1. טיפה יותר משבוע לפתיחת העונה ואף אחד לא ממש יודע מה חומרת הפציעה של פייטון מאנינג (כולל פייטון עצמו, כנראה) והאם הוא יוכל לשחק במשחק הראשון מול שיקגו. בשנה שעברה, הקולטס טיפלו בדרך הגרועה ביותר האפשרית בפציעה של מרווין האריסון, כשהשיא היה ההרכבה שלו למשחק הפלייאוף מול סן דייגו למרות שהוא בבירור לא כשיר. הפעם יש אמנם קצת פחות על הכף ממשחק פלייאוף (מה עוד שקייל אורטון הוא זה שאמור לפתוח בצד השני), אבל גם אם בעולם מקצועני זה לא אמור להוות שיקול, הרי שפייטון יצטער מאוד לקטוע את רצף הפתיחות הרצופות שלו (כרגע עומד על 160) ולפספס את ההזדמנות לשבור בעתיד את שיאו של פארב, אם הפציעה גבולית בלבד.
2. גם טום בריידי סובל מפגיעה מסתורית ברגל שהיקפה לא ברור. כמו תמיד אצל הפטריוטס, אי אפשר לדעת האם מדובר בפציעה אמיתית או בעוד מהלך הטעיה ילדותי של בליצ'יק (זוכרים את ה"פציעה" של רנדי מוס לפני פתיחת העונה הקודמת?), אבל על פניו בהחלט נראה שיש סיבה לדאגה בפוקסבורו. לא מעט מאוהדי הפטריוטס מוכנים להישבע שהסיבה להפסד בסופרבול האחרון היתה הרגל הפצועה של בריידי, שהגבילה אותו בפוקט והפכה אותו לטרף קל לקו ההגנה המפלצתי של הג'איינטס. גם אם אני לא מסכים לטענה זו וגם אם אכן מדובר בפציעה שונה, כמו שבריידי עצמו טוען, הרי שאם בריידי יעלה לשחק למרות הפציעה כמו שזה נראה כרגע (גם לו יש רצף לשמור, דרך אגב עוד שישה משחקים והוא עולה למקום השלישי מאחורי פייטון) הרי שהיא עשויה לעקר אותו מאחת מיכולותיו העיקריות האפשרות לקנות לעצמו עוד שניה-שתיים בפוקט על ידי תזוזת רגליים מהירה - ולהפוך אותו לק"ב מוגבל בהרבה.
3. שתי פציעות שחומרתן כן ידועה הן אלה של שון מרימן ואוסי יומניורה שכנראה גמרו את העונה ועשויות להשפיע קשות על העונה של קבוצותיהם. כוכבים התקפיים מקבלים יותר אור זרקורים מאלו ההגנתיים, אבל בכלל לא בטוח שחסרונם של השניים הללו יהיה פחות קשה לקבוצותיהם מאשר זה של השניים מהסעיפים הראשונים. אם יש משהו שהסופרבול האחרון הוכיח, זה שפאס ראש איכותי הוא מרכיב הגנתי הכרחי בפוטבול של ימינו, והג'איינטס והצ'ארג'רס יתקשו למצוא מחליפים לשניים מהטובים בתפקידם בליגה.
4. אטלנטה לא התלבטה יותר מדי והחליטה להעלות את מאט ריאן בתור הק"ב הפותח שלה, כבר במשחקו הראשון בליגה. מכיוון שהאופציה השניה של הפאלקונס היתה ג'ואי הרינגטון, קשה להגיד שהבחירה היתה קשה במיוחד, אבל את כמות הקוורטרבקים שפתחו ומיד הצליחו אפשר לספור על אצבעות יד אחת, וריאן צריך להתפלל שגורלו לא יהיה כזה של האחרון לעשות זאת, דיוויד קאר, שבילה על הגב בעונתו הראשונה יותר ממתנדבת שוודית, אלא יותר כמו זה של גיבור הסעיף הראשון.
5. אייטם מספר 5 שמור באגף הבייסבול למעקב אחרי בארי בונדס שחקן עבר ענק, שלא רוצה לפרוש ורק מחכה שמישהו יקרא לו לחזור. באופן טבעי, הסעיף הזה היה אמור להיות מוקדש למקבילה הפוטבולית שלו (מינוס הסטרואידים), ברט פארב. אלא שפארב לא חיכה שמישהו ירדוף אחריו ופחות או יותר דאג לדחוף את עצמו בכוח לענינים, מה שמבטיח מעקב עם קצת יותר בשר. נראה שפארב נמצא בסיטואציה אופטימלית מבחינתו הוא מגיע בתור המשיח לג'טס, קשה להאמין שהקבוצה תוכל לתפקד יותר גרוע מארבעת הניצחונות של שנה שעברה וכל שיפור ייזקף מיד לזכותו (וחבל, כי מגיע קרדיט גדול להנהלת הג'טס שעשתה אוף סיזן נפלא). ושוב, כמו בונדס, תגידו מה שתגידו על פארב, אף פעם לא משעמם איתו.
המבחן הגדול של הרצים המובילים
6. איך שגלגל מתהפך לו. בדראפט 2005 הועדף אלכס סמית' על אהרון רוג'רס כק"ב העתיד של הפורטי ניינרס, כשסמית' הולך ראשון בעוד רוג'רס מתייבש בחדר הירוק עד שגרין ביי גואלים אותו בבחירה ה-24. שלוש שנים אחרי, רוג'רס רק עכשיו באמת מתחיל את הקריירה שלו, בעוד הקריירה של סמית' נגמרה הלכה למעשה (כשמי שמועדף על פניך הוא בחור עם שם אירי, שמעולם לא פתח בליגה ועשה את כל הקריירה שלו באירופה, בהחלט אפשר להגיד שהשלמת את הטרייפקטה ועדיף שתשקיע את זמנך הפנוי בחיפוש במודעות הדרושים). יהיה מעניין לעקוב איך רוג'רס יעמוד בלחץ העצום בגרין ביי, והאם הניינרס אכן עשו עוד טעות בשרשרת ההחלטות הגרועות שלהם בעשור האחרון כשבחרו בסמית' ולא בו.
7. אין שחקן שניצב בפרשת דרכים כרגע יותר מלדניאן טומלינסון, עד לפני שנה, קונצנזוס לרץ הטוב בליגה ולהול אוף פיים עתידי. אלא שאז הגיע הפלייאוף וטומלינסון לא רק שלא הגיע, אלא בחר להתחזות ל"זבוב" על הסיידליינס בגלל פציעה כביכול, בעוד חבריו נלחמים על המגרש. השנה, טומלינסון עדיין מוביל ברוב המוקים של ליגות הפנטזי כבחירת קונצנזוס מספר אחת, אבל את האוהדים של הצ'ארג'רס ובעצם את כולנו הוא יצטרך לקנות מחדש על המגרש.
8. ולטוען לכתר. עונת הפרשמן של אדריאן פיטרסון באוקלהומה היתה סנסציה ענקית, כשהוא שובר כמעט כל שיא פרשמן אפשרי, אבל אחריה הגיעו שתי עונות מאכזבות שנקטעו שוב ושוב על ידי פציעות מטרידות וגרמו לכך שנבחר "רק" במקום השישי בדראפט. גם עונת הרוקי של פיטרסון במקצוענים היתה חסרת תקדים, והפכה אותו לחלומם הרטוב של אלפי שחקני פנטזי. עכשיו עליו להוכיח שהוא מסוגל לא רק לרוץ מהר, אלא לעשות זאת לאורך זמן.
9. ואם ברצים חדשים עסקינן, הרי שעל דארן מקפאדן יושב כל העול של להיות "האדריאן פיטרסון הבא". בהתחשב בעובדה שמדובר באוקלנד שבחרה בו, הייתי נזהר מלשים את כספי עליו.
10. ואחרון חביב אם אתם לא מסוגלים להתאפק עוד שבוע לדבר האמיתי, ולראות את המחליף החמישי של דונובן מקנאב לא עושה לכם את זה (כמה זמן ייקח עד שיבטלו או לפחות את יקצרו את הפרי-סיזן המיותר הזה?), אתם מוזמנים להצטרף לטירוף של פוטבול המכללות שנפתח כבר השבוע. בדרך כלל המחזורים הראשונים הם שחיטות של קבוצות מדרג נמוך על ידי הגדולות, אבל בשנה שעברה חזינו באחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריה כבר במחזור הראשון, כאשר אפלשיאן סטייט מהדרג השני ניצחה את מישיגן הגדולה. השבת, אותה אפלישיאן סטייט מגיעה לפגוש את האלופה מ-LSU. מישהו מוכן להמר על התוצאה?