פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נפילתו של המכביסט האחרון

        משה מישאלוב, האיש שאמור להיכנס למשבצת הסמל של מכבי ת"א, הוא הקרבן העיקרי של האלתורים המוזרים של רן בן שמעון. דוד רוזנטל סוגר מחזור ומשדך את מקרייב לבית"ר

        כוכב: מוראד מגמאדוב

        כבר שנים שאין בליגת העל שחקן שפתח בהרכב אותה קבוצה 15 עונות ברציפות. אפילו אבי נמני, הסמל האולטימטיבי, עשה גיחות קצרות לחו"ל ולא הגיע לרצף כזה בקריירה המפוארת במכבי תל אביב. משייע פייגנבוים, שהביא אותו ב-1995, ועד גיא עזורי, המאמן הנוכחי, מוראד מגמאדוב הוא הבאנקר של מכבי פתח תקוה.

        מגמאדוב כבר בן 35 והגיל, כמו אצל כולם, עושה את שלו. הוא איבד מהמהירות ומהזריזות, אבל עדיין עושה עבודה שקטה ויעילה במרכז ההגנה של מכבי פתח תקוה. לפעמים אתה כמעט שוכח שהוא שם, אפילו כשהוא על כר הדשא, אבל גם בדרבי האחרון הוא היה אחד האחראים הראשיים לרשת הביטחון שנפרשה על אוהד כהן. לניסיון אין תחליף, ואנחנו רק יכולים להצטער על כך שמגמאדוב הוא הדמות היחידה שמזכירה לנו את הזרים שהגיעו לכאן בתחילת שנות ה-90. הרבה ביקורת נשפכה על הלוזונים, אבל צריך להעריך אותם על כך שידעו לגדל במועדון עוגן רציני, שלא מעט בזכותו הפכו לחברי קבע בליגת העל בכל השנים האלה.

        כוכבית: דמיטאר מקרייב

        מי שציפה שאחרי שהשאיר את מ.ס. אשדוד בליגה יבנה יוסי מזרחי קבוצה לוחמת ובועטת, התבדה. אשדוד נשארה אותה אשדוד - רופסת, כנועה ובעלת רגשי נחיתות, שמקבלת פיק ברכיים בכל פעם שהיא יוצאת מהעיר למשחק חוץ או כשהיא מארחת את הגדולות. במיוחד בולט הכישלון של מזרחי עם החלוץ הבולגרי דמיטאר מקרייב. מי שהפציץ את הרשתות בשנה שעברה לא מוצא את מקומו, נראה כבוי ועושה רושם שפשוט השלים עם האפאטיות של הקבוצה.

        בבית"ר ירושלים רצו את מקרייב בקיץ וגם עכשיו נראה שיש גישושים בגזרה. מקרייב עשוי להיות הפיתרון המושלם עבור הדאבליסטית, בהנחה שתישאר עד ינואר בתמונת האליפות או לפחות הכרטיס לאירופה. הוא חלוץ מטרה עם נוכחות, חוש מיקום מעולה ומשחק ראש משובח, וחשוב מכל - כשישחק מול יציעים מלאים וקהל תובעני יותר, הוא ידרוש מעצמו את המקסימום, מה שלא קורה עכשיו באיצטדיון הי"א. מבחינת אשדוד, שכבר מתכוננת לעונת מאבקים בתחתית, יהיה חכם לשחרר את השחקן כדי לקבל כסף, אולי גם שחקנים מבית"ר ולפנות מקום לעוד זר. בשנים האחרונות, יש לזכור, אשדוד הביאה שחקנים טובים בחלון ההעברות. זה עבד עם גוסו גוסו, זה עבד עם מקרייב, זה יכול לעבוד גם עכשיו.

        נורה אדומה: משה מישאלוב

        אחרי פרישתו של אבי נמני נשאר משה מישאלוב המכביסט האחרון, שחקן ותיק שגדל במועדון, שמבין את רוחו ושאמור לתפוס את משבצת הסמל, או לפחות משהו שקרוב אליה. הבעיה הגדולה שלו היא האלתורים של רן בן שמעון. לבן שמעון אין מגן שמאלי ראוי, והוא כנראה לא חושב שמישאלוב מספיק טוב לעמדת הקשר האחורי, אבל בלם הוא יכול לשחק בהגנה לא מתואמת ומפורקת ממילא.

        התוצאה היא בלבול גדול בהגנת מכבי תל אביב, שמספר 5 הוא הקרבן הגדול שלו. יחיאל, בלם במהותו, משחק בצד שמאל, ומישאלוב מוסט לעמדה שלו. כך יוצא שהוא רק מזיק להגנה, לא מסתדר עם שחקני אגף מהירים (הפרפור של קטן היה מעורר רחמים) ולא מבין את מקומו ברחבה. במשחק בחיפה הוא גרם גם לבעיטת 11 מטר שלא נשרקה ויש לו חלק גדול בחוסר התיאום של יבריץ' עם החוליה האחורית שלו. כל עוד ג'ו ביזארה היה לצידו, מילא, אבל עם טומאסיץ' במרכז ויחיאל בשמאל, הנפילה היא בלתי נמנעת.

        מישאלוב צריך להיות שחקן הרכב קבוע במכבי תל אביב, כקשר אחורי, כי המשמעות שלו לקבוצה לא נמדדת רק ביכולת. רק שכרגע הוא לא פונקציונלי, כי בן שמעון לא משתמש בו נכון, בדיוק כפי שהוא עושה עם מכביסט אחר, ליאור ז'אן. הדרך לספסל רק מתקצרת, ולא בהכרח באשמתו.

        מאחורי הכותרות: שקול מלים

        בעקבות המשחק (הטוב) של אריאל הרוש בבית"ר ירושלים מול מ.ס. אשדוד, מיהרו בבירה להטיל איסור ראיונות על השוער. בבית"ר ראו את מה שכל המדינה ראתה: אמיר אדרי, השוער המחליף של מכבי חיפה, מדבר תחת כל עץ רענן. לאדרי היה משחק מצוין בסכנין והוא היה חתום על שלוש הנקודות של מכבי חיפה. משם, הדרך לעיתונים ולאתרי האינטרנט הייתה קצרה.

        אדרי, כמו שנוהגים שחקני הכדורגל לומר, עדיין לא קרע זוג נעליים, ולמרות זאת היה במרכז העניינים בשבוע שעבר. אסור לשחקן צעיר להתפתות, אסור לקבוצה להציב בפניו את מלכודת הדבש הזו. את התוצאה המיידית של טפיחת האגו ראינו במשחק מול מכבי תל אביב. למרות הניצחון, לאדרי היו לפחות שלוש יציאות לא טובות, שער וחצי באשמתו והרבה חוסר ביטחון שנסך על ההגנה. ייטיבו הירוקים אם הדבר הראשון שיעשו השבוע יהיה לשים מחסום לפיו.

        גם בכותרות

        "לאחר הדרבי הפתח תקואי נצפה אבי לוזון בחדר ההלבשה של המנצחים"

        "השחקן הישראלי עצלן, לא נשאר לעבוד אחרי האימונים"

        המחזור הבא

        בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב

        ראובן עטר דיבר אחרי הניצחון על מ.ס. אשדוד על "דרך חדשה", אבל כל מי שראה איך השחקנים שלו מעיפים כדורים במחצית השניה, ובמיוחד מי שצפה במכבי חיפה דורסת את מכבי תל אביב, הבין שהצעד קדימה עלול להתברר כשניים אחורה. ההגנה של הפועל תל אביב טובה בהרבה מהמסננת של אשדוד. ההתקפה שלה חורקת, אבל אף אחד לא באמת מצפה מגוטמן שינסה לתקוף בטדי. עטר צריך להכניס לראש את המשחק הנורא בין נתניה להפועל תל אביב בשבוע שעבר, ולהבין שכך זה ייראה אם ימשיך לתת לעידן טל ולמיכאל זנדברג יותר מדי קרדיט במרכז השדה.