ראגבי: מתכוננים לנובמבר הגדול

נובמבר הגיע, וכמו בכל שנה מגיעות הנבחרות מחצי הכדור הדרומי מגיעות צפונה לסבב משחקי מבחן נגד הנבחרות האירופאיות. השנה יש למשחקים חשיבות נוספת מעבר ליוקרה ולכבוד הרגילים (ולהזדמנות לבלות את כל השבת בפאב ולראות הרבה ראגבי). דירוג הקבוצות בראשון לדצמבר ישפיע על החלוקה לבתים בגביע העולם הבא, ולכן כולם רוצים לשפר את הדרוג שלהם ככל האפשר. כדי שכולנו נבין מה קורה (ונוכל לשתות הרבה בירה בכיף), סקירה קצרה של הנבחרות המבקרות והמשחקים הצפויים.

סבב המשחקים של ניו זילנד מעניין במיוחד השנה כי היא תשחק נגד כל ארבע אומות ה"בית", מדובר כמובן בארבע האומות הבריטיות, אנגליה, ווילס, סקוטלנד ואירלנד. ניצחונות בכל ארבעת המשחקים נקרא גראנד סלאם, ואם האול בלאקס יצליחו לעשות זאת, זאת תהיה רק הפעם השלישית בהיסטוריה.

האול בלאקס כבר התחילו בעצם את סבב המשחקים שלהם עם ניצחון היסטורי על הוואלאביס מאוסטרליה. זה היה המשחק הראשון בין שתי המדינות על קרקע נייטראלית מחוץ לגביע העולם. המשחק היה בהונג קונג וסימן את תחילתו של עידן חדש, כנראה שמעתה נראה משחק כזה לפחות פעם בשנה. המטרה היא חשיפת שווקים חדשים לראגבי ברמה הגבוהה ביותר או במילים אחרות הרבה כסף.

האול בלאקס הביאו איתם מספר גדול יחסית של שחקנים צעירים, לאחר שאיבדו הרבה מהשחקנים הוותיקים שלהם בשנה האחרונה. הניו זילנדים המדורגים ראשונים בעולם מגיעים עם הרבה ביטחון לבריטניה, הם כבר זכו השנה בטריי ניישנס ובבלדיסלו קאפ, אבל זכיות בגראנד סלאם לא באות בקלות, לא סתם זה קרה רק פעמיים עד היום. הם ישחקו נגד אחת מהנבחרות הבריטיות כל שבת בארבע השבתות הקרובות כשבנוסף יש להם משחק אמצע שבוע אחד (יום רביעי 19.11) נגד מחזיקת גביע הייניקן (גביע האלופות של הראגבי) מאנסטר מאירלנד. לוח המשחקים הצפוף הזה בנוסף לעובדה שמדובר בסוף העונה עבור הניו זילנדים עומד לבחון את הכושר והיכולת המנטלית של האול בלאקס עד תום.

אלופי העולם המדורגים כרגע במקום השני בעולם מגיעים לאירופה כדי להציל את הכבוד שלהם ולשקם את תדמית הראגבי בדרום אפריקה. אלופת העולם תשחק נגד ווילס, סקוטלנד ואנגליה בסבב הקרוב וזאת תהיה ההכנה הגדולה שלה לקראת הליונס (נבחרת של כל האיים הבריטים) שיגיעו לבקר אותה בשנה הבאה. הספרינגבוקס סיימו את טורניר הטריי ניישנס במקום האחרון אחרי שהפסידו בארבעה מתוך ששת המשחקים בטורניר. בין השאר הם הפסידו לניו זילנד 19:0 בבית, פעם ראשונה שהם לא צוברים נקודות במשחק ביתי מאז 1896.

לדרום אפריקאים יש מאמן חדש השנה, פיטר דה וילייה הוא המאמן השחור הראשון של הספרינגבוקס, והוא דוגל בראגבי פתוח ואטרקטיבי. עד עתה סגנון המשחק שלו לא בדיוק הסתדר עם השחקנים בנבחרת, שרגילים לסגנון הדרום אפריקאי המסורתי (שאיתו זכו בגביע העולם) שהוא הרבה יותר שמרני ואיטי. דה וילייה היה תחת הרבה מאד לחץ השנה בעקבות ההפסדים בטריי ניישנס, ואפילו היה קורבן לסחיטה בשערוריית מין שהייתה או לא הייתה (הסוחט פוטר מעבודתו כקצין תקשורת בנבחרת ונהרג לפני שבוע בתאונת מטוס קל...). גם הדרום אפריקאים מגיעים עם לא מעט שחקנים צעירים, ועכשיו ההרכב מתחיל להיראות יותר תואם לתוכנית המשחק של דה וילייה.

בנוסף לשערוריות וחילוקי הדעות סביב דה וילייה, הספריגבוק עצמו היה בסכנה השנה, אחרי שהוחלט לשנות את הלוגו של הנבחרת מהאנטילופה המדלגת-הספרינגבוק לפרח הפרוטיאה. השינוי אמור להיות חלק מהשינוי שעובר על דרום אפריקה מימי האפרטהייד, הספרינגבוקס מייצגים בעייני דרום אפריקאים רבים את המשטר הישן, והסמל החדש אמור לייצג את דרא"פ החדשה. אבל בראגבי אוהבים מסורת, וכרגע הסיכום הוא שהספרינגבוק יעבור לצד ימין של החולצה והפרוטיאה תחליף אותו בצד שמאל. בכל מקרה, לא נראה את החולצות האלה עד אמצע שנה הבאה לפחות, כך שלא צריך להתרגש, עדיין.

הוואלאביס המדורגים במקום השלישי כרגע ישחקו נגד איטליה, אנגליה, צרפת ו-ווילס. בנוסף, הם יישארו בבריטניה למשחק נוסף נגד הברבריאנס (נבחרת של שחקנים מכל העולם המוזמנים למשחק ראווה חד פעמי) בוומבלי, אבל זה לא משפיע על הדרוג ויהיה בשלישי בדצמבר.

האוסטרלים התחילו את המסע שלהם בהפסד מאכזב לאול בלאקס בהונג קונג, אבל הם מקווים להמשך הרבה יותר חיובי באירופה. חוץ מאיטליה, שאותה הם אמורים לנצח בקלות יחסית, הוואלאביס עומדים מול משימה לא פשוטה - לנצח את הנבחרות במקומות החמישי (אנגליה), שישי (ווילס) ושביעי (צרפת) בביתן ובשלושה סופי שבוע רצופים.

גם לאוסטרליה יש מאמן חדש השנה. רובי דינס הניו זילנדי הוא המאמן המצליח ביותר בסופר 14 והתוצאות שלו עם אוסטרליה השנה נראות לא רע. אמנם הוא הפסיד לגרהאם הנרי, מאמן ניו זילנד, בשלושה מארבעת המשחקים בין הנבחרות השנה, אבל אוסטרליה נראית הרבה יותר טוב השנה ויש תחושה חיובית מאד בתוך הסגל ומחוצה לו.

המדורגת רביעית בעולם מגיעה מדרום אמריקה, כדי לנסות להמשיך את המומנטום המצוין שלה מגביע העולם בשנה שעברה. לוס פומאס ישחקו נגד צרפת, איטליה ואירלנד, וינסו בכל הכוח לשמור על מקומם בדרוג העולמי, אם יצליחו לעשות זאת הם ישובצו בגביע העולם לאחד הבתים כנבחרת המובילה, וייהנו מהגרלה הרבה יותר נוחה מזאת שהייתה להם בגביעי העולם הקודמים.

מאז גביע העולם בשנה שעברה, ארגנטינה עברה שינוי מרענן והראגבי הארגנטינאי הפך (סוף סוף) למקצועני. המטרה של האיגוד הארגנטיני (בתמיכת האיגוד העולמי) היא לשלב את ארגנטינה בטורניר הטריי ניישנס עד שנת 2012, ולשם כך רוב השחקנים הארגנטינאים המובילים יהיו צריכים לשחק בארגנטינה. כרגע השחקנים המובילים משחקים רובם ככולם באירופה.

הארגנטינאים החליפו גם הם מאמן אחרי גביע העולם, וצוות המאמנים החדש כולל את סנטיאגו פלן ופביאן טורנס. השניים הם שחקני נבחרת לשעבר, ויחד עם הקפטן החדש פיליפה קונטפומי ינסו לשמור על הסטנדרטים הגבוהים של הפומאס בעזרת הרבה שחקנים חדשים. הפעם לליגה הארגנטינאית יש ייצוג מכובד יותר בנבחרת, למרות שרוב השחקנים עדיין מגיעים מהמועדונים האירופאים.

נבחרת האיים היא בעצם שילוב של שחקנים מנבחרות טונגה, סמואה ופיג'י. בדומה לבריטיש אנד אייריש ליונס, הפסיפיק איילנדרס מתאספים כל שנתיים ויוצאים לסבב משחקים בין לאומיים, השנה הם ישחקו נגד אנגליה, צרפת ואיטליה.

בפעם הקודמת ששחקני האיים יצאו לסבב משחקים בשנת 2006 התוצאות לא היו מדהימות, הם הפסידו לווילס, סקוטלנד ואירלנד. השנה הם מצפים לתוצאות טובות יותר בזכות הניסיון שהצטבר אצלם, ובזכות העובדה שיותר ויותר מהשחקנים שלהם משחקים באירופה ובניו זילנד והרמה של נבחרות הבסיס (טונגה, סמואה ופיג'י) עולה כתוצאה מכן.

אמנם קנדה היא לא מחצי הכדור הדרומי אבל גם היא מגיעה לסבב משחקים באירופה. קנדה תשחק נגד אירלנד, ווילס וסקוטלנד והיא אולי לא מצפה לניצחון אבל תנסה להיות תחרותית ואולי להפתיע את אחת המארחות. הדבר החשוב ביותר מבחינת קנדה הוא לצבור כמה שיותר ניסיון מהמשחקים נגד נבחרות מהשורה הראשונה בעולם.

בקיצור בשלוש השבתות הקרובות יש שישה משחקים בכל אחה"צ-ערב ובשבת האחרונה של החודש שני משחקים. אתם יודעים מה אני עושה בסופי השבוע הקרובים.