מספר חודשים אחרי שזלאטן איברהימוביץ' נחת ביובנטוס, קרא לו פאביו קאפלו למשרדו והורה לו להביט על הטלוויזיה. על המסך הופיעו עוד ועוד שערים של מרקו ואן באסטן. "אתה יכול ללמוד הרבה מצפייה בו", אמר לו הדון, "הוא היה שחקן דומה לך והוא כבש שערים. יותר ממך".
על הכישרון של החלוץ השבדי אין עוררין, אבל העובדות לא תמיד עומדות לצידו כשמשווים אותו לחלוצים גדולים אחרים ולכך בעצם כיוון קאפלו. זלאטן (זהב בבוסנית) מעולם לא כבש יותר מ-17 שערי ליגה, אף פעם לא הותיר חותם על ליגת האלופות ומעולם לא סחף את נבחרתו הבינונית מעבר ליכולותיה האמיתיות, כמו שעשו שחקנים גדולים אחרים בנבחרות מוגבלות לפניו. אבל למרות שסמואל אטו, פרננדו טורס, דידייה דרוגבה ורבים אחרים קורעים רשתות, יהיו כאלו, כמו החתום מעלה, שזלאטן איברהימוביץ' הוא עבורם החלוץ הגדול בעולם.
אולי הוא לא כובש כמות שערים דומה לחלוצים אחרים, אבל זלאטן עושה דברים גדולים, מבקיע שערים זכורים ולמרות שפרשנים מסוימים מתעקשים להדביק לו תווית של שחקן שלא מגיע למשחקים גדולים, הוא גם ווינר אמיתי. בגיל 27 יש מאחוריו כבר שש אליפויות (כולל השתיים עם יובנטוס) בשלוש קבוצות, מהן חמש רצופות בחמש השנים האחרונות.
השער שלו נגד בולוניה בתחילת אוקטובר סיכם במספר שניות את סיפורו של החלוץ. אדריאנו התנהל עם הכדור בצד שמאל והגביה למרכז הרחבה והשבדי הגיע ראשון ושלח עם העקב, מהאוויר, במעין בעיטת קונג פו, לחיבור של היריבה. זהו זלאטן איברהימוביץ'. השחקן והאדם שהולך על הקצה, זה שכמעט אף שער שלו לא יהיה משעמם בדיוק כמו שכמעט אף פעם שהוא פותח את הפה לא תהיה משעממת.
יחסי ציבור גרועים
לפני מונדיאל 2006 השתתף זלאטן בפרסומת בה הוא נראה יורק מסטיק, מקפיץ אותו על הרגל ולבסוף בועט אותו בחזרה לפיו. כל ספורטאי מפורסם מלווה כיום בסיפור חייו. מדייגו ארמנדו מראדונה, דרך דווין וייד וגרנט היל ועד זינדין זידאן, לואיס המילטון ואחרים. זלאטן מתיישב על אחת מהמשבצות של הספורטאי שגדל בסביבה קשת יום, אבל שם, בשכונת רוסנגארד הידועה לשמצה במאלמו, הוא גם רכש את היכולות שסייעו לו לרשום את רגעי הקסם שמהם אנחנו נהנים כל כך.
"כשהייתי צעיר תמיד היה צמוד אלי כדור", סיפר בראיון ל'טיימס' לפני כמה שנים, "כשהיינו משחקים בשכונה תמיד התחרינו מי יעשה את הטריק הכי יפה, מי יצליח לבצע את התרגיל הכי קשה. כל יום הייתי מנסה משהו חדש, אבל עם הזמן זה כבר נטמע בי והייתי עושה את זה בטבעיות. לא הייתי מחליט 'עכשיו אני אעשה משהו יפה', זה פשוט קרה".
אלא שמלבד סיפור הסינדרלה שכולנו אוהבים, על הילד שלהטט בשכונת העוני ומצא חיים חדשים בזכות הכישרון, זלאטן גם עשה לעצמו שם של ילד בעייתי ושחצן. כשעיתונאי שבדי שאל אותו פעם אם הוא כבר קנה מכונית נוצצת, הוא ענה: "מה פתאום. הזמנתי מטוס, זה הרבה יותר מהיר", וכשבראיון ביקשו את תגובתו לדברים של ג'ון קארו, שאמר שהשבדי עושה דברים יפים אך חסרי תכלית, ענה זלטאן: "את הדברים שג'ון קארו עושה עם כדור, אני יכול לעשות עם תפוז".
ההתנהגות המוחצנת של החלוץ השבדי לא זיכתה אותו בהרבה אוהדים ועד היום הוא נהנה-סובל מיחסי אהבה-שנאה עם העיתונות בארצו, אבל העונה חבר אליו ילד רע אחר, ז'וזה מוריניו, וביחד הם הופכים את אינטר לאחת מהקבוצות המעניינות בתבל. ההבעה של מוריניו אחרי השער הנפלא מול בולוניה, אמרה הרבה. המאמן הפורטוגלי, שאף פעם לא התבייש להראות אמוציות ולומר מה הוא חושב, עמד לצד הספסל ולא הניד עפעף. כאילו הביט על שותפו להשתלטות ה"אנשים הרעים" על עולם הכדורגל וכבר חשב על המהלך הבא.
ילד רע שרוצה להוכיח
כשמדברים על זלאטן איברהימוביץ' ועל ז'וזה מוריניו, צריך לקחת בחשבון שמתישהו עלול להגיע מפץ ושאם זה יקרה, הוא יהיה גדול. אבל בינתיים היחסים בין השניים נהדרים ואחרי סדרות החינוך שהעביר הפורטוגלי כמעט לכל שחקני החוד שלו, נראה גם שדווקא השבדי הוא אחד מהשחקנים היחידים עליהם הוא סומך.
"בחודשיים-שלושה עם מוריניו,למדתי המון, אולי יותר מאשר בכל חמש השנים האחרונות. אני מניח שאפשר לומר שאני אוהב אותו", אמר החלוץ השבדי, שסבל מיחסים מעורערים עם רוברטו מאנצ'יני ואף ביקר אותו בפומבי בשנתיים האחרונות. בינתיים המאמן הפורטוגלי מחזיר באותה מטבע ולא מפסיק לשבח את החלוץ בחודשים האחרונים, במסגרת סיפור האהבה שנרקם בסן סירו לאחרונה ("איברהימוביץ' משחק בצורה נפלאה. הוא גדול גם כשחקן וגם כבנאדם", "גיליתי בחור נהדר שעובד עבור הקבוצה ושמוכן להשקיע המון בשביל ההצלחה שלה").
מוריניו קיבל על עצמו משימה קשה מאוד ולקח את אינטר אחרי שתי אליפויות רצופות (מבלי להחשיב את אליפות הקאלציופולי). עם צ'לסי, הקבוצה שהוא בנה במו ידיו, הוא לא הצליח לעשות זאת ועכשיו ניצבות מולו מילאן ויובנטוס משופרות. אחת מנוסחאות ההצלחה של המאמן הפורטוגלי בלונדון היה הקשר עם פרנק למפארד וג'ון טרי, שהיו נציגי המנהיגות על המגרש, וכעת יש לו נציג מסוג אחר. לא מנהיג כמו האנגלים, אבל ילד רע כמוהו, שרוצה להוכיח לכל העולם.
אופי של אלוף
בעונה שעברה, אחרי שאינטר איבדה יתרון של 11 נקודות על פני רומא מאז פברואר, חזר זלאטן מפציעה שהשביתה אותו מאז סוף מרץ, נכנס כמחליף במחזור האחרון של העונה, משחק החוץ מול פארמה שנאבקה על חייה בליגה וכבש צמד ששווה אליפות.
קנדידו קנאבו מ'גאזטה דלו ספורט' יצא מגדרו בבוקר למחרת: "חזיז מחשמל, גל של פנטזיה, פרץ של קלאסה. אם לנשיא של מועדון יש כסף, הוא יכול לבנות סגל של 30 שחקנים טובים, אבל ההיסטוריה נעשית על ידי אלופים אמיתיים. אינטר, ששיחקה 50 דקות בלי איברה, עשתה כמיטב יכולתה, אבל הסתכנה בכך שהיא תישאר רק עם כוונות טובות. האליפות הגיעה ברגע שמאנצ'יני ביקש מאיברהימוביץ' לפשוט את האימונית".
זו לא רק היכולת ולא רק השערים החשובים. זלאטן הוא באמת פנטזיה וקלאסה כמו שכתב העיתונאי קנאבו. הוא האנטיתזה לסינטטיות שמנסים בכירים בכדורגל העולמי להזריק לספורט הפופולרי בעולם. גם על המגרש וגם מחוצה לו, הוא משהו אחר.
זלאטן הוא לא האיש שיגיד שבוע אחרי שבוע "נעלה על המגרש כדי לנצח" או "נבוא לדבר על המגרש", אלא זה שכמעט תמיד יאמר או יעשה משהו בלתי צפוי. אחד משחקני הכדורגל האנטי פוליטיקלי קורקט, מהסוג של מראדונה, גאסקוין וקסאנו. הכדורגלנים שצריך לשמור עליהם ולטפח אותם לפני שהקדמה המחויטת מעלימה ומאלימה אותם.
sagivbaram@walla.com
