וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גוטמן בורח מאחריות

23.9.2008 / 16:15

מאמן הפועל תל אביב מתלונן על חוסר היציבות של שחקניו, אבל הוא האחראי העיקרי לכך. הוא האחראי לזה שלא הובא שחקן מתאים שיעזור לטלקיסקי. חמי אוזן סוגר מחזור, כועס על מתיאוס וממליץ לאלישע לוי לתקוף בטדי

כוכב: דדי בן דיין

גם המחזור האחרון לא סיפק מסר אחד ברור, קבוצה מעניינת אחת, להמשך הליגה. גם אחרי המחזור השלישי, קשה למצוא קבוצה מרשימה שגם תמשיך להרשים. בהיעדר מסר כללי, לפחות קיבלנו במחזור האחרון מסר אישי ברור מי צריך להיות מגן הנבחרת: דדי בן דיין. גם יואב וזיו וגם בן דיין פרצו לאותו אזור ברחבת היריב בסוף השבוע, אבל בזמן שזיו הסתבך עם הכדור והוחלף במחצית בצדק, בן דיין הרים את הראש, ונתן לג'ורג' בה כדור שגם קיויו היה מבקיע. בן דיין, בסוג של עונת מעבר, בה לא ברור אם רצה או לא רצה להישאר בנתניה, מקפיד לשמור על אותה רמה פחות או יותר. לא נותן לזוטות כמו החלפת מאמן, מומנטום של קבוצה, שחיקה של עומס משחקים, להוריד אותו נמוך מדי. יציבות היא תנאי ראשון לשחקן איכותי, שחקן נבחרת, ובן דיין מקפיד על כך. בזמן שזיו עולה ויורד בשנתיים האחרונות, בן דיין הרבה יותר בוגר במשחק שלו. לעטר היה את האומץ והתבונה לקלוט שזיו שחוק וזקוק לניעור כדי להתעורר, לקשטן יש אפילו את הגיבוי של בן דיין, כדי לקחת את ההחלטה הנכונה לגבי מי צריך להיות המגן השמאלי בהמשך הקמפיין.

כוכבית: לותר מתיאוס

אין זה פלא שדווקא מוליכת הטבלה תהיה במחזור הבא מחוץ ללוח השידורים הישירים בליגת העל. למרות שמכבי נתניה במקום הראשון, זה יותר נתפס כגימיק מקרי ולא כסיפור ספורטיבי מרתק שיש לעקוב אחריו שבוע אחר שבוע. מתיאוס, במקצוענותו כי רבה, הצליח לרכוש לעצמו לא מעט אוהדי כדורגל בישראל, בלי גינונים של אגו, מגרש או ליגה. הבעיה עם מתיאוס היא שהוא הגיע לשנות את השחקנים של מכבי נתניה, אבל לא את מכבי נתניה עצמה. מותר להעריך את הניסיון שלו לשחק כדורגל מסודר, מרגל לרגל, עם יותר שכל ופחות כוח. מותר להעריך את היכולת המנטלית של קבוצתו לנצח משחקים קטנים בתוצאה קטנה, אבל קשה להתפעל מזה באמת. למתיאוס נוח להיכנס בשחקני מכבי נתניה על חוסר מקצוענותם, אבל במקביל הוא מיישר קו עם הניהול השכונתי במכבי נתניה, שאין מייצג טוב יותר לכך מאשר שחקני רכש מהסוג של ג'ורג' בה.

הייתי מצפה ממתיאוס לא להשלים עם השחקנים ההזויים שהחבורה של יאמר דוחפת מדי פעם למאמן התורן שלה, הייתי מצפה ממתיאוס לא להשלים עם הבינונית הזאת שמגולמת בשחקנים כמו ג'ורג בה או אוקוצ'ה (אותו הוא ניסה כחלוץ בתחילת העונה, ורק האוהדים דחפו אותו לוותר על יקירו של יאמר), הייתי מצפה ממתיאוס להציב להנהלה שלו את אותו רף מקצוענות שהוא מציב לשחקנים שלו. אלא שבמקרה הזה, מתיאוס משתלב יותר מדי בנוף הישראלי, ומוכן להשלים עם חלוצים כמו בה, שבמקרה כבש שער ניצחון מול סכנין. עד שזה לא יקרה, ההצלחה של מתיאוס ונתניה בטבלת ליגת העל תמשיך להיתפס כגימיק לא מעניין, ובטח בלתי ניתן לצפייה עבור חובב כדורגל שמעדיף לשלם תמורת צפייה בשחקני כדורגל אמיתיים.

נורה אדומה: אלי גוטמן

מה שאלי גוטמן עושה בימים האחרונים זה לא לתת תשובות, אלא להמציא תירוצים. מי ששמע את האמתלות שלו בסיום המשחק מול סנט אטיין, ראה מאמן שמבין שהוא חתום על התוצאה הכי מביכה של הפועל תל אביב באירופה בשנים האחרונות. מי ששמע את הייאוש שלו בסיום המשחק בקרית שמונה וגלגול האחריות לשחקנים – הלא יציבים, הלא יעילים מול השער - ראה מאמן שמתחיל לעכל מספר טעויות שהוא עשה בקיץ, אבל מעדיף שאנשים ידברו על דברים אחרים.

מאוד נוח לגוטמן שכולם יעסקו עכשיו בדימיטאר טלקיסקי, אבל מה הוא עשה כדי לחפות על העליות והירידות ביכולת של הבולגרי, תופעה לה היינו עדים בעונה שעברה? הביא את בן לוז, שחקן שחוק שירד בעונה שעברה ליגה ואיבד מהחדות ומהמהירות על שטח קטן, שאפיינה אותו בגיל צעיר. מה עוד עשה גוטמן? הביא את גילי ורמוט, שחקן רך מנטלית ורך מקצועית, תופעה בה הוא נלחם כשאימן אותו בהפועל חיפה, אבל היום הוא משלים איתה. הם אלה שהיו אמורים לחפות על טלקיסקי? הם אלה שצריכים לאתגר את הבולגרי המעולה לתת עוד קצת מעצמו העונה? במקום להביא שחקן אחד שלם במקום שניים קצת חסרים, גוטמן גרר את עצמו לבינוניות של ורמוט ולוז. שלא יתפלא פתאום למה הוא נמצא שם.

מאוד נוח לגוטמן להתלונן על חוסר היציבות של שחקניו, אבל שלא ישכח מי בחר אותם. שלא ישכח מי הביא שחקנים לא יציבים מקבוצה לא יציבה כמו הפועל כפר סבא. שחקנים שגילו חוסר עקביות בהפועל כפר סבא והתקשו להשלים 90 דקות באותה רמת משחק, יעשו את אותו הדבר גם בהפועל תל אביב. גוטמן, אולי למעט יבואה, לא חיזק את הפועל תל אביב בשחקנים טובים יותר ממה שהיו לה קודם, וסמך יותר מדי על המומנטום מסוף העונה שעברה, מומנטום שהסתיים כנראה. אל לגוטמן להלין כרגע על חוסר היציבות וחוסר העקביות של קבוצתו, כי הוא הוביל אותה במודע לשם, עם מסע רכש קצת תמוה. במקום להתלונן, שינסה לשנות.

מאחורי הכותרות: המשחק המרכזי עובר לשני

משה בוקר, כתב ההתאחדות המצוין של ספורט הארץ, דיווח השבוע כי היו"ר אבי לוזון עשוי להגיע להסכם עם הטוטו, לפיו יועבר המשחק המרכזי בליגת העל ליום שני. על פי הדיווח, תזרים המזומנים של הענף אמור להשתפר כבר בטווח הקצר, אך לדעתי בטווח הארוך הנזק שייגרם מההחלטה עלול לעלות הרבה יותר ממה שאמור להיכנס. גם ככה, בלי משחק ביום שני, ליגת העל בכדורגל נעה מתוך שאריות הנוסטלגיה שנותרו בנו, וחלוקת הקשב שלנו על פני משחק אחד בשבת ב-17.00, משחק שני ב-19.00, משחק שלישי בראשון ב-21.00 היא על סף חירשות. המחזורים הכי טובים שהיו כאן בעונה שעברה היו אלה שהתרכזו סביב 5 משחקים בשעתיים, כי זאת בדיוק כמות העניין שיש בליגת העל. אי אפשר למשוך יותר את המתח. אם אין כדורגל, שלפחות יראה כמו מחזור. מי שיזרוק את המשחק המרכזי לתהום הנשייה של יום שני, עוד יתגעגע לרייטינג שהיה כאן השבוע למשחק בין מכבי חיפה לבני יהודה, סביב השבעה אחוזים.

לא רק שיקול המקצועי המעוות – באף ליגה בעולם המשחק המרכזי לא נערך יומיים אחרי שאר המחזור – מסוכן כאן. לוזון, כלכלן במקצועו, מתפתה לכסף, וגם אפשר להבין. אבל גם אפשר לצפות ממי שניסה לבנות לעצמו תדמית של רובין הוד, שלא יתמכר לכסף ויחשוב שזה חזות הכל, ויקלוט כי המצב כל כך נואש, שהוא חייב להיאבק על כל אוהד, על כל צופה, על כל מאזין. למרות האופנה לרדת על הכדורגל הישראלי, ציבור חובבי הספורט עובר יותר ויותר מירידות על הענף להתעלמות ממנו. תופעה שרק תלך ותתרחב אם באמת המשחק המרכזי יעבור ליום שני, מה שידרוש מאיתנו ללעוס את המסטיק חסר טעם הזה עוד קצת. יהיו כאלה שכבר יירקו את המסטיק הזה בדרך.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

גם בכותרות

"מכבי חיפה תהיה השנה קבוצה שמחה"

המחזור הבא

בית"ר ירושלים – מכבי חיפה

אלישע לוי צריך לקחת השבוע את קלטת המשחק של מכבי תל אביב בטדי, להראות אותה לשחקני מכבי חיפה, ולהגיד להם 'ככה אנחנו לא הולכים לשחק'. לוי ניצח פעמיים בעונה שעברה בטדי, כי הוא בא לשחק חזק, אבל לא לשחק מפוחד. בטח כשבית"ר עדיין מחפשת את דרכה, למרות הניצחון הנאה שלה על הכח עמידר.

ללוי אין מה להפסיד: את החותמת לקדנציה שלו במכבי חיפה הוא יכול לקבל רק במשחקים כאלה. המיתוס לפיו מנצחים בטדי על ידי משחק סגור בפני הקבוצה המארחת והקהל העוין שלה, הופרך כבר מזמן. בירושלים מנצחים רק אלו שמבינים שאין יותר מה לפחד מטדי. רק כשלא מספרים לשחקנים אגדות על הקהל בטדי, אלא עובדים איתם על איך מוציאים את העוקץ מבית"ר מול הקהל המלחיץ שלה. ביום ראשון יכול להתחיל עידן אלישע לוי במכבי חיפה, אבל באותה מידה הוא גם יכול להסתיים שם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully