מחממים את הפרקט: ניו יורק ניקס

מאזן: 59:23
סיימו את העונה עם: מקום טוב בלוטרי

העונה האחרונה של הניקס היתה, ללא ספק, הבדיחה עם הפאנץ' הכי ארוך בהסטוריה האנושית. שבוע אחרי שבוע התמוגגנו מעלילותיו של איזייה תומאס בארץ השמנים שהתהדרו ברמות של מופרכו?ת שאפילו לואיס קרול לא חלם עליהן. כדורסל, אגב, לא היה הרבה, כשהשילוב המבטיח בין סטפון "הרכז הטוב בעולם" מרבורי, ותאומי המגדל עוצ-לי וגוצ-לי (תחליטו אתם מי זה אדי קרי ומי זה זק רנדולף) התפוגג בקול ענות חלושה.

על הדרך היתה פרשת ההטרדה המינית של איזייה, והספירה לאחור לפיטוריו הממשמשים ובאים.

באו: כריס דיוהון (שחקן חופשי, משיקגו), אנתוני רוברסון (שחקן חופשי), אלן יוסטון (שחקן גמור), פטריק יואינג ג'וניור (בטרייד מיוסטון), דנילו גלינארי (בחירה 6 בדראפט), מייק ד'אנטוני (מאמן).

הלכו: רנלדו באלקמן (לדנבר), איזייה תומאס (סוג של מאמן)

זה שאני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון לא אומר בהכרח שאני מבין למה עשיתם את זה. חודש לפתיחת הליגה, והחוזים האיומים של רנדולף, מרבורי, קרי, ג'רום ג'יימס, מאליק רוז וכמעט כל אחד אחר בעצם עדיין נמצאים בניו יורק.

דוני וולש החליף את איזייה בתפקיד הנשיא, והחליט להחתים דווקא את מייק ד'אנטוני. בחיי, החתמה מבריקה, במיוחד בקבוצה שהבעיה המרכזית שלה היא הגנה ומשמעת. ד'אנטוני יכול היה להיות משב רוח חיובית אם לא היו לו שחקנים שמתאימים למשחק ריצה בערך כמו שקרי מתאים למכנסיים במידה 28, והראן אנד גאן היחידי שרנדולף מסוגל לבצע זה לשדוד מכולת. אינטליגנציית משחק? מרבורי כינה את השיטה של מאמנו החדש כך: "ממה שאני ראיתי, הוא נתן לסטיב נאש אור ירוק לכדרר 22 שניות כל התקפה. אני אוהב את סגנון הכדורסל הזה".

רנלדו באלקמן, כראוי לשחקן היחידי בניקס שאשכרה מסוגל לרוץ מסל לסל בלי הפסקת סיגריה באמצע, שוחרר ללא תמורה לדנבר, וכדי שהבדיחה תהיה מושלמת בוצע איחוד מרגש בין גופתו של אלן יוסטון לבנו הלא יוצלח של פטריק יואינג קשישא. ביום התקשורת הספיק מרבורי לחבק בעוצמה עיתונאי של הניו יורק פוסט שכינה אותו "רעיל", ואמר בקול רם שוב ושוב, "אני מתפלל בשבילך, אני מתפלל בשבילך". אחר כך הוא עזב את העולם בריצה (הבעלים ג'יימס דולן מסרב לקנות את שארית חוזהו ולהיפטר מעולו של זה). בקיצור, הסטנדאפינסטים במנהטן יכולים לישון בשקט.

חמישיה: כריס דיוהון, ג'מאל קרופורד, קוונטין ריצ'ארדסון, זק רנדולף, אדי קרי.

ספסל: אלן יוסטון, פרד ג'ונס, נייט רובינסון, דנילו גלינארי, ג'ארד ג'פריז, דיוויד לי, מרבורי, ג'ארד ג'פריס, אנתוני רוברטסון, מרדי קולינס.

מאמן: מייק ד'אנטוני (עונה ראשונה)

מועמד לפריצה:

המועמד הטבעי לפריצה הוא כמובן הדיסק בגב של זק רנדולף, אולם פרט אליו הייתי מציע למקד את המבט לכיוונו של גלינארי - אולי השחקן היחיד בקבוצה שמתאים לשיטה של ד'אנטוני. גלינארי מוכר היטב לצופי היורוליג, ומדובר באתלט נפלא, קלעי מצוין, חכם מאד, ובעיקר כזה שלא מפחד משום דבר. כשהתחרות העיקרית על העמדה שלו היא מצידו של קוונטין "החבית האנושית" ריצ'ארסון ניתן לצפות להשתלבות הדרגתית בחמישייה הפותחת, ואולי אפילו מועמדות לתואר רוקי השנה. אפשרות נוספת לפריצה מגיעה מכיוונו של דיוהון, שעם הרבה דקות משחק, ריצה והמפתחות לקבוצה עוד עשוי להתגלות כשחקן לא רע.

מועמד לדעיכה:

קצת קשה לדעוך בקבוצה שניצחה 23 משחקים העונה, ושמרבית השחקנים שלה לא היו זוכים לחוזה מינימום בשום קבוצה בליגה, כך שהמועמד המוביל לדעיכה הוא בעיקר החשק של מייק ד'אנטוני לחיות. חוץ ממנו, צפו לחרחורי גסיסה אחרונים מכיוונו של מרבורי שכבר בעונה האחרונה נראה על סף פרישה.

האקס פקטור:

השאלה הגדולה היא האם דוני וולש יצליח להעביר כמה מהחוזים הבעייתיים בטריידים על מנת שלקראת קיץ 2010 תרד הקבוצה סוף כל סוף מתחת לתקרת השכר. בעונה הקרובה, למרבה הצער, אין שום גורם שבעולם שיוכל להציל את הסגל הזה.

תסריט אופטימי:

ההנהלה מצליחה להעביר את החוזה של רנדולף לממפיס בתמורה למייק מילר ורודי גיי, מרבורי פורש, גלינארי זוכה בתואר רוקי השנה, והקבוצה מצליחה לזכות במקום הראשון בהגרלת הלוטרי בסוף השנה, לקראת הבנייה מחדש הכושלת הבאה.

תסריט פסימי:

הקבוצה שוברת את שיא ההפסדים של ה-NBA, מורחקת מהליגה, ונרכשת על ידי רשת CBS שמצידה מכריזה על פורמט ריאליטי חדש שמשלב את "הישרדות" ו"האח הגדול", במהלכו ננעל סגל הקבוצה בחדר ההלבשה עם מצלמות, ובכל שבוע המודח התורן נאכל בידי קרי.

תחזית:

העונה הקרובה של הניקס הולכת להתמקד בעיקר בנסיונות לשנות את סגל הקבוצה על ידי טריידים, טריידים, ועוד טריידים. מבחינת ביצועים על המגרש סביר להניח שכבר בשלב מוקדם תאבד הקבוצה קשר עם תמונת הפלייאוף, ותתמקד במאבקים עם מיניסוטה וממפיס על כמות הכדורים בלוטרי.