבוצות שימצאו את עצמן בפלייאוף ומי לא – הרי אין סיכוי שדנבר יפסידו את כל המשחקים שנשארו להם וסן דייגו ינצחו את כולם. הרי אין סיכוי שהג'טס יפסידו גם לסן פרנסיסקו וגם לסיאטל, ועוד אחרי ניצחון מרשים על טנסי. הרי אין סיכוי שבולטימור, עם מאמן וק"ב רוקי יעלו לפלייאוף על חשבון ביל בליצ'יק השועל הותיק. ואפשר להמשיך עוד ועוד – מיאמי אחרי עונה של ניצחון אחד על סף עליה לפלייאוף, אטלנטה אף היא עם מאמן וק"ב רוקי מבטיחה מקום בפלייאוף בעוד דווקא טמפה עם המאמן והק"ב המנוסים קורסת. איך אלדד זיו היה אומר – באמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה.

        2. אז סיומת מותחת תהיה לנו, ועדיין, בלי מעט טעם רע כנראה אי אפשר. בהחלטה שבשום מקום אחר בעולם לא היתה אפשרית, הועברו המשחקים של הג'טס מול מיאמי ובולטימור מול ג'קנסוויל לשעה מאוחרת יותר, משיקולי רייטינג נטו. בכל העולם כבר מזמן דואגים שמחזור משחקים מכריע ייערך באותה שעה (אפילו בישראל, מי היה מאמין) ורק באמריקה הג'טס מסוגלים לעלות למשחק המכריע כשהם יודעים שהסיכויים שלהם לעלות קלושים (אם הפטס מנצחים את באפלו, הסיכוי היחיד של הג'טס הוא שבולטימור יפסידו לג'קסונוויל שכבר מזמן סיימו את העונה). באמריקה, כמו באמריקה, הכסף הוא חזות הכל ואפילו ההגינות הספורטיבית לוקחת מקום ביציע כשהקופות מצלצלות, וזה נראה כל כך ברור, שאין אפילו מישהו שיקום וימחה.

        3. קבוצה שכבר יכולה להתכונן לפלייאוף בראש שקט היא אינדינפוליס, שניצחה כבר שמונה משחקים רצוף ונראית, כמו שרוזנטל טוען כל הזמן, כמועמדת לגיטימית לסופרבול. יש הרבה מה להגיד על הקולטס של העונה ובמיוחד על פייטון – המועמד המוביל שלי ל-MVP כרגע - ובשביל זה יהיה את שבוע הבא, אבל שתי נקודות ששווה לחשוב עליהן בינתיים: אחת, תמיד כשהקולטס נתנו לפותחים שלהם לנוח בשבוע האחרון, הם שילמו על כך ביוקר בפלייאוף, ובפעם היחידה שלא, הם גם לקחו אליפות, יהיה מעניין לראות אם טוני דאנג'י יישם לקחים השבוע. שתיים – הקולטס עשויים לסיים עונה עם 12 ניצחונות ועדיין יצטרכו לשחק שניים או שלושה משחקי חוץ כדי להגיע לסופרבול, בעוד שפיטסבורג, עם אותו מאזן, תצטרך לשחק רק שניים, אחד מהם בבית. טוב, אף אחד לא אמר שהשיטה מושלמת.

        4. הקבוצה השניה שיכולה לראות את עצמה מקופחת מהשיטה הנוכחית היא כמובן ניו אינגלנד שעם מאזן של 11 ניצחונות עשויה עדיין למצוא את עצמה בבית בעוד קבוצה עם שמונה ניצחונות תשחק בפלייאוף. שיטה היא שיטה ואין מה להלין עליה, אבל גם אם הם יראו את הפלייאוף בטלוויזיה הרי שלפטריוטס אין על מה להצטער – הם נתנו את המקסימום בהתאם למגבלות שלהם וביל בליצ'יק הוכיח שוב למי שעוד היה צריך הוכחה שעם או בלי מצלמות הוא עדיין אלוף עולם בלהוציא את המקסימום מחומר השחקנים המוגבל (עיין ערך – דלתא אוניל) שיש לו.

        5. עוד מוקדם לסכם, אבל אלא אם יקרה לג'טס סוג של נס ספורטיבי, הרי ששנת הקאמבק של פארב שסידרה לו אייטם קבוע במדור הזה, הולכת להסתיים בפיאסקו. זה לא שפארב לא היה סביר לאורך מרבית העונה, ואפילו הביא במו ידיו ניצחון או שניים (כולל זה על ניו אינגלנד) אבל פארב לא הגיע למדולנדס כדי להיות סביר, בשביל זה היה לג'טס את פנינגטון. פארב הגיע כדי להיות החוליה החסרה שתרים את הג'טס לדרגה של לפחות קבוצת פלייאוף, אבל בשבועות האחרונים אנחנו עדים לדעיכה שלו, עד כדי כך שהוא כבר מתחיל לעלות לקבוצה שלו במשחק. כמה אירוני זה יהיה אם דווקא פני, שהושלך כלאחר יד בשניה שבה פארב הגיע, יהיה זה שישלח אותם לשחק גולף ויעלה על חשבונם לפלייאוף בשבוע הבא, ועוד במדולנדס.

        פוטבול בשלג? יאם יאם

        6. דברים שאני שונא (גרסת החורף):

        - כתבות על כמה קלוריות יש בסופגניה

        - שפריצים של משאית על השמשה הקדמית

        - להלביש את הילד במעיל חורף

        - איצטדיונים סגורים

        7. בין כל קרבות העליה לפלייאוף, תהיה קבוצה נוספת שתיאבק על חייה במחזור האחרון, קוראים לה דטרויט ליונס. כבר כמה שבועות אני מאמין שהליונס לא יהיו מסוגלים להימנע מהעונה הראשונה של 16:0 בהיסטוריה (כמה אירוני, שנה אחרי עונת ה-0:16הראשונה בהיסטוריה) פשוט כי הם קבוצה כל כך גרועה. אבל גם אם יצליחו בדרך נס לנצח את גרין ביי בשבוע הבא (וכולי תקווה שיצליחו), הסיפור של הליונס יישאר עצוב בגלל שבניגוד למיאמי של עונה שעברה או קבוצות כמו קנזס או אפילו סינסינטי, בדטרויט התחושה היא של קבוצה בלי טיפת עתיד עם בעלים שאין להם מחויבות אמיתית למועדון (אחרת איך אפשר להסביר את השנים הארוכות של מאט מילן בעמדת המנכ"ל), שאם היתה ירידת ליגות ב-NFL כבר מזמן היתה מוצאת את מקומה איפשהו ליד שמשון ת"א. וכשמדובר בקבוצה עם כל כך הרבה היסטוריה כמו דטרויט, זה פשוט עצוב.

        8. אטלנטה הבטיחה את מקומה בפלייאוף כבר השבוע וקשה שלא להיות שמח בשביל האוהדים שלה, שעברו שבעה מדורי גיהנום עד העונה האחרונה. אם זה סאגת מייקל ויק או ההגעה והעזיבה של בובי פטרינו או סתם הצורך לסבול את ג'ים מורה ג'וניור (אוהדי סיאטל, אם אתם חושבים שהעונה היה לכם רע, חכו לשנה הבאה). אוהדי אטלנטה ראויים לשמוח על הופעת הפלייאוף הזאת אבל צריכים להיזהר מגורל דומה לזה של הסיינטס, גם שם הגיעו לפני שנתיים מאמן חדש ומספר שחקני פרנצ'ייז (בריז וקולסטון בעיקר) שנראו כאילו הולכים להצעיד את המועדון לעתיד חדש, תקווה שהתנפצה בשנתיים שבאו אחר כך.

        9. כמעט ושכחנו, אבל הטייטנס והג'איינטס הבטיחו את יתרון הביתיות שלהם בפלייאוף במפגשים שעשויים לחזור בגמרי החטיבות. הבשורה הטובה לטייטנס, חוץ מהניצחון, היא שהם הוכיחו שההגנה שלהם טובה מספיק לפלייאוף גם בלי אלברט היינסוורת'. הבשורה לג'איינטס, חוץ מהניצחון, היא שההתקפה שלהם מספיק טובה גם בלי פלקסיקו בורס, כל עוד ברנדון ג'ייקובס כשיר נמצא על המגרש. אם לפני שבוע התחלנו לתהות האם שתי הקבוצות הללו הגיעו לשיא מוקדם מדי, הרי שאחרי ניצחונות מרשימים על פיטסבורג וקרולינה, שתייהן נכנסות כפייבוריטיות ברורות לפלייאוף ועם הזדמנות טובה לתת לפצועים שלהם להחלים ולהכנס בשיא הכושר לינואר.

        10. בטח גם אתם חשבתם ש:

        - אין, פשוט אין, דבר יותר יפה בספורט מאשר פוטבול בשלג

        - הפלאג על מלאך השלג של ווס וולקר היה אחת הפעולות הקטנוניות שנראו אי פעם על מגרש פוטבול

        - לא משנה איך ג'ף גארסיה משחק, הוא תמיד יישאר בן זונה קשוח (איזה בומבה לפנים הוא חטף, אלוהים ישמור, ואז גם חזר למשחק כמו כלום)

        - הגיע הזמן שדונובן מקנאב יקנה כבר מעיל פרווה וגמרנו

        - הפרסומות של פורד אולי לא יגרמו לי לקנות פיקאפ, אבל לא הייתי מוציא מחשבון התקף אפילפסיה

        - הלוואי על כל שחקן ב-NFL להיות בכושר של ג'וניור סיאו בגיל 40

        - טוב ששון אליס פשוט לא זרק את יאטי על האוהד בסיאטל

        - בקרוב שימי יוציא חוזה עליי, עם הנאחס ששמתי על טמפה

        - באמת, יש דבר יותר יפה מפוטבול בשלג?