הכישוף חוזר

מאזן בעונה שעברה: 43 נצחונות ו-39 הפסדים.
סיימו את העונה: הפסד 4:2 לקליבלנד בסיבוב הראשון.

קו העלילה של הפרקים הקודמים חוזר על עצמו - מגיעים לעונה עם הרבה תקוות, מתחילים טוב, הכוכבים נפצעים, מפסידים בפלייאוף לקליבלנד. הטוויסט של העונה שעברה היה שהקבוצה הפסידה את חמשת המשחקים הראשונים ונראתה רע, ורק אז גילברט ארינס, האיש, התופעה, הבלוג והתנור, נפצע (או ליתר דיוק, הבין שהוא זקוק לניתוח מיקרו-שבר בברך שהשבית אותו כמעט לכל העונה).

דווקא בלי אייג'נט זירו הוויזארדס נראו נהדר, ובניצוחם של האולסטארים קרון באטלר ואנטואן ג'יימיסון ניצחו 21 מ-35 המשחקים הראשונים בלעדיו. אבל אז גם באטלר נפצע, ובדיוק כמו בעונה שלפני כן, החסרון של שניים משלושת הכוכבים כבר היה גדול על וושינגטון. החזרה של באטלר לחודש האחרון עזרה להם להבטיח מקום בפלייאוף, אבל הוא היה רחוק מהרמה שלו לפני הפציעה. גם ארינס ניסה לחזור לפלייאוף, אבל הבין בשלב מסוים שזה מוקדם מדי. הסיבוב הראשון סידר להם את קליבלנד, שהדיחה אותם בשנתיים שלפני כן, ולמרות שהוויזארדס סחטו מהסדרה הזו שישה משחקים, זה לא ממש היה כוחות.

פרט לשלושה, קיבלו המכשפים תרומה יפה מהסנטר ברנדון הייווד, לאחר שגם הסנטר המחליף איתן תומאס לא ראה פרקט בעונה החולפת בגלל ניתוח לב פתוח שעבר. דשון סטיבנסון, ברגעים שהתפנה מהריב המתוקשר עם לברון ג'יימס, הרכז המחליף אנטוניו דניאלס ומיודענו ממלחה רוג'ר מייסון היו סבירים בעמדות הגארד. ההגנה הייתה מעט יותר טובה משנים קודמות, ההתקפה מעט פחות טובה, ובשתיהן לא היה שום דבר בולט במיוחד.

באו: חואן דיקסון (שחקן חופשי, מדטרויט), די בראון (מגלאטסראיי), ג'באל מגי (רוקי, בחירה 18).

עזבו: רוג'ר מייסון (שחקן חופשי, לסן אנטוניו).

למרות שזה לא נראה ככה בתחנת הרכבת, זה היה קיץ של החלטות קשות עבור ארני גרנפלד, נשיא הקבוצה. גם ג'יימיסון וגם ארינס סיימו חוזה, ובעצם נתנו לו פתח לבנייה מחדש. לאחר שנים רוויות פציעות של דריכה במקום, ולא במקום שמאיימים ממנו על טבעת, זה נראה כמו צעד מתבקש. אבל גרנפלד בחר להאמין בשלד שהוא בנה. בכל זאת, שלושה אולסטארים זה לא משהו שמוצאים בכל יום. האיכויות המדהימות של ארינס, היציבות של ג'יימיסון והשיפור הקבוע של באטלר שכנעו אותו לשים את הקבוצה בידיים שלהם לשנים נוספות.

ראשון הוחתם ג'יימיסון על 50 מליון דולר לארבע שנים, צעד די מפחיד מאחר ומדובר בשחקן בן 32. אחריו קיבל היבאצ'י 111 מליון לשש שנים, צעד מאוד מפחיד מאחר ומדובר בשחקן שלא ממש שיחק כדורסל בשנה וחצי האחרונות.

מספר שבועות לאחר מכן הזדקן גרנפלד בכמה שנים כשהתברר שארינס זקוק לניתוח נוסף בברך, השלישי שלו בשנה וחצי, שישבית אותו כנראה עד חודש ינואר. ג'יימיסון מיהר להגיב עם פציעה משלו כשניסה לשמור במשחק ההכנה הראשון (למה לנסות דברים חדשים בגיל 32?). הוא עלול להחמיץ את החודש הראשון של העונה, אבל נחשב לאחד שמתאושש מהר, והבטיח להיות מוכן למשחק הפתיחה. מי שבטוח לא יהיה שם הוא הייווד, שפתאום התברר שצריך ניתוח ביד שישבית אותו לארבעה עד שישה חודשים, כך שמעשית הוא די גמר את העונה.

הניתוח הנוסף של ארינס והפציעה של ג'יימיסון צובעים בצבעים קודרים את הקיץ של הוויזארדס, אבל קשה ואולי מוקדם להאשים את גרנפלד. להחתים רק אחד מהשניים היה מיותר, לשלם להם פחות כנראה לא היה אפשרי, ובנייה מחדש הייתה הופכת את הוויזארדס לסתם עוד קבוצה עם מעט שחקנים והרבה מקום פנוי מתחת לתקרה, סוג של ממפיס, אם תרצו. גרנפלד הימר בגדול, עם אפשרות להרוויח בגדול ולהפסיד בגדול. לאור העובדה שההימור הראשון היה על שחקן שבסוף החוזה יהיה בן 36 והשני על שחקן שינסה לחזור אחרי כמעט שנתיים ושלושה ניתוחים בברך, תוך כדי סתימת התקרה וחיסול כל סיכוי לגמישות בארבע השנים הקרובות, כנראה שהוא טעה. מה שבטוח הוא שהוא הפסיד את ההימור.

מעבר לכך, היה קיץ רגוע במיוחד בבירה. המאמן אדי ג'ורדן קיבל בצדק הארכת חוזה, מייסון עזב כדי לנסות לבצע החייאה בספרס, הגארדים חואן דיקסון ודי בראון הצטרפו וינסו לתפוס מקום ברוטציה, איתן תומאס חזר ובדראפט נבחר הסנטר הצעיר ג'באל מגי כפרוספקט עתידי. גם היכולת של ארינס לגנוב את ההצגה לא השתנתה - הפעם הוא החליט על דעת עצמו לקחת את השחקנים לאימוני קליעות ולהתמקד בעזרה לצעירים.

חמישייה: ארינס (דניאלס), דשון סטיבנסון, באטלר, ג'יימיסון, איתן תומאס.

ספסל: דניאלס, בראון, דיקסון, ניק יאנג, דומיניק מגווייר, דריוס סונגליה, אנדריי בלאץ', הייווד, אלקסיי פכרוב.

מאמן: אדי ג'ורדן (עונה שישית במועדון).

מועמד לפריצה:

בהיעדר שינויים פרסונליים משמעותיים, מצפים הוויזארדס להשתפר השנה דרך הצעירים, כך שניק יאנג, אנדריי בלאץ' ודומיניק מגווייר צפויים לקבל השנה אשראי משמעותי יותר מבשנה שעברה. בעוד ששני הראשונים הראו פוטנציאל כבר אשתקד, דווקא מגווייר האלמוני הוא זה שהרשים במיוחד במחנה האימונים, אבל הפציעות של הייווד וג'יימיסון ייתנו לבלאץ' צ'אנס להיות זה שפורץ לתודעה. מצד שני, הוא היה אמור לעשות את זה כבר לפני שנה.

מועמד לדעיכה:

ג'יימיסון הגיע לגיל שאפשר להתחיל לדעוך בו. בכלל לא בטוח שהפציעה החדשה מעידה על משהו, אבל יכול להיות שהיא מרמזת על כך שהשילוב בין גיל 32 לארבע עונות עמוסות מאוד שהוא עבר, בעיקר בשנתיים האחרונות בהן רוב הנטל היה עליו, יתחיל לתת את אותותיו השנה. מועמד נוסף הוא אנטוניו דניאלס בן ה-33, שכבר בעונה שעברה נתן פחות ממה שציפו ממנו כרכז פותח.

אקס פקטור:

בזמן שכולם עסוקים בארינס ובג'יימיסון, קל לשכוח שגם קרון באטלר החמיץ הרבה מאוד משחקים בשנתיים האחרונות בגלל פציעות. בחלק הראשון של העונה שעברה הוא לא היה רק השחקן הטוב ביותר של וושינגטון, הוא היה אחד הסמול פורוורדים הטובים בליגה. הוא הוסיף לרפרטואר שלו שלשות וניהול משחק, ועשה פשוט הכל. אחרי הפציעה זה לא היה אותו שחקן. אם ג'יימיסון לא יהיה שם בפתיחת העונה יהיה על באטלר עומס עצום שלא בטוח שהגוף שלו יצליח לעמוד בו, וזה עוד לפני שאנחנו בטוחים שהוא חזר לעצמו לחלוטין מהפציעה הקודמת. בלי יכולת שיא שלו אפשר לסגור את הבאסטה כבר עכשיו.

תסריט אופטימי: ג

'יימיסון מופיע למשחק הפתיחה, ארינס שב באמצע דצמבר, ואחרי האולסטאר כבר חוזר לעצמו לחלוטין, הייווד שם בפברואר, באטלר נראה כמו בחלק הראשון של השנה שעברה והצעירים תורמים יותר מהצפוי. ארינס משתיק את כל המבקרים עם הצגה בסיבוב הראשון ששוברת את קללת קליבלנד, ומוסיף פייט אדיר לדטרויט בסיבוב השני.

תסריט פסימי:

ארינס מפרסם פוסט של 200,000 מילה בבלוג שלו בו הוא מודיע שמועד החזרה שלו נדחה לדצמבר 2012, או ליום בו ראש הפדרציה הגלקטית יגיע לכדור הארץ ויבקש ממנו אישית לחזור, ג'יימיסון מגלה שעם הגיל ועם כל כך הרבה כסף בכיסים לרגל לוקח זמן רב יותר להחלים, ובאטלר שוב סוחב רק עד ינואר. הפלייאוף לא בכיוון ונשארו רק עוד שלוש שנים עד שאפשר לנסות לבנות מחדש.

תחזית:

אם הם היו בריאים הם יהיו בפלייאוף, אין כמעט ספק. אבל הם לא בריאים. לא בטוח שארינס יחזור להיות השחקן שהיה, לא בטוח שג'יימיסון ימשיך בתפוקה הנהדרת שלו, לא בטוח שהגוף של באטלר יחזיק מעמד, לא בטוח שאיתן תומאס מסוגל לחפות על החסרון של הייווד ולא בטוח שלאנטוניו דניאלס נשאר משהו. לא אתפלא אם העונה הקרובה תהפוך לעונת טנקינג בנסיון לתת לכוכבים זמן להתאושש ולהוסיף בחירה גבוהה לקראת עתיד טוב יותר.