תעזבו את הילד

בחודש אוגוסט האחרון ניטש ויכוח מר בין אוהדי ליברפול בשאלה האם על יוסי בניון להישאר בקבוצה, או שצריך למוכרו לרומא, כפי שסיפרו השמועות. "עם בניון לא נגיע לשום מקום", אמר אחד בפורום של “דיילי פוסט”, “בניטז טיפש כי הוא חושב שבניון וקויט הם שחקני הכנף הטובים בעולם", הוסיף אחר, “זה לא אשמתו של יוסי שבניטז משחק איתו באגף, ולא במקומו הטבעי מתחת לחלוצים", הצטרף השלישי ומישהו שאל: “מדוע יש לנו שני חמורים באגפים?”.

סימני השאלה האלה סביב בניון - שנשאר בסוף בליברפול וממשיך להיות חלק מרכזי ממנה - לא רק מאפיינים את יושבי אנפילד, אלא עולים הרבה יותר בהקשר של נבחרת ישראל. להבדיל מליברפול, בניון הוא חזות הכל בנבחרת ישראל. גם בקמפיין הזה, הכל עדיין תלוי בו. גם בקמפיין הזה, קשה לזהות עדיין שחקן מרכזי נוסף שיעזור לו לשאת בצורה רצינית יותר בעול ואולי אף לרשת אותו כשבניון נפצע. ביום שבת בניון שוב פוגש את נבחרת שוויץ, נגדה הוא נתן את המשחק הגדול האחרון שלו ברמת גן (2:2). האם סופסוף נפסיק להיות כל כך תלוים בכושר של בניון? האם בניון סופסוף יהפוך לאגדת נבחרת, כמו שחשבנו אחרי אותו תיקו מול שוויץ ברמת גן?

מאז המשחק ההוא נגד שווייץ, בניון כבש שלושה שערים ב-15 משחקים רשמיים, רק אחד מהם מול נבחרת רצינית (קרואטיה). בנבחרת אנחנו רואים ממנו פחות ופחות ניצוצות, וככל שהקריירה הבינלאומית שלו נוסקת, זו במדים הלאומיים נראית דועכת. בהכנות לעונה הנוכחית בניון הבקיע שלושה שערים בשבעה משחקים, והיה לו חלק בכך שליברפול לא נוצחה. מדוע כל כך הרבה זמן לא ראינו מהטאלנט משהו שיגרום לנבחרת להתעלות מעל הבינוניות שלה, ויספק לה השראה?

נדמה כי הבסיס לשאלות האלה נמצא בטעות שלנו: אנחנו עדיין תופסים את בניון כילד המפוצף בכישרון, החצוף שאוהב לנצח משחקים לבד, היומרני ששובר את המסגרות דרך הדריבלים הנהדרים שלו, בזמן שבניון הפך בשנים האחרונות מאז המשחק בשוויץ לשחקן שונה: הרבה יותר טקטי, הרבה יותר ממושמע, הרבה יותר קבוצתי, הרבה יותר בניטז. לא עוד השחקן שנע על כל חלקי המגרש ומחפש לעשות שם בלגן, אלא שחקן שנע על חלקים הרבה יותר קטנים והוא חלק מהסדר הקבוצתי.

אולי באמת הגיע הזמן שניפתר מהאופן שבו תפסנו את בניון הישן ונסתפק בבניון החדש. “בארץ מדברים עליו כעל שחקן טכני, אבל היום יוסי הוא שחקן טקטי ממדרגה ראשונה”, מדגיש זאב זלצר. "בליברפול הוא משחק בכמה תפקידים, וכל מה שמאמניו דורשים הוא עושה”. "על פניו זה נראה שבניון פחות בולט בנבחרת, אבל צריך לזכור שהוא שחקן הרבה יותר קבוצתי מבעבר”, ממשיך אלי כהן. "פעם הוא היה יותר סוליסט, כיום הוא משתתף במשחק ההגנה. בקמפיין הראשון של גרנט, בניון שיחק חופשי, הוא עדיין לא היה בקבוצה מהרמות הגבוהות, הוא היה יותר 'רענן' ורצה להוכיח את עצמו. הוא גם לא היה שחקן מוביל, כי היו סביבו עוד כוכבים”.

מעבר ל"מהפך" הטקטי שבתפקוד של בניון, אלי כהן רומז על הקושי לבוא רענן למשחק נבחרת כאשר אתה מחויב למסגרת כל כך תובענית כמו ליברפול. על הקושי שבמעבר מעוד שחקן באימפריה אירופית – להבדיל מהתפקיד המרכזי יותר שהיה לו בסנטנדר - לשחקן שהכל תלוי בך בנבחרת קיקיונית. אבי כהן, אחד שכבר עשה את המעבר הזה, מבקש מאיתנו להבין את הבעיה.

“בתור אחד שמגיע מליברפול, מוטלת עליך המשימה הכי גדולה. אתה הקפטן, מנהיג ומוציא לפועל, שמגיע מקבוצת פאר. כל כישלון ידבק בך. זה יותר מפריע ממועיל. אתה לא 100 אחוזים במשימה, יש הרבה מסביב כמו אדמיניסטרציה, קטע חברתי ותקשורת, ועם כל הפעילות הזו אתה מגיע למשחק. צריך פשוט להתעלות ולהביא כוחות כדי להציג את היכולת האמיתית. לבניון יש יכולת פנטסטית, אבל בקמפיין שמטרתו מונדיאל הלחץ גדול יותר. בסוף, מה שקורה היום בנבחרת הוא שבניון נותן יותר לקבוצה ופחות עושה לעצמו. בגלל הלחץ, הציפיות, האחריות הטקטית והמנהיגות כקפטן, בניון פחות 'משוחרר' לבצע את הכדרורים או הפעולות שמאור בוזגלו כן יכול לעשות".

אם כן, בניון החדש, הקבוצתי והטקטי זקוק יותר מאי פעם לקבוצה ומסגרת טקטית טובות יותר, שיתמכו בו ויפסיקו להיות תלויות בו. נבחרת שתהיה יותר תלויה בקבוצה ולא ביחיד. משהו כמו ליברפול. "השאלה היא מה המשימות שנותנים לבניון", אומר אלי כהן. "היום הוא תלוי בעיקר בשחקנים האחרים. אם הם יצטרפו נכון להתקפה, יהיו לו יותר קל. אם האחרים יהיו גרועים, שוב העומס והלחץ יפלו עליו, היריב ייצר את צעדיו".

רק עדיין לא ברור באיזה תפקיד עדיף למקם את בניון, כדי שיחזור להיות השחקן הטוב ביותר של הנבחרת. גם בימים בהם הנבחרת והוא הסתמכו בעיקר על הדריבלים שלו, בניון נע בין האגף למרכז הקישור. באגף יש לו יותר שטח ליהנות מהטכניקה שלו, במרכז הדינמיות שלו יותר מורגשת – במה קשטן צריך לבחור הפעם, ומה יותר מתאים לבניון החדש? לחמן ממליץ לשים באגף שחקנים אחרים. "בניון צמח כשחקן אמצע, מאחורי החלוצים, אך בעידן הקשרים ההגנתיים הוא הוזז לאגף ואפשר לתת כדוגמה את זידאן בריאל מדריד", אומר מאמן מכבי הרצליה. "לאחרונה בניטז סומך עליו, ומכניס אותו יותר לאמצע. הוא יכול כיום לשחק בכל עמדה בחלק ההתקפי, והוא בנוי לשחק באמצע גם ברמות הגבוהות ביותר. הרבה שחקנים טכניים החלו בצד ועברו לאמצע, ושדרוגו בליברפול מאפשר לו זאת".

למי ששכח, בפעם האחרונה שבניון הצטיין בנבחרת היה את אבי נמני לידו. נמני לא שרד בסופו של דבר את תהליכי הצערת הנבחרת, מה ששם יותר מדי משקל על הכתפיים של בניון בקמפיין הראשון של קשטן. עכשיו מתחיל הקמפיין השני, אבל האם הלקח הופק? “בניון חשוב, אבל צריך לצפות גם מאחרים, כמו השחקנים שבאים מבלגיה”. מוסיף לחמן. "לא כל האחריות צריכה ליפול על יוסי".

"בקמפיין הזה יש שחקנים שעשו התקדמות רצינית כמו אלברמן וברדה, והם יוכלו לעזור לו", מסמן אלי כהן, "אנחנו גם מכירים כבר את ברוכיאן, והוא יכול להוריד עומס מיוסי". זלצר מסכם כי עוד חזון למועד בעניין זה, משום שרק מעטים מגיעים למעמד של שחקן מוביל בנבחרת. "בעתיד גל אלברמן, מאור בוזגלו, הצעירים ניסן קפילוטו וביבראס נאתכו יוכלו להנהיג. חייבים שילוב של יכולת ואישיות כדי להגיע למצב הזה". בינתיים, כרגיל, יש לנו את בניון, ורק אותו.