רונאלדו. רק רונאלדו, בלי כריסטיאנו. כשמזכירים כיום את השם רונאלדו, סביר מאוד להניח שהדמות הראשונה שקופצת בראש היא זו של שחקן מנצ'סטר יונייטד. גם חיפוש באתרי האינטרנט יציף קודם את הידיעות על הפורטוגלי. רק אז, בחיפוש מורכב וארוך יותר שצועד אחורה אל העבר, תעלה דמותו של החלוץ הברזילאי. הרשת, כמו הראש, מתבססים בהעלאת הנתונים על ההווה.
עד לפני כמה שנים שמו של הפרחח הפורטוגלי, שהיה עסוק בלעשות דריבלים באגף ולא להתמקד במהות, לא יכול היה להאפיל על הברזילאי. אלא ששנה מרהיבה במנצ'סטר יונייטד עם אליפות אנגליה ואירופה השכיחה מאיתנו קצת את הפנומן. בשנים האחרונות שמו של הברזילאי נקשר בעיקר בסקנדלים, שערוריות ובשאר מהומות שלא קשורות לכדורגל. הוא נדחק מהתודעה, וזה רק אירוני שמי שתפס את מקומו כשחקן הכי טוב בעולם, אחרי מספר גלגולים, הוא רונאלדו אחר.
הילדים שבינינו יתקשו להיזכר, אבל המבוגרים לא יכולים לשכוח את הרגעים הגדולים של הסקורר האדיר, שקרע רשתות במדי פ.ס.וו איינדהובן, ברצלונה ואינטר, את החלוץ שדרס את הגנת היריבות, את מלך השערים של כל הזמנים במונדיאלים, את האיש שזכה כמעט בכל תואר קבוצתי ואישי אפשריים. את הכוכב שהספידו לא אחת, ושידע לחזור פעם אחר פעם ולענות לכל המלעיזים. הפעם, נדמה, כבר יהיה לו קשה לחזור.
מוצר נלווה, כלי שמייצר תפוקה
בשבוע שעבר רונאלדו (או בשמו המלא רונאלדו לואיס נזאריו דה לימה), 32, הפיל את הפצצה. "אני לא יודע אם אמשיך לשחק או אפרוש", אמר ל"גאזטה דלו ספורט". טוב, אולי בעצם זו לא פצצה של ממש, אלא רק רימון עשן, כי זה מספר שנים שהוא שוקל פרישה, אלא שלא בכל יום הוא מודיע זאת קבל עם ועדה ובאופן מפורש. זה זמן מה שהברזילאי חושב לתלות את הנעליים שכבשו כל כך הרבה שערים, אבל מן ההודעה הזאת נידף ריח אחר, ריח של אמת.
יש בו משהו, ברונאלדו, שתמיד הקסים, כבש אותנו והבעיר בנו את הרצון לראות אותו שב למגרשים וחוזר לעשות את מה שהוא עשה כל כך טוב ובצורה כל כך יפה - כיבוש שערים. רצינו לראות אותו שב אחרי הקריסה המנטאלית לפני גמר מונדיאל 1998 וההפסד לצרפת כשהוא רק בן 22. אחרי הפציעה המפורסמת הראשונה, והשנייה והשלישית שלו. אנחנו רוצים לראות אותו משיל את הקילוגרמים העודפים שעוטפים אותו ולראות את אותו שחקן של פעם אימת ההגנות שב לכדרר, להקפיץ ולהרשית. אבל כנראה שאפילו לו נגמר החשק. כנראה שגם הוא מאס להיפצע, לעבור ניתוח, להשתקם, לשחק ולכבוש ושוב להיפצע.
הלחץ עליו תמיד היה עצום. החל מרגעיו הראשונים בפ.ס.וו איינדהובן, וכשכבר היה ברור שיכבוש את אירופה, הוא היה צריך תמיד לעמוד בגודל הציפיות. להוביל את חבריו, את קבוצתו, את נבחרתו. אחרי שנים רבות בלב ההתרחשות, גם לו נגמר. אם הכדורגל שלו בשכונת הפחונים בה גדל באחד מפרברי העוני של ריו דה ז'ניירו היה אותנטי, אז ככל שהתקדם והתפרסם, הפך למסחטת כספים עבור הספונסרים שלו. הדריבלים והקסם על המגרש הפכו להיות מוצר נלווה. שלא במודע, נשיא סיינה, ג'ובאני לומברדי סטרונאטי, הנציח את היות העובדה שהוא בסופו של דבר כלי שאמור לייצר תפוקה, מכונת שערים, כשהציע לו 100 אלף יורו עבור כל שער שיבקיע במדי הקבוצה.
"תוך שנה אהיה שוב מספר 1"
בשנים האחרונות התעסק רונאלדו כל הזמן בלהוכיח לו ולכולם. הוא פחות נהנה מהכדורגל ורק רצה להראות שיש לו עדיין את המוטיבציה, וכמובן, את היכולת לחזור לעשות את מה שהוא עשה בצורה הכי טובה. ההתעסקות המתמדת בלרצות את כולם פגעה בו.
בעונת 2006/7, כשהיה בריאל מדריד, פאביו קאפלו לא החזיק ממנו. רונאלדו לא נתפס בעיני רוחו של המאמן האיטלקי כאחד שתורם לקולקטיב, אלא כאינדיבידואל, שעם אורח החיים הפרוע שלו מחבל בקבוצה. קאפלו רצה לוחמים שיתאבדו על המגרש, שיקריבו ברכיים עבור המועדון. רונאלדו לא התאים לו ויובש על הספסל. בעקבות כך גבר בברזילאי הרצון להראות שכוחו עדיין במותניו: "אפרוש בגיל 35. אני לוחם וכיום אני מנהל קרב", אמר באותו הזמן. "אני שמח כשאני משחק כדורגל, פשוט כרגע איני משחק".
עוד באותה עונה עבר למילאן בחלון ההעברות. כעת שוב הייתה חובת ההוכחה מוטלת על כתפיו כדי להעמיד את קאפלו על טעותו. כחודשיים אחרי המשחק הראשון שלו ברוסונרי, ב-15 באפריל, הרגיש מספיק בטוח כדי להצהיר: "תוך שנה אחזור להיות השחקן מספר 1 בעולם". לפני תחילת עונת 2007/8 הגיעו דיווחים מהמילאנלו כי הוא מצוי בכושר מצוין, אולי הכי טוב בקריירה, לא פחות. קרלו אנצ'לוטי הזדרז לומר: "זאת תהיה הפתעה לכולם לראות אותו, הוא נראה כמו דוגמן. יש לו כעת המון מוטיבציה להוכיח שוב לעולם איזה חלוץ נפלא הוא. הוא ייתן עונה גדולה".
כחודש לערך אחרי אותה פציעתו האחרונה, במרץ 2008, השחקן הברזילאי הכי גדול בהיסטוריה, פלה, אמר כי יהיה לרונאלדו קשה להחלים ולשוב למגרשים אחרי הפציעה הקשה. ושוב, בפעם המי יודע כמה, היה רונאלדו צריך להוכיח, הפעם לאליל, שהוא מסוגל. הוא לקח את האמירה של פלה כמנוף לקאמבק שתיכנן: "אני שמח שהוא אמר את הדברים הללו. כולנו יודעים שפלה שוגה בהערכותיו. בדרך כלל קורה ההיפך ממה שהוא אומר". לפני מספר חודשים, כשהיה בעיצומו של תהליך השיקום והתאמן עם פלמנגו הברזילאית, היה בטוח כי אירופה תיפול שדודה לרגליו ברגע שייתן את האות: "הדלתות נפתחות אט-אט עבורי ואני בטוח שאעבוד ב-2009. אם אוכל להישאר בברזיל זה יהיה נפלא אחרי 16 שנים באירופה. פלמנגו היא הפייבוריטית שלי, אך אני לא רוצה לשחק שם רק בגלל שזה החלום שלי"."אם הוא רוצה לחזור להיות שחקן גדול הוא צריך להישאר במילאן", אמר נשיא המועדון סילביו ברלוסקוני, שהוסיף נפח רב לשק הציפיות מרונאלדו. "הוא יודע איך לחזור מפציעות כאלה. הוא צעיר מאוד ויש לו עדיין הרבה תשוקה. הוא יכול לקחת דוגמה משחקן אחר במועדון, פאולו מאלדיני בן ה-39".
גם סוכניו של רונאלדו פועלים במטרה למצוא לו קבוצה בה יוכל להוכיח שלא פג תוקפו. הם ממשיכים בחיפושים הקדחנתיים אחר קבוצה שתקלוט אותו, אבל לא סתם קבוצה, אלא אחת שתהיה תפורה למידותיו. הבעיה שהם מנסים להתאים לו קבוצה לפי רקורד העבר ולא על פי ההווה. מנצ'סטר סיטי, שבינתיים התעניינותה דעכה, פריז סן ז'רמן ו-100 אלף יורו עבור כל שער שיבקיע בסיינה לא היו מספיק אטרקטיביות עבורם. גם במכורתו היו קבוצות שהביעו בו התעניינות כמו פלמנגו וקורינתיאנס. "בחודשים האחרונים רונאלדו עשה שני אימונים אינטנסיביים, שיקום ופיזיותרפיה שלוש שעות ביום, שש פעמים בשבוע", שיווק את המוצר סוכנו פביאנו פרה. "מלבד מנצ'סטר סיטי יש קבוצות נוספות בפרמיירליג שחפצות בשירותיו. אני עובד איתו שבע שנים ואני יכול לומר שאם הוא ישחק באנגליה זה יכול להיות פרק סיום נהדר לקריירה המפוארת שלו".
הבן שמעון של ברזיל
בינתיים, מאז פציעתו האחרונה, הספיק הברזילאי כמעט בכל אשר פנה מחוץ למגרש. באפריל השנה אסף רונאלדו שלוש יצאניות, וכשאלו התגלו כטרנסווסטייטים הוא ניסה להתנער מהן. כשהן גילו מיהו הבחור העומד מולן, ניסו לסחוט אותו כדי להשתיק את הפרשה ולא להוציאה לאור. התדמית של רונאלדו העכירה והפרשה הדירה שינה מעיניו: "זה הדבר הכי גרוע שקרה לי", הצהיר הברזילאי, שהוסיף: "זו הייתה טעות שלי. זה גרם לי כאב לי כאב אישי, אבל זה לא פגע בתשוקה שלי לחזור למגרשים".
אחת הבעיות שמקשות על רונאלדו לחזור למגרשים וגורמת לו בין היתר לפציעות החוזרות ונשנות בברכיים היא מסת הגוף הגדולה שלו. לברזילאי נטייה להשמנה, וכל אימת שהוא מחוץ למגרש הוא מעלה קילוגרמים רבים, מה שעוד יותר מסבך את תקופת השיקום שלו. בווידוי מהזמן האחרון חשף: "לא הייתי יכול להיות שמן יותר. כבר לא היה לי מה ללבוש, נגמרו לי הבגדים. כשיש הכל על השולחן זה נחמד ואתה מעלה במשקל - אבל להוריד אותו זה החלק הקשה".
כל פציעה אכזרית של רונאלדו הביאה רבים בעולם לבכות ביחד אתו את כאבו של השחקן שזועק. "כשראיתי את הפציעה שלו לבי חדל מלפעום", תאר קלרנס סיידורף את מה שעבר עליו בפציעה האחרונה של רונאלדו מול ליבורנו. "כולם עצובים מאוד. הוא בנאדם טוב ואחד השחקנים הכי גדולים בהיסטוריה של הכדורגל. זה לא מגיע לו שיקרה לו שוב". במשפט האחרון הצליח לדחוס ההולנדי את מה שרונאלדו צריך לקחת בחשבון כשהוא שוקל כעת פרישה מהמשחק. ראשית, לא משנה מה יהא בעתיד, הוא תמיד ייזכר כאחד מהגדולים ביותר שדרכו על הדשא. שנית ויותר חשוב, באומרו כי "זה לא מגיע לו שיקרה לו שוב", סיידורף אמנם התכוון לפציעה הקודמת, אבל זה תקף גם לזו שתבוא: לא מגיע לו להיפצע פעם נוספת, ולכן הגיע הזמן לפרוש. רונאלדו.
