אודני כאן

מאזן בעונה שעברה: 41:41.

סיימו את העונה: במקום העשירי הדי מכובד במערב.

כמה מהר המטוטלת נעה מאופוריה לדכאון. פורטלנד התחילה את הקיץ שעבר עם זכייה בבחירה הראשונה בדראפט המדובר ביותר בצד הזה של לברון ובשחקן שזכה להייפ הגדול ביותר כתיכוניסט מאז ההוא מקליבלנד- גרג אודן. אבל מספר חודשים לאחר מכן אודן גילה שהוא זקוק לניתוח מיקרו-שבר שחיסל לו את עונת הרוקי עוד לפני שהתחילה. ההשוואות לדיוויד רובינסון התחלפו בלחשושים על סם בואי - ההוא שפורטלנד בחרה לפני מייקל ג'ורדן והגוף שלו לא עמד בעומס של ה-NBA. גם הדיבור על פורטלנד כדבר הגדול הבא לקח צעד אחורה.

אבל אז התחילה העונה, והתברר שיש עם מי לשחק. אחרי עונת רוקי נהדרת, ברנדון רוי המשיך במגמת השיפור ורשם הופעה מפתיעה באולסטאר. חברו למחזור למרקוס אולרידג' ביצע את קפיצת המדרגה המצופה והשלים צמד איכותי. הג'נרל מנג'ר קווין פריצ'ארד המשיך לסלק כל זכר לג'יילבלייזרס ונפטר מזאק רנדולף, מה שהשאיר סביב הצמד המוכשר בעיקר שחקנים אפורים, צעירים ודי יעילים. אה, וכדי שלא יירדמו לו שם הוא השאיר את טרוויס אאוטלו האנרגטי שהתחיל להראות שמץ מהפוטנציאל שלו והיה אחד המחליפים הטובים בליגה.

כל זה התחבר לרצף של 13 נצחונות מוקדם מאוד בעונה שהשאיר את הבלייזרס חזק במאבקי הפלייאוף המטורפים במערב, עד שנגמר לה האוויר מתישהו באמצע. זה נגמר עם מאזן מאוזן שבקונפרנס אחר (בלי שמות) היה מספיק בקלות למקום בפלייאוף. פורטלנד לא הלהיבה, שחקני החוץ שלה כמעט לא הגיעו לצבע וכמעט לא כפו איבודים, אבל מערכת קבוצתית מוצלחת של המאמן נייט מקמילן וקבלת החלטות טובה השאירו תחושה של פוטנציאל לעתיד מבטיח והכינו את הקרקע למה שהם עשו בקיץ האחרון.

באו: רודי פרננדז (מבדאלונה), ג'רד ביילס (רוקי, בחירה 11), ניקולאס באטום (רוקי, בחירה 25), אייק דיוגו (בטרייד מאינדיאנה).

עזבו: ג'ארט ג'ק (בטרייד לאינדיאנה), ג'יימס ג'ונס (שחקן חופשי, למיאמי).

רוב העבודה של הקיץ הגדול שעבר על פורטלנד נעשתה לפניו. ההחלטה המצוינת לתת לאודן את כל הזמן שבעולם להתאושש אפשרה להם לקבל אותו עכשיו ללא מגבלות פיזיות נראות לעין. אפילו להיפך, הוא התנפח ומהמעט שניתן היה להתרשם ממשחקי ההכנה מדובר במפלצת פוטנציאלית.

אבל את אודן אני שומר לאחר כך. בינתיים- RUDY!!! פרננדז מגיע לפורטלנד שקיבלה אותו במתנה מפיניקס בדראפט שעבר, והוא הצליח להפוך לחביב הקהל החדש ולזכות בקריאה על שמו עוד בסין. הקיץ האולימפי המשובח של השחקן הטוב באירופה בשנה שעברה, בעיקר הגמר עם השלשות וההיי-לייטים, גילה לאמריקאים את השחקן המעניין ביותר שמגיע אליהם מאירופה מאז ג'ינובילי. יש לו הכל - אתלטיות, חדירה, קליעה נהדרת בטווח NBA, יכולת ליצור מצבים לעצמו, מסירה נפלאה, משחק ריצה משובח, אקספלוסיביות - יכולת לייצר לבד בריחה, ומה שפחות שמו לב - גם הגנה אישית נהדרת, עם קבלת החלטות ברמה של סטופרים.

מהרגע שהוא נחת בפורטלנד זה היה סיפור אהבה. כבר בשדה התעופה באו לקבל אותו ובמשחקי ההכנה הוא מייצר עוד ועוד מרגעי הקסם שגורמים לקהל ב-"רוז גארדן" (איזה שם נפלא לאולם) להתאהב בו. מקמילן שם אותו בחמישייה השנייה יחד עם אאוטלו וסרחיו רודריגז ויחד הם רצים, מלהיבים ומייצרים בריחות במשחקי ההכנה. האפרוריות שאפיינה את הסגל נעלמה כלא הייתה.

בדראפט פריצ'ארד ביצע טרייד עם אינדיאנה שהביא לו את ג'רד ביילס, הקומבו גארד המוכשר מאוד ממכללת אריזונה שנשאר לבחירה ה-11. באותו הטרייד הגיע גם אייק דיוגו, פאוור פורוורד עם יכולת צבירת נקודות, שייאבק עם צ'אנינג פריי, עוד כשרון צעיר, על דקות מאחוריי אולרידג' (וכנראה יפסיד, פריי עבד קשה בקיץ ודיוגו בינתיים לא מוצא את עצמו). בבחירה השנתית שפורטלנד קנתה תודות לבעלים המיליארדר שלה פול אלן, הפעם מניו אורלינס, הגיע הילד הצרפתי המבטיח ניקולאס באטום.

כשמחברים הכל יחד יוצא שפורטלנד הרוויחה לעונה הבאה שלושה שחקנים צעירים עם פוטנציאל של אולסטארים (אודן, רודי וביילס) שמצטרפים ומשלימים נהדר את רוי ואולרידג' שנכנסים לשנה השלישית בליגה. רוי, למי ששכח, הוא סקורר, מנהל משחק, מנהיג ושחקן קלאץ' ברמות הגבוהות ביותר, סופרסטאר אמיתי שרק ישתבח עם הזמן. חמישייה כל כך צעירה וכל כך מוכשרת זה לא משהו שרואים כל יום, אולי זה לא משהו שאי פעם ראינו.

החבורה הזאת לא לבד, היא מוקפת בשחקנים שבעונה שעברה היו שחקני חמישייה יעילים (הפוינט גארד סטיב בלייק והסנטר ג'ואל פרזיבילה) ובכשרונות צעירים עם פוטנציאל להפוך לשחקנים משמעותיים בליגה בשלבים שונים של מימוש (אאוטלו, מארטל וובסטר שכרגע פצוע, פריי, דיוגו, רודריגז ובאטום). אם צריך לקבוע גג לפוטנציאל של האוסף הזה עוד שנתיים ושלוש צריך לעבור את האטמוספירה. איך שזה נראה כרגע - פורטלנד היא העתיד, היא הצ'אנס לצאת מפרופורציות. אם הכל יתחבר שאר הליגה תיאלץ להרים ידיים למשהו כמו חמש-שש שנים לפחות.

הבשורות הטובות ממשיכות לזרום, ולאחרונה פורטלנד התבשרה על כך שבוסטון נפנפה את דריוס מיילס שניסה להתקאמבק אצלה. למי זה אכפת? או, כאן אנחנו נכנסים לקו העלילה הפחות מדובר בסיפור ההשתלטות של הבלייזרס על העולם - אני יודע מה הם יעשו בקיץ הבא.

פרט להיותם חמישה שחקנים מוכשרים בטירוף, יש לביילס, רוי, רודי, אולרידג' ואודן עוד יתרון חשוב - כולם יושבים על חוזי רוקי לפחות עד 2010. ניהול מבריק של פריצ'ארד הביא לכך שבקיץ הבא לא יהיו בקבוצה אוכלי משכורות כבדות, ובעצם ניתן יהיה להחזיק את החמישה האלה יחד עם אאוטלו, בלייק, פרזיבילה ובאטום ולהשאיר 25 מליון דולר להחתמות בקיץ. אם מיילס ישחק 10 משחקים בליגה השנה, עקב סיבוך חוזים שלא ניכנס אליו, הוא יוסיף 9 מליון דולר לרשימה וישאיר את פריצ'ארד רק עם 16, אבל כרגע הוא לא קרוב לשחק.

מה אפשר לעשות עם 25 מליון דולר בקיץ 2009? למשל - לבדוק אם קרלוס בוזר רוצה להבריז לעוד קבוצה, או אולי להחתים את שון מריון בשביל ההגנה ואת מייק ביבי או אנדרה מילר כדי שיהיה מי שיריץ אותו. אפשר גם לשקול בעניין את אופציית אייברסון. בכל מקרה, הרעיון הוא להוסיף שחקנים מוכחים שיביאו נסיון ומנהיגות וייקחו על עצמם את העול כדי לתת לילדים להבשיל בקצב שלהם. למי שתוהה אם פול אלן יהיה מוכן למלא את תקרת השכר ואחרי זה גם להחתים את הילדים על חוזי מקסימום בעזרת חוק לארי בירד - כשאתה אחד מ-50 האנשים העשירים בעולם הקנסות של דייויד שטרן פחות מטרידים אותך.

חמישייה: סטיב בלייק, ברנדון רוי, מארטל וובסטר (ניקולאס באטום), למרכוס אולרידג', גרג אודן.

ספסל: ג'רד ביילס, סרחיו רודריגז, רודי פרננדז, טרוויס אאוטלו, באטום, צ'אנינג פריי, אייק דיוגו, ג'ואל פרזיבילה, שאבליק רנדולף.

מאמן: נייט מקמילן (עונה רביעית במועדון).

מועמד לפריצה: אודן הוא המסקרן, רודי הוא המלהיב, אבל צריך לתת מקום גם למוסקיטר השלישי - ביילס. אמנם ליגת הקיץ היא לא תמיד אינדיקציה, אבל יש לככב בליגת הקיץ ויש להשתלט עליה לחלוטין עם 30 נקודות ו-15 הליכות לקו למשחק. היכולת שלו להגיע לצבע ולסחוט פאולים תשלים באופן מוצלח את רוי ובלייק, וכרגע הוא יתפקד כשחקן שעולה מאחוריי הגארדים הפותחים ומסוגל לייצר כמויות של נקודות. מועמד פחות צפוי לפרוץ הוא באטום, שההגנה שלו הרשימה את מקמילן עד כדי כך שבינתיים הוא בונה עליו כשחקן חמישייה במקום וובסטר, לפני רודי ואאוטלו שהוא מעדיף שיעלו מהספסל.

מועמד לדעיכה: בקבוצה שהגיל הממוצע בה הוא 12 קשה להצביע על מישהו, אבל הסגל הרחב והמוכשר בוודאי ישאיר כמה בחוץ. הצפיפות המרכזית היא בעמדת הסמול פורוורד - אאוטלו יכול להיות נפגע מרכזי כאשר יתברר שרודי עושה כל מה שהוא מסוגל רק יותר טוב, או שאולי זה יהיה וובסטר שיתקשה למצוא מקום ברוטציה כשיחזור מהפציעה. בפאוור זה יהיה כנראה דיוגו שלא ישתלב ובפוינט רודריגז המסכן ימשיך להיות רכז שלישי שבקושי רואה פרקט בזמן שיש קבוצות בליגה שהוא יכול להיות הרכז הראשון שלהן, לרובן קוראים מיאמי.

אקס פקטור: בהמשך לאווירת היציאה מפרופורציות, אני גאה להכריז שלא מדובר באקס פקטור של פורטלנד לעונה הקרובה, אלא באקס פקטור של הליגה בעשור הקרוב. קוראים לו גרג אודן. עם כל הכבוד לכל האחרים (ולא חסר), אודן הוא הבלייזר היחיד עם פוטנציאל להיות שחקן שסביבו נבנים פרנצ'ייזים ששולטים בליגה. כתיכוניסט לא סימנו אותו כיורש של כל סנטר גדול שניתן לחשוב עליו בגלל המימדים, אלא בגלל שכבר אז הוא הראה הבנת משחק, הגנה דומיננטית ואופי של שחקן גדול בהתהוות. יש כמה סוגי הייפים סביב ילדים מוכשרים, זה סוג ההייפ שבדרך כלל לא מפספס.

עכשיו השאלה היא מה מכל זה אמיתי ומה מכל זה נשאר. הוא בקושי שיחק בשנתיים האחרונות ויצטרך להוכיח קודם כל שהגוף שלו מסוגל להחזיק קריירת NBA משמעותית, בטח אחרי הניתוח שעבר. לאחר מכן הוא יצטרך להוכיח שהראש, הלב והכשרון שלו נמצאים בליגה של הגדולים ביותר. כרגע קשה מאוד לשפוט, יש רמזים לשני הצדדים וכל אופציה בין התמקמות על ציר שאק-דאנקן, דרך סוג של דוויט הווארד או משהו בסגנון קמבי ועד סם בואי אפשרית. למרות שהוא יקבל הנחות מוצדקות, כבר השנה הוא יצטרך לספק הוכחות ראשוניות למה שהוא מסוגל להיות. אם זה לא יקרה, יהיה הרבה הרבה יותר קשה לפורטלנד להצדיק את ההייפ.

תסריט אופטימי: אודן מתנפל על העונה מהרגע הראשון וכבר במשחק הפתיחה מול הלייקרס מראה מי הסנטר הצעיר המבטיח בליגה בדרך לעונה שגוררת השוואות לשאקיל הצעיר (אומרים שהוא היה צעיר פעם). רודי מסיים במקום השני במשאל רוקי העונה וביילס בחמישי, רוי אולסטאר ושון מריון מגיע באמצע העונה כשלכולם ברור שהוא מתכוון להישאר. פורטלנד נאבקת ברצינות על אחד המקומות הראשונים במערב ובסיבוב השני מותחת את ניו אורלינס בשבעה משחקים צמודים. בקיץ שטרן מודיע על הגבלות בחוק לארי בירד רק כדי שתהיה תחרות בעשור הקרוב, אבל זה לא עוזר.

תסריט פסימי: מפגש ברכיים בין רוי לאודן גומר לשניהם את העונה. זה עוזר לרודי להיות רוקי העונה, אבל הבעיות הבריאותיות של שניהם הופכות לעקב אכילס שתוקע את הפרויקט המעניין בליגה. את הפלייאוף שוב רואים בטלוויזיה ופריצ'ארד שולח את רוי להגרלת הלוטרי בתקווה שישיג לו עוד בחירה ראשונה ובינתיים מתחיל לעבור על רשימת הסנטרים שהופכים לחופשיים בקיץ.

תחזית: העתיד יצא מפרופורציות, אבל עם ההווה אפשר להרגיע. עדיין מדובר בקבוצה שרוב שחקני המפתח שלה הם רוקיס והחשוב מבינהם בקושי שיחק מאז שהיה בן 18 (בערך לפני 30 שנה). אודן יפתח באופן סולידי, יתמקד בהגנה ואם יישאר בריא יתקדם לכיוון ממוצעים של 20 ו-10 לקראת סוף השנה. בכל מקרה, כמות הכשרון עצומה ואפילו אם הכוכבים יפסידו משחקים מדי פעם זאת קבוצה שיכולה להתקרב ל-50 נצחונות, והשנה זה גם אומר פלייאוף. המשך יבוא.