וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחממים את הפרקט: שארלוט בובקאטס

12.10.2008 / 14:10

למייקל ג'ורדן נמאס לחכות בסבלנות להתקדמות של צעירי שארלוט לעבר הפלייאוף, אז הוא הביא את לארי בראון כדי שיוליך אותם לשם

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 32 ניצחונות ו-50 הפסדים.

סיימו את העונה: רחוק מהפלייאוף, רחוק מהעין ורחוק מהלב.

אחרי ששלוש העונות הראשונות של הבובקאטס ב-NBA עמדו בסימן בנייה והתקדמות הדרגתית, השנה הרביעית הייתה הראשונה בה המאזן היה פחות טוב מהעונה שלפניה. הצרות החלו ליפול על הקבוצה של מייקל ג'ורדן עוד לפני פתיחת העונה עם פציעות מסיימות עונה של אדם מוריסון ושון מיי. בלעדיהם לא היה לשארלוט עומק והספסל שלה היה החלש בליגה.

גם ג'ראלד וואלאס הפסיד את 20 המשחקים הקבועים שלו, שוב בגלל זינוקים ונפילות חסרות הבחנה במהלך חדירות לסל. השאר היו בריאים אבל בינוניים - ריימונד פלטון המשיך לקלוע באחוזים איומים, אמקה אוקאפור לא הצליח לפתח יכולת התקפית רצינית ומאט קרול לא עושה כלום חוץ מלקלוע שלשות. היחיד שהרשים הוא ג'ייסון ריצ'רדסון שהגיע בטרייד בקיץ שהתברר כמהלך מצוין של ג'ורדן- ג'יי-ריץ' הוביל את קלעי הקבוצה עם 21.8 נקודות למשחק והוביל את הליגה בכמות שלשות עם 243.

אבל ג'ורדן לא עשה יותר מדי דברים טובים בתפקידו כאיש החזק של הבובקאטס, וההחלטה הגרועה ביותר שלו הייתה למנות את מקורבו האלמוני סם וינסנט למאמן. וינסנט התברר כמאמן חלש שלא זכה לכבוד מהשחקנים. הקבוצה שלו לא הצליחה למצוא משהו שהיא עושה ממש טוב, בעוד שהיו לא מעט דברים שהיא עשתה ממש רע - היא הייתה קבוצת הריבאונד הרביעית הכי גרועה בליגה, קלעה עונשין באחוזים איומים וחטפה כל כך הרבה גגות שניתן היה לבנות מהם עיר שלמה (בעיקר אוקאפור, שכל זריקה שמינית שלו נחסמה).

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: לארי בראון (מאמן), די ג'יי אוגוסטין (רוקי, בחירה 9 בדראפט), אלכסיס אג'ינסה (רוקי, בחירה 20 בדראפט).

לא הרבה זז בסגל של הבובקאטס בקיץ, אבל השינוי על הקווים יכול להיות שווה ערך להחלפת חצי סגל. במקום וינסנט הסתמי, ג'ורדן הביא את אחד המאמנים הוותיקים והמוערכים בליגה. לארי בראון הוא אחד מחמישה מאמנים שרשמו יותר מ-1000 נצחונות בקריירה והיחיד ב-30 השנים האחרונות שלקח קבוצה בלי סופרסטאר אמיתי לאליפות. כמו ג'ורדן, גם בראון התחיל את קריירת הכדורסל שלו (כשחקן) בצפון קרוליינה וההגעה לשארלוט היא סוג של סגירת מעגל עבורו.

LB הגיע ומייד התחיל לעבוד. הוא עוצר את האימונים עשרות פעמים ומעיר לשחקנים בלי הפסקה, העמיס עליהם כמויות מסחריות של תרגילים שהם רק מתחילים לעכל ודרש מהם לחדור במקום להפגיז מבחוץ. המקצוענות שלו בהחלט אמורה להשפיע לטובה על החבורה הצעירה של החתולים, אבל קשה להתעלם מהתחושה שהוא בא עם שיטות מהבית ולא סופר את השחקנים שלו. קבוצה עם קלעי חוץ טובים וחודרים גרועים (פרט לוואלאס) לא צריכה לשנות סגנון, רק המחשבה על מאט קרול ואדם מוריסון מנסים להגיע לטבעת מעלה גיחוך בכל חוסם בליגה. פתיחת העונה הבהירה לבראון שיש לו עוד הרבה עבודה - הרבע הראשון של משחק ההכנה הראשון הסתיים בתוצאה 9:40 לאורלנדו.

מה עוד קרה בשארלוט בקיץ? אוקאפור חתם על חוזה חדש של 72 מליון דולר ל-6 שנים. קצת מוגזם, אבל לא בהשוואה לחוזים שסנטרים אחרים קיבלו בשנים האחרונות. אוקאפור אמנם מתקשה בהתקפה, אבל הוא עוגן הגנתי נהדר ולמרות החששות הבריאותיים הצליח לשמור על עצמו כשיר בשנה האחרונה ולא הפסיד משחק. ההחתמה שלו מוודאת שהשלד של ג'יי-ריץ', וואלאס ואוקאפור ירוץ ביחד לפחות עוד שלוש שנים.

בדראפט ג'ורדן החליט ללכת על די ג'יי אוגוסטין בבחירה התשיעית. אחרי רצף אכזבות של שארלוט בדראפט, שלחלק מהן אחראי MJ, מדובר בהימור רציני. אוגוסטין הוא פוינט גארד נמוך שפרשנים רבים טענו שלא יצליח ב-NBA והוא נבחר לפני ברוק לופז (שהיה פותר לשארלוט את בעיית הגבוה השני) וג'רד ביילס המוכשר. בינתיים, לפחות, אוגוסטין זוכה למחמאות ונחשב להפתעה הטובה של תקופת ההכנה. בבחירה ה-20 ג'ורדן לקח את אג'ינסה, גבוה צרפתי שלא עשה כלום באירופה ורק אלוהים יודע מה הוא שווה. אם כל אחד אחר היה לוקח אותו זאת הייתה בעייה. פרט לכך - כלום. כל מיני שחקנים שאולי ייכנסו לסגל ונסיון להחתים את קארל לנדרי מיוסטון שלא צלח כי הרוקטס השוו את ההצעה.

מה מי מו

חמישייה: ריימונד פלטון, ג'ייסון ריצ'ארדסון, ג'ראלד וואלאס, שון מיי, אמקה אוקאפור.

ספסל: אוגוסטין, מאט קרול, אדם מוריסון, ג'רמראו דייוידסון, ג'ארד דאדלי, נאזי מוחמד, אג'ינסה.

מועמד לפריצה: שנה זה המון זמן, כמעט שכחנו ששון מיי ואדם מוריסון קיימים. רוב הסיכויים שהשנה שניהם יבצעו קפיצת מדרגה, כי מוריסון לא יכול להיות גרוע יותר ממה שהיה בעונת הרוקי ומיי לא יכול להיות פצוע יותר משלוש השנים הראשונות שלו ב-NBA (שיחק 58 משחקים ב-3 שנים. ביחד). לשניהם יש פוטנציאל, אבל מיי חשוב יותר כי יש לו את סוג הפוטנציאל ששארלוט משוועת לו - שחקן פנים שיודע לייצר נקודות ולקחת ריבאונדים. בשני משחקי ההכנה הראשונים הוא נראה רחוק מלהיות מוכן, אם הוא יצליח לחזור לעצמו הוא יוכל להפוך לשחקן מפתח.

מועמד לדעיכה: הבחירה באוגוסטין מצביעה על חוסר אמון של המערכת בפלטון. הפוינט גארד שנבחר חמישי לפני שלוש שנים לא מצליח לבצע את קפיצת המדרגה שציפו ממנו. הוא לא רע אבל גם לא טוב, והשנה הוא יצטרך להתחלק בדקות עם שחקן שעשוי להתפתח לפוינט גארד העתידי של הקבוצה. לא בטוח שפלטון יסיים את העונה בחמישייה ועוד פחות בטוח שבקיץ, כשהוא יהפוך לשחקן חופשי מוגבל, הוא יקבל הצעה להארכת חוזה.

אקס פקטור: עם כל הכבוד לשחקנים, סימן השאלה המרכזי הוא איזה לארי בראון הגיע לשארלוט - זה שהוביל כמעט כל קבוצה להצלחות ואז עזב אחרי שנתיים או זה שנכשל באופן קולוסאלי בקבוצה האחרונה שלו. גם לניקס בראון הגיע כמושיע שאמור לקחת קבוצה עם הרבה כשרון ומעט שכל למעלה. בניקס הוא שינה הרכבים, הסתכסך עם כל מה שזז מהרגע הראשון וברח בהזדמנות הראשונה. לא בטוח שהוא בנוי כיום להעלות קבוצות מהתחתית לצמרת, הרבה יותר מתאים לו לקבל קבוצה מוכנה ולתת לה את הדחיפה הנוספת, כפי שעשה בדטרויט. ואולי השאלה האמיתית היא אם שארלוט היא קבוצה עם פוטנציאל שזקוקה לדחיפה כזאת או שעדיין נדרש שם תהליך בנייה ארוך שבראון פחות מתאים לבצע.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: כל שחקני המפתח מגיעים ל-70 משחקים, אוגוסטין מתברר כהברקה ומדיח את פלטון מהחמישייה, עם הזמן השיטות של בראון מתחילות להתבהר לשחקנים ומאמצע העונה שארלוט הופכת לאחת הקבוצות החזקות במזרח ומשיגה בקלות הופעה היסטורית בפלייאוף.

תסריט פסימי: בראון שובר את שיא החמישיות השונות שלו מימי הניקס, הברכיים של מיי מחזיקות 20 משחקים, וואלאס חוטף זעזוע מוח מנסיון להתגלח (הוא מסוגל) ואוקאפור מזכיר את שאק בשיאו (באחוזי עונשין). באמצע העונה ג'ורדן מחליט לפטר את בראון ולאמן את הקבוצה בעצמו, תהליך האייזיאיזציה שלו מגיע לשפל חדש.

תחזית: פלטון, אוגוסטין, ג'יי-ריץ', קרול, וואלאס, מוריסון, מיי, אוקאפור ומוחמד זאת תשיעייה עם פוטנציאל פלייאוף במזרח. שני סימני שאלה גדולים מעיבים עליה - הבריאות והקליק עם לארי בראון. ניסיון העבר מקשה עליי להיות אופטימי בעניין הבריאותי והפתיחה הלא מרשימה מייצרת ספקות נוספים לגבי בראון. בשקלול כל הגורמים - שארלוט נראית כמו קבוצה שתישאר במאבק על מקום בפלייאוף רוב העונה אבל תנשור במרץ ותסיים עם משהו כמו 36 ניצחונות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully