הפעם הראשונה שלו

ספק אם יש תקדים בספורט העולמי למקרה של מיקי דורסמן: מאמן שלוקח אליפות בעונתו הראשונה בליגה הבכירה, בסנסציה שמרגשת מאות אלפים, אך נאלץ להתפשר כעבור פחות מחצי שנה על עבודה בקבוצה בירכתי הטבלה. יתרה מכך, בחדרי חדרים מינויו מתקבל בקרב רבים בכדורסל הישראלי בהרמת גבה או בלגלוג על המועדון ששכר אותו. זאת מפני שכרגע, למרבה האבסורד, איש אינו יודע אם דורסמן הוא בכלל מאמן כדורסל. עד אימון הבכורה בראשון לציון הוא היה קודם כל הבעלים של קבוצתו, והכוכבית הזאת מתנוססת מעל כל הישגיו.

כל יו"ר ששקל להחתים אותו בקיץ הוריד זאת מהפרק, מפני שהעריך כי היכולת המרשימה של דורסמן להושיב על הספסל שחקן בעל אגו ולגרום לו לקלוע בשנייה האחרונה של העונה סל אליפות, לא תשוחזר כשמישהו אחר יחתום על הצ'קים. בקבוצות גם לא היו בטוחים אם דורסמן מסוגל להצליח כשהוא לא מאמן קבוצת חלומות, כמו זו שקיבץ בחולון בעונה שעברה. לא היה ברור אם גישת הניו אייג' שלו לכדורסל (אתמול אמר "אני מביא אתי את השמש לכל מקום שאני הולך") תהיה תקפה גם כשאת האווירה יכתיב בעל בית אחר, שיהיה ככל הנראה לחוץ יותר. אף אחד גם לא התרשם במיוחד מהכדורסל ששיחקה חולון, שהתבסס בעיקר על יכולת אישית ואתלטיות, ולכן דורסמן ישב בבית. עד שהגיעה מכבי ראשון לציון, קבוצה שטעתה כמעט בכל מינוי שעשתה בשנים האחרונות, והימרה עליו.

היו"ר, משה קליסקי, אומר שדורסמן היה הבחירה הראשונה, אבל סביר להניח כי ידע מראש שמאמנים כמו צביקה שרף או ארז אדלשטיין נמצאים מחוץ לתחום. עם זאת, לדורסמן יש גם יתרונות. בעונה שעברה, בה עשה לא מעט טעויות, הוא הפגין יכולת ללמוד ולהשתנות, ועם הזמן קיצר את הרוטציה והפך אותה הגיונית יותר. האליפות שלקח תקנה לו ככל הנראה כבוד ואשראי משחקניו וממעסיקיו, לפחות בשלב הראשון, והעובדה שהוא לא זקוק לכדורסל כפרנסה תסייע לו להיות רגוע יותר מעמיתיו למאבקי התחתית.

מצד שני, לראשונה כמאמן בוגרים הוא ידריך שחקנים לא מוכשרים במיוחד, ובמקרה שירצה להחליף אחד מהם, אלטון בראון לא יהיה אופציה ממשית. זו המציאות של מרבית מאמני ליגת העל, ובמובן מסוים מצטרף דורסמן למועדון הנוירוטי הזה בפעם הראשונה.