אבלינו עברה הקיץ שינוי גדול. אחרי העונה שעברה, שהייתה הטובה בתולדותיה עם זכייה בתואר ראשון - הגביע האיטלקי, ומיקום שיא בליגה - מקום שני, יחד עם לוטומאטיקה רומא, אפשר לומר שהקבוצה התפרקה כמעט מכל נכסיה. הזרים המצויינים מרקז גרין ודווין סמית' ערקו יחדיו לכסף של פנרבחצ'ה-אולקר, והמאמן מתיאו בוניצ'יולי עזב גם הוא. במקומו מונה זארה מרקובסקי, שאימן את הקבוצה במשך שלוש עונות, ונחשב בעיר לדמות אהודה.
לפני מספר עונות הגיע בעלים חדש לקבוצה, וינצ'נזו ארקולינו, ושדרג מאוד את המועדון. עד אז אבלינו הייתה מועדון קטנטן שהתנדנד בין הליגה הראשונה לשנייה. אולם בשנים האחרונות, עם תזרים מזומנים משופר, אבלינו עושה תוצאות טובות יותר. התהליך הזה, שהחל מרקובסקי ב-2003, הגיע לשיאו בעונה שעברה, כאמור. הקיץ, בתוך כמה חודשים, שיפצה הקבוצה את האולם הביתי, כך שיוכל לארח משחקי יורוליג. זה הכניס בכולם הרבה מאוד התלהבות.
עכשיו אבלינו נמצאת ביורוליג. רצה הגורל ושני משחקיה הראשונים במפעל משוחקים מול קבוצות היסטוריות. בשבוע שעבר התארחה אצלה אולימפיאקוס, שניצחה בזכות רבע אחרון מוחץ. ובפעם הראשונה שאבלינו עולה על מטוס היא תנחת בתל אביב, למשחק באולם שאותו עד היום יכולה הייתה לראות רק בטלוויזיה.
חמישייה של זרים
מרקובסקי בנה הקיץ קבוצה מאוד מעניינת. אריק וויליאמס (24, 2.06) הוא אחד השרידים הבודדים מהעונה שעברה, וממשיך לקבל קרדיט בעמדת הסנטר. הוא משתפר ממש משבוע לשבוע. גם ניקולה ראדולוביץ' הוותיק (34, 2.07) נשאר כאן. דן דיקאו חתם בקבוצה, אבל לא הצליח להשתלב ושוחרר. ברגע האחרון הגיע טרוויס בסט (36, 1.80), פוינט גארד מנוסה ששיחק עבור מרקובסקי לפני שנתיים בבולוניה, והגיע איתו שם לתוצאות נהדרות.
דרייק דינר (27, 1.96) הגיע אחרי שסיים את העונה שעברה בסיינה. תמאר סליי (28, 2.03), לשעבר בהפועל ירושלים, יקווה לעשות עונת יורוליג ראשונה טובה, שאולי תקפיץ אותו לקבוצה גדולה יותר. בגלל ההגבלות על הזרים בליגה המקומית סליי משחק כרגע רק באירופה, וזו בעיה לא פשוטה עבורו.
גם כריס וורן (27, 1.93), לטעמי, היה החתמה מצוינת: הוא היה הטופ-סקורר של ציבונה ומחזיק בניסיון יורוליג חשוב, ולראיה - האמריקאי הוביל בשבוע שעבר את קלעי אבלינו במשחק מול אולימפיאקוס. מרקו טושק (33, 2.04) גם הוא שחקן מנוסה, והעביר את העונות האחרונות בכל מיני קבוצות באיטליה. גם זה שחקן שמרקובסקי אוהב. את הסגל משלימים אנדראה קרוסליור (24, 2.10), סנטר מקומי צעיר, ואנטוניו פורטה (25, 1.88), לשעבר בביילה, מגבה מהספסל את עמדת הרכז. הוא אולי פחות מוכר, אבל מדובר בשחקן מהיר מאוד שמשחק בצורה אינטנסיבית, ויכול לשנות את קצב המשחק. הגארד דניאלה צ'ינצ'יאריני (25, 1.94) ממתין גם הוא להזדמנות על הספסל. אגב, מול אולימפיאקוס עלה מרקובסקי עם חמישייה שהורכבה משחקנים זרים בלבד: בסט, וורן, דינר, טושק ו-וויליאמס.
פילוסופיית הכדורסל של מרקובסקי ידועה באיטליה. הוא הפך כאן למאמן מוכר אחרי שלקח את אבלינו לפני ארבע שנים, שהייתה אז מלאה בצרות כלכליות, ועשה איתה עונה יפה. בעונתו האחרונה במועדון הוא הרבה לשחק סמול-בול, משמע הרבה הרכבים נמוכים שיכולים לרוץ או ללחוץ, וזה משהו שגם הניב לו תוצאות יפות בקדנציה בבולוניה. בהגנה מרקובסקי מורה לשחקנים להפעיל לחץ על שחקני היריב, מחליף לא מעט ומשנה סוגי הגנות. מרקובסקי ידוע כמאמן גמיש, שמנהל היטב את המשחק.
המשחק מול מכבי יהיה קשה מאוד עבור אבלינו. מדובר אומנם ביריבות מסדרי גודל שונים לגמרי, ועל ההבדל התהומי בכל הקשור לניסיון ולהיסטוריה אין צורך להרחיב. אבל אבלינו של מרקובסקי זו קבוצה שמשחקת בלי פחד, בכל מקום ובכל אולם, וזה אולי מה שיכול להפוך את המשחק בין הקבוצות ביום חמישי הקרוב למותח ומעניין.