יש לנו אוהד אחד, קוראים לו "הדוקטור". רופא ילדים, אוהד שקט ומסור אבל בתוך בתוכו הוא חתיכת משוגע. כשהחל מסע מכירת המניות בקבוצה, הדוקטור תפס "דפי זהב". בכל פעם שהאצבע שלו הייתה נעצרת על שם משפחה בולגרי, הוא הרים את השפופרת וחייג. הוא כבר גייס ורתם עשרות ונכון להיום, השמועה אומרת שבספר העבה הזה כבר הצליח להגיע לאות ג'. בכלל, ראיתם פעם קבוצה בה היו"ר וחברי ההנהלה קופצים, צורחים, משתגעים ואפילו מקללים ביציע עם כל ה"בלנקוס" (ארגון האולטראס של היפואים)? ככה זה שאתה שייך לקבוצה שנמצאת בבעלות האוהדים. אם הדוקטור השתגע, מי אנחנו שנשאר שפויים.
אז איך בעצם הגענו לתחיית המתים הזאת? הסיפור מתחיל במוכר ג'ינסים מראשון לציון העונה לשם בר כהן. כהן שמע על מודל קבוצת האוהדים ברצלונה והתחיל להתבשל. בינתיים הוא מכר עוד ג'ינס. זמן מה לאחר מכן שמע על פרויקט קטמון ובשלב הזה כבר ביעבע. תוך כדי מכירה נוספת של ג'ינס הגיעה לאוזניו הידיעה על הקמתה של הפועל אוסישקין, ושם כבר גלש לו הפינג'אן. הוא מזג את הקפה והגיש אותו לכמה יפואים שישבו אצלו בחנות - הירש (נהג מונית) עמיקם וסידי (עיתונאים) אוחנה (עורך דין) אלקולומברה (שחקן עבר) ואבי יקר (בחור בעל יופי דפנסיבי).
על בר נחה רוחו של כהן גדול והוא החל לשאת דברים: "חבר'ה, נמאס לי, אנחנו נעשה את זה בעצמנו, מכבי יפו הולכת לחזור לחיים ויותר מכך, אני רוצה שכולנו נשבע - יפו לא תיפול שנית!" . החברים, שבעי כיסופים, לגמו מהקפה המר, קמו על רגליהם ואמרו פה אחד "אמן ואמן, היידה לעבודה!". כך נוצרו "שבעת המופלאים" הראשונים של השלגייה הרדומה, מכבי יפו.
השביעייה התחברה מיד עם אפי וערן, שני מופלאים אחרים שתחזקו את האתר האינטרנט והפורום של מכבי יפו במשך שנים והחלו לשתף פעולה, אמצעי התקשורת החלו להביע עניין בסיפור ומאות אוהדים, ביניהם אני, יצאו מהמחילות שלתוכן נכנסו. ירדנו מהגדר וקנינו זכות במפעל החיים, חזון תחיית המתים החל. הסיפור המשיך וכינסנו ערבי אוהדים ואסיפות של העמותה, הרצתי את עצמי להנהלה ונבחרתי ביחד עם עוד שלושה חברים להשלים את מניין ההנהלה ל-11, כשבראש עומד בר כהן, שהתמנה ליו"ר.
סליחה שקיללנו, נשוב אחרי החג
לנווט את הספינה זו עבודה קשה ותובענית. אנשים עובדים שעות על גבי שעות, יום ולילה, בהתנדבות ומסירות נפש. לא מדובר באנשים שלמדו מנהל עסקים או עמדו בראש צוות ניהולי, אבל ראיתי לאן הביאו אותנו כל המלומדים שהיו בהנהלה בימי העבר. ראיתי והספיק לי. תודה.
הרבה פעמים אנחנו מעצבנים אחד את השני, לפעמים אנחנו עושים טעויות, הלב עובד במקום השכל. ועדיין, כמות ההישגים שלנו מרשימה ביותר. כמות האוהדים שרכשו זכות, מכירת שטחי הפרסום, גיוס תורמים, בניית סגל שחקנים איכותי כל אלה עומדים לזכותנו. מצאנו מגרש ביתי חדש, למשחקי הבית מגיעים 1,500 אוהדים, הישג שהוא הם פרי עמלם של אוהדי יפו המופלאים. אני מעדיף אותם על כל אחד אחר בעולם, כי האנשים האלה, חסרי ניסיון או השכלה ככל שיהיו, יגנו על מכבי יפו בגופם ובנפשם. בשישי האחרון הגיעו 1,000 אוהדים שלנו לקריית אונו. קיבלנו מתנה לראש השנה כשניצחנו את אחת המתחרות החזקות שלנו במחוז המרכז 0:1, ניצחון שני בליגה, ניצחון כל כך חשוב למרות שהדרך לליגה ב' עדיין ארוכה מאד.
בימים אלה של סליחות ושנה חדשה, אני רוצה, בתור דובר יפו, להתנצל בפני כל שחקני היריב, השופטים והקוונים שאותם קיללתי מהטריבונה. למרות שנהניתי מכל רגע, אני מקוה שתמחלו לי, אין לי שום דבר אישי נגדכם. פשוט, בראש ובראשונה, לפני כל תפקיד ניהולי, אני אוהד. סביר להניח שאחרי החגים אחזור לקלל אתכם, אנא אל תיקחו את זה באופן אישי. כמו כן, ברצוני לאחל לקוראי וואלה! ספורט, לכל אוהדי הכדורגל, לכל עם ישראל ובמיוחד לבני משפחתי היפואים, לשחקני הקבוצה, לחבריי בהנהלה ולשחקן ה12, האוהדים המופלאים שנה טובה. אנחנו שוב בחיים.