תחלוף שנה וקללותיה (אמר ביל בליצ'יק) תמשיך שנה וברכותיה (יאמר איליי מאנינג). ומה נאחל אנחנו לאוהד הממוצע? שימשיך גל השידורים החיים, שהאיכות באינטרנט תמשיך להשתפר ושהליגה הכי גדולה בעולם תמשיך את אחת העונות הבלתי צפויות שאני זוכר מזה זמן רב. תמיד יש את הסוס השחור שמגיע משום מקום, תמיד יש את הפייבוריטית שלא ממריאה, את הקבוצות שלא ממצות את הפוטנציאל ואת הקבוצות שמצליחות להתחבר ולהפתיע, אבל עונה שבה שתי הענקיות הגדולות של העשור פותחות כל-כך מגומגם, כל אחת מסיבותיה היא ,ורוב הגדולות גם הן לא פותחות בשיא היכולת, לא זכורה לי מזה זמן רב.
תחילה, כראוי לעשרת ימי תשובה, התנצלות, ועוד בפני לא אחר מבליצ'יק. בשנה שעברה ירדו רבים על השחצנות, היהירות והסגנון של ניו אינגלנד. באופן אישי, אני מתחילת הפלייאוף הלכתי עם הג'איינטס וחגגתי את הניצחון שלהם (וכמובן גם את הכישלון של הפטריוטס לעשות היסטוריה). אבל רק תסתכלו על המחזור האחרון: דאלאס היא קבוצת פאן שמשתוללת על המגרש, קבוצה שיש לה את סגל הכוכבים הכי גדול והפייבוריטית הגדולה נכון להיום. והנה, במשחק בית, מול וושינגטון שללא ספק נחותה ממנה אבל רצתה הרבה יותר, היא הפסידה וכבר לא תסיים עם מאזן מושלם. הסקינס, היריבים המרים של הקאובויס, רצו יותר, התכוננו טוב יותר וניצחו.
דנבר בוודאי לא מאיימת על הסופרבול, לא עם שביעייה קדמית כל כך חלשה ועם משחק ריצה כל כך מוגבל, אבל היא ללא ספק קבוצה טובה בהרבה מקנזס סיטי, שהפסידה את 12 המשחקים האחרונים שלה (כולל בעונה שעברה). נכון שתמיד, גם כשאלווי עוד היה בשטח, דנבר התקשתה מול הצ'יפס, אבל הבדלי הרמות הנוכחיים היו אמורים להספיק. הם לא, כי הצ'יפס באו עם רעל בעיניים מול היריבה שלהם מהבית ודנבר היתה שאננה והפסידה.
בעונה שעברה, מול יריבות מהמזרח ומול יריבות מהדיוויז'ן, מול קבוצות חזקות ומול קבוצות חלשות שבאו לתת את הכל, בכל שבוע מחדש הפטריוטס הגיעו מוכנים במלוא הריכוז והצליחו לנצח. זה לא תמיד היה קל, אבל במשך עונה שלמה הם מצאו מספיק מוטיבציה כדי לא ליפול. איפשהו בין הספיי-גייט, להליכות המרובות לדאון רביעי וההשפלה המיותרת של הרדסקינס במשחק ההוא, הפטריוטס ריכזו כל כך הרבה תשבחות וקטילות, שלא דיברנו מספיק על המשמעות הפשוטה הזאת, של עונה מושלמת ללא הפסד. מי שחושב שזה טריוויאלי לקבוצה מספיק טובה, שיסתכל על התוצאות האחרונות ויבין את גודל ההישג.
יש לשער שכבר לא נראה קבוצה שתשחזר מעמד כזה, פשוט כי קבוצות יעדיפו אפילו להפסיד משחק בדרך ולא להיות בתוך הלחץ המיותר של עונה מושלמת, במיוחד אחרי שראינו את הלחץ העצום על הפטריוטס ואת השחיקה לקראת סוף העונה. ניצחון במשחק האחרון פשוט חשוב יותר מניצחון בכל 18 המשחקים קודם לכן. אני אשמח אם גם הוא יבקש סליחה על כך שגרם לכל כך הרבה רגשות שליליים ודחף כל כך הרבה אוהדים להצביע נגד ההיסטוריה. מכיוון שהוא לא שייהנה וייחנק מהסליחה שלי.
מהמאמן של הקבוצה שלי כמעט שביקשתי סליחה על כך שכבר שנתיים אני מבקש שהוא יילך הביתה, אבל הסליחה תיאלץ לחכות. מייק שנאהאן בונה קבוצה צעירה מעניינת, ודנבר התחילה את העונה עם סדרות התקפיות כל כך מהנות ומגוונות שכמעט והתפתיתי. רק כמעט. נקווה שזה יבוא בשנה הבאה.
הפטריוטס והקולטס בחוץ?
אחרי שסיימנו עם החלק הזה, הגענו לחלק החשוב ובו השאלה: איזו מין ליגה יש לנו לעזאזל?
יש לנו עדיין 3 קבוצות ללא הפסד ושלושתן מפתיעות. אלופת העולם פתחה את העונה בלי אוסי וסיי, אבל ממשיכה את הכושר ואת היכולת מהפלייאוף. בהתקפה רואים יותר מדי את איליי הקצת-לא-מדויק, אבל עיקר ההפתעה היא בעובדה שהקבוצה לא נחה ולא נחלשה אלא נשארת בראש. הקבוצה השנייה היא טנסי טייטנס, שלראשונה בתולדותיה מתחילה את העונה עם מאזן של 4 ניצחונות רצופים. טנסי כרגיל מאומנת מצוין וההגנה שלה נראית אימתנית במיוחד, אבל אף אחד לא ציפה שהפתיחה תיראה כל כך קלילה ושהטייטנס ייראו בשליטה כל כך ברורה בכל המשחקים שלהם. בפאלו היא הצלע השלישית והמפתיעה ביותר. קבוצה עם פוטנציאל שציפו ממנה לשיפור, ושלוקחת בשתי ידיים את הצהר שנפתח לה לזכות במקום הראשון בבית. בפאלו עובדת לפי המתכון של טנסי (הגנה חזקה והתקפה שלא עושה טעויות ומסתמכת על משחק ריצה), אבל בניגוד לטייטנס, הבילס לא שלטו באף אחד מהניצחונות שלהם בצורה ברורה, והם גם שיחקו נגד יריבות נחותות.
שלושתן עומדות בראש הבית שלהן, ולשלושתן יש סיכוי לא רע להישאר שם בסוף העונה, בניגוד גמור לציפיות בתחילת העונה. למעשה, מבין השלוש הדרך הכי קשה היא של הג'איינטס, שם דאלאס, פילדלפיה וגם וושינגטון כבר הראו שהן הולכות להקיז את הדם האחת לשניה. על כסא הנהג ב-AFC יושבת בינתיים טנסי. אחרי שהיא תתגבר השבוע על המוקש של הגנת הרייבנס, יהיו לה שבועיים חופש, ואז יתחיל שלב המבחן האמיתי. הקולטס וגרין ביי באים, ואחר כך טיולים לשיקגו וג'קסונוויל.
לפני שרצים להכתיר את המלכים החדשים, צריך לעצור לרגע ולזכור שהעונה עוד בחיתוליה. המלכים הקודמים, למרות ההתחלות הצולעות, בלשון המעטה, קיבלו עכשיו את שבוע החופש בזמן הטוב ביותר שאפשר לבקש. ניו אינגלנד ואינדיאנפוליס קיבלו פסק זמן להתארגן מחדש, לארגן את השורות ולהזכיר לכולם שהן עדיין כאן ולא מתכוונות ללכת לשום מקום. הקולטס קיבלו את ההזדמנות להיזכר מחדש איך עובדים עם פייטון מאנינג, ולפטריוטס היו שבועיים לשבת בשקט, להפיק לקחים ולחזור עם מט קאסל בתור הקוורטרבק שיזרוק ויעיז יותר. הליגה, בכל אופן, לא מאמינה בשתיים, והן מקבלות השבוע יחס לא גבוה בסוכנויות ההימורים לניצחון (הספרד רק 3 נקודות לטובתן מול יוסטון וסן פרנסיסקו).
גם הקולטס וגם הפטריוטס אכן נמצאים חזק בתמונת המאבק, וכשמסתכלים על שאר ה-AFC התמונה עוד יותר אופטימית מבחינתם. סן דייגו עם שני הפסדים, והצ'ארג'רס לא היו רחוקים מהפסד שלישי לריידרס השבוע. בפעם המי יודע כמה נורב טרנר מראה שהוא פשוט לא מאמן מספיק טוב והקבוצה שלו לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה עד הסוף. אחרי הביקור במיאמי, סן דייגו תארח את הפטריוטס למשחק שיגיד הרבה מאד על הכיוון של שתי הקבוצות האלה.
פיטסבורג, עם מאזן של 3 ניצחונות והפסד אחד, נמצאת לכאורה במצב טוב, כי קליבלנד וסינסינטי פתחו מזעזע ואת בולטימור הסטילרס פגשו בשיא שלהם ועדיין שרדו. אבל זאת הבעיה הגדולה של פיטסבורג, שבלי קו התקפה נראית כשורדת וקשה לדעת לכמה זמן זה יספיק. כבר לפני העונה אמרתי שיש לסטילרס לו"ז ברוטאלי, אבל בקצב הבליצים שמפרקים אותם (ובוא לא נשכח שהם איבדו עוד גארד השבוע) הם לא יוכלו להגיע לשום מקום, בטח לא כשלרץ המחליף קוראים נאג'ה דבנפורט. אותה בולטימור מציגה הגנה שמזכירה קצת את הימים הטובים, אבל ההתקפה לא באותה רמה. מגאהי, גם כשהוא בריא, הוא לא ברמה של ג'מאל לואיס שפירק הגנות בעונת שיא, ופלאקו הוא רוקי. הקבוצה האחרונה שמאיימת הם היגוארים הפצועים, שגם כשהם בריאים לא מממשים את הפוטנציאל, ועל אחת כמה כשדל-ריו מנהל את המשחק שלהם בצורה כל כך שערורייתית. בשבוע האחרון זה הספיק לניצחון בנס בזכות טעות הגנתית של יוסטון בדאון רביעי, אבל כשגרארד זורק יותר ממה שפרד טיילור ומוריס דרו ג'ונס רצים ביחד, ולמעשה כשהוא רץ במשחק אותו מספר פעמים כמוהם, ג'קסונוויל לא תגיע רחוק.
מה השורה התחתונה מכל הסיפור? לפטריוטס ולקולטס יש הרבה בעיות, אבל גם למתמודדות על התואר שלהן לא חסרים חורים. אני עדיין מהמר ששתיהן יצליחו להגיע לפלייאוף מהויילד-קארד, ביחד עם דנבר. ומה ב-NFC? בואו נצלח קודם כל את השבוע.