משחקיה של נבחרת ישראל נגד בוסניה וצ'כיה הם התקווה האחרונה להעפיל איכשהו לאליפות אירופה בכדורסל, ובל נשלה את עצמנו, זה יהיה אולי דרך טורניר ההזדמנות האחרונה. בשבועות האחרונים צביקה שרף ושחקניו ביישו את עצמם ואת המוניטין של ישראל, בשורה של הפסדים מביכים וניצחון אחד שהושג בזכות לבו החנון של השופט. הביקורת הייתה קטלנית, ובצדק. החבורה בכחול-לבן הביאה את הכדורסל הישראלי לשפל חדש.
טרם הגענו לנקודה הכי נמוכה, אבל כבר ביום רביעי יכול להיות שנתוודע אליה: הפסד ביתי לבוסניה, שמחסל את סיכויינו להעפיל לטורניר ההזדמנות האחרונה. לאור היכולת ה"אדירה" שהפגינו השחקנים עד כה, הפסד, אפילו ביתי, לבוסניה, אינו דבר מופרך. אם אכן נפסיד, זו בבחינת רעידת אדמה בכדורסל הישראלי. הביקורת שהוטחה עד כה בשחקנים ובצוות המקצועי תהפוך לצליבה פומבית חסרת רחמים קבל עם, עיתון ואינטרנט.
יש כאלה שייצאו מה"עליהום בשלום. טפירו הוא הרי המנהיג של הנבחרת, זה שגם בגיל 33 נותן מעצמו, שוחק את ברכיו ולוקח את המשחק על גבו. מפורוורד כמו עמית תמיר, 2.08 מ' שיודע רק לזרוק מבחוץ ומהווה חור בהגנה, אף אחד לא מצפה לכלום, ובגלל זה שמו לא ידבק לכישלון המתהווה לנגד עינינו. עבור אחרים מדובר במשחקים שיעצבו את תדמיתם הציבורית, משחקי ההזדמנות האחרונה שלהם. אז איך מתנקים מאשמה? איך יוצאים צחים כשלג מהטורניר השחור הזה? צביקה שרף, יותם הלפרין, ליאור אליהו ויניב גרין, יעמדו על המוקד, ורק שינוי גישה קיצוני מול בוסניה יוכל להלבין את כישלונם. מול בוסניה יש לארבעה הזדמנות אחרונה להקדים תרופה למכה, ולנהוג בדרך מסוימת שתקהה את הביקורת עליהם במקרה של הפסד. קבלו את המדריך ל"נמלט בעור שיניו".
צביקה שרף
מה תעשה מול הבוסנים:
זה הרגע להפריך את כל הסטיגמות על מאמן מיושן ומקובע, שמשחק עם רוטציה קצרה, מספסל את דור העתיד ושומר רק אישית. זרוק למגרש את לימונד, כספי ורוט, לוחמים צעירים שכמותם, ותן להם לשחק עד שירצו לחבק את הספסל מרוב געגוע. השחקנים מתחבאים מאחורי טפירו? ספסל אותו ותאמר אחרי ההפסד למבקרים ש"הנה, כך זה נראה בלעדיו". הרחב את הרוטציה והרבה בחילופים משל היית דייויד בלאט. גלה לעולם את כריס ווטסון, זה ששיחק רק 17 דקות בארבעה משחקים, השתמש בקוז'יקרו לחילופי הגנה-התקפה, שחק עם שלושה גארדים כמקובל בכדורסל המודרני, השאר את מתן נאור הפורש מחוץ למגרש ושמור אזורית עד שהבוסנים יקלעו את השלשה העשירית להם.
במקרה של הפסד אמת:
במסיבת העיתונאים פניך חמורות הסבר ימנו אחת לאחת את מהלכי שיטת המשחק המהפכנית שהצגת מול הבוסנים, תראה שאתה יודע כדורסל מודרני מהו. זה הזמן להוכיח את הפרשנים ולהראות להם שלא הדרך שלך הייתה מוטעית, אלא שהבעיה היא מנטלית. רגע, אתה בעצם אמור לטפל גם בפן המנטלי...שיט. נראה שמצבך עגום מתמיד, והמוניטין שלך בשנה האחרונה ניזוק בצורה קשה. צלצל לשמעון מזרחי וברר אתו אם משרת המנכ"ל עדיין פנויה.
את מי הוא מזכיר לי כיום:
כמו אהוד אולמרט, הפכת מזמן לסוג של נוכח-נפקד. בדומה לראש הממשלה, הגעת להגה הספינה די במקרה, וגילית שאינך עומד בסטנדרטים הציבוריים.
יותם הלפרין
מה תעשה מול הבוסנים:
זה היום בו יידעו כולם שליותם הלפרין יש ביצים. קח את הכדור ואל תשחרר אותו מהיד, ויהי מה. אחרי פעולה טובה שלך בהתקפה, רוץ להגנה תוך שאתה מסמן בידיים הוראות לחבריך. ברגע שהבוסנים דופקים ריצה של 0:7, כנס מיד את חבריך בעיגול האמצע, ובקול בוטח ונמוך תאמר להם ש"אין מצב שאנחנו לא מנצחים את זה, אני רוצה לראות אש בעיניים, זה הרגע שלנו".
אומנם אתה השחקן עם הכי הרבה דקות על המגרש בנבחרת, אבל זו לא סיבה לרדת לספסל. כששרף רוצה להחליפך, עשה מעשה בניון באלי כהן, וסרב לצאת. עמוד ליד אחת ממצלמות הטלוויזיה, וצעק "אני נשאר על הפרקט, שמעת, אין מצב שאני מפקיר את המצב". ברבע הרביעי, כשהמצב נואש, קח את הכדור ותחדור על שניים-שלושה בוסנים כדי להציל את המולדת. היה בטוח שבסוף המשחק אף אחד לא ידבר על ה-5 מ-18 שלך מהשדה.
במקרה של הפסד אמת:
קח אחריות מלאה על הכישלון, כי עוזב ומודה ירוחם, לא? במסיבת העיתונאים תפתח במונולוג ארוך, וקטול את עצמך ברמה שתגרום לתקשורת הספורט לעזוב אותך ולהתמקד בהחתמתו האפשרית של יחיאל צגאי בקריית שמונה או סכנין. דבר על זה שהמשחק הזה שינה עבורך את תפיסת המציאות, ומעתה אתה תנהיג את הנבחרת ותחזיר אותה למקומה הטבעי בין 16 הנבחרות הגדולות ביבשת. נכון שזה לא בדיוק תואם את המצב, אבל לפחות תרוויח כמה ימים של שקט.
את מי הוא מזכיר לי כיום: ארקדי גאידמק. חוץ מכסף אין לו כלום.
ליאור אליהו
מה תעשה מול הבוסנים:
אחרי השנה הזוועתית שהייתה לך תחת צביקה שרף במכבי תל אביב, לא בטוח שאתה נהנה במיוחד במשחקי הנבחרת. אומנם אתה רואה פרקט, אבל יודע שלא מספיק. אתה הקלע המוביל של הנבחרת, ומספיקות לך 20 דקות משחק כדי להעמיד ממוצע של 14.8 נקודות באחוזים מצוינים, אבל סטיגמת הכשהוא טוב, הם מפסידים דבקה בך. ששש... אל תתפרץ, זה יפה שאתה מלך הסלים של הנבחרת, אבל נראה לך שמישהו יזכור לך את זה? זה הזמן להשאיר את האגו בצד, ולהראות למבקרים שאתה לא משחק רק למען עצמך.
הלפרין משחק יותר דקות, וזרק עד עכשיו פחות ממך? תן לו את האקסטרה-פאס, ואולי הוא יעז כשהוא חופשי. אתה חמישי בנבחרת מבחינת דקות ומסרת רק שלושה אסיסטים? אל תסתכל על הסל, אלא גם על מי שעומד מתחתיו. לא חטפת אף כדור בקמפיין? מעכשיו אתה דוחף ידיים עד שקנאן בארימוביץ' ומירזה טלטוביץ' יתלוננו במרחב ירקון על הטרדה מינית. בקיצור, המשחק מול בוסניה הוא בשבילך סוג של דינמיקה קבוצתית.
במקרה של הפסד אמת:
בלי הנקודות שלך הנבחרת תתקשה, והנה קיבלת עוד זריקת אגו ישר ללב. תקלע, לא תקלע, זה לא משנה, גם ככה צביקה יחטוף את האש. זה בדיוק הרגע בו אתה יכול לצאת ג'נטלמן מושלם. אם ישאלו אותך מדוע שרף שיתף אותך רק 20 דקות, תגיד ש"לא חשוב כמה זמן נמצאים על הפרקט, אלא מה עושים עליו". אם יבקשו לדעת את הסיבה לכישלון הנבחרת, תאמר ש"לכולם יש חלק במה שקרה". עונה נטולת צביקה עומדת לפניך, והעתיד שלך, גם בנבחרת, נראה ורוד מתמיד.
את מי הוא מזכיר לי כיום:
כמו אהוד ברק, גם אליהו עמוס כישרון ונתונים אישיים גבוהים, וכמו ברק, נראה שהוא נע לבדו במרחב, מנותק, בספירה אחרת, ללא שום יכולת להציל את המפלגה מאבדון.
יניב גרין
מה תעשה מול הבוסנים:
כולם מדברים על זה שאתה נותן למשחק לעבור על ידך, אדיש, רך בהגנה ולא משתטח על הפרקט. מול הבוסנים אתה הופך לברוס לי, או פחות לבת אל גטרר. השתמש במרפקיך החדים כדי לשמור, זנק לכל כדור אבוד ותתווכח עם השופטים על כל עבירה שנשרקת לחובתך. תאם מראש עם פניני, וברגע ששורקים לך טכנית, תדאג שהוא ירוץ "להרגיע" אותך (למרות שלחץ הדם שלך יעמוד בקושי על 60/90). במשחק הזה הנקודות לא חשובות לך, ומטרתך היא לשאוב ריבאונדים כאילו חייך תלויים בזה. צביקה הוריד אותך לספסל? שלא תעז לשבת. קח מגבת, עמוד על הקווים ועודד את חבריך בצרחות.
במקרה של הפסד אמת:
טפטף מהחומר ההוא שלוקחים בסרטים כדי לדמוע, וצא מחדר ההלבשה אבל וחפוי ראש. התעטף בשתיקתך, והשתהה לרגע מול העיתונאים ההמומים, תוך שאתה מוחה בעדינות דמעה סוררת שבצבצה לרגע. רק כשתשמע מישהו לוחש שיניב לקח את ההפסד הכי קשה מכולם", תוכל להרפות. קצת.
את מי הוא מזכיר לי כיום:
איפה גרין שנצץ באליפות אירופה 2007, שאב ריבאונדים שהביאו אותו עד סמארה, שמר מצוין ונתן את הלב בכל משחק? חבוב, כשאתה עומד על קשת השלוש ועושה חסימה לטפירו אתה נראה בול כמו עמית תמיר.