בכיתה ו', אי שם בתחילת שנות ה-80 המופלאות, דיזנגוף סנטר היה "המקום" ללכת אליו. ג'ורג' מייקל ולהיטו " CARELESS WHISPER" כבשו את מצעדי הפיזמונים וכל החבר'ה מהכיתה שלי הלכו לצופים, אז הלכתי גם. לצד בית הספר, שאף פעם לא היה תענוג גדול, תנועת הנוער היה המקום שכולנו יכולנו להיפגש ולבלות יחדיו. אימי תמיד משבחת את המסגרת הצופית של שנות ה- 50 - ריקודי עם לצלילי אקורדיון, טיולים בארץ והרצאות מעניינות כדבריה. אנחנו לא הלכנו לצופים בגלל ההרצאות המעניינות וסביר להניח שאם היו הרצאות מעניינות כלל לא היינו מגיעים לצופים. אנחנו היינו בצופים כי הבטיחו לנו פעולות מעניינות, אמרו שנוכל לשחק באש, שנשתתף בפעולות לילה מפחידות ומאתגרות והכי חשוב - נוכל להציץ לבנות במקלחות השדה המאולתרות של מחנה הקיץ.
בהרבה בחינות, ארגוני האוהדים המקיפים את קבוצותינו האהובות מזכירים לי מסגרת של תנועת נוער. כולם במדים, את מקום הפעולות תופסים המשחקים וההכנות לקראת המשחק, במקום מחנה קיץ נוסעים עם הקבוצה למחנה האימונים בהולנד, את מקומו של הרשג"ד ממלא ההוא שעומד, בלי חולצה בדרך כלל, עם הגב למשחק ואפילו רפרטואר השירים ביציע לא היה מבייש את להקת הצופים המיתולוגית. בהרבה קבוצות באירופה כבר הבינו את רעיון תנועת הנוער החדשה והחלו לתמוך בארגונים אלו ולמסדם. הקבוצות מקימות לאוהדים מועדונים, תומכות כספית ומעשירות את פעולות האוהדים בפעילויות מגוונות מעבר לפעולות הבסיסיות והמבורכות של הכנת שלטים, גזירת קונפטי, חיבור שירים וארגון הסעות למשחקים.
ובינתיים בארץ ישראל, מלבד קבוצות אוהדים כאלו של הפועל אוסישקין והפועל קטמון, שכל פעילותן שלובה ומתואמת עם ארגוני האוהדים, הקשר בין הקבוצות לאוהדים נשאר רופף ומסתכם בעיקר במימון של 10,000 בלונים למשחק חשוב ובהופעת השחקנים בברי מצוות של מקורבים. מלבד הקשר הרופף בין ארגוני האוהדים לקבוצות, בולטת גם העובדה שככל הנראה טעיתי ולפרקים האלגוריה המתאימה לארגוני האוהדים הם לא תנועות הנוער, אלא לצערי ארגוני פשע. הסרנאדות הפכו לאלות, כתובות האש לרימוני עשן והלם, נפצים ואבוקות תופסים את מקומם של מופעי הזיקוקים ופעולות הלילה הן פעולות "אמבוש" צבאיות מתוכננות, כפי שפורט על ידי אחד מחברי כנופיה שכזו בכתבה שפורסמה אתמול במוסף הספורט של אחד העיתונים.
וכך קורה שאני, שמח וטוב לב, הולך לעוד משחק כדורסל מרגש של הפועל אוסישקין: מאות אוהדים שמחים ומאושרים ביציע, ילדים מתרוצצים להנאתם על הפרקט מחכים לשחקן שיעבור לידם ויחליק להם כף, הפועל אוסישקין רושמת ניצחון נוסף ובמקום ברכות לבביות מהקהל לאחר עוד ניצחון אני מקבל הזהרות, לבביות אומנם, לא לצאת מן האולם ומתבקש למצוא חובש לאחד האוהדים שדם ניגר מבטנו וכל זאת מכיוון שמסתבר שחבורת פרחחים, מאחד מארגוני הפשע שלעיל, יושבת נחבאת בינות המכוניות במגרש החניה שבחוץ ומחכה לאוהדים אדומים וצוהלים שיצאו מהמשחק על מנת "להפתיעם" עם שלל אלות, רקטות וסכינים. לא יאומן ועדיין יסופר!
איפה המשטרה האמונה על הסדר הציבורי אתם שואלים? אז משטרת ישראל מצאה במקום סכין אותה ניתן למצוא באיטליזים המובחרים באזור מגוריכם, מספר רב של כתמי דם ועשרות עדויות על לפחות שני אוהדים שנדקרו, מה שלא הפריע לה לפרסם הודעה בה נאמר שככל שידוע לה, אף אוהד לא נדקר ולא בטוח שהסכין שנמצאה קשורה לאירוע. האמת, יכול להיות שבכלל מישהו שחט שם כבש...
אתמול כבר הצליחו במשטרת ישראל לחבר את הפאזל המורכב והודיעו כי הם מתייחסים בחומרה רבה לאירועים האלימים שהתרחשו בהדר יוסף לאחר משחקה של הפועל אוסישקין, וכן כי ידוע להם שצפויות "היתקלויות" בין אוהדי הפועל תל אביב ובית"ר בשבת בבלומפילד (בית"ר ירושלים תשחק מול בני יהודה מיד לאחר משחקה של הפועל ת"א), מה שלא הפריע למשטרה להודיע דווקא לבני יהודה שבתור הקבוצה המארחת היא זו שאחראית לסדר של אבטחת שני מחנות האוהדים.... עכשיו אני רגוע.
זה אנחנו הצופים שבאנו...
עו"ד אורי שלף
7.11.2008 / 11:46