הם לא רציניים, קשטן

כשמאמן נבחרת שוויץ אוטמר היצפלד יצא "מהסאונה של אצטדיון רמת גן" כהגדרתו, לאחר התיקו 2:2 עם נבחרת ישראל, הוא יכל להירגע מהמחשבה שהוא שב לשוויץ הקרירה ולמשחק קליל ארבעה ימים אחר כך נגד לוקסמבורג. אלא שהמציאות עלתה על כל דמיון ואגלי הזיעה שנקוו על פניו של המאמן הגרמני היו חמים יותר מאשר במרחץ האדים תל אביבי. שוויץ קרסה בביתה ונוצחה 2:1 על ידי לוקסמבורג, באחת הסנסציות הגדולות של הכדורגל העולמי בעידן החדש. את הניצחון הענק לא זכו תושבי לוקסמבורג לראות בשידור חי במו עיניהם, כפי שסיפר העיתונאי ג'וליאן מולרו מהעיתון Le Quotidian. בלוקסמבורג לא האמינו ביכולתה של הנבחרת ולא קנו את זכויות השידור למשחק, שהועבר רק ברדיו. "את הסנסציה במלואה", אומר מולרו לוואלה! ספורט, "הצליחו לראות רק 200 מאושרים שהיו באצטדיון בציריך".

לוקסמבורג, או בשמה המלא - הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג - היא מדינה זעירה בעלת שטח של כ-2,586 קילומטרים רבועים הגובלת בבלגיה, גרמניה וצרפת. למדינה בת 480 אלף תושבים, בראשם הדוכס, שלוש שפות רשמיות: גרמנית, צרפתית ולוקסמבורגית (אחד מהניבים של השפת הגרמנית). תאמינו או לא, אבל המדינה הקטנה שנוטים לזלזל בה על ההישגים הספורטיביים הדלים שלה מדורגת כיום במקום הראשון בטבלת התוצר הלאומי הגולמי פר נפש (81 וחצי אלף דולר לנפש). ישראל, לשם השוואה, מדורגת 30 מקומות מתחתיה, במקום ה-31 בעולם.

אחרי התבוסה הביתית במשחק הראשון בקמפיין, 3:0 לנבחרת יוון, אף אחד לא ציפה מהנבחרת להרשים, בוודאי שלא להפתעה בקנה מידה כה גדול. אלא שהשחקנים של גאי הלרס עשו את מה שאפילו הם חשבו לבלתי אפשרי. לאחר הניצחון, במשך 600 הקילומטרים המפרידים בין שתי המדינות, לא פסקו שחקני הנבחרת לשיר ולרקוד. בבית חיכתה להם קבלת פנים השמורה רק לגיבורים. בכל זאת, לא כל יום מצליחה הנבחרת מהמדינה הקטנטונת לגבור על שועל אירופי ותיק ועוד בחוץ. הכוכב ג'ף סטראסר היטיב לבטא את התחושה בארצו: "זהו יום גדול עבור האומה".

זה לא קורה הרבה, אבל מפעם לפעם מצליחה לוקסמבורג להתעלות ולהפתיע, אפילו את עצמה. אפשר למנות את מספר הניצחונות הגדולים שלה על יד אחת. ב-1964 כמעט והצליחה הנבחרת להעפיל לחצי גמר היורו (ששוחק אז בפורמט הישן). היא התגברה על הולנד, אולם הודחה ברבע הגמר על ידי דנמרק. שמונה שנים חיכו בדוכסות עד לניצחון הגדול הבא, שהגיע על נבחרת טורקיה (0:2) במוקדמות גביע העולם 1974. 21 שנים לאחר מכן רשמה לוקסמבורג את הקמפיין המוצלח ביותר בתולדותיה, בו השיגה 10 נקודות. היא ניצחה פעמיים את מלטה, כשגולת הכותרת של אותו טורניר הייתה הניצחון הגדול, 0:1 על צ'כיה, שתגיע אחר כך עד גמר היורו באנגליה ותפסיד לגרמניה. אלא שהקמפיין המוצלח לא היווה מנוף לקפיצה המיוחלת, ולוקסמבורג שבה להפסיד ללא הפסקה. 12 שנים חלפו עד הניצחון אשתקד, 0:1 בבלארוס, שחתם את התקופה המרה.

לפני הניצחון על שוויץ דורגה לוקסמבורג במקום ה-152 בעולם בדירוג המוזר של פיפ"א. אחריו היא רשמה החודש את אחת מהזינוקים המרשימים, כשטיפסה 29 שלבים עד למקום ה-123. ישראל, אגב, ממשיכה לטפס בהתמדה והיא כבר 16 בעולם (!). הדירוג הכי גבוה של לוקסמבורג היה באפריל 1996. לאחר הניצחונות וקמפיין מוקדמות היורו המוצלח שלה, יחסית, היא נכנסה למאייה הראשונה ודורגה במקום ה-93.

"באמצע שנות ה-90' התברכה הנבחרת בדור הכי טוב שלה", מסביר מולרו. "היו בה 6-7 שחקנים מקצוענים ששיחקו בקבוצות באירופה. במדינה קיוו שתהיה המשכיות לתוצאות האלה, אבל לא עבדו מספיק בשביל להשיג אותה. שכחו כאן לעבוד. אחרי אותו דור, הגיעה תקופה קשה". במהלך אותן שנים פגשה ישראל את לוקסמבורג בקמפיין מוקדמות מונדיאל 1998 וגברה עליה פעמיים, 0:1 ברמת גן ו-0:3 בחוץ.

בלוקסמבורג הבינו עד מהרה שללא עבודה קשה תמשיך הנבחרת להיות בשר התותחים של אירופה. הלרס, אחד מהכוכביה הגדולים של הנבחרת עם 55 הופעות ושהיה שותף לניצחון ההירואי על צ'כיה, פרש בשנת 2000 והחל לעבוד בהתאחדות הכדורגל המקומית. "ב-2001", מספר מולרו, "בנתה ההתאחדות, ביחד עם הלרס, תוכנית לקידום שחקנים צעירים במדינה. נוסדה אקדמיה אליה מתנקזים כל הכשרונות במדינה. הם מתאמנים 5-6 פעמים בשבוע וחלקם מנותבים בגיל צעיר למועדונים בגרמניה, בלגיה וצרפת השכנות. הכדורגל אט אט הופך להיות מקצועני".

ואכן, לאחרונה קיבלה לוקסמבורג הוכחה מצוינת כי יש תמורה לעבודה הקשה. הנבחרת עד גיל 17 עשתה היסטוריה, כשהייתה לראשונה שמצליחה לעבור שלב במוקדמות אליפות אירופה. היא סיימה שנייה בבית, לאחר שגמרה בתיקו עם יוון ואירלנד וגברה על אנדורה. הלרס התלהב מהקמפיין המוצלח: "אולי בעתיד יהיו לנו שישה שחקנים מקצוענים בבוגרת כפי שהיו לנו בשנות ה-90'". גם הניצחון על שוויץ עם הבוגרת הושג עם צעירים רבים: "בהתחשב בעובדה ששיחקנו רק עם שני שחקנים מקצוענים וחמישה שחקנים מתחת גיל 21 הניצחון על שוויץ עוד יותר מפתיע. הנבחרת שלנו היא הכי צעירה באירופה", התגאה הלרס.

אלא שבלוקסמבורג מסרבים להתרגש מהמפגש הצפוי מול ישראל. ראשית, אפקט הניצחון על שוויץ לא כה גדול כפי שצופה, וגם הנבחרת הישראלית, מה לעשות, לא מספיק אטרקטיבית למשל כמו יוון, אלופת אירופה לשעבר. "אני מעריך שלמשחק יגיעו כ-4,000 צופים, שזה חצי ממה שהאצטדיון יכול להכיל", מעריך מולרו. "רק כאשר מגיעות לכאן נבחרות גדולות, כמו צרפת לדוגמא, או נבחרות עם כוכבים בעלי שיעור קומה, אז האצטדיון מתמלא". הידע של הלוקסמבורגים על השחקנים הישראלים אינו רב, כפי שמעיד מולרו: "היחידים שדי מוכרים כאן הם יוסי בניון המשחק בליברפול וסלים טועמה מסטנדרד ליאז', את היתר אנחנו לא כל כך מכירים".

יממה לפני המשחק יחגוג הלרס את יום הולדתו ה-44, אלא שחסרונם של ארבעה שחקני מפתח בנבחרת, עקב צבירת כרטיסים צהובים, יעיב קצת על החגיגה הפרטית שלו. החיסרון העיקרי והמשמעותי ביותר של הלרס הוא של ג'ף סטראסר, הקפטן, המנהיג והאיש שכבש את השער הראשון נגד שוויץ. לשטראסר, 33, המשחק במץ, רזומה מרשים. הוא הספיק לעבור בקייזרסלאוטרן ובורוסיה מנשנגלדבאך הגרמניות ושטרסבורג הצרפתית. "זה יהיה קשה מאוד ללא ארבעת המורחקים", מציג מולרו את הבעייתיות, "לג'ואל קיטנגה אפשר עוד למצוא מחליף, אבל חסרונם של אריק הופמן וג'ף סטראסר בהגנה הוא משמעותי מאוד לנבחרת. קשה למצוא להם תחליף. הלרס שוקל לשחק עם חמישה בהגנה, אבל הבעיה שאין לו שחקנים ברמה טובה, אז הוא עדיין מתלבט אם להציב רק ארבעה".

הקלישאה המוכרת 'עם האוכל בא התיאבון' תפסה את הלרס, והרעב שלו לאחר הניצחון על שוויץ גדל: "אנחנו באמצע תהליך בו אנו מבצעים שינויים, אבל הראנו שמפעם לפעם אנחנו בהחלט מסוגלים לעשות דברים יפים נגד נבחרות פייבוריטיות. אפשר לנצח עוד משחק אחד או אפילו שניים ולגרום מפח נפש ליריבות שלנו". אחרי המהלומה שחטף היצפלד, לקשטן אין ברירות, אלא לקחת את דבריו של הלרס ברצינות גמורה. "המטרה העתידית שלנו היא לסיים במקום השלישי או הרביעי בבית. כרגע, זה עדיין בלתי אפשרי, אולם אנחנו לא רוצים להישאר לנצח במקום האחרון", סיכם מאמן לוקסמבורג.

את הציפיות וההתלהבות הגדולה של הלרס דואג מולרו להנמיך ולהציג באור יותר מציאותי: "האנשים בלוקסמבורג מאוד פסימיים לגבי הנבחרת. במשך 12 שנים היא לא השיגה ניצחון והם נואשו ממנה. מה שקרה מול שוויץ הוא נס גדול, ואפילו הלרס והשחקנים יודעים זאת. צריך לחכות לדור החדש הגדל במדינה". בין אם היא נכנסת למומנטום חיובי, כפי שמקווה הלרס, ובין אם זו התעלות רגעית, כפי שסובר מולרו, לוקסמבורג היא יריבה שנבחרת ישראל חייבת לנצח. כל תוצאה פרט לניצחון תפגע קשות בסיכויי הנבחרת לסיים את הקמפיין במקום הראשון, וכך גם יתרונה של ישראל על שוויץ אחרי הפסד של האחרונה ללוקסמבורג יצטמצם מאוד. את יום שבת הקרוב חייבת ישראל לחתום עם שלוש נקודות.