הרבה אגדות נקשרו בשמו של גרג מדוקס. באחת מהן, למשל, סיפר התופס של מדוקס באטלנטה, אדי פרז, שהמגיש הרשה במשחק עונה רגילה הומראן מכוון לג'ף באגוול מיוסטון. אף אחד בבייסבול לא יוציא מידו כדור מכוון להומראן, גם אם החובט הוא בארי בונדס והבסיסים ריקים. בקרב השחמט הקיים בין מגיש לחובט, המגיש לעולם ירצה לנצח, במיוחד אם הוא שחמטאי מקצועי כמו מדוקס. גם פרז, ששימש כתופסו האישי של מדוקס במשך שבע עונות בברייבס, היה צריך הסבר. "בעוד כמה חודשים ניפגש שוב בפלייאוף", אמר לו מדוקס, "באגוול יצפה להגשה דומה והוא לא יקבל אותה". והוא אכן לא קיבל אותה. לא ממדוקס.
זה הסיפור של גרג מדוקס, אחד מהספורטאים הבודדים בהיסטוריה שלא הסתמכו על העבר ולא נשענו על ההווה, אלא תמיד חשבו גם על העתיד. לא העתיד של חמש הדקות הבאות, אלא העתיד של שבועות, חודשים ולפעמים גם שנים. מהסיבה הזו זכה המגיש בן ה-42, שהודיע בסוף השבוע האחרון שהוא תולה את הכפפה, לכינוי "הפרופסור". למדוקס מעולם לא הייתה ביד את העוצמה של רנדי ג'ונסון, רוג'ר קלמנס או נולאן ריאן, ועדיין הוא מדורג במקום העשירי בטבלת הסטרייקאאוטים של כל הזמנים, בעיקר כי הוא היה חכם. הרבה יותר חכם. הכי חכם.
בלבל אותו, טלטל אותו, גלגל אותו
אנשים אוהבים את הספורטאי הרועש והזועם. אפילו בספורט חסר דינמיות כמו בייסבול יש כאלה שאפשר להרכיב מביצועיהם קליפים לא רעים. אין חובב של המשחק שלא מכיר את הפצצה ששיגר רנדי ג'ונסון לעבר יונה מסכנה באימוני האביב או את ההתעופפויות הוירטואוזיות של דרק ג'יטר לעבר כדור אבוד. למרות קריירה ענפה של 23 עונות בליגה ו-ERA (מאזן ריצות לחובת המגיש) ממוצע של 3.16 (נמוך בצורה היסטרית), ארבעה תארי סיי יאנג (המגיש המצטיין של השנה), 18 כפפות זהב (שחקן ההגנה של השנה בעמדה שלו) ו-17 עונות רצופות עם 15 ניצחונות או יותר, יהיה קשה מאוד לייצר סרטון שיהפנט את המעריצים של מדוקס. הוא מעולם לא נצץ ולא זהר, אבל היה מסלק את המגישים שלו בעקביות. "מגיש של שליטה" קוראים לזה, זן שנחשב נמוך בדרגה אחת לפחות מתחת למגישי הכוח. מה לעשות, סטרייקאאוט תמיד יפה ומרשים יותר מפסילת קרקע או ממהלך דאבל פליי. רק שקשה להתעלם ממי שהפך את אמנות השליטה לאבסולוטית כל כך. "הוא מסוגל לזרוק כדור בדיוק לתוך ספלון תה", אמר על מדוקס אורל הרשהייזר, מגיש עבר גדול בזכות עצמו.
זה לא רק הדיוק וקריאת המשחק של מדוקס, זו העובדה שהוא פשוט היה משגע חובטים ומתעתע בהם. לא סתם אתה זוכה 18 פעם בכפפת הזהב, אתה צריך להיות כירורג מומחה כדי לנתח לאן יילך הכדור במידה שנוצר מגע. הרשהייזר "איבחן" את הסיבה: "האיש חוזה את העתיד, זה כאילו שיש לו כדור בדולח בתוך הכפפה". באחד המשחקים עמד מדוקס עם חוזה הרננדז מהדודג'רס. "תזמינו אמבולנס, בקרוב נצטרך אותו למאמן הבסיס הראשון שלהם", אמר רגע לפני שעלה להגיש. מדוקס חישב שתנועת המחבט של הרננדז בשילוב עם ההגשה שלו תניע את הכדור לכיוון הבסיס הראשון. החבטה של הרננדז נעצרה בחזה של המאמן, בדיוק לפי התחזית. חובטים שנאו לעלות מולו, כי ידעו שבמקרה שלו סיבוב מחבט קיצוני יוציא אותם מגוחכים. ברוב המקרים הם ירדו בשפת גוף שכולה משדרת מבוכה לכיוון הספסל.
"מאד דוג" החל את הקריירה בשיקגו קאבס סיים את החוזה שלו בסוף 1992 עם תואר הסיי יאנג הראשון שלו. הבעיה של הקאבס הייתה הבעיה של הרבה קבוצות במייג'ורס בשני העשורים האחרונים סקוט בוראס, הסוכן של מדוקס, אימת כל ה-GM של הליגה. בוראס והקאבס הגיעו למבוי סתום ומדוקס עבר לאטלנטה. שם, יחד עם ג'ון סמולץ, טום גלאווין וסטיב אייברי, נוצרה אחת הרוטציות האימתניות ביותר בבייסבול. סמולצי היה הברק, הם היו הרעם. קבוצות יריבות קיבלו בסדרות מול הברייבס את הכוחניות של סמולץ ונאלצו להתמודד עם הדיוק של מדוקס, גלאווין ואייברי.
זו הייתה תחילתו של תור הזהב באטלנטה. ב-NL מזרח אף אחד לא יכול היה על הקבוצה הזו, שב-1991 מנע ממנה רק משחק הרואי של ג'ק מוריס ממינסוטה זכייה ראשונה בוורלד סירייס מאז 1957. היריבות התייאשו בדרך כלל מהר מאוד, והברייבס היו מבטיחים העפלה לפלייאוף באזור אוגוסט. מ-1993 עד 2003 הגיש מדוקס בקבוצה, בשש מהעונות הללו היא סיימה עם יותר מ-100 ניצחונות. בפלייאוף זה כבר היה סיפור שונה. הברייבס פשוט לא ידעו לסיים, והעשור הכה מופלא הסתיים עם זכייה אחת בלבד, ב-1995. במשחק הראשון בוורלד סירייס של העונה הזו התמודד מדוקס עם הרשהייזר. ההספק שלו: תשעה אינינגים מלאים, שתי חבטות חובה בלבד וניצחון 2:3. במשחק 5 הוא כבר היה פחות טוב והפסיד להורשהייזר, מה שלא מנע מגלאווין לנצח בתצוגה מבריקה במשחק 6 ולהעניק למדוקס ולאטלנטה את התואר היחיד שלהם בעת החדשה. מה היה המאזן של מדוקס בעונה הזו? 2:19, ERA פסיכוטי של 1.63 וזכייה שלישית מתוך ארבעה תארי סיי יאנג רצופים.
בלי סמים, בלי רעש
בסיום 2003 ננעל הפרק של מדוקס בברייבס והוא חזר לקבוצה שבה החל את הקריירה, שיקגו קאבס. אלה כבר לא היו הימים של גלאווין וסמולץ וגם לא של מדוקס הישן בעצמו. ה-ERA האמיר והקריירה החלה לשקוע. מדוקס הפך לסותם חורים, כשב-2006 עבר בטרייד מהקאבס לדודג'רס, שיחק עונה וחצי בסן דייגו ושוב הגיע לדודג'רס בטרייד בעונה שחלפה. בשלב הזה הוא הבין שלא נשאר לו מה לתת וביום שישי האחרון הודיע את מה שהיה באוויר מרגע הסיום של העונה: הפרופסור יוצא מהשיעור בפעם האחרונה.
בעולם מלא באינטריגות, מדוקס היה עוף שונה. אף אחד לא חשד בו שנטל סמים אסורים, גם כי מימדי גופו לא תפחו וגם משום שמי שזרק לכל אורך הקריירה פאסטבול במהירות בינונית והשתמש בחוכמה בפינות הצלחת לא צריך סמים. סטרואידים יכולים לתת כוח, הם לא בדיוק מחדדים את המחשבה. את רוג'ר קלמנס ליוותה פקה-פקה של חמש שנים בטרם פרש סופית בצל דו"ח מיצ'ל שהכתים את שמו לעד. גרג מדוקס עשה את מה שתמיד עשה לאורך הקריירה: שקט, חכם, מחוץ לאור הזרקורים אבל תמיד גאה. פרופסור על אמת.