הכינו את הבאמות

שבוע 14 – שבוע היריבות – זימן לנו כמה מההפתעות המכאיבות של העונה. חלק מהקבוצות מפסידות במשחק האחרון שלהן לפני הבולים. הדילמה בביג-12 דרום תיפתר רק הלילה, כשגם המחשבים יחשבו לנו דעות ודירוגים של מיליארד מדרגים, וישקללו אותם בתוך בלנדר עד שיצא משהו. אז מה היה לנו אתמול? תומר זכה בלאגאבולין, אלבמה נקמה בטייגרס, אורגון סטייט ירתה לעצמה ברגל יותר מפלקסיקו בורס, והאייריש הצליחו לשים שער שדה על דרום קליפורניה. שחיטות לא כשרות ב-SEC ושוטאאוטים מטורפים בביג-12 – ממש כמו שהיה לנו כל השנה.

אלבמה (1) – אובורן 0:36

זה היה הניצחון הגדול ביותר של אלבמה באיירון בול ב-46 השנים האחרונות, והוא הושג בקלות מפתיעה. הטייגרס הצליחו להחזיק מעמד בערך מחצית, כשהם יודעים שניצחון יביא להם בול שלפחות ינחם אותם בעונה הזוועתית שלהם, אבל רבע שלישי של 0:19 לקרימסון טייד גמר את הסיפור. כוכב המשחק היה גלן קופי (הר"ב) שרץ ל-144 יארד ב-20 נשיאות וט"ד, כשלצידו מארק אינגרם רץ לעוד שני כיבושים ו-64 יארד. ג'ון פארקר ווילסון היה סולידי עם 8 מ-16 ל-134 וט"ד, ומן העבר השני – מה כבר אפשר לצפות מהטייגרס, כשבן טייט רץ ל-12 יארד ב-4 נשיאות?

טקסס (2) – טקסס איי.אנד.אם 9:49

הלונגהורנס היו צריכים לתת הצגה גדולה באוסטין בשביל לתת לעצמם טיעון לגיטימי לשליחתם לאליפות הביג-12 כנציגי הדרום, וזה בדיוק מה שהם עשו – משני צידי הכדור. איפה נתחיל? ובכן, הסטטיסטיקה המעניינת של המשחק, פרט לכך שזה היה ההפרש הגדול ביותר ביריבות הזו מאז 1898 (שנתו השנייה של פרס בפוליטיקה), היא שבעוד שטקסס רצו 216 יארדים על הקרקע, הם החזיקו את האגיס על 24 יארדים – שליליים. כן, מינוס 24 יארדים בריצה. קולט מק'קוי נתן עוד תצוגת הייזמן כשסיים עם 23 מ-28 ל-311 יארדים ושני ט"ד באוויר והוסיף עוד שניים על הקרקע (בריצות ל-14 ו-16 יארדים), זה היה הניצחון הראשון של מק'קוי על האגיס, אחרי שהאחרונים ניצחו בשני המפגשים הקודמים, והכוכב הצעיר הפך למוסר הטוב בתולדות טקסס (בעונה אחת, עם 3,445 יארדים, ויש לו עוד לפחות משחק נוסף) והשווה את שיאו של וינס יאנג כק"ב הפותח עם הכי הרבה ניצחונות בקריירה (30). קודי ג'ונסון הוסיף 8 נשיאות ל-102 יארד וצמד, וברנדון קולינס תפס 6 ל-103 יארד וריקוד.

אוקלהומה סטייט (12) – אוקלהומה (3) 61:41

זה היה אולד-פאשן שוטאאוט בין הסונרס לקאובויס בכל המחצית השנייה. אוקלהומה עשתה ט"ד בכל ששת הפוזשנים האחרונים שלה במשחק, כשהיא מפרפרת משני צידי המגרש ומרוויחה מהלכי ספיישל טים שרק נענים באותה הדרך על ידי הקאובויס. התוצאה קצת משקרת, אבל היי – היא מתאימה פרפקט לסונרס, ששחטו לאורך כל העונה. בראדפורד היה פנטסטי עם 30 מ-44 ל-370 יארד ו-4 ט"ד באוויר והוסיף אחד על הקרקע, כריס בראון רץ ל-99 יארד ב-19 נשיאות ושני ט"ד וג'רמיין גרשם תפס 9 ל-158 וצמד. מן העבר השני, זאק רובינסון הבריק עם 254 יארד באוויר ב-17 מ-26, שלושה ואיבוד, כשהוא רץ לעוד 90 יארד ב-19 נשיאות וט"ד, ודז בריאנט – אחד משלושת הרסיברים הטובים במדינה (יחד עם קראבת'רי מטקסס טק ומקלין ממיזורי) – סיים עם 91 יארד ב-6 תפיסות וצמד, אבל זה לא עזר.

פלורידה סטייט (20) – פלורידה (4) 45:15

אז למי שהתעניין – תומר הולך לשבת בבר ולהתענג על מנה של לאגאבולין הכי קלה שהוא אי פעם השיג. הסמינולס פשוט לא הופיעו למשחק. תוסיפו לזה את טיבו באחד ממשחקיו הגדולים העונה, ובאמת שלאף קבוצה אין ממש סיכוי. טיבו הענק סיים עם 185 יארד באוויר ב-12 מ-12 ושלושה ט"ד ורץ לעוד 80 עם כיבוש רגלי. רייני הוסיף 97 יארד ב-8 נשיאות על הקרקע, כשמן העבר השני וות'רפורד ופונדר צוברים ביחד 120 יארד באוויר ושני איבודים. טיבו יפגוש את סייבן בשבוע הבא בגמר ה-SEC, כשהמנצחת תגיע לגמר הגדול והמפסידה תתנחם בשוגר בול. איזה משחק זה הולך להיות.

דרום קליפורניה (5) – נוטר דאם 3:38

בשנה שעברה, הטרוג'אנס השתיקו את האייריש בסאות' בנד עם 0:38. השנה, זה לא היה רחוק מכך. מארק סאנצ'ז היה סביר כהרגלו, עם 22 מ-31 ל-267 יארד, שניים ושניים, ואפילו מיטש מוסטיין הצליח לאבד כדור (טוב, הק"בים של הטרוג'אנס הם לא ממש מניה בטוחה), אבל הם נראו כמו פייטון מאנינג לעומת האנמיה ההתקפית שעונה לשם ג'ימי קלואסן, שסיים עם המספרים המזעזעים של 11 מ-22 ל-41 יארד ושני איבודים. ג'ו מקנייט (4 נשיאות ל-63 יארד וכיבוש), סטפון ג'ונסון (5 נשיאות ל-26 יארד וכיבוש), דמיאן וויליאמס (7 תפיסות ל-86 וכיבוש) ופטריק טרנר (6 תפיסות ל-83 וריקוד) חגגו על התחת המסכן של צ'ארלי וייס, שאולי כבר מתחיל לחשוש מסקילה במידה ויחזור לאינדיאנה.

טקסס טק (7) – ביילור 28:35

אוי, כמה שזה היה קרוב. רן כבר הריח את גמר הביג-12 מבלי להיכנס לחישובים פנימיים מגוחכים בשוויון משולש. ברבע השלישי התוצאה הייתה כבר 14:28 לדובים של ביילור, אבל רבע אחרון בהנהגת גרהאם הארל הבטיח שהניצחון יישאר בלאבוק, והשאיר את הרד ריידרס בתמונה למשחק האליפות. גרהאם הארל סיים עם 309 יארד באוויר באחוזים מצוינים של 41 מ-50 ושני ט"ד ואיבוד. מן העבר השני, פינלי החזיק את הדובים במשחק עם 105 יארד על הקרקע ב-15 נשיאות.

בויזי סטייט (9) – פרזנו סטייט 10:61

השחיטה הזו, מדהימה ככל שתהיה, מקבלת משנה תוקף אם תיקחו בחשבון את העובדה שבמחצית התוצאה עוד הייתה 10:13 לטובת בויזי. קלן מור – בהחלט אחד המועמדים לפרשמן השנה - במשחק מצוין זרק ל-213 יארדים ב-17 מ-23 וצמד, טניון ביסל, הרסיבר, מסר אף הוא לכיבוש (במסירה ל-35 יארד להוקינס) ואיאן ג'ונסון הזכיר לכולם שהוא עדיין יודע לרוץ, כשרץ 14 פעם על הגנת הבולדוגס ל-128 יארדים וצמד. גם בויזי רוצה להעמיס נקודות סטייל לקראת הדירוג האחרון של ה-BCS, בתקווה לעקוף את יוטה בדירוג האחרון, אנחנו לא מאמינים שזה יקרה, בעיקר בזכות ניצחונות האיכות העדיפים של היוטס, אבל אם אפשר לשחק פוטבול על מגרש כחול – מי יודע?

ג'ורג'יה (11) – ג'ורג'יה טק (22) 45:42

לפני שנתיים איבדה ג'ורג'יה טק את הרסיבר הכי טוב שלה – שהיה אז הכי טוב במדינה – קלווין ג'ונסון לטובת ה-NFL. אין רסיבר? אין בעיה – חוגגים על הקרקע. 409 יארדים של חגיגות על הקרקע, ליתר דיוק, שנתנו לילו-ג'אקטס ניצחון ראשון ביריבות הזו מאז 2000, אחרי שהבולדוגס עוד הובילו ב-16 במחצית. רודי ג'ונס וג'ונתן דווייר חגגו על הביצים של ג'ורג'יה, כשרצו ל-13 נשיאות ל-214 וצמד (ג'ונס – שיא קריירה) ו-20 נשיאות ל-144 יארד וצמד (דווייר), ואפילו לא ניסו להסוות את משחק הריצה, כשנסביט הק"ב מסיים עם 1 מ-6 ל-19 יארד ואיבוד. מת'יו סטאפורד סיים עם 24 מ-39 ל-407 יארד, חמישה ריקודים ואיבוד, מאסאקווי סיים עם 11 תפיסות ל-180 ושלישיה ונואושון מורנו שם 94 יארדים וכיבוש על הקרקע ב-17 נשיאות עבור הבולדוגס (שפתחו את העונה מדורגים 1, להזכירכם), שההגנה שלהם פשוט קרסה במחצית השנייה של העונה.

מיזורי (13) – קנזס 40:37

איזה בונבון של משחק סידרו לנו החברים הטובים בפוקס ספורט. מלחמת הגבולות, שבשנה שעברה הייתה משחק היריבות החשוב ביותר בעונה (כשהפגיש בין שתי הקבוצות שהיו מדורגות 1 ו-2), לא אכזבה גם הפעם, כשהציגה לנו על במה אחת שניים מהק"בים הטובים בליגה בשוט-אאוט מטורף, שהסתיים ממש בשניות הסיום. מיזו עלתה למשחק בידיעה שגמר הביג-12 כבר בידיה, ואילו קנזס רצתה להבטיח לעצמה בול, וככה זה גם נראה, כשקנזס הובילה 10:19 במחצית ושיתקה לחלוטין את צ'ייס דניאל. אבל אז החבר'ה במיזורי נזכרו שבכל זאת מדובר במשחק יריבות, והתחילו לפתוח מבערים. ג'רמי מקלין היה בלתי ניתן לעצירה, עם 9 תפיסות ל-123 יארד וכיבוש ועוד 3 נשיאות ל-32 יארד על הקרקע, קופמן הוסיף שני ריקודים מהאוויר, וצ'ייס דניאל סיים עם 25 מ-41 ל-288 יארד, 4 ט"ד ושני איבודים, והוסיף גם 9 נשיאות ל-103 יארד על הקרקע, אבל השאיר לטוד ריסינג יותר מדקה וחצי על השעון. ריסינג (37 מ-51 ל-375 יארד, 4 כיבושים וצמד איבודים) הנהיג דרייב יפה, בסיומו מצא את מאייר (14 תפיסות ל-106 וצמד) מתוך הבליץ שכשל, וחגג כאשר וולפרט החמיץ שער שדה משווה מ-54 יארד. בריסקו (9 תפיסות ל-115 וכיבוש) עזר למאנג'ינוס לשמור לפחות על הכבוד שלהם.

בול סטייט (15) – ווסטרן מישיגן 22:45

הקרדינלס התגברו על המכשול האחרון שלהם, כששוב היה זה לואיס שטחן על הקרקע, וסיים עם 32 נשיאות ל-120 יארד ושלושה ריקודים, כשנייט דייויס נותן תפוקה טובה כהרגלו עם 17 מ-25 ל-273 יארד וכיבוש. הקבוצה הקטנה מאינדיאנה, שהשנה היא דווקא הקבוצה הבכירה מהמדינה הזו, תפגוש בשבוע הבא את באפלו בגמר ה-MAC, אבל בגלל שיוטה סיימה את העונה שלה כאלופת ה-MWC במאזן מושלם, היא לא תוכל לקבל זימון לבול מרכזי גם אם תסיים בלתי מנוצחת. ובכל זאת – כל הכבוד. שמעתם את זה אייריש? האחות הקטנה והחורגת שלכם שווה העונה הרבה יותר ממכם.

סינסינטי (16) – סירקיוז 10:30

הבר-קאטס עלו למשחק הזה בידיעה שאליפות הביג-איסט כבר שלהם, ובכל זאת החליטו לא לוותר לעצמם, ובזכות משחק טוב של טוני פייק (28 מ-44 ל-272, צמד ואיבוד), ג'ון גובל (10 נשיאות ל-67 וכיבוש) ומרשוואן גיליארד (11 תפיסות ל-114 יארד) הם היו יותר מדי בשביל האורנג' מסירקיוז, שהובלו בידי קמרון דנטלי (6 מ-23 ל-59 יארד, כיבוש ואיבוד)במשחק מחריד. דנטלי, אגב, הוא בנו של שחקן ה-NBA לשעבר אדריאן דנטלי, ששיחק ביוטה ג'אז ופרח במכללות במדי נוטרדאם (היה שחקן השנה ב-1976 והיה שותף פעיל בניצחון של האייריש על UCLA אחרי 88 ניצחונות של הברואינס שהובלו בידי ג'ון וודן), אותם אייריש שקמרון ניצח בשבוע שעבר. סתם פרט פיקנטי שחשבנו להזכיר, כי בינינו, המשחק הזה לא היה שווה הרבה חוץ מזה.

אורגון סטייט (17) – אורגון (23) 65:38

איזו קבוצה הייתה לברווזים בשנה שעברה, כזו שלולא הפציעה של דניס דיקסון ייתכן והייתה משחקת בגמר, והמשחק לפנות בוקר הזכיר במידה מה את הדאקס של אשתקד. הבונים, לעומת זאת, הצליחו להשיג בדקה ה-90 כרטיס חברות במועדון "היורים לעצמם ברגל" של וולמארט (ואנחנו חשבנו שכל המנויים של המועדון הזה הלכו השנה ל-ACC), כשלא הצליחו לנצח בביתם ולשמור על הכרטיס לרוז-בול, ואם לא די בכך, הרי שאם הטרוג'אנס ייסעו למשחק הגמר (יש להם עדיין סיכוי לכך), יהיו אלה דווקא הדאקס שישחקו מול פן סטייט ברוז בול. ג'רמיה מאסולי היה פנומנלי, עם 11 מ-17 ל-274 יארד ושלושה כיבושים מהאוויר והוסיף עוד ריקוד מהקרקע, ג'רמיה ג'ונסון פרץ את הסכר של הבונים (כן, היינו חייבים) עם 17 נשיאות ל-219 יארד וכיבוש, ומואבו – הק"ב של הבונים – במשחק טוב של 27 מ-51 ל-374, חמישה טאצ'ים ושני איבודים, מתוכם אחד הוחזר לט"ד, לא הצליח לעמוד בשיטפון של הברווזים.

בוסטון קולג' (21) – מרילנד 21:28

תראו מה זה – לשם שינוי, קבוצה מדורגת מה-ACC הצליחה לנצח בבית. איזה יופי. האיגלס ידעו שניצחון מעלה אותם לגמר ה-ACC, והם שיחקו בהתאם. דייויס היה סביר עם 12 מ-24 ל-134 יארד וצמד, ואפילו – קבלו את השם – בילי פלוטי (האחיין של) זרק לכיבוש, וגאנל עזר להם עם 3 תפיסות ל-78 יארד. מנגד, 360 יארד ב-33 -57, צמד וצמד של כריס טרנר לא עזרו לצבים, שבפעם האחרונה (לפחות בעונה הסדירה) נזכיר לכם שהיא הקבוצה הכי סכיזופרנית בליגה.

פיטסבורג (25) – ווסט וירג'יניה 15:19

המשחק המוקדם של הביג-איסט הסתיים – זו השנה השנייה ברציפות – בניצחון של הפנתרים ובניצוחו של להשון מק'קוי, שקבע שיא קריירה של 183 יארדים ב-33 נשיאות וצמד, כשאת הריקוד השני הוא שם עם 52 טיקים על השעון, בדרייב של 59 יארדים בעשרה מהלכים, מתוכם מק'קוי נשא את הכדור 9 פעמים. בשנה שעברה הפנתרים ניצחו במורגנטאון והרסו למאונטנירס את הסיכוי לשחק בגמר, וגם הפעם הם קלקלו להם, בכך שהניצחון של פיטסבורג הבטיח למעשה כי סינסינטי היא אלופת הביג-איסט של השנה. המשחק הזה, כפי שהבטחנו לכם, התנהל ברובו על הקרקע, כשהמשחק האווירי היה – איך לומר את זה בעדינות – כמו דתי שיכור שמקיא על הבר ושאריות קיא דבוקות לו לזקן. או, במילים אחרות, מזעזע. פאט וייט – הק"ב מספר 1 בריצות בהיסטוריית המכללות – היה זוועתי עם 15 מ-28 ל-143 ושני איבודים (אבל לפחות העמיד 93 יארדים וכיבוש ב-12 נשיאות), וגם ביל סטל – הק"ב של פיטסבורג – היה גועל נפש עם 12 מ-23 ל-156 יארד, כיבוש, שני איבודים ופאמבל, אבל הבאקיארד ברואל הלך לפנתרים, שלא ניצחו שנתיים ברציפות ביריבות הזו מאז 2001.

נשארו לנו משחקי אליפות של הדיוויזיות בשבוע הבא (פלוס עוד כמה משחקים), ולראות כיצד שקללו המדרגים והמחשבים את הסלט בביג-12, ואם תרשו לנו להמר קצת – הסלט הזה עוד יסתבך בשבוע הבא אחרי משחקי האליפות ולקראת הבולים. הרי ככה אנחנו אוהבים את זה, לא? מי שכן נכנסה אתמול לתמונה לקראת בול מרכזי היא בויזי, שבשל הפסד הבונים יכולים להפוך לקבוצת הנון-BCS השנייה שמגיעה למעמד (יחד עם יוטה), וזו באמת תהיה פעם ראשונה. אנחנו, כפי שאומרים, נשתה ונראה (כפול). כרגיל, ניפרד בברכת המשך שבוע טוב ומפתיע.