משבר קיצוני

בסיום אחד האימונים בעידן רוני לוי הגיע מיכאל זנדברג לחדרו של מאמן מכבי חיפה דאז. "איך זה שאני לא אחד מהברגים המרכזים בקבוצה?", תהה הקשר. "אני מרגיש שאני יכול לתת הרבה יותר ובכל זאת לא בונים עלי כאחד המובילים". לוי הסביר לזנדברג שמבחינת כישרון הוא בין השחקנים הטובים בקבוצה, אך ההשקעה שלו לוקה בחסר. "תעבוד על הגוף והיכולת הטקטית שלך ותהיה הבורג המרכזי שלנו", קבע המאמן.

לזנדברג לקח מעט זמן להתאים את עצמו לדרישות של המאמן, אבל בשנה האחרונה מתוך שלוש של רוני לוי זנדברג פרח. "הוא חזר ועשה דברים שמקצוען צריך לעשות והוא לא אוהב", מסביר רוני לוי. "גם לפני הוא נתן מאה אחוז באימונים, אך בחלקים שהוא אהב הוא נתן הרבה יותר. כשהיו משחקונים או חלקים אחרים שהוא אוהב, מיכאל נותן מאה ועשרים אחוזים. החוכמה היא לתת את האקסטרה גם בדברים לא כיפים כמו עבודה על כוח ויכולת גופנית או דברים טקטיים ששחקנים לא אוהבים. הוא ממש למד לאהוב את זה, למד להיות מקצוען".

הרף החדש שרוני לוי ביקש להניח בפני זנדברג הגיע פחות או יותר אחרי עונת השיא שלו במכבי חיפה של שום, אליה הגיע ב-2002/3 וכבש מיד 14 שערים. אז, כמו היום, אחרי עונת שיא, זנדברג נכנס לתקופת קיפאון ובשנתיים הראשונות של רוני לוי התקשה להרים את עצמו ולהוסיף דברים חדשים למשחק שלו. זה הרבה יותר ממזכיר את זנדברג של העונה. גם בעונה שעברה זנדברג הוריד הוליך, אחרי עונת האליפות הראשונה עם בית"ר ירושלים בה היה השחקן המצטיין. גם הפעם, סוחב הקשר עונה שנייה ברציפות בה הוא ממעט להשפיע על בית"ר, דווקא בעונה בה כולם ציפו כי הוא יחזור לעצמו, ימצא אתגר חדש ויעזור לקבוצה הירושלמית המשוועת למנהיג. "על פני השטח אי אפשר לבוא אליו בטענות", אומרים בבית"ר. "הוא לא מאחר, לא עובר עבירות משמעת, מגיע לכל אימון ומתאמן ברצינות, אולם ההרגשה היא שהוא מגיע לעבוד ולא מעבר. הוא נותן את מה שצריך ומחתים כרטיס".

בבית"ר רואים בדברים האלה חלק מהבעיות של זנדברג (28) העונה, בטח על רקע השמועות על הרגלי חיי הלילה שלו. לא פעם תהו פרשנים מדוע נוטה ראובן עטר להחליף את זנדברג, כמו למשל בהפסד להפועל תל אביב בטדי, אבל הסיבה העיקרית לכך הן ראותיו של השחקן שלא תמיד עומדות בעומס. דוגמה קטנה נוספת לכך היא אולי הקשר שזנדברג פיתח עם כתבי רכילות, והדרך שבה דאג שלא יכתבו עליו אייטמים שיסבכו אותו וימנעו תמונות מביכות. לפני מספר חודשים, כשהעלו לאחד מאתרי הרכילות תמונה לא מחמיאה של בת זוגו, ניסה לנצל את קשריו כדי שהתמונה תרד, וכאשר כשל ניתק את הקשר.

"הבעיה שלו היא שהוא לא משקיע בכושר", סבור גורם בצוות המקצועי שעבד בעבר עימו בבית"ר. "כבר בדקה ה-70 הוא היה שופך לאגר, ואחרי כל משחק לוקח לו יומיים להתאושש, בהם הוא לא יכול היה להתאמן, מה שלא הפריע לו לצאת לבלות מיד אחרי משחקים".

רוני לוי, לא רואה בעיה בבילויים. "גם אם רואים את מיכאל על שפת הים או בפאב, הוא עושה את זה בזמנים נכונים והוא יודע להכין את הגוף שלו והמנטאליות בצורה טובה. הוא לא עושה דברים אסורים או כאלה שפוגעים בו. כולם אוהבים לבלות ולשתות, אבל יש זמן לכל דבר. בתקופה שאין משחקים או אחרי משחק הוא מרשה לעצמו לבלות במינון נכון".

יהיו שיגידו שסגנון החיים של זנדברג לא השתנה העונה, אבל מה שכן השתנה זה הרעב שלו. זנדברג, זו השנה השנייה ברציפות, משחק כאילו אין לו יותר מדי מה להוכיח. הוא את שלו עשה באליפות הראשונה, אז הצדיק את חוזה העתק שקיבל. בעונה שעברה הקבוצה של שום הסתדרה לא מעט בלעדיו, אך העונה זה רק נראה פחות טוב. הקשר נראה עייף, מתקשה לפלס עם גופו וכדרוריו את אותם שבילים שחרש במגרשים – אם בגלל אי התפתחות פיזית ואם קיפאון מנטאלי.

"מיכאל הוא השחקן המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי בחמש השנים האחרונות, זה טבעי שאחרי חמש אליפויות ברצף תהיה ירידת מתח. לכל שחקן יש תקופות פחות טובות", מסכים יצחק שום, מאמנו בעונה שעברה בבית"ר ובעונה הראשונה במכבי חיפה. "אין ספק שיש פה פונקציה של שובע, אבל זה לא אצל מיכאל אלא אצל כל הקבוצה", מוסיף אלי כהן. "חסרים לו ביטחון, חדוות משחק ושמחה, ואלה יכולים לחזור רק עם הזמן ועם ההצלחה".

רק עכשיו, אומרים בבית"ר, הם מבינים כמה התרומה של גל אלברמן עלתה על זו של זנדברג. "היום אנחנו רואים כמה זנדברג נגרר אחרי אחרים. כשכולם בינוניים, הוא בינוני. כשכולם טובים, גם הוא טוב. היום הוא רדוד כמו כולם, וזאת הבעיה המרכזית שלנו. שלא תבין, באימונים הוא נותן הכול, נלחם בכל משחקון פנימי והתערבויות פנימיות, הוא מאוד אכפתי, אולם הוא לא אחד שיכול להרים קבוצה. כשכולם על הרצפה, גם הוא שם".

לעומת זאת, אלי כהן, מאמן קרית שמונה ואחד מאלו שהמליצו ליעקב שחר להביאו לחיפה, סבור שצריכים לדחוף את זנדברג להרים את הקבוצה. לשים לו את המפתחות ביד. "מיכאל הוא שחקן שיכול וצריך להנהיג, אבל הוא צריך שיתנו לו את זה", אומר כהן. "הוא צריך שיגידו לו שסומכים עליו ובונים עליו שינהיג, וכל עוד לא עושים את זה, הוא לא עושה את זה. מה גם שכעת, כשהוא חסר ביטחון, הוא לעולם לא ייקח את המושכות לבד. כרגע, כשהמצב הכלכלי של המועדון לא ודאי והשמועות כל הזמן מרחפות, זה מפריע לשחקנים, בעיקר לאינטליגנטים שבהם. חוסר הוודאות, חוסר הביטחון והשובע יוצר תקופה רעה, ברם לא רק למיכאל אלא לכל הקבוצה".

"כדי לצאת מהתקופה הזו, צריכים רוטציה, להחזיר את הרעב", ממשיך כהן. "חוץ מזה, רק הצלחה ברצף, כמה משחקים טובים, ביחד עם הידיעה שבונים עליו כמנהיג וכבורג מרכזי, יחזירו אותו מהר ליכולת טובה. אני מאמין במיכאל ובטוח שיש לו עוד הרבה לתת בכדורגל הישראלי, יש לו עוד כמה שנים טובות".

"זה לא נורא אחרי שלוש שנים מצוינות לתת בגיל 28 עונה קצת פחות טובה ולשמור כוחות לשנים הבאות ואז לתת עוד 4-5 שנים טובות", סבור רוני לוי. "הוא לא עבר פציעות קשות, הגוף שלו מתוחזק, כך שהוא יכול לעשות את זה. אולי זה לא נראה ככה עכשיו, אבל פוטנציאלית השיא של מיכאל עוד לפניו".

רוני לוי בהחלט צודק, השאלה היא איך ומתי. כבר הרבה מאוד זמן בבית"ר מדברים שזנדברג ישחק בעונה הבאה במכבי תל אביב, אך במשחק האחרון בין שתי הקבוצות חלק גדול מאוהדי מכבי הבהיר לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים כמה הם לא ששים לקלוט אותו. תוסיפו לזה את חוסר הרצון של אלכס שניידר להשקיע יותר מדי בימים של תוצאות מחפירות בליגה ומשבר כלכלי בעולם, בטח שלא להעניק לזנדברג את אותו חוזה שמן שקיבל מארקדי גאידמק, והרי לכם סוג של בעיה.

כשזנדברג שידרג את עצמו מחדש בסוף עידן רוני לוי, היה לו עוד לאן לשאוף. את הדרך לקאמבק, שחקן בית"ר יכול למצוא הערב בקרית אליעזר, אבל מה יהיה הלאה? איזה רף חדש עוד מחכה לו בארץ והאם יש לזנדברג כוח לקפוץ מחדש. יש הטוענים כי אם הוא לא היה נשאר בארץ כל כך הרבה שנים ולא הולך אחרי הכסף של גאידמק, אף אחד עכשיו לא היה מתלונן על שובע או מחסור באתרים. היום, למרבה האירוניה, חו"ל נראה כמו פתרון לא רע לשחקן ליגה מצוין שנתקע בבינוניות, השאלה אם הוא עוד יכול.

"זנדברג עשה קריירה גדולה בארץ, הוא לא יצא לאירופה כי הוא הרוויח כסף טוב בישראל, ושחקנים שמרוויחים טוב לפעמים מעדיפים את הנוחות של הארץ על פני החיים הקשים יחסית באירופה", אומר דודו דהאן, אחד ממייצאי השחקנים המוצלחים בארץ, שלא צופה לזנדברג ביקוש גדול ביבשת. "לניסיון אין מחיר וגם באירופה יודעים את זה. הוא עדיין יכול לצאת, בעיקר כי הוא שחקן חופשי בסיום העונה. לא לליגה גדולה, וגם לא לבלגיה, אבל ביוון הוא יכול להשתלב יפה מאוד".

מיכאל זנדברג סירב להגיב לכתבה זו.