הציפור שוב מזוהמת

1. מתי בפעם האחרונה טור פוטבול נפתח עם אטלנטה פאלקונס, ולא בהקשר פלילי? אחרי שישה מחזורים, לפאלקונס כבר יש את אותו מספר ניצחונות שהיו להם בכל שנה שעברה (ארבעה) וגם אם הם לא מאיימים עדיין על גביע לומבארדי, הרי שרק בזכות הניצחון בשניה האחרונה – המלהיב מבין חמישה כאלה בראשון האחרון, מגיע להם לפתוח את המהדורה השבוע. ואיזה ניצחון זה היה. אני זוכר עשרות משחקים שבהם קבוצה עלתה ליתרון עם שניות ספורות על השעון והקבוצה השניה מנסה מהלך אחרון, הייל מארי, אולי אפילו לאטרל או שניים, ותמיד הכדור נופל רחוק מהרסיבר או סתם נחטף, והלאה, מזפזפים למשחק הבא. לא הפעם. עם 6 שניות על השעון, הצליח מאט ריאן (שנראה הכל חוץ מרוקי כרגע) למצוא רסיבר פנוי, בטווח פילד גול, בדיוק בנקודה הנכונה שאיפשרה לו לצאת מחוץ לקווים עם שניה על השעון ולג'ייסון אילם להכניס שלוש נקודות שניצחו את המשחק. אתם חושבים שמישהו באטלנטה מתגעגע למייקל ויק?

2. עוד ניצחון מדהים בשניה האחרונה היה זה של אריזונה על דאלאס, כאשר בפעם הראשונה בתולדות הליגה נחסם פאנט והוחזר לט"ד ניצחון בהארכה. עוד שניה ניגע באריזונה, אבל לגבי דאלאס, נראה שמגמת הזלזול הכללי נמשכת, שחקנים עושים מה שהם רוצים (היה מהלך שבו רומו פימבל והסנטר של דאלאס הסתכל על הכדור מתגלגל בלי לטרוח להתכופף אליו) וזה נראה רק עניין של זמן עד שטרל אואנס יחטוף את החורפה. ואם זה לא היה מספיק גרוע, אז טוני רומו נפצע לחודש, ויוחלף על ידי כשבראד ג'ונסון בן המאתיים וגם פליקס ג'ונס נפצע והחבר פאקמן ג'ונס הושעה לתקופה ארוכה ואולי סיים את דרכו בליגה.

בקיצור, ברדק. אם תשאלו אותי, הבעיות של דאלאס הן בכלל לא פציעה זו או אחרת, אלא הקרקס הנודד שג'רי ג'ונס מנהל שם. זה לא רק פקמן והשטויות שלו, זה טנק ג'ונסון (השבוע שמעתי אותו מסנגר על פקמן, שזה בערך כמו רגל קרושה שמסבירה למה גפילטע פיש זה אוכל טעים), זה הפסטיבל של רומו וג'סיקה סימפסון, זה טרייד בשביל רוי וויליאמס – פרימדונה אמיתית והעמדה שהכי פחות צריכה חיזוק אצל הקאבויוז וזה וויד פיליפס שמתקשה להשתלט על כל הבלאגן הזה. בקצב הזה, אם ג'רי ג'ונס לא יבין שמה שהמערכת צריכה זה בעיקר שקט תעשייתי, אז השנה רומו אפילו לא ייצטרך להסביר למה הוא לא מסוגל לנצח משחק פלייאוף.

3. למדור אין הרבה חוקים, אבל אחד מהם, אותו כבר הזכרנו, הוא שלא לומר דברים חיוביים על אף קבוצה מה-NFC מערב. בעוד סיאטל נראית כמו אחת הקבוצות הגרועות בליגה, סן פרנסיסקו ממשיכה להוות מקור לא אכזב לשעשוע וקשה לצפות שהראמס יהפכו לתחרותיים בקרוב למרות הניצחון המרשים השבוע על וושינגטון, הרי שההצלחה של הקרדינלס מעמידה את החוק למבחנו הרציני הראשון. אז האם אריזונה (סוף סוף) על אמת? הסימן העיקרי לשינוי במדבר היה המחויבות שראינו משחקני אריזונה השבוע, שהתאבדו על הכדור (המהלך המנצח הוא כמובן דוגמא מצוינת), משהו שלא היה מובן בכלל מאליו בשנים קודמות. מצד שני, הקרדינלס תלויים מדי בבריאות של קורט וורנר, שחקן שלא ידוע בדורביליות שלו, קו ההתקפה שלהם עדיין מרשה יותר מדי לחץ על הק"ב ובאופן כללי יש הבדל גדול מדי ברמה בין משחקי הבית למשחקי החוץ שלהם. בקיצור, המושבעים עדיין לא החליטו ואנחנו נמתין עוד כמה שבועות לפני שנפר את חוק היסוד שלנו.

4. יוסטון ניצחה, סנט לואיס ניצחה, שתייהן בקלאץ', כדי לא להישאר ללא ניצחון, ורק דטרויט מצליחה להפסיד בשניות האחרונות. יש דברים שלא משתנים. ומי שלא ראה את הק"ב של דטרויט בורח מהאנדזון אחורה לסייפטי, לא ראה דימוי הולם יותר לקבוצה מימיו.

5. גם סינסינטי פיספסה הזדמנות פז לאסוף ניצחון ראשון, כשהפסידה לג'טס למרות יום חלש מאוד של ברט פארב, אבל כשבחור בשם פיצפטריק פותח בשבילך, קרוב לודאי שלא תוכל לנצח גם קבוצת NFL אירופה. פארב אמנם השלים 25 מ-33 מסירות וט"ד, אבל ל-190 יארד בלבד וגם שני אינטרספשנס מול אחת ההגנות החלשות בליגה. זה נכון שבליגה של היום קשה להסיק משהו על קבוצה או שחקן על פי שבוע אחד בלבד, אבל כשהביצועים הללו באים דווקא לאחר הופעה של שישה ט"ד לפני שבועיים, חוסר העקביות עשוי להדאיג.

6. קבוצה שלא נזקקה לניצחון בשניות האחרונות היא אינדיאנפוליס קולטס, שמחצה ללא תנאי את בולטימור. היו הרבה סיבות לשמחה לאוהדי הקולטס במשחק – ניצחון ביתי ראשון באיצטדיון החדש וביתי ראשון מאז דצמבר שעבר, פייטון מאנינג נראה כמו מאנינג הישן והטוב, משחק הריצה נראה טוב למרות פציעה מוקדמת של אדאיי, אבל מעל הכל – מרווין הריסון פתאום נראה כמו רסיבר אמיתי, שמסוגל לעבור מגנים בריצה מהירה ונמצא בתיאום מושלם עם פייטון. אתם יודעים – מרווין הריסון.

7. עוד קבוצה שחיסלה את היריבה שלה בצורה מרשימה היא טמפה ביי, שפירקה את קרולינה בלי בעיה וממשיכה להיראות כמו הקבוצה הטובה ב-NFC דרום הצפוף. על ההגנה של טמפה כבר דיברנו, אבל גם ההתקפה של הבאקנירס, בהנחייתו של ג'ף גארסיה שחזר בפעם המי יודע כמה מהקבר, תיקתקה ענינים ביום ראשון והעלתה שוב תהיות על ההחלטה של גרודן לפתוח עם בריאן גריסי בשבועות האחרונים. עוד החלטה שאפשר לתהות לגביה, קצת יותר עתיקה, היא ההחלטה של הניינרס, אי שם בסוף 2003, לשחרר את גארסיה. לאור הליצנים שפתחו מאחורי הסנטר בקנדלסטיק מאז שחרורו של הבחור האנרגטי, בהחלט אפשר לדמיין מה היה קורה אם הניינרס היו משאירים אותו ובוחרים להשקיע את בחירת הדראפט הראשונה שלהם במישהו קצת יותר יעיל מאלכס סמית', למשל.

8. כוחות הניחוס של המדור לא הכזיבו גם השבוע, ואחרי שקילסנו ושיבחנו את הג'איינטס, הם סופגים השבוע את הפסדם הראשון, דווקא מהבראונס האנמיים. הייתי רוצה להחזיר אתכם אחורה ל-2002, אז האלופה המפתיעה מניו אינגלנד פתחה את הליגה בסערה עם שלושה ניצחונות רצופים, כולל אחד מרשים ביותר על פיטסבורג, רק כדי להיקלע לשרשרת הפסדים ולסיים בסופו של דבר מחוץ לפלייאוף. הג'איינטס לא ממש דומים לפטריוטס של 2002 שהיו חסרי משחק ריצה או הגנת ריצה כלשהי, אבל ב-NFC מזרח התחרותי אסור להם לאבד פעימה והם צריכים לקוות שהביצועים של איליי (שילש את כמות האינטרספשנס שלו העונה במשחק האחרון) הם לא יותר ממעידה זמנית.

9. מסתבר שלא רק פה חושבים שמשחקי קדם העונה צריכים להיות מקוצרים, והשבוע הליגה דנה באפשרות הארכת העונה בשני משחקים, על חשבון שני משחקי קדם עונה, כמו שדוסקס פה אך לפני שבועות מספר. כרגע לא הולך להיות שינוי כבר בעונה הקרובה, אבל זה נראה מתבקש וכמעט בלתי ניתן לעצירה, כי קשה להאמין שמישהו מהבעלים יהיה מוכן לוותר על ההכנסה הכספית הנוספת, בטח בזמנים כלכליים קשים.

10. נסיים באחד מחביבי המדור, מוריס ג'ונס דרו, אליו יש למדור חיבה מיוחדת מאז שהביא לו אליפות פנטזי לפני שנתיים, וגם השנה אנחנו נהנים משירותיו, בהבדל קטן: השנה ג'ק דל ריו משתמש בו שבוע כן שבועיים לא, ומתסכל את כל בעליו. אז השבוע היה השבוע כן, בעיקר בגלל שפרד טיילור נפצע בתחילת המשחק, ו"מוג'ו" הראה בדיוק למה הוא מסוגל כשרץ ל-125 יארד, הוסיף עוד 21 בתפיסה וקינח עם שני טאצ'דאונס. ולנו נותר רק לתהות – למה דל ריו לא נותן לו את הכדור יותר? אולי כי הוא לא מסוגל להאמין שבחור בגובה 1.67 ששוקל 95 קילוגרם מסוגל לרוץ כל כך מהר?