פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פתטי

        במשך שנים שיטת הגביע הקלה על מכבי ת"א לזכות בתואר השני בחשיבותו בכדורסל הישראלי. התבטאותו היהירה והמבישה של פיני גרשון נגד המבנה החדש, חשפה במלוא עליבותו את האיש שמנסה להיות יותר מכביסט משמעון מזרחי

        מאז חזר לאמן את מכבי תל אביב, הוכיח פיני גרשון כי לא איבד את הטאצ'. על המגרש, אסופת השחקנים בצהוב לאט לאט מתגבשת למשהו שנראה כמו קבוצת כדורסל, כזו שאמורה להצדיק את הכסף הרב שהשקיעו בה. מחוץ למגרש, פיו מפיק מרגליות ויורה אותן לכל עבר. הופעתו של גרשון בשמי הכדורסל האפורים של ישראל היא ללא ספק מרעננת, מבדחת לפרקים ובעיקר נחוצה לענף, שחסר אבק כוכבים.

        אולם מאז חזר גרשון ליד אליהו הוא מתגלה כפתטי מתמיד. מאז מונה לתפקיד, גרשון מנסה להוכיח לכל העולם שהוא יותר מכביסט ממכביסט, יותר מכביסט אפילו משמעון מזרחי. נוח לספר לאוהדים ש"קראו לי חזרה אל הדגל", כאילו שלא משלמים לו שכר של כ-700 אלף דולר לעונה, סכום שהופך אותו למאמן היקר בתולדות מכבי תל אביב. "כשפרדמן אמר לי בוא למכבי, חשבתי שיש לי פרקינסון, אם היו לידי כמה בחורות הן היו נהנות מזה", אמר העילוי שניסח מחדש את תורת הגזע, וחשב שמישהו באמת יאמין כי הוא בא למכבי רק כדי לעזור. כאילו שמכבי היא לא עסק לכל דבר, קבוצה מקצוענית וצינית, אלא סניף האגודה למען החייל בשכונת יד אליהו, בו גרשון מתנדב.

        מפגן ה"ציונות" וה"מכביזם" הגיע לשיאו אחרי שחזר גרשון מלה מאן, ואיתו הגיע לשיאו גם מפגן הציניות. גרשון קונן על כך שמכבי תאלץ לשחק משחק אחד בשלב שמינית גמר גביע המדינה, ללא אפשרות להתאמן במגרש היריבה. מדובר בשיטת גביע מקובלת בלא מעט מדינות באירופה ובלא מעט ענפי כדור, אבל את גרשון עניין לדעת “מי הגאון שהמציא את זה”. מכבי תל אביב נהנתה ועדיין נהנית מיתרון עצום על פני הליגה הישראלית, ובמשך שנים נערכו משחקי גמר הגביע ביד אליהו, מבצרה הביתי, אולם גרשון, בעבר אופוזיציונר גדול למזרחי ושותפיו, מתעלם מהפרט הקטן הזה. כאן מתגלה גרשון במלוא עליבותו. ב-1998 הוא אמר את הדברים הבאים: "ברור שאם חוקי האיגוד יישארו כאלה ומכבי תל אביב תמשיך לשלוט בכיפה מבחינת הכסף והחוקים, אתה יכול להתמודד על התואר אבל המשחק מכור. את גמר הגביע משחקים אצלם באולם הביתי, ביד אליהו ואני לא מבין למה".

        מאז מונה בעונת 1998/99 למאמן מכבי, פיני גרשון שינה את עורו. במשך שנים הוא מזלזל בליגה שהביאה אותו לתפקיד הרם, כשהחליף אז את יורם חרוש, וברוב חוצפתו ירק לבאר ממנה שתה כשאמר בינואר 2002 כי הליגה עושה למכבי רק נזק. גרשון מזלזל בקבוצות המקומיות, אלו שהגיעו למשחקי הפיינל פור והגביע ביד אליהו, נלחמו, התאמצו וגילו רוח ספורטיבית, למרות שלמכבי היה יתרון מובנה. במשך שנים מכבי אספה לחיקה גביעים, הן משום שליטתה בזירה המקומית, אך לא מעט הודות לשיטה שהעניקה לה יתרון על כל יריבה: הגמר נערך בהיכלה הביתי. כך לגבי שיטת הפיינל פור. אם יש משפט שמגלם בתוכו את אותה צביעות, את אותו ניסיון פתטי להיות "גדול המכביסטים", את אותה התנשאות מקוממת, הוא: "אמרתי לשמעון: 'אם הם רוצים לקחת את הגביע, בואו ניתן להם אותו וזהו'".

        ספק אם נשמע בקרוב אמירה יהירה ומבישה יותר ממשפט גרשוני טיפוסי זה. ניתן להם וזהו? גרשון כנראה שכח שמכבי לא הניפה גביע כבר שנתיים, כך שמכבי לא נותנת דבר למישהו, אלא צריכה להילחם על התואר. העובדה שאף אחת מקבוצות הליגה לא פסלה את שיטת הגביע, מלבד מאמנה של הקבוצה הכי עשירה וחזקה בארץ, היא אות קלון למועדון כמו מכבי תל אביב, ולעומד בראש הצוות המקצועי שלה.

        גרשון קיווה בעבר שהאיגוד ישנה את הכללים, כדי שמכבי לא תשלוט בכיפה, ועתה, כשהם שינו והלכו צעד אחד קטן לקראת הקבוצות הקטנות (ולאו דווקא נגד מכבי), הוא מתרעם. זאת למרות שהוא יארח את משחק הגמר, אם יגיע אליו. כמו אז, כשיילל על כך שגמר הגביע מתקיים באולמה של מכבי, גם היום גרשון מיילל על כך שהשיטה "עקומה" ומקפחת את קבוצתו. מכביסט בשירות קבוצתו? לא. סתם אחד שמיילל עבור מי שמשלם לו.