פוליטיקאים קטנים שלנו

מאז פתיחת העונה שמנו לב שחלק מהתגובות שקיבלנו – ולא רק אנחנו, זו תופעה שחזרה על עצמה בכל מדור הספורט האמריקאי – שאלו מדוע אנחנו מתעסקים בספורט אמריקאי כשאנו חיים בישראל. המחשבה הראשונה שעלתה לנו לראש (אחרי "האם להזמין עוד גינס או לגוון ולקחת קפטן מורגן?" – התשובה הייתה, אגב, גם וגם) הייתה שמדובר בשלמה שרף, אבל אז נזכרנו שסביר להניח שלא – שרף לא נראה לנו אחד שמבין בספורט אמריקאי, או בכלל, ובטח לא אחד שיודע להתנסח בצורה רהוטה (ושוב – או בכלל). אבל בכל זאת לקחנו זאת לתשומת לבנו, ולכן החלטנו שאת הסיקור השבוע נקדיש לפוליטיקקה הישראלית, בדגש על הבחירות בקדימה. נו, עכשיו נראה אתכם מתלוננים.

קולורדו – ווסט וירג'יניה (21)

שוב אנו פותחים במשחק של יום חמישי. וכאן אנו פוגשים את המאונטנירס – אבי דיכטר בשבילכם. כן, ממש כמו דיכטר, המאונטנירס היו קרובים להצלחה מזהירה, ואף הצליחו לסיים את הקדנציה הקודמת שלהם בהצלחה, למרות פאדיחות לא קטנות. השנה, לעומת זאת, אנו כבר רואים שמכל ההבטחה הגדולה לא תצא הבשורה, כי אם עוד קבוצה. היא יכולה עדיין לנצח בחטיבה שלה, אך לפני זה תצטרך להילחם מול אחת שאוהבת למרר לחבר'ה שלה את החיים ולנסות להראות שהיא צריכה להיות בטופ (למרות שהיא לא). עמיר פרץ. אה, סליחה, קולורדו.

אובורן (10) – לואיזיאנה סטייט (6)

במסגרת הפוליטיזציה של הקבוצות, נגדיר את אובורן – בהיעדר מושג טוב יותר – כגלעד ארדן. וכולכם יודעים כמה אנחנו אוהבים את גלעד ארדן. אובורן היא הטרחנית הקטנה והמעצבנת של ה-SEC, שעוקצת תמיד את הגדולות, ודופקת לכולם את שאיפות (תרתי משמע) האליפות ואת הכיף, ובמקביל מצליחה תמיד להפסיד משחק-שניים במהלך העונה ולירות לעצמה ברגל. לואיזיאנה סטייט, האלופה להזכירכם, פתחה את העונה בצורה מרשימה, וצ'ארלס סקוט לקח את המושכות ההתקפיות של הקבוצה, וייתקל בפעם הראשונה העונה בהגנת SEC אימתנית. מהצד השני, בן טייט יחווה את אותה החוויה. הטייגרס של אובורן מול הטייגרס של לואיזיאנה, שידור ישיר באי.אס.פי.אן. מישהו אמר "יאללה, מלחמה"?

פלורידה סטייט (24) – ווייק פורסט (18)

בניגוד לקרב האימתנים של ה-SEC, כאן יש לנו קרב נמושות של ה-ACC (הכוונה לחטיבה, כן?), אך דווקא החטיבה החורגת הזו מוציאה משחקי תוך-קונפרנס איכותיים. הסמינולס אמורה להיות קבוצה בבנייה, שתגיע לשיאה רק בעונה הבאה, וגם הדימון-דיקנס נראים ממש לפני בשלות. היינו מחפשים אנלוגיה טובה לקבוצות הללו, אבל כל הפוליטיקה שלנו היא חטיבה מסריחה אחת גדולה.

אריזונה סטייט – ג'ורג'יה (3)

או-הו, איזה משחק צפוי לנו בשבת. הבולדוגס, עצבניים מתמיד לאחר שנשרו עוד שלב בדירוג למרות המאזן המושלם עד כה, מגיעים לטמפי בכדי לפגוש את הסאן דבילס, שנשרו לחלוטין מהטופ-25 בעקבות הביזיון מול לאס וגאס. המשחק הזה אמור היה להיות המשחק השני הכי גדול מחוץ לחטיבות (אחרי ביזיון נוסף בשבוע שעבר – על זה בהמשך) של העונה, ורק בגלל לאס וגאס, זה נדחק, יחסית, לשולי החדשות. אבל אל תתנו לדירוג להטעות אתכם – לדעתנו מדובר במשחק האיכותי של המחזור (שמעתם את זה אובורן? קבוצה שמנצחת 3-2? שמעתם?). סטאפורד מול קרפנטר, מורנו נגד נאנס, ריכט מול אריקסון. יהיה חם ומגניב.

טנסי – פלורידה (4)

עוד מותחן מבית היוצר של ה-SEC. טיבו והגייטורס חוזרים משבוע מנוחה אחרי המשחק הקשה מול מיאמי, ופוגשים את המתנדבים מטנסי, שהתאוששו יפה מההפסד לברואינס בתחילת העונה. במשחק הקודם, פרסי הארווין הראה שהוא חזר לעניינים, כשפירק את הגנת ההוריקנים, ודווקא טיבו עדיין לא מצא את עצמו, ונראה שהוא משתדל יתר על המידה בכדי להתעלות על עונתו הקודמת (אז, כזכור, לקח את ההייזמן. איך מתעלים על זה? עוד הייזמן ואליפות). התקפת הגייטורס עדיין לא מתואמת, וזו הזדמנות נהדרת בשביל עקיצה מצד החברים בכתום, שעוד זוכרים את ההשפלה מהעונה הקודמת.

מיזורי (5) – בפאלו

הטייגרס ממיזורי צפויים להמשיך במסע הקטל שלהם לעבר גמר הביג-12, כשהם ימשיכו ללכת בעקבות הק"ב המנוסה והיעיל – אך נמוך מדי (צ'ייס דניאל) ויד ימינו המפלצתי (ג'רמי מקלין). מישהו אמר הליכוד של שמיר?

טקסס (7) – רייס

עוד משחק שצפוי להיות לפרוטוקול בלבד עבור הסטטיסטיקה האישית של קולט מק'קוי ועונת הלהיות-או-לחדול שלו. בשנה שעברה הלונגהורנס הפסידו משחקים מסוג זה, ומאק בראון יצטרך להשאיר את השחקנים שלו דרוכים לקראת רצף המשחקים המאוד קשה שיחל בשבוע הבא מול ארקנסו (משחק שנדחה בשל אייק), ויסתיים רק בשבוע הלפני אחרון מול ביילור.

ארקנסו – אלבמה (9)

עוד מפגש מסקרן בחטיבה הטובה בעולם, ושוב הדירוג מטעה. צפו למשחק של חפירות, כשאנו שוב צופים שסייבן יסיים כשידו על העליונה. ככה הוא – כמה שלא תשנאו אותו, בסוף היום אתם מעריכים אותו מקצועית – ממש כמו בגין. רק בלי עקרונות. ועדיין בחיים. ומאמן פוטבול. 'באמה מוכיחה לנו שהעונה היא-היא הקבוצה לנצח ב-SEC (ולא אובורן), והמפגש מול בובי פטרינו (אגב אנשים בלי עקרונות) הוא הכנה נהדרת לקראת המשחק הקשה בשבוע הבא מול ג'ורג'יה.

טקסס טק (11) – מסצ'וסטס

אנחנו יודעים שהמשפט הזה כבר הופך למנטרה קבועה, אבל הוא תופס גם לגבי יו-מאס – עוד משחק לשיפור הסטטיסטיקות הפנומנליות של גרהם הארל ומייקל קראבת'רי.

פלורידה אינטרנשיונל – דרום פלורידה (12)

מאט גרות'י והשוורים הוכיחו בשבוע שעבר שהם "על אמת" כשניצחו את קנזס במשחק ענק, ובתור צ'ופר הם קיבלו (מעבר לזינוק בדירוג) את המועמדת לתואר הקבוצה הגרועה בליגה. השוורים לא צפויים להיתקל בקשיים עד למחזור האחרון (בווסט וירג'יניה), והגולדן פנת'רס לא יהיו אלו שימנעו מהם כניסה לטופ-10.

אוהיו סטייט (13) – טרוי

כמה פעמים הגיעו הבאקאייז למשחק גדול וחשוב, רק בכדי לגלות שהם שנות אור מאחורה. כל כך מאחור, עד שנדמה כי האליפות האחרונה שלהם הייתה בשנות השמונים, ולא לפני שש שנים. בשנים האחרונות – שלוש ליתר דיוק – הצליחו הבאקאייז להיכשל בצורה כל כך מחפירה, שהם הטילו רפש על כל הביג-10, עד שאין לנו ברירה אלא להכריז על אוהיו סטייט בתור שמעון פרס. לוזרים. ועם וודי הייז המנוח הסליחה. אחרי ההשפלה שחטפו מהטרוג'אנס, הם יוכלו להתנחם ולהתאושש מול הטרוג'אנס האחרים, בתקווה שאותם יצליחו לנצח.

בריגהם יאנג (14) – וויומינג

הקוגרס הוכיחו בשבוע שעבר שלא כדאי לזלזל בהם, כשהתפוצצו על הברויינס, והראו שהם בהחלט יכולים להיות הבויזי סטייט של לפני שנתיים (היינו אומרים שהם היוטה של 2004, אבל בשביל זה יש לנו בדירוג, ובכן, את יוטה). הם לא צפויים למעוד מול הקאובויס ולנסות כלים לקראת המפגש הטעון מול היוטס במחזור האחרון בקרב על ראשות המאונטן ווסט. חזקים במגזר שלהם? לא שותים אלכוהול? אין מנוס – הקוגרס הם הגרסה הנוצרית של אחמד טיבי (היינו אומרים משהו על נושא ההתפוצצות, אבל זה לא פוליטיקלי קורקט).

צפון קרוליינה סטייט – מזרח קרוליינה (15)

אח, הפיראטים היקרים שלנו. הקבוצה משום מקום, שהראתה בשבועיים הראשונים שהיא יכולה לשחק במגרש של הגדולים, ואפילו להאפיל על ותיקות ממנה, אך בשבוע שעבר דווקא התקשתה מול חבר'ה נחותים ממנה (טוליין) וניצחה בקושי. ניצחון דחוק שאמנם נרשם כניצחון לכל דבר, אך לא ממש עוזר לה בתמונה הכללית במרוץ הגדול. כן כן, אין השוואה מתבקשת מזאת – מזרח קרוליינה היא ציפי לבני. אחרי הניצחון הקלוש, תצטרך לבני להוכיח שהמעידה הייתה חד פעמית, ושהיא עדיין המלכה הבלתי מעורערת באזור שלה, עדיין בשליטה, ועדיין יכולה לצעוד קדימה. זו מטאפורה, כן? או האם זאת?

פן סטייט (16) – טמפל

הניטני ליונס ממשיכים בלו"ז הקליל שלהם, מה שמעמיד את החוזק שלהם בסימן שאלה גדול, שיתחיל לקבל צורה אמיתית רק בשבוע הבא, כשיפתחו את משחקי החטיבה שלהם מול אילינוי. בינתיים, הילדים של ג'ו פטרנו צפויים להמשיך במסע לעבר הטופ-15, כשאנחנו צופים להם הצלחה וכניסה כבר בערב יום ראשון. הם אולי יהיו טובים בהמשך, אבל כרגע המיקום שלהם הוא שקר אחד גדול. אסתרינה טרטמן?

אורגון (17) – בויזי סטייט

במשחק הקודם איבדה אורגון את הק"ב שלה (ג'סטין רופר) לכל העונה, כשזה מעמיד את הדאקס על חמישה ק"בים גמורים מאז 2005 (קלן קלמנס, דניס דיקסון, בריידי ליף, נייט קוסטה ורופר). אם זה לא נאחס, אנחנו לא יודעים מה כן. הדאקס צפויים למשחק לא פשוט ולא קל מול הברונקוס ואיאן ג'ונסון הבלתי נגמר, שמנסים עדיין להוכיח לעולם שעונת 2006 לא הייתה הצלחה חד פעמית. צפו למשחק בסקור גבוה – אם לדאקס עוד נותרו ק"בים בארסנל.

קנזס (19) – סאם יוסטון סטייט

מצד אחד, הסיבה היחידה שהג'יי-הוקס עדיין בדירוג היא שהם הפסידו לקבוצה מדורגת. מצד שני, אנחנו חושבים שהם צריכים ויכולים להיות מדורגים גבוה יותר. הפסד חוץ, בשניה האחרונה, לקבוצה מאוד ביתית ודי חזקה לא מצדיק נפילה כל כך חזקה, אבל עם זאת, אולי ההפסד לשוורים יעיר את מתאם ההגנה שם בקנזס ויביא אותם לפריחה מחודשת. אנחנו מקווים שכן, אבל סאם יוסטון סטייט היא לא הקבוצה שמולה נוכל לקבל אינדיקציה אמיתית.

חיל האוויר – יוטה (20)

המורמונים הנוספים בדירוג צפויים להמשיך לנצח לעבר הטופ-15, למרות שחיל האוויר לא יעשו להם חיים קלים.

קלמזון (23) – דרום קרוליינה סטייט

אוי, איזה משחק מגעיל זה הולך להיות. הטייגרס, שרבים הימרו עליהם כאלופי ה-ACC עוד לפני שהעונה החלה (ואף חזו להם בול BCS מרכזי), לא מראים שום דבר מרהיב בהתקפה שלהם. מזל שיש נמושות כמו דרום קרוליינה סטייט (בניגוד לגיימקוקס של ספורייר), בכדי לתת לנו בשבוע הבא את קלמזון במיקום גבוה יותר מכפי שמגיע להם. מישהו אמר רוחמה בלילא?

טולדו – פרזנו סטייט (25)

חביבי הקהל – לפחות שלנו – צפויים להישאר בדירוג לפחות עוד שבוע, ולנסות למשוך עצמם למעלה לעבר הבולים המרכזיים יותר. היינו רוצים לאות אותם מדהימים את עולם הפוטבול ולוקחים אליפות א-לה פלורידה 2006, אבל זה לא יקרה. במקום זה נסתפק בניצחון על טולדו.

כן, זה היה סיקור נבזה במיוחד, ואם לוקחים בחשבון את הפוליטיקה, אז זה בהחלט גועל נפש. או, איך שאנחנו קוראים לזה – אבסינת'. כי מה עוד יגרום לכם להקיא בתוך הפה של עצמכם רק בשביל להעביר את הטעם הנורא? וממש כמו אבסינת' – תמיד אפשר יהיה למצוא אחד יותר זוועתי. כמו שלמה שרף. ועכשיו אם תסלחו לנו, אנחנו הולכים לצחצח שיניים. שיהיה סוף שבוע רווי שידורים חיים (וכמובן אלכוהול) לכולנו.