1. 6:4 הוא המאזן של לוס אנג'לס איינג'לס בעשרת המשחקים האחרונים, כשהתחושה הכללית היא שאת הקבוצה תפסה אפאטיות מסויימת. הקבוצה מאנהיים נקלעה למצב לא שכיח ב-MLB, שבו כל היריבות בבית שלה הרימו ידיים מהמאבק על הויילד קארד כבר בתחילת יולי, והיכולת שלה הושפעה מכך ישירות. בבוקר יום שישי, אחרי ההפסד למינסוטה, השוותה טמפה ביי את המאזן של לוס אנג'לס (48:77), ופתאום גם הקרב על הביתיות לתוך הוורלד סירייס פתוח לרווחה.
המצב הזה, של שלטון בבית ללא מיצרים ברמה קיצונית כל כך, לא בריא, ותשאלו את הברייבס שהוציאו אליפות אחת לאחר 14 שנות שלטון ב-NL מזרח. מצד שני, צריך להסתכל על התמונה בפרופורציות: הוכח שמומנטום חיובי עוזר לקבוצות, בעיקר כאלה שמגיעות מהויילד קארד, ללכת רחוק לפלייאוף, אבל גם הוכח שנפילות משמעותיות לקראת תום העונה הרגילה לא בהכרח משפיעות לרעה, עיין ערך היאנקיז של 1999, הוייט סוקס של 2005 או הרד סוקס של העונה שעברה.
2. בכלל, המצב ב-AL מוזר משהו השנה. קצת יותר מ-30 משחקים נותרו לכל קבוצה, ורק ארבע קבוצות מתמודדות מעשית על הפלייאוף. בעוד האיינג'לס הבטיחו את מקומם, טמפה ביי ממשיכה להוליך בגאון את המזרח, 4.5 משחקים לפני בוסטון, שתנהל עד הסוף קרב עם הקבוצה ממינסוטה או הוייט סוקס, זו שלא תזכה בבית המרכז. דיפלציה מסוימת בחטיבה שנחשבת לאיכותית יותר בין השתיים.
3. ראשי סינסינטי רדס שיגרו השבוע מכתב לאוהדים, ובו הם מסבירים כי הקבוצה עומדת בפני בנייה מחודשת. "העברנו את קן גריפי ג'וניור ואת אדם דאן כי אנחנו חושבים שבטווח הארוך זה רק יועיל למועדון". איזו זריית חול בעיני האוהדים, הרי ידוע ש"בנייה מחודשת" היא התרמית הגדולה ביותר בעולם הבייסבול. בפיטסבורג כבר עשו מזה מקצוע, בבולטימור אף אחד לא מאמין להנהלה וסביר להניח שגם אוהדי הרדס יודעים שבקבוצה שבצורת הפלייאוף שלה נמשכת 13 שנה, ההצהרה על בנייה מחודשת פירושה "אין לנו מושג מה אנחנו עושים פה".
4. קרל פבאנו יגיש במוצאי שבת במשחק של היאנקיז מול בולטימור. פבאנו, למי שלא מכיר, חתם בפסים לפני תחילת 2005 על חוזה של 40 מיליון דולר לארבע שנים, אבל מיוני של אותה עונה רשם שתי הופעות בלבד. אפשר בהחלט להצביע על פבאנו כעל עוד מיקרוקוסמוס לדעיכה של היאנקיז של שנות ה-2000.
5. ובמסגרת גיגולנו אחרי סעיף 5 הקבוע של השנה, גילינו שבארי בונדס הפך להיות שם נרדף לאגואיזם, ולא רק בפי העם. לאחר שהסנאטור הדמוקרטי לשעבר ג'וזף ליברמן החליט להשתתף בטקס הצדעה לג'ון מק'קיין, מועמד הרפובליקנים לנשיאות, תקף אותו פול בגאלה, יועצה של הילארי קלינטון: "ג'ו יהיה שמח מאוד במפלגה הרפובליקנית, שהתכונה הדומיננטית בה היא אנוכיות. הוא משתווה לבארי בונדס באנוכיות שלו". יהודה איש קריות לא לבד.
סימפוניה בלי וגנר?
6. משהו מוזר קרה לאחרונה במטס: הבולפן התייצב. התופעה הזו הביאה לסוויפ על אטלנטה ולריצה של 1:9, שהעניקה להם יתרון בן 2.5 משחקים בראשות ה-NL מזרח. מדאיג ומטריד, בעיקר את פילדלפיה. בנוסף, ריאן צ'רץ' חוזר לשחק, מה שאומר תוספת כוח להתקפה. אבל לא הכל דבש בניו יורק: בילי וגנר ייעדר לפחות שלושה שבועות וייתכן שסיים את העונה. למרות שהפיתרון של ועידת קלוזרים עובד לא רע לאחרונה, כבר הוכח בעבר שלטווח הארוך העניין מוריד ביטחון ועושה רק נזק. בקיצור, אם וגנר לא יחזור ג'רי מנואל יצטרך בקרוב מאוד להחליט מי יעלה באופן קבוע באינינג התשיעי.
7. עד כמה צמאים בבולטימור להצלחה יעיד הנתון הבא: קאמדן יארדס, איצטדיון הקבוצה שנפתח ב-1992, היה המהיר ביותר להכניס אליו 50 מיליון צופים (פרק זמן של כמעט 17 שנים). בתקופה הזו רשמו האוריולס שתי הופעות פלייאוף בלבד (1996 ו-1997).
8. השבוע האחרון היה מעודד ביותר לשיקגו קאבס. אנשי ריגלי צפויים לזכות בבית ה-NL מרכז גם כך, וההופעות הדומיננטיות של ריץ' הארדן (שבעה אינינגים ועשרה סטרייקאאוטים) ושל קרלוס זמבראנו (שבעה, ארבעה והומר), שלאחרונה סבל מירידה ביכולתו, נותנות עוד מקום לאופטימיות.
9. המאזן של דרק לואו אמנם בינוני, עשרה ניצחונות ועשרה הפסדים, אבל בשקט בשקט נתן המגיש של הדודג'רס ארבע עונות נאות. לואו חתם בלוס אנג'לס על חוזה של 36 מיליון דולר לארבע שנים מיד לאחר שזכה בוורלד סירייס עם בוסטון ב-2004, ולמרות שהסכום נראה גבוה מדי, החזיר בסך הכל את ההשקעה, בעיקר אם נזכרים במקרים כמו פבאנו ורנדי ג'ונסון. אם הדודג'רס יגיעו לפלייאוף ואם לאו, לואו, שמיוצג על ידי סקוט בוראס, צפוי להשיג חוזה נאה גם בחורף הנוכחי.
10. לפני שבועיים הבטחנו לכם מעקב אחרי טמפה ביי, שנכנסה לסדרה של עשרה משחקי חוץ ושלושה משחקי בית מול האיינג'לס. המאזן: 3:7 במשחקי החוץ, 1:2 על האיינג'לס ו-4:9 בסיכום המסע. מישהו חושב שהם לא רציניים?