צאו מהבלייזרמאניה

פורטלנד טרייל בלייזרס מודל 2008/2009 היא חיית המחמד החדשה של האוהדים. אחרי שפניקס תקעה לעצמה שאקיל בגלגלים וגולדן-סטייט איבדה כל פרופורציה, אין ספק שהקבוצה לאהוד היא פורטלנד. קבוצה סימפטית שהפכה בתוך שנים מועטות מקבוצה של עבריינים מועדים לקבוצה של אול-סטארים מועדים ואף זכתה בבחירת הדראפט הראשונה ב-2007 כפרס על התנהגות טובה.

לא אפיל אתכם מהכסא אם אגלה לכם שדעת רוב פרשני ה-NBA מינתה לא מכבר את פורטלנד לקבוצת העתיד של הליגה, ומפליגה בשבחיה, כשברקע מטקבקיי וואלה! ספורט נוהגים להזכיר מדי פעם כי קרב האליפות ב-2010 כבר סגור. בעיר הצפון מערבית הנעימה האוהדים בטירוף, וחולמים על שחזור שנות השבעים העליזות כל כך. ובכן, אני מרגיש שזוהי חובתי המוסרית לנצן את ההתלהבות של כולם.

בשנה שעברה פורטלנד סחטה המון מחמאות. האכזבה מפציעתו של גרג אודן התחלפה כבר בדצמבר ברצף של 13 נצחונות ובהבנה שהולך ונבנה פה משהו גדול שרק מחכה לחתיכה החסרה. אך העונה הסתיימה, להזכירכם, במאזן 41:41, רחוק מהפלייאוף כמרחק קונפרנס מזרח ממערב. השנה כבר נקשרו כתרים רבים לקבוצה, אך בואו נראה מה בעצם השתנה בסגל? חוץ מאודן, הצטרפו רודי פרננדז, ג'רד ביילס, ניקולה באטום ואייק דיוגו – ארבעה שחקנים שמביאים איתם בעיקר פוטנציאל, או אפסייד בעגה האמריקאית המקצועית, שזו בעצם מילה נרדפת לחוסר תפוקה בהווה, ולתקווה מעומעמת שהעתיד יהיה טוב יותר.

נתחיל מאודן. סם בואי, לא סם בואי, באמת שאין דרך לדעת לאן יתפתח, או יותר נכון האם יתפתח. נכון לעכשיו הוא יכול להיות כל דבר בין "אחד מחמשת הסנטרים הטובים בכל הזמנים" לבין "איך בחרו אותו לפני קווין דוראנט?!". מה שאפשר להגיד בביטחה זה שמאז פתיחת 2007/8, שיחק אודן בדיוק 13 דקות ולא השאיר ולו נקודה אחת למזכרת. זה בהחלט אפשרי שהוא יחזור אוטוטו, בעוד שבועיים. בעצם, בעוד חודש. או שאולי לקראת הפלייאוף.

כתוצאה מכך, כל תכנית המשחק של הבלייזרס נשברה כבר ממשחקה הראשון. המאמן נייט מקמילן הקפיד להסביר לפני העונה שהדגש השנה יהיה על הגנה ועל משחק פנים. הבעיה היא שחוץ מאודן, שחקן ההגנה היחיד הוא מרטל וובסטר (מקמילן בא לברך ויצא מקלל כאשר כינה אותו "ברוס בואן הבא"), ושחקן הפנים השני, למרקוס אולדרידג', הוא שחקן בסגנון ראשיד וואלאס, ומשחק רחוק מהסל.

עכשיו בואו נסתכל רגע על הסגל התומך. כבר בחמישיה הפותחת אנחנו מוצאים שני שחקנים שלא שווים מקום בהרכב של רוב הקבוצות בליגה. מילא סטיב בלייק האפרורי-אך-יעיל, אבל בשלב זה הסנטר הפותח ,שעוד יחליף את אודן מספיק זמן בהמשך העונה, הוא ג'ואל פרזיבילה. אני אגיד את זה שוב, קחו שתי דקות לחשוב על זה – פרז'יבילה. "גורילת הווניל" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב), הוא שחקן כלכך מוגבל התקפית, שהוא מסתכל על קלטות של אסטבן בטיסטה כדי ללמוד כמה מובים מתחת לסל.

שאר הסגל התומך מונה את טרביס אאוטלו, סרחיו רודריגז, ניקולה באטום, צ'נינג פריי, דיוגו, בייליס ורודי פרננדז, או בשמו המלא רודיייייייייייייי!!!!1. האם מישהו מהם יכול לתת תפוקה יציבה לאורך זמן או להתפתח לכוכב? אצל חמשת הראשונים התשובה היא לא. שני האחרונים דורשים בדיקה מדוקדקת.

ביילס הגיע לפורטלנד במטרה להיות פוינט גארד ולפנות את רוי למשימה האמיתית שלו – להיות כוכב. אבל ביילס, בדומה לרוי, הוא לא רכז אלא קלע. בינתיים הוא מקבל פחות דקות מליאור אליהו בתקופת צביקה שרף, והשמועות כבר מספרות על חוסר שביעות רצון ממקצועיותו, שכן הוא מעדיף לזרוק ולהחזיק את הכדור יותר מאשר למסור.

האקס פקטור האמיתי הוא רודי פרננדז. רודי זכה לקבלת פנים בשדה התעופה של פורטלנד, משל הגיע לפחות להפועל חולון. רוב מומחים מחשיבים אותו למועמד בכיר לרוקי השנה ולמאנו ג'ינובילי של שנות ה-10 (איך באמת צריך לקרוא לעשור הזה?). הכל טוב ויפה, אבל צריך לזכור שמדובר בשחקן שבעצם קנה את עולמו במהלך אחד – דאנק אל תוך גרונו של דוויט האוורד בגמר האולימפיאדה. אז נכון, הוא נתן כמה נצגות נאות מאז, אבל גם כמה משחקי נפל.

אז בזמן שכולם מתלהבים, כדאי לזכור שהעפלה לפלייאוף השנה תיחשב להישג, ובכל מקרה קשה לראות את הבלייזרס מסיימים מעל למקום השביעי. חשוב לזכור שמדובר במערב הפרוע - ניו אורלינס, לייקרס, יוסטון, סן אנטוניו, יוטה, פיניקס – כולן חזקות מהבלייזרס. דאלאס עדיין מספיק טובה כדי לשחק בפלייאוף ואני זורק פנימה גם את דנבר, כי צ'ונסי בילאפס לא ישאר בבית בזמן הפלייאוף. בחישוב פשוט, שמונה קבוצות שאמורות לסיים לפני פורטלנד בטבלה.

ומה בנוגע לאליפות? בדיקה זריזה של האלופות של השנים האחרונות מראה שתי אופציות (אם שוכחים לרגע מדווין וויד וחברו הטוב ביותר ב-2006 - קו העונשין): לפחות שני כוכבי על או תלכיד שחקנים מאוזן. הסגל הנוכחי לא נראה כמתפתח באחד הכיוונים הללו. אודן עוד לא הוכיח כלום, רוי לא כוכב על, לאולדרידג' יש עוד דרך ארוכה ארוכה לעשות וכל השאר לא יותר מבינוניים.

מי שחושב שפורטלנד הם חומר לאליפות בסגל הנוכחי טועה ובגדול. פורטלנד בנו אחלה של בסיס, אבל אלא אם כן רודי יהפוך למאנו ג'ינובילי של ממש, לפורטלנד יש אופציה אחת בלבד לאליפות.

אז מה לגבי ההמשך? מצב המשכורות בפורטלנד הוא אחד המעניינים בליגה, כאשר מעבר לארבעה חוזים מגוחכים, אין משכורת שעולה על 5 מיליון דולר. בסוף עונת 2009/10 יימחקו כל עוונותיה: חוזי הענק של פרזיבילה (6.5 מיליון), דריוס מיילס (9 מיליון שלא משולמים כל עוד מיילס לא משחק) ורייף לפרנץ (13 מיליון!) יסתיימו ויצטרפו אל חוזה 17 המיליון של סטיב פרנסיס שכבר נקנה בביי אאוט ויירד מהספרים.

מדובר בסך של כ-20 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר, שישמשו להחתמת כוכ -על (ושמעתי שמסתובב בחור נחמד באיזור אוהיו). רק במצב כזה, פורטלנד תהיה מועמדת אמיתית לא רק לאליפות, אלא לשושלת ארוכה וראויה, אבל בפועל סביר שהכסף הזה ישמש להשארתם של רוב המרכיבים שנמצאים עכשיו בעיר. אז אלא אם כן תהיה פה הפתעה, כדאי לכם לשכוח קצת מהבלייזרמאניה, להתרווח ולצפות בקובי, פול ולברון נאבקים על התואר.