דודג'רס-פיליז: לפיקנטריה יש דרך ארוכה

לאחר שהדודג'רס עברו את הקאבס והרד סוקס את האיינג'לס, החלו רומנטיקני הבייסבול לפנטז על מפגש בין לוס אנג'לס לבוסטון בוורלד סירייס. מני רמירז, נומאר גארסיהפארה ודרק לואו, כולם חלק מהזכיה של בוסטון ב-2004 (כן, רשמית נומאר קיבל טבעת אליפות למרות שהועבר באמצע אותה עונה) מגיעים לפנוויי פארק לסדרת ערבים סוערים של בייסבול.

הכל יפה ונחמד, אבל בעוד טמפה ביי נלקחת בחשבון כיריבה ראויה לבוסטון, הרושם שנוצר הוא שפילדלפיה פיליז יבואו לשמש קישוט. אחרי הכל, הדודג'רס טאטאו בצורה מרשימה את הקאבס בעוד פילדלפיה ניצחה בארבעה משחקים את מילווקי המבולבלת. האמנם יש לה סיכוי בסדרה הזו, שתצא לדרך בלילה שבין חמישי לשישי?

פילדלפיה: קול המלס (3.09, 10:14), ברט מאיירס (4.55, 13:10), ג'יימי מוייר (3.71, 7:16), ג'ו בלנטון (4.20, 0:4 - עם הפיליז, לפני כן היה באוקלנד)

לוס אנג'לס: דרק לואו (3.24, 11:14), צ'אד בילינגסלי (3.14, 10:16), הירוקי קורודה (3.73, 10:9), קלייטון קרשאו (4.26, 5:5). ייתכן שגרג מדוקס (5.09, 4:2 לאחר שהגיע מסן דייגו) יפתח במקום קרשאו.


על פניו, לדודג'רס יש יתרון קל בהגשה הפותחת. ה-ERA של לואו ובילינגסלי נמוך מזה של המלס ושל מאיירס, כשצריך לקחת בחשבון את העובדה שלואו הוכיח את עצמו בפלייאוף (ERA של 3.31 ב-19 משחקים, המגיש היחיד שניצח את המשחק האחרון בשלוש סדרות פלייאוף באותה עונה, עם בוסטון ב-2004). אבל בפועל, מדובר בקרב צמוד מאוד. המלס המשיך את העונה הטובה שלו במשחק חזק מול מילווקי ומאיירס, שעבר עונה של תנודתיות, הפגיז גם הוא ועבר את סי.סי. סבאת'יה. קורודה עשה את העבודה במשחק 3 מול הקאבס, וכרגע מתלבט ג'ו טורה בין קלייטון קרשאו, שהראה ניצוצות במהלך העונה, לבין גרג מדוקס הותיק במשחק הרביעי. הפיליז בחרו לא ללכת על המלס במנוחה של שלושה ימים במשחק 4 במילווקי, ובמפגש הזה סיפק בלנטון את הסחורה. לפניו נוצח ג'יימי מוייר במשחק 3.

כף המאזניים: שוויון

מגישים עיקריים בפילדלפיה: ג'יי סי רומרו, ריאן מדסון, צ'אד דרבין, בראד לידג' (קלוזר)

מגישים עיקריים בלוס אנג'לס: טקאשי סאיטו, קורי וייד, ג'ונתן ברוקסטון (קלוזר)

לאחר הופעת הפלייאוף הקודמת שלו, ב-2005, עבר בראד לידג' טראומה שנמשכה עוד שנתיים ביוסטון. העונה הזו הפכה את הקלוזר של הפיליז לבלתי נגיע. כדי להגיע אליו יצטרכו הפיליז למשוך את הפותחים לאינינג השביעי ולהסתייע בריליבר הנצחי שלהם, ריאן מדסון, שעשה עבודה טובה מאוד בשש שנותיו בקבוצה. בלוס אנג'לס נעשתה הפיכה קטנה במהלך העונה, כשברוקסטון, שהיה הסט-אפ של טקאשי סאיטו, החליף אתו מקומות וסאיטו עבר להגשה האמצעית. הגשר בין הפותחים וסאיטו לבין ברוקסטון הוא קורי וייד, אולי האקס-פקטור בהגשה של לוס אנג'לס, שנתן עונה מצוינת - ERA של 2.27 ב-71.3 אינינגים של עבודה.

כף המאזניים: המץ' אפ של לידג' מול ברוקסטון נותן יתרון לפיליז

ליינאפ, פילדלפיה: ג'ימי רולינס, שיין ויקטורינו, צ'ייז אטלי, ריאן הווארד, פאט ברל, ג'ייסון וורת', גרג דובס, קרלוס רואיז, מגיש.

ליינאפ, לוס אנג'לס: רפאל פורקאל, ראסל מרטין, מני רמירז, אנדרה אית'ייר, ג'יימס לוני, מאט קמפ, בלייק דה וויט, קייסי בלייק, מגיש.

שני המחבטים הגדולים הם ריאן הווארד מהפיליז ומני רמירז מהדודג'רס, אבל בעוד אצל הווארד זה בדרך כלל הכל או כלום, רמירז סבלני יותר על הצלחת, יוצא בפחות סטרייקאאוטים ומבחינה כללית חובט טוב יותר. אלא שאם מסתכלים על עוצמה כללית, הנתונים מצביעים על יתרון עוצמה לפילדלפיה: 214 הומראנס בעונה הרגילה לעומת 137 של הדודג'רס, 327 בסיסים אקסטרה (דאבל וטריפל) לעומת 300, 586 הולכות לעומת 543. לדודג'רס יש יתרון קטן במאזן החבטות הכללי - 1,455 לעומת 1,407, ובאחוז החבטה (26.4 לעומת 25.5).

פוטנציאל ההתפוצצות של פילדלפיה גדול יותר, כשפאט ברל וג'ייסון וורת' הוכיחו השנה שהם מסוגלים לנצוץ ברגעי הקלאץ' וג'ימי רולינס, ה-MVP של השנה שעברה, חזר לעצמו לאחר עונה של עליות וירידות. מלבד רמירז, שממש שינה את זהות הליינאפ והפך אותו למפחיד מאז שהגיע, ללוס אנג'לס יש את אנדרה אית'ייר המצוין בעמדת הקלינאפ, את ג'יימס לוני שמשמש כפרוטקשן שלו ונותן עד כה פלייאוף אדיר ואת ראסל מרטין, אחד התופסים ההתקפיים הטובים ב-NL.

כף המאזניים: יתרון לפיליז

בגזרת המאמנים, לג'ו טורה יש יתרון ברור על צ'רלי מנואל. טורה עשה, כצפוי, בית ספר ללו פינלה במפגש הקודם, אבל רצוי לזכור שלא פעם בשנים האחרונות נפל מול מאמנים פחות עדיפים ממנו על הנייר. מנואל הוא טיפוס לא קל, אבל הוא לא גרוע כמו שעושים ממנו ולזכותו ייאמר שהוא לומד מטעויות, כמו זו שעשה עם ברט מאיירס, כשעירער לו לחלוטין את הביטחון. הפיליז ניצחו סדרת פלייאוף ראשונה אחרי 15 שנים, יש להם יתרון ביתיות גם בסדרה הזו עם תמיכה של הקהל הפנאטי ביותר בליגה ולמרות שהם מארחים ראשונים, לוס אנג'לס נחשבת פייבוריטית בעקבות הסוויפ על הקאבס, עמדה שמתאימה לפילדלפיה. לא שזה אומר משהו, אבל בשנה שעברה טאטאו הדיאמונדבקס את הקאבס ונמחצו על ידי קולורדו. בקיצור - ניצחון לפילדלפיה בשישה משחקים.