הבלוג של אורי שלף

גליל עליון על המפה

אורי שלף ברח השבוע מהלחות של תל אביב וזכה להשתתף באימון הראשון של קבוצת הפועל גליל עליון המחודשת שנרשמה לליגה ב'

עו"ד אורי שלף
29/08/2008

גליל עליון בפאתי הקיץ, כאשר שמועה חסרת כל בסיס הצמיחה לה כנפיים בדבר איחוד אפשרי בין הפועל אוסישקין לקבוצת הפועל מבירת הנגב באר שבע, הועבר אליי מסר בהול מבכירים המקורבים למקבלי ההחלטות באיגוד הכדורסל כי הדבר אינו אפשרי על פי התקנון, שכן איחוד/מיזוג בין קבוצות מותר רק אם שתי הקבוצות ממוקמות במרחק של לא יותר מ-35 קילומטר ביניהם.

בפעם האחרונה שנסעתי לצפון וזה קרה השבוע, היו קצת יותר מ-35 קילומטרים בין אזור הרי הגלבוע לאזור הגליל העליון, מה שלא מנע הכלאה בין קבוצות הפועל של שני האזורים הנ"ל (הפועל גליל/גלבוע) שתוצאתו היא שאין יותר כדורסל בגליל העליון. הפועל גליל עליון, מקור גאוותם של תושבי הגליל העליון, תהיה חקוקה לעד בזיכרונו של כל אוהד כדורסל בזכות עונת 92/3, עונת הדובדבנים, בה נישלה לאחר 23 שנה את מכבי תל אביב מכתר האליפות בסדרת חצי גמר פלייאוף בלתי נשכחת והמשיכה וגברה על הפועל תל אביב בדרך לאליפות.

אבל יותר מהכל הייתה לאורך השנים הקבוצה הקטנה והסימפטית לחממה מספר אחד בארץ להתפתחות שחקנים ישראלים צעירים, המקום המושלם לקידום שחקנים, ממש מעין קולג' אמריקאי בארץ ישראל. נדב הנפלד, דורון שפר, גור שלף, עודד קטש, וליאור אליהו הם רק חלק מרשימה של שחקני כדורסל, מהטובים שייצרה מדינתנו הקטנטונת, שקיבלו את במתם הראשונה במדי הקבוצה הצפונית ופרחו בה בזכות השקט, הקסם והאנשים הממלאים את ארץ הגליל. בילדותי נהגו לזרוק אותי הוריי לקיץ שלם באחד מקיבוצי הגליל העליון לפרוק קצת אנרגיות. בכך הם גם השכילו לחסוך בדמי הקייטנות וגם פתרו את הבעיה המרכזית של כל הורה בחופש הגדול: "מה לעזאזל עושים עם הילד כל הקיץ".

יש קבוצת בוגרים

בקיבוצי הגליל בתחילת שנות השמונים כל ילד רצה בעיקר שני דברים: הראשון הוא כמובן "להתחיל" עם מתנדבות והשני הוא להיות ברד ליף לכשיהיה גדול. אם בשנות החמישים והשישים כמעט לכל קיבוץ הייתה קבוצת כדורסל, אז בשנות השמונים לכל קיבוץ הייתה קבוצת קט-סל וקבוצת ילדים משלו. היום אין ילדים בקיבוצים ואין קבוצות קט-סל, אמנם עדיין יש מחלקת נוער איכותית באגודת הפועל גליל עליון, אבל קבוצת בוגרים אין.... ובעצם מהשבוע כבר יש!

השבוע, עת ברחתי שוב מענני הלחות הנוראיים המתקיפים את תל אביב, זכיתי בכבוד להיות שותף פעיל באימון הראשון בהיסטוריה של קבוצת הפועל גליל עליון המחודשת שנרשמה השנה לליגה ב' של איגוד הכדורסל. יוזמה ברוכה של המועצה המקומית ששמה לה למטרה להשאיר את הגליל על מפת הכדורסל בישראל ולהקים קבוצה שתהיה בית לבוגרי מחלקת הנוער של האגודה. אוריה, בעלים של בר גלילי אופנתי וה"אל באנדי" המקומי הוא השחקן הראשון שסגר בקבוצה. הוא לא הבקיע ארבעה טאצ'דאונס במשחק אחד כמו אלילינו באנדי, אוריה שלנו עלה מהספסל בגמר גביע המדינה לנוער ועם שבע קליעות משמונה ניסיונות מעבר לקשת שלוש הנקודות, עזר להביא את גביע המדינה האחרון בו זכתה קבוצת הנוער של הגליל העליון.

זה היה אמנם לפני כמעט 10 שנים, אבל זה לא מה שיפריע למנהל הקבוצה, שכמו אף אחד אחר - לא ראה את אוריה משחק מאז, לברך אותו בברכת "מה עם השלשות אוריה", עת הוא דרך לראשונה על הפרקט כשחקן הקבוצה החדשה. הרבה שחקנים צעירים ומוכשרים היו באימון והעתיד נראה מבטיח. אוריה, גיבור סיפורינו, לא הרשים באימונו הראשון, השלשות לא נכנסו, אבל הוא לחוץ, מקומו בסגל מובטח. גם אני הייתי ככל הנראה רחוק מלהרשים את הצוות המקצועי, עד למועד סגירת הגיליון עוד לא התקבלה הצעה אצל הסוכן שלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully