ברכת בכורות

בעונת 1973/74 שיחק אורי מלמיליאן את משחקו הראשון במדי בית"ר ירושלים. "הנער ממילא" היה רק בן 16 וחצי כשלבש את המדים של בית"ר לראשונה. במשחקו הרשמי הראשון, גברה בית"ר על הפועל אפקה בתוצאה האסטרונומית 1:6. מלמיליאן אומנם הבקיע צמד, אך ההופעה הראשונה שנצרבה בתודעה כהופעת הבכורה של הכוכב הצעיר במדי בית"ר, הייתה במשחק דרבי ירושלמי סוער בו ניצחו הבית"רים 1:2.

הפועל ירושלים הגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה, שרק רצתה לשמור על הגביע בו זכתה עונה קודם לכן, אבל למלמיליאן היו תוכניות אחרות עבורה. את הגול הראשון של בית"ר הבקיע אורי מזווית בלתי אפשרית וממרחק של 35 מטרים הכניע את השוער יהודה תובל, שנהרג לאחר מכן במלחמת לבנון הראשונה.

רוני דיאון, היסטוריון ספורט וכתב קול ישראל, נזכר בקלות באותו המשחק: "המשחק הזה הכניס את אורי לתודעה הבית"רית. אודי רובוביץ', שהיה הכוכב של בית"ר עד אז, הודיע כי הוא פורש בדיוק באותה עונה ואחרי המשחק כותרות העיתונים היו: 'הלך אודי בא אורי'. בנוסף, זו בדיוק הייתה התקופה של גבי שושן עם הלהיט "16 מלאו לנער", ובדרבי התחילו כל אוהדי בית"ר לשיר את השיר הזה לאורי. זאת הייתה חוויה אדירה".

המשחק הראשון של שחקן צעיר בליגה הבכירה הוא תמיד חוויה אותה הכדורגלנים מתקשים לשכוח, אך מעט מאוד שחקנים מצליחים לתעל את ההתרגשות ופיק הברכיים שבמשחק הראשון, לטובת משחק מושלם שייזכר לדורות. הופעות בכורה יכולות להיות הרבה יותר מעוד משחק ראשון, אלא רמז לעונה וקריירה גדולות ומצליחות. בתקווה לפתיחה טובה יותר לעונה טובה יותר, ניסינו לרכז עבורכם כמה מהפרמיירות הטובות יותר בתולדות הכדורגל הישראלי.

עודד מכנס היה הכוכב הגדול של מכבי נתניה בתקופת היהלומים ההיסטורית. כבר במשחקו הראשון במדי הקבוצה הראה אחד מהחלוצים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי את יכולותיו והבקיע צמד שערים במשחק צמרת חשוב מול הטוענת האדומה לכתר, הפועל תל אביב, בדרך לאליפות השנייה של נתניה. "זה היה המשחק הראשון שלי בבוגרים", נזכר מכנס בשיחה עם וואלה! ספורט. "אני זוכר דיי בבירור את הגולים שהבקעתי במשחק. בגול הראשון עברתי את דוד פרימו, שנחשב אז לבלם הכי טוב בארץ, ובעטתי משמונה מטרים פנימה. כשחזרתי לבית הספר, החברים עשו לי חגיגה שלמה. הכינו לי אלבום עם כל הכתבות על המשחק. זו הייתה הרגשה נפלאה והניצחון שלנו על הפועל נתן לנו דחיפה להמשך העונה".

בסיבוב השני של עונת 1977/78, שבסיומה זכתה מכבי נתניה בדאבל, הגיעה מכבי יפו לאצטדיון הקופסא, שהיה גדוש ב-8,000 צופים. בדקה ה-83 עוד היה 1:1 ובנתניה כבר החלו לחשוש כי לא יצליחו לברוח מבית"ר ירושלים בצמרת הטבלה, אך באותו רגע החליט המאמן האגדי, שמואל פרלמן, להכניס את הקשר הצעיר, בני לם, ומשם הכול היסטוריה. "לא הייתי צריך אפילו להתחמם כשפרלמן קרא לי", אומר בני לם לוואלה! ספורט. "הייתי חם ומרוגש על הספסל, ידעתי שאנחנו חייבים לנצח בשביל לברוח לבית"ר, ואז בנגיעה הראשונה שלי בכדור, עם רגל שמאל, אני שולח את הכדור לחיבורים. לא ידעתי איפה אני נמצא באותו רגע. האוהדים עד היום זוכרים לי את השער הזה. אני זוכר את כותרות העיתונים למחרת: 'בני לם מעל כולם' ו-'מי ח-לם'. אגב, כנראה שהמאמנים שלי היו מאוד חכמים כי למחרת המשחק הורידו אותי חזרה לנוער, כדי שאני אירגע".

כשפתח אלי אוחנה לראשונה בהרכב בית"ר ירושלים, אף אחד לא שיער כי הילד עם השיער הארוך הולך להיות הדמות הכי מזוהה עם המועדון הירושלמי, לטוב ולרע. בעונת 1980/81 שיחקו הירושלמים בליגה השנייה וקיוו לעלות בחזרה לליגה הלאומית, ליגת העל של פעם. את ההופעה הרשמית עשה אוחנה שבוע אחד קודם לכן כשנכנס כמחליף ב-0:0 מול הפועל בית שמש, אולם שבוע לאחר מכן, מול הפועל לוד, פרץ החלוץ לתודעה. רוני דיאון נזכר שוב במעלליו של עוד גיבור ירושלמי: "אלי פתח במשחק כקיצוני ימני. ראו עליו שהוא מתרגש. הוא נפל לא פעם ולא פעמיים, אבל לא היה ספק כי מדובר בכישרון גדול מאוד. את הגול כבש אוחנה בצורה שלא אופיינית לו, בבעיטה ממרחק של 19 מטרים, שפגעה בקורה ונכנסה פנימה. אגב, אותו אוחנה, שלוש שנים מאוחר יותר ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל וגם כן כבש שער. כנראה שזה היה אצלו באופי".

אליאור ברנס הוא אחד מהכוכבים הכי פחות מוכרים של הפועל תל אביב. השחקן, שלרגע נדמה היה כי מדובר בממשיכו הטבעי והמשופר של משה סיני, נעלם בתום עונת 1985/86 ההיסטורית ומאז לא חזר לככב במגרשי הכדורגל הישראליים. את דרכו הקצרה בהפועל תל אביב התחיל ברנס במשחק מל מכבי שעריים, ממש לקראת סוף העונה. "שעריים הובילה 0:1 ואז הצלחתי לבעוט כדור לעבר השער ולהשוות את התוצאה", נזכר ברנס בהופעה המרשימה. "לאחר מכן, משה סיני הבקיע את השני ובדקה ה-85 עברתי שחקן מצד שמאל וממרחק של 20 מטר בעטתי לחיבורים. אחרי זה כבר עשינו רצף של חמישה ניצחונות וזכינו באליפות. זו תחושה של פעם בחיים, לשחק פתאום במדי הפועל תל אביב לצד כל הכוכבים המוכשרים והמדהימים. זו תחושה עילאית. קשה לי לתאר את זה במילים. אני יכול להשוות את הרגע הזה, רק להולדת הבן שלי. ממש ככה".

נדמה כאילו אבי נימני, כיום הג'נרל מנג'ר של מכבי תל אביב, היה איתנו מאז ומעולם, אבל גם גדול שחקני מכבי, לא נולד על הדשא בבלומפילד. בעונת 1990/91 אימן ניסים בכר את הצהובים. "שיחקנו בפלייאוף העליון ואבי היה שחקן נוער בן 18", נזכר בכר. "תכננתי לתת לו את ההזדמנות כשיש פחות לחץ על הקבוצה והוא קיבל את הצ'אנס במשחק מול כפר סבא באצטדיון רמת גן". נימני שותף במשחק, בישל את השער הראשון ואף סחט פנדל. "כבר אז נימני היה מספר אחד בכישרון שלו וזה היה טבעי בשבילו לעלות לבוגרים", מוסיף בכר. "לא היה צריך להוריד אותו לקרקע אחרי המשחק, כי הוא היה שקט ומופנם".

כשטוטו תמוז הפציע בשמי הכדורגל הישראלי דיברו הפרשנים הישראלים על חלוץ מטרה שעוד לא היה לנו. הפיזיות, העוצמה, הבעיטה הטובה בשתי הרגליים והשליטה הנהדרת בכדור, הפכו את תמוז לאחד מהחלוצים הישראליים הכישרוניים שמשחקים היום בארץ. רפי כהן, מאמן הפועל פתח תקווה אז, היה הראשון שזכה לאמן את הכישרון בקבוצה בוגרת. "מהיום הראשון שראיתי אותו הוא עשה עליי רושם יוצא מן הכלל", נזכר כהן. "היו לו נתונים טובים והוא ידע לעשות גולים. במשחק מול אשדוד נתתי לו הזדמנות והוא לקח אותה בשתי ידיים. כבש צמד, גילה המון נוכחות והיה מצוין. ההצלחה לא סחררה את טוטו, הוא תמיד נשאר עם הרגליים על הקרקע וזה אחד היתרונות שלו כשחקן".

נכון, יש עוד המון דוגמאות שאפשר לציין. רוני רוזנטל, למשל, הבקיע צמד במשחק הבכורה שלו במדי מכבי חיפה ב-1980, כשהירוקים שיחקו בליגה הארצית, ובמו רגליו קבע מהפך חיפני, 1:2. גם בן לוז, לדוגמה, בעונת 1994/95, נתן פרמיירה מצוינת במדי מכבי תל אביב. אף אחד לא הכיר את הילד הצנום, שנכנס בהוראת המאמן דאז, אברהם גרנט. לוז הביא את הזריזות והרעננות של ילד בן 16 והבקיע את שער הניצחון במשחק מול מכבי פתח תקווה. אבל די, קצנו בהיסטוריה. אנחנו רוצים לראות דוגמאות כאלה גם ב-2008/9, ואם אפשר כבר במחזור הפתיחה.