הסוס הטרויאני של אוהיו סטייט

אה, לאס וגאס. המקום שאליו אנשים מגיעים עם תקוות גדולות – רק כדי לראות איך כל הכסף נעלם בקזינו (או, לחילופין, אצל חשפנית בשם לולה). תזכירו לנו מה צפינו לאריאל גרייזס? נחת? תחת! הסאן דבילס לא היו צריכים אפילו לנסוע עד לוגאס כדי לראות את הכסף נעלם. וגאס הגיעה עד אליהם כדי לעשות את זה. כמו שנאמר: אם מוחמד לא יגיע להר – ההר יגיע למוחמד. אם, כמובן, הר זה שם של נושה גדול שבא לרושש אותך. בכלל, הפאק-10 נחל תבוסה משפילה של סוויפ 4:0 למאונטן ווסט קונפרנס, אבל בכל זאת הקונפרנס מהחוף המערבי רשם ניצחון קטנטן באיזה משחק אחד, זניח וחסר חשיבות.

דרום קליפורניה (1) – אוהיו סטייט (5) 3:35

בלי ביני וולס לבאקאייז פשוט לא היה סיכוי. משחק הריצה שלהם נעצר על 70 יארד, ותאמינו לנו – כל יארד הם הולכים להרגיש בבוקר. מהעבר השני, מארק סאנצ'ז בהחלט מראה שיש נביא בעיר המלאכים, כשפשוט לקח שליטה על המשחק כבר ברבע הראשון, והזכיר – לפחות לנו – את קארסון פאלמר בימיו הטובים (לפני שאוצ'ו סינקו נכנס לחייו). ג'ו מקנייט, שלטוב מזכיר את רג'י בוש בימיו הגדולים בקליפורניה, צבר 105 יארד על הקרקע ב-12 נשיאות, ופשוט השאיר את הגנת הבאקאייז – ההגנה הטובה בליגה בשנה שעברה – חסרת אונים. סאנצ'ז סיים עם 172 יארד באוויר ב-17 מ-28 וארבעה כיבושים לעומת איבוד בודד, ומן העבר השני, כשטוד בקמן זורק ל-84 יארד ב-14 מ-21 ושני איבודים, אין באמת איך להתמודד מול הקבוצה הטובה במדינה כרגע. זה היה הניצחון השמיני ברציפות של הטרויאנים על קבוצות מהביג-10, כשההפרש הממוצע של הניצחונות הללו הוא 25 נקודות (מישהו אמר שהרוז-בול משעמם בשנים האחרונות?).


דרום פלורידה (19) – קנזס (13) 34:37

אח, איזה משחק היה לנו בשבת לפנות בוקר. כמו שהבטחנו לכם – משחק משובח של התקפות, סקור גבוה ומתח עד לשניה האחרונה (טוב, שתי שניות לסיום). אם ב-NFL יש מחסור בק"בים טובים, במשחק הזה שיחקו שני פרוספקטים בעלי פוטנציאל גבוה, ושניהם באו להוכיח שהעונה הקודמת לא הייתה מקרית מבחינתם. קנזס עוד הובילה 3:20, שלוש וחצי דקות למחצית, אבל אז מאט גרות'י פתח מבערים, רץ ל-28 יארד וטאץ', והחל ברבע שלישי שכולו שוורים של דרום פלורידה, ושברים של קנזס. גרות'י סיים עם 32 מ-45 ל-338 יארד ושני טאצ'ים באוויר, ורץ ל-30 ב-11 וסקור על הקרקע, ומולו טוד ריסינג העמיד מספרים כמעט זהים לחלוטין, כשסיים עם 34 מ-51 ל-373 ושלושה טאצ'ים ורץ לסקור נוסף, אבל נחטף ארבעים שניות לסיום בידי אלן, שהחזיר את הכדור 40 יארד והכין למייקון בונאני בעיטת שער שדה מ-43 יארד שנכנסה עם שני טיקים על השעון.


פרזנו סטייט (21) – ויסקונסין (10) 13:10

הסיפור של המשחק הזה הוא פי.ג'יי. היל, שהיה שם במהלך גדול בכל פעם שפרזנו הצליחה לחזור לתמונה. היל סיים עם 112 יארד על הקרקע ב-25 נשיאות, ולהגנת הבולדוגס פשוט לא הייתה תשובה. קווין גוסלינג, הבועט של פרזנו, היה אחד מארבע במהלך המשחק – כשהכואב ביותר היה החטאה מ-35 יארד בתחילת הרבע האחרון, שהייתה אמורה להשוות את התוצאה. הגיריות ממשיכים הלאה, ונראים כרגע כמתמודדים העיקריים של הבאקאייז על תואר אלופי הביג-10.


וושינגטון – אוקלהומה (3) 55:14

אחת משתי המפלצות ההתקפיות בינתיים העונה היא – לצערו של רן – הסונרס. הסונרס לא ירדו גם הפעם מתחום חמישים הנקודות, וצברו 591 יארדים כוללים במהלך המשחק. בראדפורד ממשיך להראות כמו מועמד לגיטימי להייזמן, כשמסר ל-304 יארד ב-18 מ-21 (!), חמישה טאצ'ים וללא איבוד (ושוב - !), כריס בראון רץ ל-110 יארד ב-13 נשיאות, ואם זה לא מספיק לכם, אז דמרקו מורי שרף את הדשא עם עוד 100 יארד על הקרקע. מן העבר השני – אם מישהו חשב שוושינגטון תנקום על ההפסד בשניות האחרונות בשבוע שעבר לקוגרס, אז טעיתם בגדול.


מיזורי (6) – נבדה 17:69

הקבוצה השניה שמערימה מספרים התקפיים מדהימים העונה הם הטייגרס ממיזורי, שממשיכים לקבוע שיאים חדשים בהתקפה. צ'ייס דניאל קבע שיא בית ספר עם 405 יארד באוויר ב-23 מ-28 לארבעה סקורים. מיזורי שמה נקודות על הלוח ב-10 החזקות הכדור הראשונות. בדיוק כמו מישיגן – רק הפוך. מקלין תפס 6 ל-172 יארד ושלושה טאצ'ים וקופמן הוסיף 6 משלו ל-127 יארד וטאץ'. מי יעצור את מיזורי? וואלה אל תשאלו אותנו.

דרום קרוליינה – ג'ורג'יה (2) 14:7

לסטיב ספורייר והגיימקוקס יש מנהג להרוס לג'ורג'יה את העונה. בשנה שעברה הם באו לבית של הבולדוגס וכבר במחזור השני קבעו שג'ורג'יה לא תזכה ב-SEC. גם העונה הם מיררו למארק ריכט את החיים, ובגדול החטיפה של ראשאד ג'ונס ממסירה של כריס סמלי על קו 3 היארד דקה לסיום השאירה את הניצחון אצל המפלצת של ה-SEC. סטאפורד היה בינוני עם 146 ב-15 מ-25, מורנו היה – כרגיל – יעיל עם 79 יארד ב-20 נשיאות וטאץ', ומן העבר השני סמלי היה מפוזר עם 271 יארד ב-23 מ-39, טאץ' וכאמור אותו איבוד שגמר את המשחק. הגיימקוקס מוצאים את עצמם במאזן שלילי במחזור השלישי, אבל אל תטעו – אף אחת לא תהנה מחיים קלים מולם בחטיבה, גם לא העונה.


לואיזיאנה סטייט (7) – צפון טקסס 3:41

צ'ארלס סקוט ממשיך לקחת את הנטל ההתקפי של האלופה, כששוב סיים משחק עם מעל 100 יארד (102) ב-7 נשיאות ושני טאצ'ים. משחק המסירה של שיטת שני הק"בים של האץ' ולי צברה 425 יארד משותפים, והטייגרס יחכו לאתגר אמיתי שבוע נוסף, כשיסיעו לאובורן לדרבי הטייגרס הגדול של ה-SEC.

מיסיסיפי סטייט – אובורן (9) 3:2

אוי, בדיוק דיברו עליכם, איזה קטע שאתם פה. אין לכם מה לשפשף את העיניים, זו אכן התוצאה, ולא – לא מדובר במשחק כדורגל. המשחק הזה זוכה לתואר המפוקפק – המשחק המגעיל של המחזור (ואולי של העונה, למרות שלפחות היה יותר צמוד ומותח מזה של הבאקאייז), אבל אם תשאלו את טומי טאברוויל, הוא יגיד לכם שעדיף 0:1 קטן ומגעיל על פני הפסד. מזכיר לכם מישהו? אם באמת ננסה, אז נגיד שבן טייט "הצטיין" עם 92 יארד על הקרקע ב-20 נשיאות, וכריס טוד מסר ל-154 יארד ב-14 מ-26. אובורן יצטרכו להיראות הרבה יותר טוב בשבוע הבא כדי להוות גורם משמעותי מול האלופה מלואיזיאנה.


אלבמה (11) – ווסטרן קנטאקי: 7:41

ג'ון פארקר ווילסון – השחקן שזוכה בתואר "השחקן בעל השם שמעלה אסוציאציה של רוצח סדרתי" – קבע שיא בית ספר ביארדים כוללים, ושבר את שיאו של ברודי קרויל, ואף השווה את שיא הטאצ'ים של קרויל (41). ארבעה רצים שונים של 'באמה רצו למעל 50 יארד, וחוליו ג'ונס הפרשמן תפס חמש ל-66 יארד וטאץ'. ווילסון, כאמור, סיים עם 17 מ-27 ל-215 יארד ושני טאצ'ים. בשבוע הבא בארקנסו הוא יצטרך לשמור על המאזן המושלם בכדי לנסוע לג'ורג'יה בראש שקט.

טקסס טק (12) – סאות'רן מת'ודיסט 7:43

מכונת ההתקפה המשומנת של הארל-את-קראבת'רי ממשיכה במסע ההופעות שלה, ואתמול זה נגמר עם 418 יארד של הארל באוויר (ב-31 מ-48), חמישה כיבושים ואף לא איבוד אחד, קראבת'רי חגג שלוש פעמים באנד-זון, כשתפס שמונה ל-164 יארד. באטץ' הוסיף 100 יארד על הקרקע ב-10 נשיאות וטאץ', והרד-ריידרס ימשיכו בקרקס שלהם לפחות עוד שבוע.

טוליין – איסט קרוליינה (14) 28:24

מזרח קרוליינה כנראה לא התרגלו לרעיון שהם פייבוריטים, אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שרק עלו ליתרון הסופי במשחק דקה וחמישים לסיומו. פינקני סיים עם 260 יארד באוויר ב-22 מ-32, שני טאצ'ים ואיבוד, והפיראטים במאזן 0:3 לראשונה מאז 1999 (שזה, להזכירכם, במאה הקודמת) כשהשיא שלהם הוא 0:5 בשלושים השנים האחרונות. בהתחשב בכך שהם אמורים להיות פייבוריטים מעתה ועד סוף העונה, צפוי להיות מעניין.

אריזונה סטייט (15) – נבאדה לאס וגאס 23:20 (בהארכה)

מה לעשות, ככה זה כשהראש של קרפנטר ושות' היה טרוד בשאלות הרות גורל כמו "איפה אני קונה חיתול לקראת המפגש בשבוע הבא מול ג'ורג'יה?". האמת, רודי לא היה כזה נוראי, וסיים עם 13 מ-23 ל-242 יארד, שני טאצ'ים ואיבוד. וויליאמס תפס 3 ל-115 יארד וטאצ', אבל זה לא עזר מול 19 מ-31 ל-191 יארד ושני טאצ'ים של קלייטון, ומייק סנפורד, מאמן הקבוצה הכי גרועה בליגה בהגנת רד-זון בשנה שעברה, ניצח את דניס אריקסון, וזה ניצחונו השמיני בלבד בארבע עונותיו בקבוצה.


פרדו – אורגון (16) 32:26

במסגרת המסורת של הקבוצות הגדולות שעושות לעצמן חיים קשים, נזקקו הדאקס לשתי הארכות ולטאץ' ניצחון של הרץ לגרט בלאונט, כדי לצאת מהבור שחפרו לעצמם במחצית הראשונה. בלאונט סיים עם 132 יארד על הקרקע ב-12 נשיאות ושני סקורים, רופר בוסיף 197 יארד באוויר באחוזים מזעזעים של 20 מ-48 ושני איבודים, וזה היה ההפסד הראשון של הבוילרמייקרס בבית מזה 13 משחקים.


סירקיוז – פן סטייט (17) 55:13

הניטני ליונס ממשיכים לקרוע קבוצות תחתית, כשהפעם סירקיוז הייתה בצד הפסיבי של האונס הזה. ג'ורדן נורווד היה כוכב המשחק, כשתפס חמש מסירות ל-113 יארד ושתי סוכריות, באטלר הוסיף 110 יארד ב-7 תפיסות לשני טאצ'ים, ורויסטר קרע את הדשא עם 101 יארד ב-13 נשיאות.פן סטייט צברה 560 יארדים התקפיים כוללים, ומול מספרים כאלה יש מצב שאפילו קבוצות טובות מסירקיוז ייכנעו.

בריגהאם יאנג (18) – יו.סי.אל.איי 0:59

הברוינס נראו לא רע בכלל לפני שבועיים בניצחון על טנסי. אתמול הם פשוט לא נראו. מאיפה להתחיל? האם במספר המטורף של 9 יארדים כוללים על הקרקע? או במספר המדהים של 13 דאונים ראשונים כל המשחק? מאזן האיבודים היה 1:4 "לטובת" הברוינס, ולעומתם הקוגרס העלו את רצף הניצחונות הארוך במדינה ל-13. מקס הול סיים משחק קליל עם 271 יארד ב-27 מ-35 ו – שימו לב, כי זו לא טעות – שבעה טאצ'דאונים. קולי (כמו לאסי) תפס 10 ל-110 יארד ושתי חגיגות באנד-זון שלא היו מביישות את אלון מזרחי בימיו הטובים (אם היו כאלה), ומן העבר השני – בחייאת, נראה לכם שמישהו נתן משהו ששווה להזכיר?

יוטה סטייט – יוטה (22) 58:10

אם יש מורמונית אחת שלא מבסוטה מההצלחה של בריגהאם יאנג, זו יוטה, שמרגישה שכנראה גונבים לה את התהילה. אותנו, תסכול שכזה היה מביא לפאב, את היוטס, זה יביא... ובכן... עוד כמה מקומות במעלה הדירוג. בריאן ג'ונסון זרק ל-204 יארד ב-22 מ-31 לשני טאצ'ים ואיבוד, מאט אסייתה (מה הוא עשה איתה?) רץ לשלושה טאצ'ים ו-56 יארד ב-11 נשיאות. זהו, שלום.

מרילנד – קליפורניה (23) 27:35

רק צחקנו על ה-ACC, והנה הצבים צחקו לנו בפנים. מרילנד עשתה חמישה טאצ'ים במשחק – שזה אחד יותר מכל הכיבושים שלהם העונה עד עתה. קווין ריילי מקליפורניה היה היחידי שהגיע למשחק עם 423 יארד ב-33 מ-58, שלושה טאצ'ים ואיבוד, קאנינגהם היה התופס הראשי שלו, עם 7 תפיסות ל-138 יארד. מהצד המנצח, טרנר היה יעיל יותר עם 156 יארד ב-15 מ-19 ושני טאצ'ים. משחק הריצה של הצבים היה, באופן אירוני, מצויין, עם 141 יארדים לעומת 38 של האורחים מקליפורניה.


אילינוי (24) – לואיזיאנה-לאפאייט 17:20

עוד קבוצה שסיבכה לעצמה את החיים היא הפייטינג אילייניי, שהגיעה למשחק צמוד שלא לצורך. למזלה, היה לה הפעם את דניאל דופרי, שרץ לשיא קריירה של 126 יארד ב-19 נשיאות, והוסיף שלוש תפיסות ל-24 יארד וטאץ'. מיצמיץ וויליאמס היה חלש הפעם עם 147 יארד ב-13 מ-25, טאץ' ואיבוד.


נוטר דאם – מישיגן 17:35

צ'רלי ווייס, מאמן האייריש, היה בעברו מאמנו של טום בריידי (כן, הטום בריידי הזה). הקשר ביניהם היה כנראה כל כך טוב, שווייס החליט להזדהות עם כוכבו לשעבר, ובעקבות כניסה מג'ון ריאן (הדפנסיב אנד שלו) קרע את ה-ACL וה-MCL בברכו השמאלית. זה לא מנע מריץ' רודריגז להיראות יותר פצוע, כשהוולוורינס שלו קיבלו שיעור בפוטבול מהקבוצה הנכה של האייריש. שבעה פימבולים של מישיגן (מתוכם איבדו 4) ושתי חטיפות מזריקות של שרידן עזרו לג'ימי קלאוסן (10 מ-21 ל-147, צמד וצמד) ויוז (שניים ב-19 נשיאות ל-79 יארד) להעלות את האייריש למאזן מדהים של 2-0 (וארבעה רצופים אם סופרים מהעונה הקודמת), למרות משחק מרהיב של מקגאפי – 25 נשיאות ל-131 יארד על הרצפה, 4 תפיסות ל-47 וטאץ' באוויר, ומשחק לא רע של ת'ריט (16 מ-23 ל-175 וטאץ'). בסופו של יום, אחרי שחנכו פסל לכבודו של לו הולץ (מאמנם האגדי, והאחרון שהביא אותם לאליפות ב-88) האייריש מנצחים במשחק שכולו איכסה.

אז עוד שבוע עבר חלף נגמר לו, ומה למדנו השבוע?

1. צ'ארלי ווייס צריך לשבת רחוק מהקווים.
2. ג'ים טרסל הוא מאמן משעמם.
3. יו.סי.אל.איי פתטית.
4. שני צ'ייסרים רצופים של בלאק-בוש על כל טאצ'דאון של אוקלהומה הם מתכון לבוקר קשה.
5. העונה האמיתית התחילה, ומעכשיו מפגשים פנים-חטיבתיים רק יהפכו את הבלאגן למטורף יותר.

אז בברכת שבוע טוב, שלא יבטלו לנו עוד משחקים (אייק קראמבה!), וזכרו – לכל שבת יש מוצאי שבת, לכל מוצאי שבת יש פוטבול, פוטבול מוביל לאלכוהוליזם, אלכוהוליזם מביא לדארק סייד... שניה, נראה לנו שמשהו התבלבל לנו כאן. אנחנו עוד נחזור אליכם עם תשובה.