מחממים את הפרקט: פילדלפיה סיקסרס

מאזן בעונה שעברה: 40 נצחונות ו-42 הפסדים.
סיימה את העונה: הפסידה 4:2 בסיבוב הראשון בפלייאוף לדטרויט.

פתיחת העונה שעברה בפילי עמדה בסימן עונה ראשונה בלי אלן אייברסון, שעזב באמצע העונה שלפני כן לדנבר לאחר עשר וחצי עונות בהן לקח את הסיקסרס לגמר והפך לאחד מסמלי העיר. בהתאם, זו היתה העונה הראשונה לאחר תקופה ארוכה שהסיקסרס הגיעו אליה בלי יותר מדי ציפיות.

שנים של תסכול, שכללו קניית פוסטר של כריס וובר בכמה עשרות מליוני דולרים, התחלפו בבנייה לטווח ארוך, עם תחושה שהעתיד הקרוב צופן בעיקר מקום קבוע בין נמושות הליגה.אבל הפרידה מ-AI התבררה כקלה מהצפוי. הקבוצה של המאמן מוריס צ'יקס והג'נרל מנג'ר אד סטפנסקי, שהחליף את בילי קינג המושמץ, הלכה והשתפרה ככל שהעונה התקדמה, ובסופו של דבר הפכה להפתעה הגדולה של הליגה.

התחזיות דיברו על מקום 14-15 במזרח, בפועל פילי הגיעה עד למקום השביעי. ניתן היה להתקטנן ולדבר על כך שבמערב 40 נצחונות היו מספיקים למאבק על המקום העשירי, אבל מי שפקפק בכך שמתפתח בפילי משהו מעניין קיבל הוכחה נוספת בפלייאוף. הסיקסרס אמנם הפסידו לדטרויט בסיבוב הראשון, אבל לא לפני שנתנו פייט רציני ביותר לאחת הקבוצות הטובות והמנוסות בליגה.

כוכב הקבוצה היה אנדרה איגודלה, שהוכיח שיש לו יכולת להוביל ולהנהיג. בעונה הרביעית שלו בליגה, עשה AI2 פשוט הכל על הפרקט. יחד איתו הנהיג את החבורה הצעירה הפוינט גארד הוותיק אנדרה מילר, שהגיע בטרייד של אייברסון ואמור היה לעצור בפילי לתדלוק קל ולהמשיך הלאה למחוזות ירוקים יותר, אבל נתן עונת שיא בה היה אחד ממנהלי המשחק הטובים בליגה.

הסנטר סם דלמבר המשיך במגמת השיפור שלו, הרוקי תדאוס יאנג נתן חצי שני נהדר לעונה והשאיר המון תקוות להמשך, ולו וויליאמס הצעיר והמבטיח נראה כמו שחקן שישי קלאסי.

באו: אלטון ברנד (שחקן חופשי מהקליפרס), מוריס ספייטס (מהדראפט), קארים ראש (שחקן חופשי מאינדיאנה), תיאו רטליף (שחקן חופשי מדטרויט), דונייל מארשל (שחקן חופשי מסיאטל), רויאל אייבי (שחקן חופשי ממילווקי).

הלכו: רודני קארני וקלווין בות' (בטרייד למינסוטה).

בפילדלפיה חיכו לקיץ 2008 במשך לא מעט זמן. עם כל הביקורת המוצדקת כלפיי בילי קינג, הוא עזב בלי להשאיר מטענים כבדים מדי. כמה מהלכים ניהוליים נכונים מאוחר יותר, מצאה עצמה פילי עם הרבה מאוד מקום פנוי מתחת לתקרה, אבל גם עם צורך להחתים מחדש את איגודלה ו-וויליאמס. העונה המוצלחת, בשילוב עם מסורת הכדורסל בעיר, גם הפכה את פילי לקבוצה מפתה מאוד עבור שחקנים בכירים. במילים אחרות - משפחת סטפנסקי צריכה לבטל את החופשה המשפחתית בצימר בצפון, לאבא יש הרבה עבודה הקיץ.

וסטפנסקי עבד, ועוד איך עבד. ההישג הגדול שלו הוא, כמובן, ההחתמה של אלטון ברנד. הפאוור פורוורד המצוין כיכב בסאגה הבולטת של הקיץ, שכללה אצבע משולשת לקליפרס ולחברו הטוב בארון דייויס, בשביל לעבור מזרחה תמורת 82 מליון דולר לחמש שנים.

בכך השיגה פילי סופרסטאר שמייצר נקודות במשחק עומד, בדיוק מה שחיפשה, לאור הנטייה הטבעית שלה לרוץ ללא הפסקה. העתיד הוורוד התקרב, ופילדלפיה היתה לאחת המרוויחות הגדולות של הקיץ ופוטנציאלית לאחת הקבוצות החזקות במזרח בשנים הקרובות.

האם ברנד יביא איתו אם אפקט קווין גארנט בבוסטון? האם יהפכו הילדים לקונטנדרים? המקטרגים יזכירו לנו שברנד הוא לא מנהיג מהסוג של גארנט, שהוא ביקר בפלייאוף רק פעם אחת בכל הקריירה, וגם שהוא רק חזר מפציעה ברגל שהשביתה אותו כמעט לכל העונה שעברה. גם אנשי הסיקסרס לא ממהרים לשום מקום, הם בנו קבוצה לכמה שנים טובות. ברנד רק בן 29 (צעיר בשנתיים מגארנט) וצבר מעט קילומטראז' יחסית לסופרסטאר בגילו. אם הוא חוזר לתפקוד מלא אחרי הפציעה, וזה הדיבור בפילי כרגע, הוא יוכל לתרום גם עוד ארבע וחמש שנים.

לצד ברנד, פילי וידאה שגם איגודלה יישאר אצלה לשנים הבאות. ההצעה הראשונית שלה הייתה של 57 מליון דולר לחמש שנים, הצעה טיפה מעליבה בהתחשב בכך שדלאמבר מהנגרייה קיבל יותר. איגי סירב וקיבל בסוף 80 מליון לשש שנים, שזה, בחישוב מהיר, יותר כסף. גם לו וויליאמס השאיר את הפוטנציאל שלו בפילי תמורת 25 מליון דולר לחמש שנים.

המאמן צ'יקס, שהרשים מאוד בעונה שעברה, הצטרף לרשימת מאריכי החוזים, וכל העיר צהלה ושמחה. סטפנסקי דאג לחזק את הקבוצה בקליעה מבחוץ עם קארים ראש, ובווטרנים תיאו רטליף ודונייל מרשל. רטליף הגיע בעיקר בגלל שהסנטר ג'ייסון סמית', שנתן עונת רוקי סולידית בשנה שעברה, נפצע וכנראה גמר את העונה. הרוקי שנבחר בדראפט הפעם, הפאוור פורוורד מוריס ספייטס, הראה ניצוצות בליגת הקיץ אבללא יראה מגרש מאחורי ברנד.

חמישייה: אנדרה מילר, אנדרה איגודלה, תדאוס יאנג, ברנד, סם דלאמבר.

ספסל: לו וויליאמס, רויאל אייבי, ראש, ווילי גרין, רג'י אוונס, ספייטס, מרשל, רטליף.

מאמן: מוריס צ'יקס (שנה רביעית במועדון).

מועמד לפריצה:

המועמד הטבעי הוא תד יאנג, אבל מבחינתי הוא פרץ כבר בשנה שעברה, ואני מייעד לו משבצת אחרת. לכן אני הולך עם קארים ראש. פילי משוועת לקליעה מבחוץ, זה החסרון המשמעותי ביותר שלה. מילר, איגודלה ויאנג לא זורקים או לא פוגעים מעבר לקשת, וכך קבוצות יוכלו לצופף בקלות ולנטרל את ברנד. ראש הוא קלע שלשות אדיר עם הוצאה מהירה שיכול להפוך לרול פלייר האולטימטיבי של פילי ולתרום הרבה יותר מהצפוי. אפילו האופציה שהוא יפתח בחמישייה במקום יאנג קיימת גם קיימת.

מועמד לדעיכה:

ווילי גרין לא ממש כיכב ב-NBA, אבל בשנה שעברה הוא היה שחקן חמישייה בקבוצת פלייאוף. השנה המשבצת שלו צפויה להיתפס על ידי שחקנים טובים ו/או מתאימים יותר, ו-ווילי שלנו עשוי להיות השם הגדול שאחת הספרדיות הבכירות תביא באמצע העונה כדי לנסות להתקדם ביורוליג.

אקס פקטור:

פרט לרגל של ברנד, סימן השאלה הגדול בפילי הוא יאנג. לא אם הוא הולך להיות טוב, זה די בטוח, אלא עד כמה טוב הוא מסוגל להיות. אם מדובר באולסטאר פוטנציאלי מתפתח, הוא יכול להיות מה שייתן לפילי צ'אנס לאליפות בעתיד הנראה לעין. אם יסתפק בתקרה של עוד שחקן טוב, מאבקי הפלייאוף יסתיימו בפח נפש שנה אחר שנה. אשתקד הוא שיחק בעיקר בפאוור, השנה משבצת הסמול הטבעית שלו מתפנה. יש לו כמעט הכל, אבל כדי להפוך לשחקן כנף שלם הוא יצטרך לשפר באופן משמעותי את הקליעה מבחוץ.

תסריט אופטימי: ברנד נראה כאילו לא נפצע מעולם, יאנג מועמד לשחקן המשתפר, האנדראים ממשיכים ביכולת המצוינת, ווויליאמס וראש יוצרים ספסל יעיל. פילי משתלטת על המזרח עם 58 נצחונות, ולקראת הפלייאוף אליפות היא לא מילה גסה. אלן אייברסון צופה מביתו בדנבר וחותך את הוורידים.

תסריט פסימי: ברנד מזכיר לאוהדי הסיקסרס בעיקר את כריס וובר, מופיע בחליפה ל-30 משחקים ובקושי זז בשאר. יאנג משתפר רק במעט, ראש לא מתאים לרמה הזאת, דלמבר רב עם כולם ורק האנדראים באים לעבוד. 44 נצחונות ושוב פייט מכובד מול דטרויט בסיבוב ראשון. אלן אייברסון ישן בשקט.

תחזית: תחושת הבטן היא שברנד בריא ב-100 אחוז. במצב כזה, פילי תהיה אחת מארבע הגדולות של המזרח. לא צפויה פה התפרצות נוסח בוסטון, אלא עלייה הדרגתית עם צבירת נסיון. צפו לראות מהם העונה כ-52 נצחונות, ששווים מקום 3-4 בקונפרנס וסיבוב שני.