וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פציעה במעגל סגור

8.9.2008 / 23:49

ב-2001 בריידי החליף את בלדסו, עכשיו הוא מפנה את המקום לקאסל. דוד רוזנטל מנתח, ולא שוכח את החיבור המתבקש לפייטון מאנינג

מו לואיס היה ליינבקר של ניו יורק ג'טס. שחקן טוב, שלוש פעמים פרו-בולר ואחד ממנהיגי ההגנה שעיצבו בסוף שנות ה-90 ביל פארסלס וביל בליצ'יק. ההישג הגדול ביותר של לואיס נרשם ב-24 בספטמבר 2001, כששינה את דברי ימי הפוטבול לנצח. במחזור השני של העונה נכנס לואיס חזיתית בדרו בלדסו, הקוורטרבק של ניו אינגלנד פטריוטס, גרם לו לפציעה קשה בחזה והזניק מהספסל את הקוורטרבק האלמוני ושחקן השנה השנייה טום בריידי. על ההמשך לא צריך להרחיב.

ביום ראשון האחרון קם לליגה מו לואיס חדש. קוראים לו ברנדון פולארד והוא הסייפטי של קנזס סיטי, שחקן שכנראה לעולם לא היה מקבל את החשיפה בלי הפציעה שהכניסה את אמריקה להלם. כמו לואיס, התיקול של פולארד היה נקי, נטול כוונות רעות וחלק מהמשחק. כמו לואיס, גם הוא הכניס קוורטרבק בסימן שאלה גדול לתוך הקלחת הרותחת של התקפת ניו אינגלנד. כמו לואיס, גם אותו יזכרו הרבה זמן בפוקסבורו. רק הזמן יגיד כמה ואיך.

קארמה היא מילה צינית, כזו שמייצרת קשר מלאכותי של סיבה ותוצאה. כשבריידי ירד אל הקרקע זועק מכאבים, המחשבה הראשונה שעברה בראש היא על רגל ימין, זו שבה נפצע לפני הסופרבול והחלים, לפחות לכאורה, סופית רגע לפני פתיחת העונה. רגע אחרי כן התברר שפציעת הברך חלה בכלל ברגל שמאל, זאת אומרת שאין שום קשר לרגל ימין. ועדיין, זה סוג של קארמה. לא קארמה במובן של שמחה לאיד, קארמה במובן שגם ככה ההרגשה לגבי בריידי העונה הייתה מחורבנת. ישחק, לא ישחק, יהיה טוב, לא יהיה טוב. יותר מדי סימני שאלה הטרידו את אוהדי הפוטבול ואת אלה שהחזיקו בבריידי בפנטזי. עכשיו מסתבר שלהרגשה הרעה (או הטובה, תלוי את מי שואלים) הזו היה בסיס. בריידי, שלא החמיץ פתיחה מאז שהחליף את בלדסו, שקו ההתקפה תמיד שמר עליו, נפל שדוד במשחק השלישי ברציפות מול הגנות שכן הגיעו אליו (אם, כמובן, לוקחים בחשבון את המשחק מול סן דייגו בגמר ה-AFC שבו נפצע לראשונה ואת הסופרבול מול הג'איינטס). הפעם הוא לא הפסיד את המשחק, הפעם הוא איבד את העונה. המשך ישיר של שלושה משחקים אומללים עד הסוף המר, ואם זו לא קארמה, מה כן?

היהפוך רמאי לגאון?

עכשיו העיניים נשואות לביל בליצ'יק. בליצ'יק הוא האיש שחייב יותר מכולם את תואר ה"גאון" לבריידי אחרי שזרק אותו למערכה. כעת הוא עומד באותה סיטואציה שבה היה ב-2001, כשהציפייה ממנו היא להפוך את מאט קאסל לבריידי הבא. לכאורה, הנתונים של קאסל ובריידי די דומים: שני קוורטרבקים שנבחרו במקום נמוך מאוד בדראפט וששימשו מחליפים בלבד אפילו בקולג'. מעשית, קצת קשה להאמין שאפילו הפטריוטס, על מהלכיהם המתוחכמים, חושבים שהברק יכה פעמיים באותו מקום. מצד שני, אחרי מסירת ה-50 יארד מהאנדזון שלו לרנדי מוס, יש בהם תקווה.

ההבדל הגדול בין הפציעה של בלדסו לזו של בריידי היא שבלדסו היה קוורטרבק אחרי השיא בקבוצה בלי ציפיות, ובריידי הוא מגה-סטאר שאמור היה לסגור חשבון על הפסד בסופרבול שעבר. אירוני, אבל במידה מסוימת הפציעה של בריידי עשויה לעזור לבליצ'יק. האיש שתמונתו נכנסה לכל המהדורות החדשות במילון תחת הערך "רמאי" עומד כעת בפני אתגר חדש, כזה שבו שום מצלמות ריגול לא יעזרו: להקים מהקרשים קבוצה שאיבדה את אחד הספורטאים המשפיעים ביותר על עולם הספורט בעשור האחרון. אם לא יעשה את זה, הפאטס יסגרו עונה של שישה-שבעה ניצחונות ויקוו שאת מה שפספסו ב-2008 ישלימו בעונה הבאה. אם יצליח להעמיד קבוצה ראויה ולהגיע לפלייאוף, הפטריוטס יצברו ביטחון ויוכלו, בתסריט שנראה היום דמיוני לחלוטין אבל אף אחד הרי לא יודע כלום, להגיע למשחק האחרון של העונה. אם את העונה הסדירה יסיימו בליצ'יק והפטריוטס עם עשרה ניצחונות, התואר גאון יוחזר לו כלאחר כבוד (למרות שרמאי הוא תמיד יהיה). נו, אתם יודעים, גם זה סוג של קארמה.

נזילת שמן ב"לוקאס אויל"

אי אפשר לאורך השנים להזכיר את בריידי בלי הנמסיס שלו, פייטון מאנינג, בעיקר אחרי שהשניים הלכו בקיץ הזה יד ביד גם בעניין הפציעות. מאנינג עבר פציעת ברך קשה, החמיץ את כל משחקי טרום העונה והגיע למשחק הראשון מול שיקגו כשהוא חלוד ולא מפוקס. כמו הפטריוטס, גם הקולטס שמו את הפציעה של הכוכב שלהם תחת ערפל מוחלט של ספקולציות. במקרה שלהם, המשחק עבר בשלום (טפו, טפו, שלא ייפצע גם הוא) אבל התוצאה הייתה הרסנית. מול קהל ביתי משולהב בחניכת אצטדיון חדש, ספגו הקולטס השפלה והובסו 29:13. מי שזוכר משחק ביתי של הקולטס בעשור האחרון שבו הם רושמים רק טאצ'דאון אחד, שיקום.

כל מי שתהה מהי חשיבותם של משחקי טרום העונה, קיבל את התשובה. "לא רק מאנינג החמיץ את מחנה האימונים, נראה כאילו כל הקבוצה לא הייתה שם", היטיב בוב קרביץ מה"אינדיאנפוליס סטאר" לבטא. לא משנה כמה ותיק ומנוסה אתה וכמה ההבנה שלך עם החברים עיוורת, אם לא נטלת חלק אפילו בסנאפ אחד ביולי ובאוגוסט, ברגע האמת תיכשל. מאנינג, בניגוד לבריידי, עוד יכול לתקן ותסמכו על פרפקציוניסט כמוהו שהוא יעבוד קשה, אבל זה תלוי גם בבריאות שלו, כשכרגע אף אחד לא יודע באיזה מצב נמצאת הרגל. גם הקולטס, שבניגוד לשלוש העונות הקודמות את זו לא יפתחו במאזן 0:7, צריכים להתחיל לדאוג. במקרה הזה זו לא קארמה. סתם סיבה ותוצאה.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully