מארבעה מאמנים תצא ליגה אחת גדולה

יותר מכל אחד, ההגעה של מוריניו לסרייה A הציתה את הליגה מחדש. אבל כמוהו, יש עוד 3 מאמנים שיש להם מה להוכיח השנה – אנצ'לוטי, רניירי וספאלטי. מי ינצח?

ענבל מנור
28/08/2008

בשלישי ביוני, לעיני עשרות עיתונאים נלהבים, הוצג ז'וזה מוריניו כמאמן אינטר. אחת השאלות שעניינה את כלי התקשורת באיטליה הייתה: "מה ביקש נשיא אינטר, מאסימו מוראטי, ממוריניו כשמינה אותו לתפקיד?". הפורטוגלי ענה בפשטות ובכנות: "הוא ביקש ממני להיות ז'וזה מוריניו, לעבוד בתשוקה ולפתוח דף חדש, אחרי שנסגר מעגל עם מאמן מצוין כמו רוברטו מנצ'יני".

המשפט הזה סימבולי במיוחד ערב פתיחת העונה בסרייה A. אינטר היא אמנם אלופת איטליה בשלוש העונות האחרונות, אך כזכור רק שתיים מהן הושגו על הדשא. האליפויות הללו והמעגל עליו מדבר מוריניו, מזוהות יותר מכל עם אחת מתקופות השפל של הכדורגל האיטלקי, פרשת הקלצ'יופולי, ניסיונות למכירת משחקים ומתן שוחד לשיבוץ שופטים, בה היו מעורבים בכירים בכדורגל האיטלקי.

גם ממנצ'יני עצמו, האיש שעמד על הקווים באינטר בכל האליפויות, נודף ריח רע. הוא לא היה מעורב בפרשה ההיא, אבל שמו נקשר בשערוריות כגון: קשר עם אנשי מאפיה, ותחת כהונתו, אינטר נכשלה באירופה, הציגה כדורגל שבלוני ועל האליפויות שלה נותר כתם. אליפויות בכאילו. בלי יובנטוס. בלי מאבק אמיתי. בלי עניין. אליפויות של זכייה מההפקר.

העונה, שלוש שנים אחרי התפוצצות הפרשה, נראה כי הסדר חוזר לאיטליה. יובה שוב נראית חזקה ובשלה. מילאן צירפה סופרסטארים ורומא הייתה הדבר הכי קרוב לכדורגל איכותי בסרייה A בשנים האחרונות. דמות ססגונית כמו מוריניו יכולה להחזיר את מה שהליגה איבדה, עניין, ולא רק על המגרש, אלא גם מחוצה לו. איבדנו את האמון בכדורגל האיטלקי, על מוריניו מוטלת המשימה להחזיר לנו אותו, ואת האהבה.

מוריניו לא לבד. כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, וכנגד ארבעה מאמנים תדבר העונה הליגה האיטלקית, שנפתחת בסוף השבוע. ארבעה שיכולים להפוך את העונה לבלתי נשכחת או בלתי נסבלת.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל

מי מפחד מהלוזר?

באיטליה הוא מכונה "הלוזר", המאמן בן ה-57, שלא זכה מעולם באליפות או בתואר משמעותי, נכשל בצ'לסי, בולנסיה ובפארמה, לא קיבל הזדמנות בנבחרת לאומית, ועכשיו קלאודיו רניירי זוכה לעדנה מחודשת בסטדיו דלה אלפי. לא הרבה ציפו מיובנטוס להצליח בעונתה הראשונה לאחר החזרה לליגה הראשונה, אבל רניירי הוביל את הגברת הזקנה למקום השלישי ולליגת האלופות.

בקיץ, הלוזר של הכדורגל האיטלקי פשוט עשה הכל נכון. רניירי זיהה את נקודות התורפה של קבוצתו, והביא שחקני רכש איכותיים שתפורים על הכדורגל האיטלקי. אולף מלברג השבדי החסון, אמור לתת פיתרון במרכז ההגנה, לצידו של ג'יורג'יו קייליני. למרכז השדה הובא כריסטיאן פאולסן מסביליה, שייתן את הפיזיות והמסירה החכמה, ולחוד המצוין שכבר כולל את אלסנדרו דל פיירו ודוד טרזגה, צורף אמאורי הנפלא מפאלרמו, שכבש 15 שערים בעונה שעברה.

לכל אלה יש להוסיף את הילדים. סבסטיאן ג'יובינקו להטט בבייג'ינג, ומסומן כיורש של הנסיך, דל פיירו. קלאודיו מרקיסיו, שפספס את רוב המשחקים באולימפיאדה בגלל פציעה, הוא קשר צעיר שמושווה למרקו טארדלי האגדי. פאולו דה צ'ליה, עוד נציג של האזוריני, ירוץ על הקווים. ליובה יש סגל עשיר, מגוון, עם פתרונות יצירתיים בכל עמדה. את המחמאה גדולה ביותר סיפק מאמן נבחרת אנגליה, פאביו קאפלו: "יובה של רניירי מזכירה לי את יובה שלי. הם יכולים לעשות צרות בליגה ובליגת האלופות".

גם מוריניו בלחץ מיובה, וכשמוריניו בלחץ הוא יורה: "רניירי? יש לו מנטליות של אחד שלא צריך לנצח. הוא זקן ולא זכה בשום תואר", אמר הפורטוגלי. בפועל, רניירי צריך להיות מרוצה. המיוחד משחיז את לשונו רק כלפי אלה שהוא רוכש להם כבוד. ואם רניירי יתנהל במהלך העונה כמו במהלך הפגרה, אולי הוא יצלח סוף סוף להשתחרר מתדמית הלוזר.

מי מפחד מטוטי?

לוצ'יאנו ספאלטי ניצב מול המצלמות במסיבת העיתונאים השבועית של רומא לפני כשבועיים, ומיד החל לתרץ: "חסרים לנו שחקנים, אבל אני משוכנע שנביא שחקנים טובים. אני מבטיח לאוהדים שנראה טוב בתחילת העונה". מד הלחץ בקרב אוהדי הג'יאלורוסי מרקיע שחקים. ההופעה של ספאלטי הגיעה לאחר תבוסה משפילה 5:0 לטוטנהאם במשחק ההכנה. סגנית האלופה הנצחית, שסיימה במקום השני שלוש עונות ברציפות, קרטעה בקיץ, גם בשוק ההעברות.

לנוכח מסע הרכש של יובנטוס ומילאן, הקיץ של רומא נראה פתטי. ג'ון ארנה ריסה הגיע מליברפול, סימונה לוריה מסיינה וז'וליו באפטיסטה מריאל מדריד. אבל הבעיה של רומא ושל ספאלטי היא העליונות והאלילות של פרנצ'סקו טוטי. כמו בכל עונה בשנים האחרונות, גם השנה, הכל יונח על כתפיו של מספר 10. אליל בקורבה סוד, שחקן עם מעמד על בקבוצה, כוכב עליון שאי אפשר לגעת בו. סוג של אבי נימני, אם תרצו.

יחד עם זאת, טוטי כבר בן 32, אחרי פציעה קשה, והיה ונשאר שחקן מפונק, שלא אוהב לעבוד קשה, שלא עוזר להגנה, וכבר לא תורם ומנהיג כמו בעבר. בעונה שעברה, רומא הייתה הכי קרובה לאליפות מאז שקאפלו זכה בסקודטו ב-2001. ההצלחה באה דווקא כשטוטי ישב ביציע. אמנטינו מסיני, דניאלה דה רוסי ואלברטו אקווילאני הובילו את הג'יאלורוסי לריצה שכמעט וסגרה את הפער מאינטר. בקיץ, ספאלטי העדיף לוותר על מנסיני ולהסתכסך עם אקווילאני המתוסכל, שגם לו כנראה נמאס מטוטי.

לא ברור גם היכן אמור להיות מוצב באפטיסטה. החיה משחק בדיוק על המשבצת של טוטי, ואם לשפוט לאור מקרה מנסיני, צפו לראות את הברזילאי רץ על הקווים או משחק בתור חלוץ מרכזי, תפקיד בו נכשל כישלון חרוץ בריאל מדריד.

ברומא עדיין מחכים לקפיצת מדרגה קטנה. כזו שתהפוך את המועדון לחבר אמיתי בטופ האירופאי, כזה שמוזכר בנשימה אחת עם מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה וצ'לסי. קבוצה שחושבים עליה באופן אוטומטי כמועמדת לזכות באליפות הליגה או בצ'מפיונס. רומא היא עדיין לא כזאת. ספאלטי, על אף ההערכה העצומה לה הוא זוכה באיטליה, לא בנה הקיץ קבוצה שתגיע לשם.

מי מתעצבן מהרשע?

מוריניו תמיד היה דמות פרובוקטיבית, שנונה, מרושעת וחד גונית. באיטליה, מדינה של מאמנים שמרנים, ותקשורת שמרנית לא פחות, בטח בהשוואה ל"סאן" או "הדיילי מייל" בבריטניה, מוריניו מרגיש כמו ילד במגרש משחקים. "התקשורת האיטלקית עוקבת אחרי כל צעד שלו, כאילו היה ברק אובמה של עולם הכדורגל", כתב העיתונאי גבריאלה מרקוטי, בטור אישי ל"טיימס".

ואכן, בזמן הקצר שלו בארץ המגף, המיוחד הצליח לעצבן כל מה שזז. הוא יורה ציטוטים, שולח חיצים ומעביר מסרים לכל מתחריו. האיטלקים, שלא רגילים לתופעה, בולעים בשקיקה כל מילה. מעבר למלחמה עם רניירי, הפורטוגלי נטפל גם לקרלו אנצ'לוטי, יריבו מעבר לכביש, ואפילו התערב ברגע הגדול של היריבה, חזרתו של אנדריי שבצ'נקו, כשאמר: "הוא שחקן מפונק. נסיך. בכלל לא רציתי אותו בצ'לסי".

מוריניו הוא לא טיפוס של סופרסטארים, ובדרכו הייחודית הוא הצליח להלחיץ את כל יריבותיו למסע רכש מוטרף. המיוחד דיבר על פרנק למפארד, דרוגבה, אסיין, קווארסמה ואטו, אבל בסוף החתים שחקנים בצלמו, סולי מונטארי ואמנטינו מנסיני. הראשון פועל שחור עם הבנת משחק מופלאה, והשני יוסיף את הברק והתחכום, שכל כך היה חסר בקישור המקובע וההגנתי של מנצ'יני.

ובכל זאת, לא הכל ורוד בנראזורי. מוריניו הצליח לעצבן גם את האוהדים, לאחר שסגר חלק מאימוני הקבוצה לקהל המאוכזב, שלא אוהב גם את ההתייחסות של המנג'ר ליקיר האוהדים, דז'אן סטנקוביץ', שלא נמצא בתוכניות. הקבוצה סובלת ממכת פציעות קשה במרכז ההגנה: סמואל, קיבו, בורדיסו, מטראצי וקורדובה פצועים, ולא יפתחו את העונה. מוריניו יצטרך לאלתר ולהרכיב את קמביאסו וזאנטי, צמד קשרים, כבלמים.

הבעיה הגדולה יותר של אינטר תהיה רף הציפיות. מוריניו יודע שלא הביאו אותו כדי לקחת אליפות. נשיא הנראזורי, מוראטי, רוצה לראות את הקבוצה שלו מצליחה גם בליגת האלופות, ומביאה תואר אירופי ראשון מאז 1965. לשם כך, הוא שלף את קבלן התארים המוביל באירופה. "אני אוהב אותו כי הוא מבין עניין, ונותן תמונה ברורה. הוא לא מבזבז לי את הזמן ואני סומך עליו", אמר מוראטי. נראה איך הוא ידבר במאי.

מי רוצה את רונאלדיניו?

אם קרלו אנצ'לוטי היה יודע לשאול, השאלה הראשונה שהייתה עולה לו בראש היא: "איך לעזאזל אני עדיין מאמן מילאן?". לאחר ארבע עונות ללא אליפות, איבוד ההגמוניה בעיר ליריבה השנואה, כדורגל מיושן והגנתי ועונת שפל שהסתיימה במקום החמישי ומחוץ לליגת האלופות, אנצ'לוטי פותח עונה שמינית ברציפות בסן סירו. "אנחנו חייבים לזכות העונה באליפות", אמר הקשר מסימו אמברוסיני, ושיקף את הלך הרוחות ברוסונרי.

אנצ'לוטי נראה בקיץ כבובה על חוט שמוזזת על ידי הנשיא, סילביו ברלוסקוני, סגנו הקפריזי, אדריאנו גליאני וסוכן השחקנים, ארנסטו ברונזטי, המייעץ לקבוצה בענייני ההעברות. גליאני היה הכוכב האמיתי של הקיץ. הוא פיזר הבטחות על החתמות ושמות. רובן התגלו כחסרות כיסוי. אנצ'לוטי לא כל כך התלהב מהבאת רונאלדיניו ודווקא רצה את אמאורי, אבל גליאני איבד שליטה, והקיץ של מילאן הפך לפארסה גדולה, כשהמאמן נשאר מחוץ לתחום קבלת ההחלטות. יום לפני חזרת שבצ'נקו לקבוצה אמר אנצ'לוטי: "הוא בכלל לא היה בתוכניות...".

בין פגישה עם ז'ואן לאפורטה ורוברטו אסיס, גליאני וברונזטי בנו קבוצת חלומות שכוללת שחקנים ותיקים, ורחוקה מאיזון. שאלת מיליון הדולר תהיה איזה רונאלדיניו נראה העונה? פרנק רייקארד ופפ גווארדיולה לא רצו לשמוע ממנו בבארסה, השמועות על פציעה מסתורית ואורח חיים שרחוק מלהיות ספורטיבי הלכו וגברו. ההופעה הכושלת בבייג'ינג רק הגבירה את החששות.

לא כולם במילאן מרוצים מהגעת הברזילאי. ההולנדי, קלרנס סידורף, התבטא נגד צירופו של השחקן. "הוא לא טוב בשבילנו, ויש לנו מספיק שחקנים בעמדה שלו", אמר הקשר, וצדק. גם חזרתו של שבצ'נקו הוותיק, ששיאו מאחוריו ונקמה במוריניו בראש מעייניו, על חשבונו של ג'ילארדינו הצעיר נראית תמוהה, במיוחד לאור השמועות מאנגליה, שאופציה למכירה עתידית של קאקה לצ'לסי עומדת מאחורי העסקה. כשמדובר בגליאני, הכל אפשרי.

אנצ'לוטי יצטרך לחבר בין הסגל עמוס הכישרון והאגו הזה. אם יצליח לעשות כן, מילאן תהפוך למועמדת מובילה לאליפות. אם לא, הסכסוכים הפנימיים יחריבו בה כל חלקה טובה. היתרון של אנצ'לוטי הוא היעדר הלחץ של ליגת האלופות. הפעם, אליפות בכחול שחור לא תעבור חלק לאנצ'לוטי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully