תנו כבוד לילד

גם מי שלא מחבב את לואיס המילטון חייב להעריך את המחויבות שלו לנצח בכל תחרות, בכל מחיר. ניר זברו מתכונן לפיניש דרמטי בעונת הפורמולה 1

  • פורמולה 1
ניר זברו

שני מירוצים נותרו לסיום העונה, והתחושה היא שאחריה הפורמולה 1 כבר לא תהיה אותה הגברת. הניצחון של אלונסו ביפן השאירו בחובבי הענף טעם טוב, אך גם הרגשה שאולי הגיע הזמן לשינוי בספורט הנפלא הזה. המסלול ביפן סיפק מירוץ איכותי, עם לא מעט רגעים מעניינים, אך עם זאת, הוא מסמן את העייפות והשובע של העונה, דבר שלא תמיד היה קיים בענף.

פורמולה 1 מאז ומעולם היה ספורט תחרותי, שבו נהגים וקבוצות נמדדים בכל אספקט, החל מתקציב, צוות ומראה המכוניות, ועד למפורסמים שפוקדים את המוסך ביום המירוץ. למרות זאת, הפעם, מלבד אלונסו והמילטון, בסבב מתקבלת תחושה כאילו כל השאר ויתרו, הפנימו שהמילטון יהיה אלוף עולם ומחכים לעונת 2009.

רגע של גילוי נאות: מאז ומעולם אהדתי את הסוס האיטלקי האדום, ופרארי מייצגת עבורי הרבה מעבר לסתם מכוניות. השנה, יותר מהכל, הקבוצה לא רק עוברת מפנה, אלא גם מוכיחה אחת ולתמיד שגם אלופים צריכים להיעלם לפעמים בשביל לחזור. קימי רייקונן, לדוגמה, ויתר על הסיכוי לזכות באליפות, אך עדיין מנסה להציל את כבודו האבוד עם נהיגה מהירה (ומעט תמוהה), שמזכירה בדיוק מה חסר בענף – הילה של אלוף עולם. פליפה מאסה מספק השנה הופעה מרשימה מלבד חוסר המזל והקריסה תחת הלחץ - בעיקר בפעמים בהן המילטון היה שם לעקוף אותו (די בקלות, אם יורשה לי לומר).

מה שמביא אותנו אל הבריטי הכי מצליח מאז ימי דיימון היל. בניגוד להיל, שזכה באליפות אחת בעיקר בגלל היעדר מתחרים, המילטון מוכיח שאומץ וטיפשות לפעמים מתמזגים. דבר אחד בטוח, לבחור יש ביצים ממתכת ומצב נהיגה שכמעט נעלם מהעולם – השאיפה להגיע ראשון בכל מצב. גם אתמול (ראשון) ניסה המילטון לקחת את כל הקופה, אך כפי שהוא עתיד ללמוד, לפעמים הקופה חמקמקה מדי ואתה נשאר בלי כלום. גם מי שלא מעריץ במיוחד את המילטון רוחש לו הרבה כבוד על המאמץ, גם אם הוא סובל לעתים משיקול דעת מוטעה. אבל זה בסדר, הוא ילד, הוא עוד ילמד.

בלי לשים לב, רוברט קוביצה צובר נקודות חשובות, ולמרות התבטאויות על כך שהוא איננו מתמודד על אליפות הנהגים, הוא התקרב מאוד למאסה ויכול אף לסיים שני אם ימשיך לצבור ניקוד בשני המירוצים שנותרו. הפער בין מאסה לקוביצה עומד על שבע נקודות, פער זהה חסר לב.מ.וו נגד מקלארן, ואולי עוד נופתע עד סוף העונה, למרות שסביר להניח שהמילטון וקובליינן לא יפשלו שוב.

היחיד שאין לו כלום להפסיד והכל להרוויח נותר באופן מפתיע הספרדי פרננדו אלונסו, ואתמול הוא שוב הוכיח מה המשמעות של שתי זכיות באליפות העולם. יהיה זה נכון להניח שבעוד כמה שבועות יכריז אלונסו כי הוא חותם בקבוצת רנו לעונה נוספת - בעיקר בגלל שאין לו לאן ללכת וקצת בגלל שהוא מרגיש שדברים מתחילים לקבל צורה. בהחלט יהיה מעניין לראות האם אלונסו יכול להביא שוב את הקבוצה הצרפתית לאליפות ב-2009.

ציון לשבח מגיע לסבסטיאן בורדה. שנים רבות עברו מאז שזכינו לראות נהג עושה את המעבר מארה"ב לפורמולה 1 בלי התבטאויות מיותרות עם נחישות ורצון להצטיין. חבל שאתמול זה נגמר בעונש, אבל ככה זה בפורמולה של ימינו. נקווה שנראה אותו ממשיך להתפתח בספורט גם בעונות הקרובות.

בסוף השבוע הקרוב נגיע לסין עם שאלה אחת גדולה: האם יצליח המילטון לסגור את האליפות במרוץ הבא? לאור שני המירוצים האחרונים אפשר להגיד שהכל פתוח. והדבר היחיד שבטוח - את הקרב הזה לא כדאי להחמיץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully