פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אין מחיר לחופש

        הרצון להפוך את קבוצות הפורמולה 1 לשוות מקומם את ניר זברו, משום שהיצרנים הגדולים ייפגעו והקטנים יאבדו את הנשמה

        השוואות בין ענפי ספורט הן בלתי נמנעות. לא פעם אני מספר למכרים שאני צופה בכל מרוצי הפורמולה 1, ומיד מתחילה מעין אנלוגיה לא ברורה. "איך אפשר לראות מכוניות סתם מסתובבות במעגלים?", היא השאלה הנפוצה. זה הרגע שבו יש את התורן שמעיר להגנתי ועונה מנגד: "איך אתה יכול לצפות ב-22 איש רצים תשעים דקות?". מעולם לא הפריעה לי האנלוגיה בין ספורט מוטורי לכל ספורט אחר, אבל כעת מתעוררות שאלות שמצריכות לטעמי השוואה, בעיקר בתחום הכלכלי. תחילה, גילוי נאות - אני חובב כדורגל ברמה הבסיסית ביותר והבנתי בתחום הכדורסל לא ממש משכנעת, ולכן כל האמור בטור זה נכתב כאוהד ותו לא.

        מנוע הצמיחה בספורט הוא כלכלי, ועל כך אני מאמין שקשה יהיה לכם לערער. תראו מה עשו האוליגרכים לספורט באירופה או גאידמק בישראל. אלמנט חשוב בקבוצה הוא הכנסה כלכלית גבוהה, אך במקרים רבים אנו עדים להתחלה מרשימה, שבעקבותיה מדלדלת לה קופת המזומנים והקבוצה דועכת באותה מהירות בה עלתה. האם לא יהיה נכון לשמר ספורט כרצון של קבוצה או בודדים להצליח, לעשות הכל בכל מחיר על מנת לזכות בגביע הנכסף (לעיתים מוזהב)? בדיוק כמו הכדורגל או הכדורסל בארץ ובעולם, גם בפורמולה יש גוף מפקח שרוצה לשפר את נתוני הרייטינג ולהזרים יותר כסף פנימה, אך כאן מגיעה השאלה על חשבון מי. האם קיימת אפשרות בה כל הקבוצות בליגה כלשהי יהיו זהות? הרי הדבר מעצם היותו תחרותי, אינו בר ביצוע ולכן יש לשלול אותו ולאפשר תחרות בריאה במגרש ומחוצה לו. קבוצת פרארי היא אולי הקבוצה היחידה בסבב עם בסיס אוהדים ענק בכל העולם, גם בימים הקשים בהם לא זכתה הקבוצה באף אליפות במשך 20 שנה. קבוצת טורו רוסו הצליחה להאפיל על קבוצת רדבול עם תקציב קטן, מגבלות ברורות מול קבוצת האם ואף הצליחה להחתים נהג צעיר, שרבות עוד ידובר עליו לאורך הקריירה הארוכה שמחכה לו.

        בכדורגל או בכדורסל הנתונים יחסית פשוטים - תקציב, מאמן, קבוצה. כעת ירכיבו צוות מנצח, או לפחות צוות שאמור לנצח. למה, אם כן, לא נוכל לעשות אנלוגיה דומה לקבוצת פורמולה? כל שחקן מהווה כלי אחר ברכב - הנהג, צוות במוסך, מחשבי על, מנהרת הרוח כמחנה אימונים ומאמן שאחראי לשני הנהגים. בשונה מהתאחדויות מקצועניות (nba, פוטבול) שבהם קיימת תקרת שכר, מתעקשים בפורמולה אחת וב-FIA להתערב ולשנות לנו את כל החוקים כך שכל הקבוצות יהיו זהות והתקציבים יתאזנו לטובות הקבוצות הקטנות (של כל הקבוצה ולא רק שכר הנהגים). הרי לבסוף נישאר עם סבב פחות טוב בעיקר משום שההגבלות עוזרות לקבוצות קטנות להשתוות לגדולות, ולא מאפשרות לקבוצות כגון מקלארן או ב.מ.וו להשתפר.

        דוגמא מוצלחת לכך שכסף לא קונה הכל מצאתי בקבוצת הונדה, שתקציבה עלה על 450 מליון דולר בעונת 2008 ובכל זאת לא הצליחה להציג ולו תוצאה אחת טובה. תחשבו על אפשרות בה יגידו לקבוצת כדורגל שהיא מוגבלת בתקציב ובשנה הבאה לא תוכל לקחת שחקן כלשהו, מכיוון שזה לא יהיה הוגן כלפי הקבוצה השניה. כל שנותר הוא שההתאחדות תחליט לפני כל משחק מה ההרכב שמותר להעלות למשחק בשביל שהקבוצות יהיו מאוזנות. עונת 2008 הוכיחה שפורמולה הוא ספורט מרתק שחי על הקצה, כיאה לספורט בתקציב של מיליארדים שסובב את העולם. אסור להגביל יתר על המידה אלא לעודד ולעזור לקבוצות הקטנות להשתפר ולמצוא תקציבים חדשים. אני מאוד מקווה שהמצב הכלכלי לא יכה חזק מדי בתעשייה הזו, שנשענת ברובה על חברות רכב, מותגי יוקרה ובנקים גדולים.

        דבר אחד בטוח - אשמח אם יתנו לכל הקבוצות לבחור את האפשרות לבחור את השחקנים שהן רוצות לרכוש ואת מי יעלו על המסלול בעונת 2009. כמו שהוכח לא פעם בספורט - כסף זה לא הכל, צריך גם נשמה.