כמו כוסות רוח למת

בסוף השבוע האחרון התחדשו כל הליגות באורוגוואי, לאחר כשלושה שבועות של השבתה. תקופת ההשהיה הגיעה בעקבות ההתפרעויות החמורות במשחק הליגה בין דנוביו לנסיונאל. בדרום אמריקה ואורוגוואי, תגרות וקטטות בין אוהדים הן לא דבר יוצא דופן, אולם כפי שאיסלם כנעאן, שחקנה הישראלי של קבוצת פניארול, מספר, הפעם הזו הייתה בכל זאת קצת שונה: "יש כאן תמיד התפרעויות ועימותים, אבל זו הייתה גדולה מהרגיל. היו הרבה פצועים, משהו שלא קורה כאן כל יום. ההתאחדות הרגישה שנמאס לה מהמצב ועצרה את הליגה".

משחק הצמרת בין שתי הקבוצות נערך ב-16 בנובמבר במגרשה של דנוביו (קבוצה שהוקמה על ידי מהגרים בולגרים ונקראה על שמו של נהר הדנובה העובר בבולגריה). הקבוצה המקומית גברה 0:1 על נסיונאל, אחת הקבוצות הכי מעוטרות בכדורגל האורוגוואי, והעפילה לראשות הטבלה. לאחר שריקת הסיום, אוהדי נסיונאל לא ממש קיבלו את ההפסד. הם פרצו לכר הדשא והתגרו באוהדי דנוביו, שלא הבליגו על ההקנטות ופרצו למשטח גם הם. במקום התפתחה קטטה המונית שגבתה נפגעים ופצועים רבים, חלקם עדיין שוהים בבתי החולים. מחנות האוהדים של שתי הקבוצות השתמשו בכל הבא ליד, אפילו בדגלי הקרן כדי להכות אחד בשני. מעבר לפצועים הרבים בקטטה, גם מספר לא קטן של מפגינים נעצרו.

כאמור, הפעם לא יכלה התאחדות הכדורגל המקומית להתכחש לאירוע החמור ולעצום את עיניה. נשיא ההתאחדות, עורך הדין חוסה קורבו, אמר לאחר אותם אירועים: "כך אי אפשר לשחק כדורגל, כאשר הקבוצות לא מספקות את התנאים הנורמליים למשחק", ועצר את הליגה. מרבית הטענות הופנו כלפי כוחות המשטרה שנכחו במקום, אבל נרדמו בשמירה ורק לאחר שעה ארוכה נכנסו לתמונה והפרידו בין הצדדים. "השוטרים עמדו שם וצפו במה שהתרחש על כר הדשא", מספר כנעאן.

משחק הניצחון 1:2 בשבוע שעבר של בוקה ג'וניורס על ראסינג קלאב עמד בסימן התקרית בין חואן רומן ריקלמה, שכבש צמד לבוסטרוס, לבין אוהד הקבוצה. לאחר שערו השני במשחק רץ מספר 10 לכיוונו של אוהד, שלטענת ריקלמה קילל אותו, כאשר הוא מסמן עליו באצבעו. מצלמות הטלוויזיה קלטו את הסימון של ריקלמה וכעת עלול הקשר להיות מואשם בהפרת הסדר הציבורי. אותה התנהגות של ריקלמה, מעבר להיותה פסולה מבחינה אתית, הביאה אף לליבוי היצרים ביציע, כשמספר אוהדי בוקה התנפלו על אותו צעיר והחלו בתגרה. סקירה קצרה ברחבי דרום אמריקה מלמדת כי התקריות בבומבונרה ובאורוגוואי הן רק חוליות קטנות בשרשרת ארוכה של אירועים אלימים שהתרחשו ברחבי היבשת, כולם בעת האחרונה. בפרו נפצעו בקטטה המונית עשרות אוהדים זועמים שהפגינו ומחו על הדחת קבוצתם, במשחק כדורגל באקוודור נפגעו 15 צופים ולפני מספר שבועות נהרגו מספר אוהדים בארגנטינה לאחר קרבות בין מחנות יריבים.

אלימות בכדורגל אינה דבר חדש והיא מנת חלקו של המשחק כמעט בכל פינה בעולם - אסיה, אירופה, דרום אמריקה ועוד. אולם בעוד באירופה קיים מאמץ אמיתי וכן לבער את הנגע – שלעיתים מצליח, כמו למשל באנגליה – הרי שבדרום אמריקה לא תמיד מנסים קברניטי הכדורגל לעשות הכול על מנת למגר את התופעה. כל עוד גובה הלהבות לא חוצה רף נסבל, אין התייחסות וניסיון רציניים לטפל בשורש הבעיה, ואם הקהל לא שובר את הכלים, הרי שמשחקים שלא מגיעים לסיום המועד החוקי, תגרות והתפרצויות הן עניין שבשגרה.

אולי זו התרבות, אולי סיבות אחרות, אולם בדרום אמריקה קיימת סלחנות רבה כלפי אותם מתפרעים במגרשי הכדורגל, בין אם זה מצד הקבוצות, ההתאחדות והממשלה. רק לפני שנתיים אירע מקרה שזעזע את אורוגוואי. אוהד של קבוצת סרו עשה את דרכו ביחד עם אשתו למשחק קבוצתו. בדרך הוא נקלע לקרב יריות בין מחנות אוהדים ונהרג במקום, אל מול עיניה ההמומות של הרעיה. אם במדינות אחרות זו הייתה עילה לחריש עמוק בתופעה, הרי שאז, בדיוק כמו עכשיו, עצרה ההתאחדות את הליגות עד יעבור זעם. מותו של אותו אוהד כנראה לא הדליק את הנורות האדומות הנדרשות, ושנתיים אחרי שוב מצאה עצמה אורוגוואי בפני שוקת שבורה.

ההתאחדות האורוגוואית ניסתה לשים פלסטר על הפצע העמוק: לאחר אותה תקרית במשחק לפני שלושה שבועות היא החליטה להציב מצלמות באצטדיונים וגלאי מתכות בכניסה אליהם. כמו כן, היא פרסמה ומיד אחר כך הכחישה רשימה של 400 אוהדים בעייתיים ומוכרים למשטרה שאינם יכולים להיכנס למגרשים. אבל במקום שהגורמים השונים ינסו להיחלץ לעזרתה, כולם עמדו דווקא בדרכה.

ראשית, קבוצות הליגה לא קיבלו את הצעתה ולא הסכימו להתקין באצטדיונים את אותם אביזרי בטיחות. ההתאחדות אף ביקשה מהמשטרה לחתום על מסמך בו נתבקש ממנה לקחת אחריות על הנעשה במגרשים, אולם קברניטי המשטרה הערימו בעיות על החתימה רק כדי להתנער מהאחריות. אם לא די בכך, גם נשיא ההתאחדות קורבו פועל תחת איום. הוא חשף כי יממה לאחר שההתאחדות החליטה לחדש את הליגות, קיבל איומים על חייו וכי במשרדו התקבלו מספר טלפונים, בהם נמסרו הודעות כוזבות על הטמנת פצצות בבניין ההתאחדות. הבירוקרטיה המסורבלת, השחיתות וחוסר ההחלטיות והנחישות ימשיכו להביא לאותו מצב של סטגנציה. גם כנעאן מאמין כי עד שיזוז משהו ויחול שינוי "ייקח עוד הרבה זמן".

אחת הבעיות הקשות העומדות לרועץ בין ההתאחדויות הלטיניות לבין מיגור התופעה היא הקשר הישיר והבלתי מתווך בין השחקנים והקבוצות לאוהדים. כמעט לכל קבוצה ארגון חזק של אוהדים, שמנהיגיו זוכים לשלל פריבילגיות ויחס מועדף מצד שחקני ומנהלי הקבוצה. זה מתחיל בכרטיסים בחינם למקומות הכי טובים באצטדיונים ועד להזמנה לאירועים, בילויים משותפים ועוד. העובדה כי הגבול שעובר בין השחקנים והמנהלים לאוהדי הקבוצה הוא כה מטושטש, גורמת לתחושה אצל ראשי הקהל כי יש בידיהם המנדט לעשות כעולה על רוחם באצטדיון ומסביב לו. קיים מעין חוזה שבעל פה – אתם, ראשי האוהדים, תגרמו לקהל לעודד, לאהוב ולתמוך בנו, ואנחנו, מנהלי ושחקני הקבוצה, נספק לכם כמעט בכל המקרים גיבוי על כל צרה שלא תגיע.

גורם נוסף לחוסר הסדר והשליטה במגרשים הוא ההטיה שנודפת ממשרדי ההתאחדות לכיוון הקבוצות הגדולות של הליגה, דבר שיוצר חוסר סדר ואנרכיה. במחזור השני היה אמור להיערך המשחק בין נסיונאל לווילה אספניולה. שחקני נסיונאל עלו באיחור על כר הדשא והשופט קבע הפסד טכני לקבוצה. אלא שההתאחדות קיבלה את ערעורה, לאחר שזו טענה כי די מקובל באורוגוואי שקבוצות מאחרות לעיתים לעלות למגרש וכן מאחרות לצאת מחדר ההלבשה אחרי ההפסקה. הגוף המארגן של הכדורגל במדינה קבע משחק חוזר בין השתיים, שנערך ביום רביעי האחרון, ובו ניצחה נסיונאל 0:2 וחזרה לראש הטבלה. התחושה בקרב אוהדי הכדורגל במדינה הייתה של אכזבה ומרמור מההתאחדות, שעוזרת לגדולות להשיג את האליפות. "זו הייתה שערורייה", אמר כנעאן. "נסיונאל איחרה לעלות ונענשה, אבל בהתאחדות קבעו משחק חוזר, שפגע בין היתר בקבוצה שלי שגם מתמודדת על האליפות".

"חבל שזה מה שקורה, כיוון שיש כאן כדורגל וכדורגלנים בשפע ובאיכות גבוהה. הרמה גבוהה והמתקנים טובים", מסכם כנעאן את מצב הענף במדינה. "הבעיה היא בעיקר מהבחינה הכלכלית, משקיעים לא ששים לבוא לכאן".

כשנותרו ארבעה מחזורים לסיום באורוגוואי, רק ארבע נקודות מפרידות בין נסיונאל לפניארול הרביעית, כאשר קבוצות הצמרת אמורות עוד להיפגש ביניהן. כדורגל באורוגוואי יש, מתח לא חסר, השאלה היא מתי יגיעו גם ההגינות והשקט ביציעים.