הופנהיים בקטן

"תראו, חברים", פצח נשיא קבוצת ליישואש הפורטוגלית, קרלוס אוליביירה, בנאום פתיחת עונת 2008/9 אל מול שחקניו, "בעונה שעברה השגנו רק 26 נקודות וזה מעט מדי. אני מבין שזו הייתה עונת החזרה לליגה הראשונה ובסופו של דבר שרדנו, אבל הפעם אני רוצה יותר. לכן החלטתי על בונוס של 4,000 יורו לשחקן, במידה ותעברו את רף 21 הנקודות בתום בסיבוב הראשון".

לא השחקנים ולא הנשיא האמביציוזי עצמו התרגשו מההצהרה. קל וחומר התקשורת המקומית, שרק קיוותה לשיחזור ההישארות בליגה מהעונה הקודמת. האדם היחיד שהאמין בתמימותו כי המשימה אפשרית היה המאמן הטרי, ז'וזה מוטה, שהגיע לאחר קריירה ארוכה כשחקן וכמאמן בפאסוס דה פריירה. "הקבוצות שלי תמיד מתחילות בהילוך איטי ואז נכנסות לקצב", אמר מוטה בטרום העונה. "חכו ותראו". ובאמת, המאמן הקרין מאישיותו על שחקניו, העניק להם שקט וגיבה אותם לאורך תקופת ההכנה וגם לאחר ההפסד במחזור הפתיחה בליגה. השחקנים, מצידם, השיבו לו כגמולו. כבר במחזור התשיעי עברה ליישואש את גבול 21 הנקודות שהציב הבוס, כשהיא ממוקמת בפסגת הטבלה ומשקיפה מלמעלה על שלושת מועדוני הפאר מפורטו ומליסבון (בנפיקה וספורטינג). כן, כן, אם לא הבנתם: ליישואש מובילה היום את הטבלה.

ההצלחה המפתיעה, אגב, עלולה להוות מכת מוות פיננסית עבור המועדון הצנוע מעיר הנמל מאטוסיניוס, הסמוכה לפורטו. שלא כמו במועדוני על סטייל ריאל מדריד, בהם מוכן הנשיא לחלק מענקים של 120 אלף יורו לחבורת מיליונרים, מענק של 4,000 יורו לכל שחקן עוד לפני שחלפה לה חצי עונה זה ברוך כלכלי רציני. אם נוסיף לכך גם את משכורות הבסיס ואת העובדה שמדובר במועדון המחזיק באחד התקציבים הנמוכים בסופר ליג הפורטוגלית, עם קצת פחות מ-2 מיליון יורו, נקבל קבוצה שהצלחה נוספת עוד תגרום לבעליה לפשוט את הרגל.

"שלא יצפו לקבל את הבונוס בקרוב", הודיע הנשיא אוליביירה, שהחליט מיד לשנות כיוון ולהציע בונוסים סמליים של 50 יורו עבור כל נקודת ליגה. "זו הייתה מטרה שאפתנית וזה עבד טוב מהמתוכנן. עכשיו צריך להמשיך הלאה". המגן הימני ואסקו פרננדז, המבוקש כבר על ידי אברטון האנגלית, התייחס אף הוא לנושא ואמר: "בסופו של דבר הכסף יגיע. הכל קורה בטבעיות ולנו נותר רק לחיות מיום ליום בלי להשתגע".

רק כדי לסבר את האוזן, תקציבה של ליישואש אפילו לא מגרד את זה של הגדולות בפורטוגל. בנפיקה היא בעלת התקציב הגבוה בליגה עם 63 מיליון יורו, ואחריה ניצבות פורטו עם 46 מיליון וספורטינג עם 40 – כולן זוכות לתגמולים נאים בשנים האחרונות בשל השתתפותן בליגת האלופות ובכך מנציחות את הפערים מהשאר. לכן, לא מפתיע שב-73 שנות קיומה של הליגה רק פעמיים הצליחו קבוצות אחרות "לשדוד" את האליפות מהשלישייה המובילה. ב-1946 הייתה זו בלנשש וב-2001 עשתה זו בואבישטה, כיום בליגת המשנה.

הנטייה הטבעית כשמסתכלים על הסיפור של ליישואש היא להשוות את סיפורה עם זה של הופנהיים הגרמנית. הרי שתיהן מייצגות מקומות קטנים ונידחים (מי יותר ומי פחות) ושתיהן נוחלות הצלחה מיד לאחר שעלו מליגות המשנה (הפורטוגלים נדרשו לשנת הסתגלות אחת לפני הפריצה). אך במבט מקרוב מגלים עד כמה שונים המקרים זה מזה. את הגב הכלכלי שיש להופנהיים, ולא משנה אם זה מתבטא ברכישת שחקנים בסכומים אסטרונומיים או בהקמת מתקנים משוכללים, לא היה ולא יהיה בליישואש מעולם.

עד לפני שש שנים היה המועדון הפורטוגלי הצנוע שבוי ברגעי הקסם מהעבר, כמו לא מעט מועדונים ברחבי העולם שהתקשו להסתגל לעידן המודרני. מועדון הספורט של ליישואש הוקם בשנת 1907 (אחד הוותיקים בפורטוגל) ומחזיק במספר קבוצות בענפים שונים פרט לכדורגל, החל מאיגרוף ושחייה וכלה בביליארד. הישג השיא של "גיבורי הים", כפי שנוהגים לכנותם, היה זכייה בגביע הפורטוגלי ב-1961, לאחר ניצחון בגמר על השכנה פורטו. המשחק הזה נחרט בתודעה של תושבי מאטוסיניוס, שמאז הסתפקו בהתרפקות על ההיסטוריה וזנחו לחלוטין את ההווה.

ב-2002 חלה התפנית. ליישואש, אז עוד בליגה השלישית, הדהימה את פורטוגל כל הדרך אל גמר הגביע, שם נוצחה בידי ספורטינג ליסבון. הריצה הנהדרת במפעל הביאה עימה פרס נדיר עבור קבוצה מליגה נמוכה – השתתפות בגביע אופ"א. באותה עונה, מיותר לציין, עלתה ליישואש לליגה השנייה. ההופעה ההיסטורית באופ"א העשירה את קופת המועדון והכניסה גורמים שדאגו לאיזון תקציבי וניהול עסקי אליו לא הורגלו קודם לכן. כך, ב-2007, שנת ה-100 של המועדון, שבה ליישואש לליגה הבכירה לאחר 18 שנות היעדרות. "ההעפלה לגמר הגביע ואיתה הכרטיס הנכסף לאופ"א, שימשו כפעולת החייאה למועדון שלנו", הודה הקפטן ברונו צ'ינה, המשחק כל חייו בליישואש. "הרווחנו אז את השם שלנו והחזרנו את המועדון לכותרות. לא יכולנו להרשות לעצמנו לפספס את ההזדמנות".

הספקות לגבי היכולת של ליישואש הועלו כבר מהרגע הראשון. במחזורי הפתיחה הייתה לה שותפה לסנסציה בדמות נסיונאל מדיירה, אבל עם הזמן זו נעלמה וכך הבינו הפורטוגלים שליישואש היא לא אפיזודה חולפת. הגישה השתנתה בעקבות המשחקים המרשימים מול הגדולות. זה החל ב-1:1 ביתי עם בנפיקה עתירת הכוכבים ונמשך עם 2:3 מדהים ב"דרגאו" על פורטו (ניצחון ראשון זה 35 שנים) ו-0:1 קטן-גדול בליסבון מול ספורטינג, שלושה שבועות מאוחר יותר. בסך הכל, עומדת ליישואש על מאזן חוץ נפלא של חמישה ניצחונות בחמישה משחקים, ודווקא ב"אסטדיו דו מאר" הביתי, אותו היא מתקשה למלא וזוכה לתמיכה של 5,000 אוהדים בממוצע, איבדה נקודות מספר פעמים.

שוער העבר טוזה, שהיה חניך של קרלוס קיירוש וחבר לקבוצה של לואיס פיגו ורוי קוסטה בדור הזהב של נבחרת פורטוגל הצעירה ב-1989, בטוח שעתידה של קבוצתו האהובה עוד לפניה. "אני רוצה שהעונה מלאת האושר והעשייה הזו תימשך", סיפר טוזה הנרגש לעיתוני מאטוסיניוס. "אני מקווה שההצלחה תביא עימה גל אוהדים גם מהאזורים השכנים וליישואש תצמח לקבוצה גדולה שתוכל להופיע בכבוד גם באירופה".

מי שמוזכר כיורש של טוזה בליישואש וכמועמד ראוי לתפוס את אפודת השוער הראשון גם בנבחרת הפורטוגלית הוא בטו. השוער בן ה-26 מציג עונה פנטסטית והרשים במיוחד בניצחון על ספורטינג, הקבוצה בה גדל. משחק השיא שלו בליסבון נתן את האות לעליהום ציבורי על מאמן הנבחרת קיירוש, שנוטה להתעלם משחקני מובילת הטבלה באופן שיטתי מתחילת העונה. "כדאי שהוא יתחיל לשים לב לבטו ולקפטן ברונו צ'ינה", קראו אוהדי הנבחרת. הפרשנים חיזקו: "אף אחד מהשוערים האחרים שלנו לא עולה בכושרו הנוכחי על בטו, ואילו ברונו צ'ינה פשוט נפלא. שום נזק לא יכול לקרות אם הם יוזמנו".

גם בסקוטלנד לא נשארו אדישים לסיפור של ליישואש. בעיתונות הסקוטית רואים את הליגה הפורטוגלית כמקבילה לזו שלהם, ומקנאים בעלייתה לגדולה של הקבוצה מעיר הנמל. "הקבוצות הקטנות השתפרו מאוד בפורטוגל", סיפר פדרו מנדש, קשר גלאזגו ריינג'רס על המתרחש במולדתו. "הבחורים מליישואש נהדרים העונה ומוליכים את הטבלה בזכות, כך שאף אחד כבר לא נדהם כשאחת משלוש הגדולות שומטת נקודות. לדעתי זה דווקא ייתן לקבוצות הפורטוגליות פוש רציני במפעלים האירופים. אין סיבה שזה לא יתרחש גם בסקוטלנד".

"בקרוב הקבוצות הגדולות יסיימו עם הקמפיין האירופי ואז יתמקדו אך ורק בליגה", מסייג הפרשן ז'ואו קרידו מניאה את דבריו של מנדש. "כשזה יקרה, הרוח של ליישואש והנחישות של ז'וזה מוטה עלולות שלא להספיק. בזמן שהאחרות יחפשו חיזוק בינואר, נציגת מאטוסיניוס תנוע בכיוון ההפוך ותאבד את מרבית כוכביה".

ובאמת, בימים אלה מתכוננים בליישואש לפרידה מהכוכב הגדול שלהם, ווסלי הברזילאי. הקשר היצירתי הגיע יחד עם המאמן מוטה מפאסוס ומיד נכנס למשבצת כוכב הקבוצה. עם שכר חודשי של 5,000 יורו, היה זה רק עניין של זמן עד אשר יתפתה להצעה קוסמת מאירופה או מהמפרץ. ההתעניינות של קבוצות מאנגליה, סקוטלנד ורוסיה לא הבשילה לכדי משא ומתן רציני, וכך נותר ווסלי עם הצעה מפתה של 50,000 יורו לחודש, פי 10 ממשכורתו בפורטוגל, מקבוצת אל וואהדה מדובאי. "אני רוצה לעזוב בינואר", הודיע הברזילאי במסיבת עיתונאים מיוחדת. "אני בטוח שגם המועדון יפיק רווח רציני מהמכירה שלי".

בדומה לווסלי, גם שחקנים אחרים שהתבלטו בחלק הראשון של העונה, אם זה בטו, ברונו צ'ינה או ברונו בראגה, מועמדים לעזוב בחלון ההעברות הקרוב כדי להזרים עוד קצת כסף לקופת המועדון. "אין לי מה לעשות בעניין", ענה המאמן מוטה כשנשאל על גל העזיבה הצפוי. "אני מוכן לכל אפשרות. המועדון צריך את הכסף וזה בהחלט מובן. חוויתי את אותה סיטואציה בפאסוס דה פריירה".

קרלוס אוליביירה אופטימי ובטוח שהקבוצה תשרוד את חלון ההעברות. "אנחנו לא משתוללים", הצהיר הנשיא. "יש לנו תקציב מאוזן והמטרה היא שנמשיך לעמוד בו כדי שנוכל לשלם לכולם בזמן, כמו שעשינו במשך כל תקופתי. ההשקעה שלנו בימים אלה היא בעתיד המועדון, אם זה בהקמת איצטדיון חדש או שיקום מחלקת הנוער. לכל שחקן שיעזוב יקום מחליף".