דווקא בימים בהם הפך קרלוס ארויו לשק החבטות הרשמי של תקשורת הספורט בישראל, זכה הפורטוריקני לחיזוק מפתיע בסוף השבוע שעבר. "הוא לפחות מנסה", גונן מאמנו, פיני גרשון, בהתייחסו לתצוגת הנפל של הרכז באבלינו. אם בקדנציה הקודמת במכבי תל אביב נודע גרשון במנהגו להתעמר ברכזיו הסוררים קשה לשכוח את ספסולו הממושך של שרונאס יאסיקביצ'יוס באחד ממשחקי היורוליג, אל מול הוריו שישבו ביציע, כמו גם את מערכת היחסים המעורערת עם וויל סולומון ושלל העקיצות ששלח בכיוונו הרי שנכון להיום, ועל אף האכזבה הגדולה מיכולתו, זוכה ארויו ממאמנו לחיזוקים חיוביים בלבד. "גם באימונים פיני לא מעז להעיר לקרלוס", מגלה אחד השחקנים. "יש כאלו שכבר חטפו ממנו על הראש, אבל לארויו הוא לא אומר מילה".
התמיכה הבלתי-מסויגת הזו מזכירה את היחס המועדף ממנו נהנה סקוני פן, רכזה המוביל של אולימפיאקוס בעונת הבכורה של גרשון במועדון היווני. "פן פתח את העונה בצורה רעה", נזכר העיתונאי ניקוס ורלאס. "הוא לא שיחק טוב ולפעמים ממש פגע בקבוצה. בכל פעם שאלנו את פיני האם הוא מאמין שפן שחקן טוב מספיק לקבוצה גדולה כמו אולימפיאקוס, והוא תמיד הגן עליו. פיני אמר ש'יש עליו לחץ וקצת קשה לו לתפקד בסיטואציה הזו', אבל הדגיש שעדיין מדובר בשחקן נהדר".
אלא שבסיום אותה עונה מיהר גרשון לחתוך את פן, והתביית על גארד אחר ג'אנרו פארגו, אז שחקנה של ניו-אורלינס הורנטס והיום בדינמו מוסקבה. "הפעילו על פארגו לחץ עצום, אבל בסופו של דבר הוא בדיוק התחתן והעדיף להישאר בארה"ב", מוסיף ורלאס. במקומו הוחתם לין גריר, ששוחרר באותה עת ממילווקי באקס ועדיין נמצא במועדון. באותו קיץ, יש לציין, התחרתה אולימפיאקוס על שירותיו של יאסיקביצ'יוס, אולם הפסידה במרוץ ליריבתה פנאתינייקוס. בראיון לטלוויזיה היוונית שנערך לפני מספר שבועות גילה גרשון כי כלל לא רצה להחתים את הליטאי, אך נדחק לפינה בידי הנהלת הקבוצה.
סולומון, פן, גריר, פארגו, ארויו כולם קומבו-גארדים ולא רכזים קלאסיים, סקוררים חסרי מצפון, שדורשים את הכדור ומחזיקים ביכולת סיום שלרוב עולה על יכולת המסירה שלהם. כפועל יוצא, סגנון המשחק הראוותני שדוגלים בו מביא לאיבודי כדור מרובים. כיצד מתיישב הדבר עם ה"תיעוב והשנאה של פיני לאיבודי כדור מיותרים ולטעויות בהתקפה, הדרישה שלו לשלמות ולקבלת החלטות ברמה הגבוהה ביותר שיש", כפי שמעיד שחקנו לשעבר, פפי תורג'מן?
"פיני מחפש רכז שייצור עבורו נקודות, אם במסירה או בקליעה", משיב אלעד חסין, עוזרו באולימפיאקוס וכיום עוזר מאמן מכבי חיפה. "השיטה שלו בנויה על צבירת נקודות, ולכן חשוב לו להביא שחקן שהוא הכי קרוב לחבילה ההתקפית המלאה. ברור שהוא היה רוצה גם שחקן שעושה בדרך מינימום טעויות, אבל זה כמעט ולא קיים בשוק".
ניסוי פארקר
את ההצלחה הפנומנאלית עם מכבי ושתי אליפויות היורוליג בהן זכה ב-2004 ו-2005 ייחס גרשון בעיקר לשחקן אחד: אנתוני פארקר. "בלי פארקר לא היינו מגיעים לכאן", הכריז בימים שקדמו לפיינל פור 2006, ועל הדרך גימד גאוני כדורסל כיאסיקביצ'יוס וניקולה וויצ'יץ'. גם השבוע, לאחר ההפסד לבני השרון, שב גרשון והזכיר לעיתונאים כי "בקבוצה ההיא, אתם כל הזמן דיברתם על שאראס ואני דיברתי על פארקר. רק אחר כך שיניתם את דעתכם".
לפני שהגיע למכבי, נע פארקר בעיקר בין עמדת השוטינג גארד לעמדת הסמול פורוורד. בעגה המקצועית מכונה שחקן בעל איכויות שכאלה "סווינגמן" שחקן שיכול להתנדנד (סווינג) בין שתי העמדות הנ"ל; במכבי, ולראשונה בקריירה, העביר פארקר דקות משמעותיות גם בעמדה מספר 1 עמדת הפוינט גארד. "פיני השתמש בפארקר כרכז אחרי שראה שאחוז ההצלחה בתרגילים גדול יותר כשהם מתחילים אצל פארקר", חושף גורם לשעבר במכבי. בהתקפות בהן הוביל פארקר את הכדור, הוסט יאסיקביצ'יוס לעמדת הסקנד גארד.
מה עשה את פארקר לשחקן עליו אמר גרשון שהוא "הטוב ביותר שאימנתי בחיי"? "לפארקר הייתה תכונה נדירה, שפיני מייחס לה את החשיבות הגדולה ביותר הוא ידע מתי לוותר על הכדור בזמן ולאן לשלוח אותו בכל רגע נתון, כמעט מבלי לטעות", מרחיב אותו גורם-לשעבר. "גם במהלכים בהם פארקר לא מסר בעצמו את האסיסט לסל, המהלך התחיל אצלו. הוא ידע מתי להעביר את הכדור לוויצ'יץ', שהמתין על ההיי-פוסט ושלח את הכדורים לדאנקים של באסטון. כי אם פארקר לא נותן את הכדור בזמן לניקולה, ניקולה לא יכול להעביר את הכדור הלאה וככה אין דאנק". בשפת הכדורגל נהוג לומר על שחקנים ש"היו מעורבים במהלך שהביא לשער"; כפרפראזה על הביטוי הזה, אומר אותו גורם, "פארקר תמיד ידע להיות 'מעורב בסל' ולאו דווקא מי שבישל בעצמו, ועשה את זה עם קרוב לאפס טעויות".
גיא גודס, רכז גדול בדימוס ומאמן הפועל ירושלים בהווה, עבר גם הוא תחת ידיו של גרשון, וזוכר היטב את דרישותיו המחמירות. "קבלת החלטות זה שם המשחק עבור פיני", מספר גודס. "הרכז שלו צריך לשלוט בקבוצה, לרוץ מהר ולדעת לאן לשלוח את הכדור בהתקפות מעבר". ופפי תורג'מן מוסיף כי "בגלל שכל הפילוסופיה של פיני מתבססת על אחוזי קליעה גבוהים, מי שמחזיק את הכדור ביד, שזה בדרך כלל הרכז, צריך לקרוא את המשחק ברמה גבוהה ולנתב את הכדורים למקום הנכון. לדחוף כמה שיותר את הכדור לצבע, להגיע הרבה לקו העונשין ולקלוע גם משם באחוזים גבוהים. לכן גם בדרך כלל פיני ייקח לקבוצות שלו שחקנים שקולעים לפחות ב-75-80 אחוז מהקו. בשורה התחתונה, פיני רוצה את המהלכים שמביאים לו נקודות באחוזים הכי גבוהים, ולכן הוא מביא את השחקנים שלו לעמדות שמהן הם יכולים להוציא מעצמם את המקסימום. והרבה מאוד בשיטה המורכבת הזו תלוי בתפקוד של הרכז". במילים אחרות יעילות במקום הראשון, אסתטיקה במקום השני.
אל תפספס
תכנית סולומון
גרשון אהב לדמות את הרכז המוביל שלו לטייס קרב. שכן גם רכזים נדרשים לקבל החלטות רבות בזמן אמת, והתוצאה הבלתי-נמנעת של החלטה שגויה היא יירוט הכדור ואיבודו המיידי. "הרכז של פיני צריך להיות פרודוקטיבי מבחינה התקפית, ובעיקר שחקן פיק אנד רול טוב", מאבחן דן שמיר, עוזרו של גרשון במכבי וכיום עוזרו של דיוויד בלאט בדינמו מוסקבה. "כשפיני צריך להחתים רכז, ורק רכז, הוא תמיד יחפש את השחקן עם החבילה ההתקפית הטובה ביותר והאיכויות הגדולות ביותר באופן כללי. רק אחר כך הוא עושה את ההתאמות הנדרשות. לכן אם בשנה מסוימת השחקן האיכותי ביותר שפנוי הוא קצת שונה ממה שהיה לפני כן, פיני יידע לעשות את ההתאמות שצריך לעשות כדי להוציא גם ממנו את המקסימום".
כך שבתחילת המילניום הציגה מכבי קו אחורי שכלל את אריאל מקדונלד, ולצידו מארק בריסקר ודרק שארפ; אחר כך היו אלה יאסיקביצ'יוס, בורשטיין ופארקר; ובעונת 2005/6 סולומון, בורשטיין או שארפ ופארקר. "ההחלפה של שאראס בסולומון חייבה אותנו לעשות התאמות", משחזר שמיר. "סולומון, לדוגמא, היה שחקן הגנה מצוין, והבנו שזו נקודת כוח גדולה. אז צוותנו איתו הרבה פעמים את שארפ, ואני חושב שזו הייתה השנה שבה דרק קיבל הכי הרבה דקות משחק. בהרבה משחקים הכוח שלנו היה הגנה אישית-אגרסיבית, מה שלא עשינו בעונה לפני כן. זו דוגמא אחת להתאמות שפיני עושה עם שחקנים שונים.
"גם עבור ארויו פיני יעשה התאמות, וזה ייקח זמן", סבור שמיר. "מבחינת פוטנציאל, ארויו ופיני זו קומבינציה שיכולה להצליח. אם אני צריך לנתח דברים מהצד, ארויו מתאים לו מאוד. הוא מאוד מוכשר התקפית. לכל שחקן לוקח זמן להתאים את עצמו לסיטואציה ולסגנון של פיני. זה קרה עם פארקר, שהגיע למכבי אחרי שלוש שנים ב-NBA ולקח לו זמן להתאקלם. בדינמו מוסקבה יש לי שני שחקנים שהגיעו אחרי תקופה ארוכה ב-NBA (ג'אנרו פארגו ובוסטיאן נאכבר, א.ג.), אז אני יודע כמה קשה לעשות את ההתאמות האלה. היום אני יכול לומר בוודאות שמכל העמדות בעולם, עמדת הרכז במכבי היא אחת העמדות הקשות ביותר".
חידת ארויו
שיטת המשחק המהפכנית שהציגה מכבי הגדולה של גרשון את בלאט הביאה לתמורות גדולות בכדורסל האירופאי. השפעותיה ניכרות היום כמעט בכל אספקט מקצועי, אולם בעיקר הביאה הפילוסופיה הזו לשינוי דרמטי באופן בו נתפסת עמדת הרכז. לפני כן, חלוקת העמדות בתוך הקבוצה הייתה ברורה הרכז מקבל תרגילי פיק אנד רול, הסקנד גארד נהנה מתרגילים שמטרתם לשחררו לקליעה, ושחקני הפנים זוכים לתרגילי פוסט-אפ מרובים. "כמעט בכל התקפה נעשה איזהשהו סט שהיה מיועד לאחד השחקנים", מרחיב שמיר. "אבל אז פיני ודיוויד התחילו לשחק עם שאראס, טל ופארקר, ובנו פיק אנד רול שהיה מיועד פעם אחת לשחקן הזה ופעם אחת לשחקן ההוא. בעצם, כבר לא היה על המגרש רכז אחד; בכל רגע נתון היו על המגרש שלושה 'בול הנדלרים', שידעו לעשות פיק אנד רול בתנועה והריצו מהר את ההתקפה".
למעשה, טוען אלעד חסין, איבדה עמדת הרכז הרבה מהמשמעות ההיסטורית שלה. "רכז אצל גרשון הוא עוד שחקן יוצר. כמובן שלרכזים תמיד יהיה תפקיד שהוא מעבר לדאגה לפרודוקטיביות של עצמם, אבל אצל פיני, בתקופות מסוימות אי אפשר היה לדעת מי הרכז של מכבי. רכזים אצלו יכולים להיות גם מוציאים לפועל, ושחקנים אחרים יכולים להיות אלה שעוברים עם הכדור את החצי וקוראים את התרגילים. בתקופה ההיא, מי שסיים עם הכי הרבה אסיסטים יכול היה להיות שאראס, אבל גם יכול היה להיות פארקר, בורשטיין, וויצ'יץ' וכן הלאה. קבלת ההחלטות לא תמיד הייתה בידיים של הרכז".
וכיצד יתפקד קרלוס ארויו בשיטה החדשה? ייתכן כי התשובה לשאלה הזו תכריע את גורל העונה כולה של מכבי. "המשחק של ארויו באבלינו היה מאוד לא טוב, ואני לא נמצא במצב שאני צריך להגן עליו, אבל אסור לשכוח שמדובר בשחקן סופר-מוכשר מבחינה התקפית", משוכנע שמיר. "יצא לי לראות אותו מקרוב כמה פעמים, וזה שחקן שיכול לקלוע מבחוץ, להגיע לטבעת, הוא אתלט, מוסר טוב ושחקן פיק אנד רול טוב. יש לו את כל הנתונים לשחק טוב בסגנון המיוחד של פיני. אם זה יקרה או לא, אני לא בטוח, כי כדי שדברים יתחברו בצורה טובה צריך יותר מאשר נתוני פתיחה. מה שכן, אני חושב שפיני צריך להיות שמח שיש לו רכז עם כזה כוח התקפי, שבלי ספק עולה על רוב הרכזים באירופה".
ohadgreenwald@walla.co.il