זה לא בדיוק געגוע

יש תמונות שהעין משדרת והמוח מתקשה לעבד. כמו זו של ניקולה וויצ'יץ', שעורך חימום בחולצה אדומה בסמוך לספסל הקבוצה האורחת בהיכל; או כמו זו של מוני פנאן, שמסתובב נינוח מחוץ לשער 9 רק חצי שעה לפני פתיחת משחק בית של מכבי תל אביב.

בימים כתיקונם היה פנאן מתהלך בשעה זו על הקווים בעצבנות מופגנת וסופר את הדקות עד לתחילת המפגש. וויצ'יץ' היה מתמתח מספר מטרים ממנו ושואף עוד קצת אוויר, רגע לפני שההיכל הריק-למחצה מתמלא בעשרת אלפים וקצת משוגעים לדבר ועוצמת הדציבלים מאיימת לבקע את התקרה. אך אלו היו הימים היפים של פעם ומהם נותרו רק הזיכרונות. שני האנשים הללו, שבשש השנים האחרונות נקשרה נפשם זו בזו, נמצאים היום הרחק מרחוב יגאל אלון. משחק הפרידה המיוחד שערכה מכבי אמש לכבודו של הסנטר הקרואטי זימן להם מפגש משותף אחרון בהחלט על הפרקט עליו ידעו השניים כמה מהרגעים הגדולים בחייהם.

מאז עזב את מכבי מסרב פנאן להתראיין, אלא שהפעם, לאור ייחודו של המאורע וזהותו של חתן השמחה, הסכים לנדב מספר מילים אודות האיש שלכבודו התכנסה אמש ביד אליהו רבבת צופים. "ניקולה הוא עבורי מעבר לספורטאי. הוא אדם ענק", מספר פנאן. "הוא הראה את הדרך ליתר השחקנים, הוא היה חונך. תמיד ידע איך להתנהג בקבוצה, אהב את המערכת. אף פעם לא היית שומע ממנו מילה רעה. בעונה שעברה הוא כבר הבין לאן הולך הסיפור שלו עם מכבי, הוא ידע כמה הוא אמור היה לעלות למערכת. עוד לפני שדיברתי איתו וכביכול הודעתי לו שהקבוצה לא מממשת את האופציה עליו, הוא דיבר איתי. הוא כ"כ אוהב את מכבי, וידע כמה קשה לי להודיע לו את זה, שהוא הקדים אותי והתקשר אלי. זה הבן אדם".

ניקולה וויצ'יץ' זכה במוצאי שבת לכבוד השמור לגדולים באמת. כבוד לו לא זכו סמלים כמו דורון ג'מצ'י (שנותר פגוע מכך עד עצם היום הזה), נדב הנפלד (כנ"ל), עודד קטש או דורון שפר. גם לא אנתוני פארקר או אריאל מקדונלד. אולם וויצ'יץ' הוא לא עוד שחקן לשעבר; הוא אחד הזרים הבודדים בארבעים השנים האחרונות שהצליחו לפרוץ את המחסומים האישיים והרגשיים של אנשי מכבי והפכו משכירים לבני משפחה.

"ניקולה הוא אולי הזר היחידי שלא היינו צריכים מיד להחתים על חוזה", מוסיף פנאן, ומגלה מה ייחד בעיניו את וויצ'יץ' מיתר השחקנים שעברו תחתיו במרוצת השנים. "לחיצת יד הייתה מספיקה. רק אחר כך היינו חותמים בצורה רשמית. כל ההסכמים עם ניקולה נסגרו בלחיצת יד. אני יודע שאחרי אחת הפעמים שסיכמנו בלחיצת יד על הארכת החוזה שלו, עוד לפני שחתמנו, הוא קיבל הצעה כבדה מאוד מצסק"א מוסקבה. הוא היה בעיקרון שחקן חופשי, ועדיין הוא עמד בפיתוי ונשאר נאמן להסכם שלנו בעל פה. אני לא יודע כמה אנשים אחרים היו נוהגים כך".

עבור אוהדי הקבוצה, כך נדמה, וויצ'יץ' הוא כל זה וגם הרבה מעבר. לאוהדי ספורט יש חוש ריח מפותח במיוחד כשזה נוגע לאהבה כנה ולנאמנות אמיתית למועדון; לכן רבים מהם הזילו דמעה עם וויצ'יץ' במהלך נאומו הקצר שקדם למשחק, ומאותה הסיבה בדיוק שרקו בוז מחריש אוזניים ליותם הלפרין, כשזה הוצג לראשונה כשחקן אולימפיאקוס. הלפרין גדל במכבי מגיל 6, בעוד שוויצ'יץ' הצטרף רק בגיל 23. ובכל זאת היה ברור אמש מי מבין השניים נחשב ביציעים לחבר נאמן ואמיתי, ומי נחשב לעוד ספורטאי מזויף שישתכח בקרוב מן הלבבות.

"אני לא יודע כמה מאלו ששרקו נגדי היום היו לוקחים החלטה אחרת מזו שאני לקחתי", אמר הלפרין, ובצדק מסוים, לאחר המשחק. הוא לעולם לא יגיד זאת במפורש, אך הוא חש פגוע מהאוהדים ומחלק גדול מכלי התקשורת על היחס הלא ראוי לו זכה, לשיטתו, בשנתיים האחרונות. לכן אולי סירב מיד עם תום המשחק להתראיין לתקשורת הישראלית, והסכים להסגיר מספר מילים רק לאחר הפצרות רבות. לתקשורת היוונית, לעומת זאת, הוא היה זמין לחלוטין.

כשהטיפ-אוף עלה לאוויר נראה הלפרין נחוש במיוחד להראות לחבריו לשעבר ולקהל מה בדיוק הפסידו עם מעברו לפיראוס. הוא עלה אגרסיבי בהגנה ואסרטיבי בהתקפה, וניסה להצר את צעדיו של קרלוס ארויו. זה לא ממש עבד במחצית הראשונה, אותה סיים ארויו עם 7 נקודות ו-5 אסיסטים; במחצית השנייה ניכר שפנאיוטיס ינאקיס החליט למקד את מירב המאמצים ההגנתיים בפורטו-ריקני, שהתעייף מעט ובכל זאת סיים את המשחק עם 14 נקודות (5 מ-13 מהשדה), 11 אס' ורק שלושה איבודים, והחזיק את מכבי בחיים במהלך ההארכה עד שניות הסיום.

בכלל, משחק ההתקפה של מכבי כולו עובר כמעט בלעדית דרך ארויו, והתלות שהולכת ומפתחת הקבוצה בגארד (42 דקות משחק אמש) עשויה להתברר במהלך העונה כמסוכנת. "נצטרך לעבוד על העניין הזה", מודה עוזר מאמן מכבי, רועי חגאי. "במהלך משחקים ארויו ישחק הרבה כסקנד גארד, כשבורשטיין או חג'ג' ייקחו עליהם את הולכת הכדור, דבר שראינו קצת אתמול. בפורטו ריקו ארויו שיחק הרבה בעמדה מספר 2: מצד אחד הוא יודע לעשות דברים יפים מהעמדה הזאת, ומצד שני זה גם יעזור לו טיפה לנוח על המגרש. כמובן שבמקביל, יתר השחקנים יצטרכו לקחת עליהם יותר אחריות".

מעבר לסוגיית ארויו, מספר בעיות מקצועיות נוספות שבו ועלו במשחק האימון אמש. אחת המהותיות שבהן היא משחק הפנים הלוקה בחסר של מכבי, בהתקפה ובעיקר בהגנה: ארבעת הגבוהים של אולימפיאקוס (וויצ'יץ', סחורציאניטיס, בורוסיס וארצג) היו רשומים על 43 מ-80 הנקודות שצברה הקבוצה, לצד עשרה אופנסיב ריבאונד, שחיבלו אנושות בסיכוייה של מכבי לצאת עם ניצחון ראשון על יריבה אירופאית. הבדלי האיכות בין קו הפנים של מכבי לזה של אולימפיאקוס ניכרו בבירור במהלך ההארכה: בזמן שמכבי ניסתה ללכת על באטיסטה, שחפר מימין ומשמאל ללא הצלחה, שלחה אולימפיאקוס את רוב הכדורים לוויצ'יץ', שצבר חמש נקודות וחילק שני אסיסטים חשובים שחתמו את המשחק. לשכל, מתברר, אין תחליף.

כשחגאי נשאל אודות סוגיית שחקני הפנים, הוא מעדיף שלא להרחיב את הדיבור. כך גם כאשר נדרש לשאלה האם לדעתו צריכה הקבוצה להתחזק בגבוה נוסף. אם כי כאשר הוא מתבקש להתייחס להיעלמותו המסתורית של טריי סימונס, ששוב הציג יכולת חלשה (5 נק' ב-15 דק' בלבד), הוא משיב כי "סימונס איבד קצת את הביטחון, וצריכים להחזיר לו אותו. כולם מכירים את האיכויות שלו. זו תהיה עבודה שלנו, של הצוות המקצועי, להכניס אותו יותר לעניינים לקראת פתיחת העונה, כי הוא חשוב לנו מאוד".

ללא סימונס, ובהתחשב בכך שבורשטיין וארויו טרם איפסו את הידית, התוצאה הבלתי נמנעת הייתה 29% דלים מחוץ לקשת (4 מ-14), שהפכו עבור מכבי את המלאכה קשה שבעתיים.

בשבוע שעבר, עם שובה של מכבי ארצה ממסע משחקי האימון, נשאל אחד מאנשי הקבוצה האם בדיעבד לא היה נכון לוותר על המשחקים המתישים מול היריבות החזקות ולהסתפק ביריבות מבחן חלשות יותר. "כשמפסידים שואלים שאלות, וזה בדיוק הזמן בשנה בו צריך לשאול ולחקור", השיב. ביותר ממובן מסוים הוא צודק. עם זאת, ולמרות שאנשי מכבי מנסים לייחס לשרשרת ההפסדים האחרונה חשיבות שולית ומסרבים להיכנס לפאניקה, ניכר כי הלחץ הולך ומחלחל באיטיות אל תוך הקבוצה פנימה.

"אנחנו עדיין בפחות מ-70 אחוז יכולת", מנסה חגאי להרגיע. "יש הרבה שחקנים, כמו רודני ווייט למשל, שעדיין לא ראיתם כלום ממה שהם יכולים לתת. בשלב הזה אנחנו עובדים על הרבה דברים, בעיקר על ההגנה, ואתמול אני חושב שראינו שיפור ביחס לטורנירים במוסקבה ובלובליאנה. אנחנו עדיין מנסים לבוא עם השיטה שלנו, וללמוד במקביל מהטעויות שעשינו במשחקים. צפויות לנו עוד הרבה שעות בחדר וידאו. ברור שניצחון על קבוצה כמו אולימפיאקוס היה נותן לנו הרבה ביטחון, אבל אני מקווה שנגיע לגביע ווינר, נאסוף ניצחונות ונעלה על המסלול הנכון. לתחילת עונת היורוליג, בעוד שלושה שבועות, נגיע מוכנים".

וכך קורה שניקולה וויצ'יץ', אשר כשחקן מכבי תמיד גרם לנו לחשוב, על המגרש ומחוצה לו, מספק גם במשחק הפרידה ממנו נקודות רבות למחשבה, עם הבדל קטן אחד: הפעם הוא עושה זאת לאנשי מועדונו לשעבר.

ohadgreenwald@walla.co.il