שבץ מוחי

במשך 39 דקות ו-50 שניות סירבה לה מאן להיכנע לתסריט הטיפשות שמחייב קבוצות בינוניות שמגיעות ליד אליהו בשנים האחרונות. בניגוד למאמנים אירופאים רבים, ניכר היה שג'יי די ג'קסון צפה במשחקים קודמים של יריבתו וממש הסיק מסקנות, אפילו נכונות.

ג'קסון ניסה להוציא את ארויו מהמשחק בעזרת שמירת לחץ פשוטה, הורה לפוצץ את מרקוס בראון בכל חסימה, ובעיקר הקפיד על בחירת זריקות טובה. הצרפתים הכניסו כדורים פנימה והובילו במחצית למרות 3 מ-10 מחוץ לקשת. במחצית השנייה הזריקות מבחוץ נקברו, הצרפתים היו בעמדת ניצחון, ואז חטפו את השבץ המוחי שתוקף את האורחות ביד אליהו, הידוע גם כסינדרום גוסטאס. אף צרפתי לא עשה עבירה ביתרון 70:73, כי כנראה עדיף להמר שבראון, הקלעי הטוב בתולדות היורוליג, יחטיא שלשה חופשית.

בירנבוים יוכל אולי לשאוב עידוד מהאופי שהפגינה קבוצתו ומהתצוגה של ארויו בהארכה, אבל אם ברצונו להיות כן עם עצמו מוטב שיצפה דווקא בדקות הסיום של הזמן החוקי. הוא ימצא שם את רוב הסימפטומים מהם סובלת מכבי כרגע. כדאי שיתחיל 1:15 לסיום: ארויו התחיל חדירה לסל, שחקן צרפתי הגיע לשמירה כפולה, אבל במקום למצוא את השחקן הפנוי הסתבך הפורטוריקני, נחסם ואיבד את הכדור. המהלך הזה, ולא סל הניצחון, ייצג את יכולתו הירודה של ארויו אתמול ולמעשה מאז תחילת העונה.

כשהצרפתים יצאו להתקפה, התעקש בירנבוים להמשיך במדיניות החילופים האוטומטיים השגויה שלו, שהובילה לסל קל של צ'ייס על ג'ייסון וויליאמס. לבסוף, כשמכבי ביקשה לעצור את הצרפתים בעבירה, היא גילתה שיש לה שתי עבירות קבוצתיות בלבד. זאת מפני שהקבוצה הנוכחית היא מהרכות בתולדות המועדון. שחקניה, במיוחד ד'אור פישר וליאור אליהו, חוטפים סל אחרי סל באזור הצבע ולא טורחים לשלוף ציפורניים.

וישנה ההתנהלות המוזרה של הספסל, כמובן: עומרי כספי נזרק החוצה שניות בתוך הרבע הרביעי לאחר איבוד כדור; ניסיונות פופוליסטיים להפקיד את מלאכת הריכוז בידי בורשטיין וסימונס, שאיבדו בלי סוף; ושום ניסיון לעבור להגנה אחרת ולשנות את הקצב. נכון לעכשיו, שני המנהיגים של מכבי, בירנבוים וארויו, מקרינים לקבוצתם חוסר שקט וחוסר עקביות. בבית, מול קבוצות מהדרג השני, אפשר לשרוד למרות טעויות קריטיות כאלו. בחוץ, במיוחד מול אולימפיאקוס בשבוע הבא, הבלבול והרכות שהפגינה מכבי אתמול עלולים להתגלות כשילוב קטלני.