הבעת אימון

הגענו לאמצע העונה, וברור כבר שסדרי בראשית השתנו. העונה הכל פתוח, הכל יכול לקרות - ובדרך כלל גם קורה. אחד מהשיאים של השנים האחרונות, המשחק המאוחר ביום ראשון בין הפאטס לקולטס, הפעם לא רק שלא הולך לקבוע מי תארח את משחק האליפות של החטיבה, יכול מאד להיות ששתי הקבוצות בכלל לא יהיו בפלייאוף. דווקא בגלל שהכל כל כך נזיל העונה, ופתאום כל קבוצה מרגישה שהנה יש חלון הזדמנויות יוצא דופן, יש הזדמנות לראות איך שתי קבוצות ושני מאמנים מתמודדים עם המצב.

טנסי התחילה את העונה מול ג'קסונוויל, מי שעל הנייר היתה אמורה להיות היריבה שלה על המקום השני בבית. למרות שוינס יאנג היה מזעזע הטייטאנס ניצחו, ובמשחק מקביל הקולטס הפסידו את משחק הפתיחה שלהם לשיקגו. ג'ף פישר הסתכל ימינה וראה את הפטריוטס מאבדים את בריידי לכל העונה. הוא הסתכל שמאלה וראה את הצ'ארג'רס פותחים עוד עונה בצורה לא טובה. והכי חשוב, בבית הדרומי, את הג'אגוארס הוא ראה וניצח, והבין שפייטון והקולטס פתחו חלודים מאד. ברור שהוא לא ידע שאחרי חצי עונה הטייטנס יהיו הקבוצה הלא מנוצחת היחידה, אבל כשהוא הסתכל על הקבוצה שלו הוא ראה קבוצה עם הגנת חזקה מאד והתקפה שנמצאת בידיים של וינס יאנג.

בשלב הזה, פישר ניצל את המצב הלא ברור עם יאנג ונתן לקרי קולינס את ההזדמנות. קולינס בן ה- 35 הוא שחקן ותיק שכבר עבר הרבה מאד בליגה, ואפילו היה בסופרבול, שם בולטימור אימללה אותו. המאזן של קולינס בקריירה עומד על 177 טאצ'דאונים בקריירה מול 175 חטיפות, ואחוזי השלמה של 55.5. המספרים שלו בינתיים הולכים בדיוק עם הסטטיסטיקה הזאת (58% השלמה, 3 טאצ'דאונים ו-3 חטיפות). אלה אולי לא מספרים מרשימים, אבל זה טוב לאין שיעור מיאנג, שאחרי שתי עונות ומשחק אחד עומד על מאזן של 57%, 22 טאצ'ים ו- 32 חטיפות. הדבר העיקרי שפישר רוצה מקולינס הוא שינהל את המשחק חכם ובזהירות, העיקר לא יאבד את הכדור. את כל השאר בהתקפה יעשה כריס ג'ונסון המצויין, ובגול-ליין לניידל וייט הבטטה כבר יסגור את הסיפור. הדבר החשוב הוא רק לא לאבד את הכדור בדרך, ואת זה קולינס עושה השנה.

עד כמה קולינס מנהל את המשחק בצורה שקולה? הוא לא עבר את ה-200 יארד באף אחד מששת המשחקים שבהם פתח העונה. הוא הגיע ל-199 מול מינסוטה ובשבוע שעבר ל-193 יארד מול הקולטס, אבל את ה-200 יארד הוא לא עבר. מצד שני, הוא גם לא איבד את הכדור בשני המשחקים הללו, בניגוד לקוורטרבקים שמולו, שאולי מסרו ליותר יארדים אבל גם איבדו את הכדור פעמיים כל אחד.

בשבוע האחרון לטנסי היה משחק חשוב מאד במאנדיי-נייט. אינדיאנפוליס באה למשחק הזה עם הגב לקיר, בידיעה שהפסד פחות או יותר סוגר את הסיפור בבית הזה עוד לפני נובמבר. תוכנית המשחק של הקולטס היתה פשוטה: לעצור את משחק הריצה של הטייטאנס ולהכריח את קולינס לנצח אותם. ב-12 ריצות במחצית הראשונה טנסי השיגה 30 יארד, ממוצע של 2.5 יארד לריצה. רק בדרייב האחרון של המחצית, שהחל על קו ה-5 של טנסי, ג'ונסון קיבל קצת יותר מרחב מההגנה שרצתה לעצור מסירה ארוכה, כדי לא לקבל שער שדה בסיום המחצית. הם הצליחו בכך, והמחצית הראשונה הסתיימה בתוצאה 6:7 לקולטס.

כל הזמן הזה קולינס עשה בדיוק את מה שהוא יודע - קיבל זמן בפוקט ומסר מסירות קצרות ומדויקות. גם כשהקולטס התחילו את המחצית השנייה עם טאצ'דאון, טנסי וקולינס המשיכו בשלהם, השוו את התוצאה ומשם ההגנה של הטייטאנס לקחה פיקוד, כשבשתי עצירות של דאון רביעי ועוד חטיפה לקינוח גמרה את הסיפור. את שלושת הטאצ'דאונים עשו ווייט וג'ונסון. קולינס סיים את המשחק הקריטי הזה עם 24 מ-37 ל-193 יארד, ששווים 5.2 יארד לניסיון מסירה עם 65% השלמה, בלי טאצ'דאון אבל גם בלי איבוד כדור. פייטון סיים עם 26 מ-41 ל-223 יארד ששווים 5.4 יארד למסירה עם 63% השלמה וגם שני טאצ'דאונים. מצד שני, פייטון גם נחטף פעמיים. 21:31 לטנסי, 7 ניצחונות ללא הפסד לעומת מאזן של 3 ניצחונות ו-4 הפסדים לשאר הקבוצות בבית. סוף הסיפור.

הקבוצה מהחטיבה השנייה שנמצאת בסיטואציה דומה היא טמפה ביי. גם היא נמצאת בבית לא קל, גם לה יש הגנת סמאש-מאות' שמרביצה ולא מוותרת לאף אחד, גם לה יש משחק ריצה יעיל וגם לה יש למאמן בעיות עם הקוורטרבק שלו.

אני לא יודע מה יש לג'ון גרודן נגד ג'ף גארסיה. גארסיה הוא שחקן וותיק ומנוסה, שכמו קולינס גם עבר כמעט הכל בליגה, אבל הוא שחקן יותר טוב. ממוצעי הקריירה שלו עומדים על אחוזי השלמה של 61.5 ו-153 טאצ'דאונים לעומת 79 חטיפות. יש לו יד יותר חזקה ויותר מדויקת, והוא גם יותר נייד מקולינס. אם הוא היה מקבל את אותו ביטחון מהמאמן שלו, אני בטוח שטמפה הייתה מנצחת עוד שני משחקים (בדנבר ובדאלאס), והיום הייתה במצב טוב בהרבה.

מעבר ליכולות שלו כקוורטרבק, גארסיה הוא שחקן לוחם שלא מוותר ומשאיר הכל במגרש. בדיוק שחקן שמתאים לתבנית של הבאקנירס, אבל משום מה גרודן לא רוצה שהוא יהיה הקוורטרבק שלו. כבר שנה שנייה ברציפות שהוא אוסף קיו-בים ומנסה אותם, מנסה הכל על מנת שאיכשהו יימצא המחליף. זה לא עובד, כי מה לעשות שגארסיה הרבה יותר טוב מכל המתחרים שגרודן מביא מולו. רק לשם השוואה, המתחרה הבכיר שלו העונה הוא בריאן גריסי. שניהם זרקו העונה מספר דומה של מסירות (147 לגריסי מול 157 של גארסיה). בכל פרמטר גארסיה טוב מגריסי (אחוזי השלמה, יחס טאצ'דאון לחטיפות, יארדים למסירה ואפילו יכולת התמצאות בסיסית בפוקט). ועדיין, גרודן שקל לעלות את גריסי הפצוע למפגש הקריטי מול קרוליינה ולא עם גארסיה הבריא.

במשחק האחרון, נגד דאלאס, זה פשוט עלה לגרודן במשחק. ארבע פעמים במהלך המשחק הגיעה טמפה ביי למרחק של 25 יארד או פחות מהאנדזון, ויצאה מזה עם שלושה שערי שדה. שוב ושוב כשגארסיה מסר, היו אלה מסירות קצרות מאד, לאזור קו ההתנגשות, בתקווה שהשחקן התופס יעשה את היארדים, ושוב ושוב הגנת דאלאס עצרה אותם בזמן.

השיא היה כמובן בדרייב האחרון והמתסכל מאד (במיוחד לאנשים שהימרו על טמפה במשחק הזה, ואולי גם לאוהדים המסכנים של הבאקנירס). 16 מהלכים היו בדרייב הזה, חמשת הראשונים הביאו את טמפה ביי לפסק הזמן של שתי הדקות לאמצע המגרש. 12 המהלכים הבאים היו מהלכי מסירה ואף אחד מהם לא היה ליותר מ-7 יארד. שישה מהם היו לאזור של קו ההתנגשות. 52 שניות לסיום טמפה ביי הייתה על קו ה-29 של דאלאס ועצרה את השעון לטיים-אאוט,שנתן גם זמן לעצור ולתכנן את הסיום. התוצאה הייתה שישה מהלכים, שבאף אחד מהם לא היה ניסיון ללכת לכיוון האנד-זון. על מה אני מדבר, באף אחד מהם לא היה ניסיון למסור ליותר מ-6 יארד. בסופו של דבר, השאיפה של טמפה ביי הסתיימה, בפעם השלישית במשחק, על קו ה-18 יארד של דאלאס. יש לי הרגשה שגם אם הם היו משיגים את הדאון הרביעי, הם היו ממשיכים עם מסירות קצרות עד שהזמן היה נגמר להם בלי להגיע לאנדזון.

דאלאס קצרה ניצחון חשוב, אבל למעשה טמפה ביי הפסידה, או מדויק יותר – ג'ון גרודן הפסיד. ההגנה הייתה מעולה ועשתה את העבודה שלה מעל ומעבר, גארסיה היה כבר מספיק פעמים במעמדים האלה והוא יודע להרים את הראש ולמסור משהו חוץ מדינקים קטנים שלא מספיקים לכלום. מי שקורא מהלכים כל כך פחדניים ושקופים, ולא בפעם הראשונה העונה, מי שלא משחרר לקוורטרבק שלו אפילו טיפה את הרסן, מפספס פה הזדמנות ענקית. אגב, נכון לעכשיו טמפה ביי עומדת עם מאזן של 3:5 ובמקום ה-7 שלא מוביל לפלייאוף. מי שנמצאת במקום ה-6 היא דאלאס, עם אותו מאזן ויתרון של הניצחון במשחק האחרון. תוצר של חוסר הביטחון של גרודן בגארסיה.

יש עוד הרבה משחקים בקופה, ואם הבאקנירס יעשו את המצופה מהם וינצחו את שלושת הבאים שלהם (קנזס סיטי, דטרויט ומינסוטה) הם עדיין יגיעו לשלושת המשחקים הקובעים מול היריבות מהבית במצב טוב יחסית. אבל אם גרודן וגארסיה לא יפתרו את בעיות האמון ביניהם, זה פשוט לא יספיק.