הדרך הנכונה לבנות וילה

למרטין אוניל אין תכניות העונה לקהל שרק יושב בבית ורוצה לראות שערים, לא משנה באיזה שער הם יכבשו. לאסטון וילה לעומת זאת, יש לו תכניות גדולות. "אנשים אולי יגידו שהמשחקים שלנו בעונה שעברה היו מהנים", אמר המאמן הצפון אירי בתחילת העונה, "אבל אני מאמין שהשנה אנחנו יכולים לכבוש הרבה שערים ועדיין לספוג פחות".

אוניל יודע על מה הוא מדבר. בעונה שעברה כבשה הקבוצה שלו 71 שערים, שהיו שווים מקום שלישי בליגה בקטגוריה הזו, אבל גם ראתה את הרשת שלה זזה 51 פעמים ואת זה המאמן פחות אהב. עם שתי תוצאות 4:4, שישייה מול דרבי, חמישייה בדרבי מול בירמינגהאם ועוד כמה רביעיות, אסטון וילה הייתה אחת מהקבוצות האטרקטיביות של העונה שעברה.

אוניל הוא רב החובל של הספינה מבירמינגהאם. אחרי שצבר הצלחות כמעט בכל מקום בו דרך, היה זה עניין של זמן עד שגם קבוצתו החדשה תפרח. אבל המאמן לא עושה זאת לבד באסטון וילה. הוא בנה את אחד מסגלי השחקנים בעלי האופי הכי ייחודי באי והוא נהנה מתמיכתו של בעלים נפלא.

עם ארבעה ניצחונות משישה משחקים, אחרי תיקו מול ליברפול, ניצחון חוץ על טוטנהאם ורביעייה מול מנצ'סטר סיטי, נראה שהמגמה לא עומדת להשתנות. אסטון וילה היא כרגע המרענן הרשמי של עונת 2008/9 בפרמיירליג האנגלית.

"השמיים היו הגבול כשרנדי לרנר קנה את אסטון וילה ומרטין אוניל החליף את דייויד אולירי, אז תתארו לכם כמה הופתעתי כשהוא שילם ארבעה מיליון ליש"ט על מרלון הארווד. ויש גם את נייג'ל ראו קוקר שעלה 8.5 מיליון ליש"ט. הוא שחקן טוב, אבל לא מספיק בשביל קבוצה שרוצה להתחרות באירופה בכל עונה", כתב שחקן העבר של הקבוצה, טוני קסקרינו, לפני כשנה.

"בכל הקשור בלהוציא את הטוב ביותר מהשחקנים שלו, אין כמו מרטין אוניל", המשיך חלוץ העבר האירי, "הוא הופך שחקנים בינוניים לטובים ושחקנים טובים למצוינים. אבל האם הוא יכול להפוך שחקנים מצוינים לגדולים? האם המגינים היריבים יחששו כשהם יפגשו את מרלון הארווד, ג'ון קארו ואשלי יאנג? אני לא חושב".

אלא שקסקרינו פיספס ובגדול, החטיא את חוט המחשבה של אוניל, החמיץ את המגמה לחלוטין. למרות שלרשותו לא עומדים התקציבים או היוקרה של הקבוצות הגדולות או העשירות באנגליה, המאמן הצפון אירי בנה סגל שחקנים מודרני שנהנה מכמה מהמרכיבים החשובים ביותר של הכדורגל העכשווי. המשותף לשחקנים כמו אשלי יאנג, ג'ון קארו, נייג'ל ראו קוקר, גבריאל אגבולנהור, זאט נייט, ווילפרד בומה, קרטיס דייויס ואפילו מרלון הארווד ו-ווין ראתלדג' הוא לא רק צבע עורם, אלא גם בעיקר הנתונים הפיזיים שלהם הכוללים אתלטיות גדולה וכוח פיזי אדיר.

שחקני הרכש שהביא ושחקני הסגל שהשאיר, מצביעים על המיקוד הגדול של אוניל בכדורגל שהוא רוצה לראות, על קבוצה שמדיניות הרכש של המאמן שלה היא כולה ביטוי של אופי מאוד ספציפי שהוא נחוש להקנות לה. כדורגל מהיר, שוטף והתקפי שבנוי על הכדורגלן האנגלי של העתיד, שחקנים כמו אגבונלהור ויאנג. לפעמים נדמה כאילו אוניל בנה נבחרת אתלטיקה ולא קבוצת כדורגל ואסטון וילה הפכה לאחת מהקבוצות המהנות ביותר באנגליה.

לא פלא שכך נשמע קסקרינו כשנה אחרי שכתב את אותם דברים: "אוניל בנה קבוצה קבוצה מאוד מהירה, חזקה וטכנית. וילה היא קבוצה מאוד פיזית וקשה מאוד לשחק נגד שחקנים כמו קארו, אגבונלהור ויאנג, שלא מפסיקים לאיים על השער".

"אני מחבב את מרטין אוניל ואת הדרך בה הוא פועל. אני אוהב את זה שנותנים לו לנהל את הדברים", אמר אלכס פרגוסון לפני כשבועיים וכיוון לנקודה קריטית בכדורגל האנגלי. כתבות באי שעוסקות בסיפורה של וילה בחודשים האחרונים, חוזרות ומספרות על המאמן הבריטי שנהנה מחופש פעולה בעידן הבעלים הזרים והמנהלים הספורטיביים, מאמן שעובד על פי התכניות שלו בלבד, בלי דמויות כמו דניס וויז (ניוקאסל) או דמיאן קומולי (טוטנהאם) ברקע.

רנדי לרנר קנה את אסטון וילה במספר שלבים לפני כשנתיים מידי מחזיקי המניות ובראשם דאג אליס השנוי במחלוקת, שבמשך שנים השניא את עצמו על אוהדי הקבוצה וזכה לשמוע אותם קוראים אינספור פעמים לסילוקו. מאז סיפח אליו את המועדון, הפך האמריקאי לבעלים הזר האידיאלי בעיני התקשורת הבריטית וגם בעיניהם של לא מעט מאוהדי הקבוצה.

בעלי קבוצת הפוטבול האמריקאי קליבלנד בראונס נודע במהלך השנים כפילנתרופ וככזה שדעת האוהדים קודמת אצלו לכל. אחרי שהגיע למועדון הוא שיפץ בצורה נרחבת את מתקן האימונים של הקבוצה, פעולה אותה התעקש דאג אליס לדחות שוב ושוב ובנוסף החליט שה'הולט פאב', השוכן בקרבת הווילה פארק, הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של המועדון ולכן שיפץ אותו בעלות של ארבעה מיליון ליש"ט. באקט נפלא נוסף, החליט הבעלים האמריקאי שהעונה וילה לא תשחק עם שמה של ספונסרית על החולצה, אלא תפרסם, בחינם כמובן, הוספיס מקומי מבירמינגהאם.

"האוהדים מעריצים את האדמה עליה רנדי דורך", סיפר ל"דיילי מייל", דייב וודהול, ממוציאי אחד מפנזיני הקבוצה, "יש בו פשטות והוא והצוות שלו נגעו בנו. צעיפים בחינם, סבסוד הנסיעה למשחק מול צ'לסי, שיפוץ ה'הולט פאב'. זה נראה כאילו פשוט אכפת לו מאיתנו".

לעומת המעורבות העצומה שלו בחיי הקהילה של האוהדים, לרנר מפקיד את הצד המקצועי באמונה שלמה בידיו של אוניל ובינתיים שניהם רווים נחת האחד מהשני. "הוא בחור ביישן ויש לו חוש הומור נהדר", סיפר המאמן על הבוס, "הוא אומר שהוא לא מבין מספיק בכדורגל כדי לחוות דעה, אבל כן כדי ליהנות מהספורט הזה. לדעתי זה עדיף – בעלים שלא חושב שהוא מבין הרבה בכדורגל".

מרטין אוניל הוא מסוג האנשים שאתה רוצה שיהיו בצד שלך, אלו שלעולם שובעים מהצלחות. 14 תארים צבר הצפון אירי כמאמן וכשחקן, כולל שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות) ובלי לספור תארים כמו הגביע האירי, הגביע הביניבשתי ומגן הקהילה או שלוש עליות ליגה.

"אגו, גאווה, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אני רוצה להצליח עם המועדון שאני עובד בו", אמר לפני כמה חודשים, "אני יכול להגיד בכנות שהיום יש לי אותם מוטיבציה ולהט כמו שהיו לי בגיל 20. חשוב לי מאוד להיות אדם תחרותי. האם נצליח לאיים על קבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי בעונה הקרובה? אני בספק. האם נעשה זאת בשנתיים-שלוש הקרובות? לשם אנחנו מכוונים. אני נמצא בעסק הזה כדי להצליח".

אסטון וילה עוד תסבול העונה מתקופות פחות טובות וקשה להאמין שהיא תתברג באחד מארבעת המקומות הראשונים בליגה כי המועדון הזה עדיין סגור ומסוגר. למרות כל המחמאות, צריך גם לזכור שמדובר בתחילתה של העונה ושווילה תפסה בינתיים את מקומן של קבוצות כמו אברטון וטוטנהאם, שבשנים האחרונות התברגו בצמרת, אבל עדיין לא הצליחו להתמיד בהצלחות שלהן מדי שנה ולהרחיב את מועדון ארבע הגדולות.

המשימה של מרטין אוניל תהיה לשמור על יציבות בצמרת הגבוהה במשך כמה עונות ועל כך הוא יבחן בשנים הקרובות. היתרון מבחינתם של אוהדי הקבוצה היא שהם יכולים להיות רגועים בכל הנוגע למוטיבציה הבלתי נגמרת של המאמן שלהם להצליח ולהוציא יש מאין. לנו נשאר רק להיות אלו שעוקבים אחרי הקבוצה שלו וגם ליהנות ממנה.