פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חגיגה שהיא טרגדיה

        הציפייה מממכבי חיפה להפוך לחולון חדשה, היא הסממן לדשדושו של הכדורסל הישראלי חסר המשאבים, ולהיותו כזה שחי בעבר

        ההנחה שמכבי חיפה של העונה היא הפועל חולון של העונה שעברה, מסבירה עד כמה ליגת הכדורסל חיה בעבר במקום ליצור לעצמה עתיד. הנה, כמו הקבוצה ההיא של דורסמן, גם כאן יש עולה חדשה עם מסורת ארוכה, קהל גדול ורעב, בעלים תומך, גלריה של שחקנים מוכשרים וסיכוי לעקוץ את מכבי תל אביב. קווי הדמיון ניכרים, אבל האמת היא שההווה מורכב יותר.

        אחרי תקדים חולון, מצפים מחיפה ללכת בדרכה, והציפייה הזו היא הסממן הבולט לדשדוש במקום. הו, מה שפר עלינו גורלנו, יש הפועל חולון חדשה, כזו שלובשת ירוק, אבל העיקר שיש עתיד, יש תקווה ויש אחרי מי לעקוב העונה. החולונים מסרו לחיפאים את לפיד האלטרנטיווה, הקבוצה שמעניקה חיים לליגה, ונמוגו בחשכת הליגה, עד הדורסמן הבא. אם לדייק, השתיים מסמלות את המציאות הארעית שבה חי הכדורסל הישראלי. בליגה בה לקבוצות יש עומק כלכלי ויציבות פיננסית, היינו מקבלים משחק בין סוג של חולון מאשתקד לחיפה העכשווית, וזה כבר נשמע יותר מפתה.

        בליגה הישראלית, בה קבוצות מנסות לשרוד מעונה לעונה, קיבלנו אלופה גאה שהופשטה מנכסיה ומנסה להסתגל למצב החדש. ארון מקי אוהב את הכדור ביד, הקו האחורי של חיפה רך הגנתית ואיבד עצמו לדעת מול האזורית, אבל העומק שלה הכריע את חולון. אין זה מקרה שהרבעים החזקים של חיפה, בהם לחצה על הגז, היו השני והרביעי, כשפרנקו זרק מהספסל כל מה שיש. משחקם האנוכי של וושינגטון ופלורס, שני השחקנים החשובים בחולון, קיצר את הדרך לתבוסה.

        צריך לברך על כך שערים כמו חולון וחיפה חזרו למפת הכדורסל, והאווירה המלהיבה ברוממה משובבת נפש, אבל השנים האחרונות לימדו אותנו כי יתכן שחיפה שיחקה נגד בבואתה בעונה הבאה או זו שתבוא אחריה. נדמה כי ג'ף רוזן לא בא כדי ללכת, אבל אחרי האופטימיות שנטע בנו נחום מנבר, התקוות שנתלו בוולדימיר גוסינסקי, היומרה שהפגין ארקדי גיידמק והסתלקותו של דורסמן מהבמה, אין לנו אלא להביט בחשד ובחשש מה על הנעשה בחיפה, ולקוות שבעונה הבאה היא תעמוד על כנה ולא תצטרך להעביר את הלפיד הלאה. במצב הכלכלי הנוכחי, ונוכח משאביו המוגבלים של הכדורסל הישראלי, זו תהיה חזירות לצפות ליותר, וזו הטרגדיה האמיתית של חובבי הענף.