כל התורה על מסלול אחד

ראינו כבר מרוצים מרתקים, צפינו כבר בתחרויות שמוכרעות במרוץ האחרון, אבל הקרב שראינו בברזיל ייזכר לעד כאחד המדהימים ביותר. ההיסטוריים ביותר. עם לואיס המילטון, אלוף העולם ה-30 והצעיר ביותר בהיסטוריה של פורמולה אחת. השחור הראשון. מנצח במרוץ האחרון. בסיבוב האחרון. תחת גשם זלעפות (שהלך וחזר). בזכות הימור מרתק (של טויטה), בזכות נהג שלא קשור למאבק על התואר (גלוק). תמצית הספורט במרוץ אחד.

מעבר לרגשות, המרוץ בברזיל הוכיח עד כמה חשובה האסטרטגיה והטקטיקה גם ברגעים הכי אמוציונליים וגורליים. מרוץ אינו מוכרע רק על סיבוב אחד או הנהג שלפניך. המרוץ אתמול (ראשון) היה בדיוק לחובבי הספורט שרצו לנבא מה חושבים כל מנהלי הקבוצות, הנהגים ומנהלי הצוות. מי יכנס ומתי, היכן יצאו כולם ובאיזו אסטרטגיה נוקט כל נהג. רייקונן יאט ויעזור? טרולי יחזור? והאם ווטל יכול לעקוף את מאסה? (ומספר הקפות אחר כך - האם ינסה לעקוף את המילטון?). חישובים הם חלק מכריע מהמרוץ ואתמול קיבלנו את כל התורה על מסלול אחד.

הזינוק בגשם שינה את כל המרוץ והעביר את הקבוצות לאסטרטגיות שונות לחלוטין. מאסה קיבל הנחיות להמשיך ללחוץ. רייקונן ספק קיבל הוראות להאט את המילטון וספק לתקוף את אלונסו. אם הגנה הייתה התוכנית, אז המילטון האט מספיק על מנת שלא יצטרך לפגוש אותו. הטקטיקה של מקלארן הייתה להגיע במקום החמישי ואם אפשר למקם את קובליינן כקו הגנה אחרון. כבר בהקפות הראשונות נכשלה התוכנית והמחסום נפרץ, מה שאיפשר לווטל ולאלונסו לפרוץ קדימה.

בשלב הזה הקרב של המילטון היה על המקום החמישי. כל עוד יוכל לנהוג רגוע, בלי קרבות, בלי מאמץ ולסיים חמישי, האליפות בכיס. בפרארי לא התייאשו וניסו להבין כיצד אפשר לעכב את המילטון ולעודד קבוצות אחרות לתקוף. הבעיה היחידה הייתה מי יתקוף. מרבית המכוניות היו פרוסות בצורה שווה על המסלול וכל השחקנים החזקים נעדרו יכולת לחזור למשחק ולהוות איום. כל מה שנותר היה לרקוד את ריקוד הגשם ולהתפלל להפתעות.

הכל דפק כמו שעון. מלבד, כמובן, גלוק,שדפק את פרארי. לא משנה כמה טוב תנהג, לפעמים האסטרטגיה תשנה הכל. לפעמים המזל או הגשם יטרפו שוב את הקלפים. ההקפות האחרונות הציגו יכולת מרשימה מצד מכוניות הפרארי. התקווה היחידה שנותרה לפרארי הייתה תלויה במזל והנה הוא הופיע בצורת גשם עם חיזוק מהצד שנקרא גלוק. כל מה שפרארי הייתה זקוקה לו הוא גשם קל, גלוק במקום הרביעי ועכשיו איזו תוספת של טורו רוסו והמילטון עדיין עלול להפסיד. החלום התגשם בדיוק לכמה שניות כאשר מאסה עבר את הקו והמילטון עדיין היה שישי. גלוק לא הצליח לשמור על הצמיגים היבשים בגשם, האט בדיוק בפנייה האחרונה ופתח את הדלת לווטל ולהמילטון. השאר, איך אומרים, היסטוריה.

המילטון הפגין בגרות ואיפוק (או אולי חשש לאבד את האליפות) ולא תקף, אלא שמר על מקומו ביודעין שהכל יכול לקרות בפורמולה אחת. הוא אפילו לא היה מוכן לכך שפתאום ברגע האחרון הוא נפל למקום השישי. אני מאמין שקשת הרגשות שחש המילטון בדקה האחרונה היו יכולים לגרום לאנשים אחרים להתעלף. התוכנית של המילטון נפלה ברגע הקריטי ורק המזל הביא אותו לאליפות. אלוף עולם צעיר, אמיץ ומוכשר מאוד. תהיו בטוחים שהוא ימשיך להוות איום בסבב עוד שנים רבות. גם עבור אלו ששרקו לו בוז בסיום המרוץ.

גם מאסה יצא אלוף במרוץ הזה, עם סיום מדהים ושליטה מרשימה במסלול אינטרלאגוס. הוא יוצא מחוזק מהעונה הזאת, למרות שיהיה לו קשה בעתיד להגיע להזדמנות כזאת. רייקונן, מצידו, עשה את המוטל עליו וסיים לפני המילטון. קובליינן אכזב, ב.מ.וו נעלמו לחלוטין וסבסטיאן ווטל הפגין מרוץ מדהים רגע לפני המעבר לרד בול, כשהעקיפה על המילטון בהחלט תזכה אותו בנקודות בעוד כמה שנים כשיוצע לו כסא בפרארי. בקיצור, במיוחד אחרי מרוץ כזה, יש המון למה לצפות.