גם לנו יש מדליה בבייג'ינג

ורק באילת לא מופתעים

שחר צוברי ניצח את הכל. את הבעיות התקציביות, את הסכסוכים באיגוד, את האפליה מול פרידמן. הילד שחלם על מדליה אולימפית הגשים את החלום. סיפורו של אלוף

  • שחר צוברי
  • גלישה
אוהד גרינוולד

הילדות

את הייעוד שלו בחיים מצא שחר צוברי לפני 13 שנים, כשהיה בן 9. "הסתובבנו לנו בחוף ופתאום ראינו את רובי נאש, שהיה המראדונה של הגלישה", נזכר אביו של צוברי, זאב. "פשוט התיישבנו שם, מרותקים, וראינו אותו גולש. כשחזרנו הביתה שאלתי את שחר: 'תגיד, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?'. הוא מיד השיב: 'אלוף העולם בגלישה'".

את האהבה לים ולשייט ספג צוברי מינקות, מאביו הגולש החובב. בכל זאת, לא שישנן הרבה ברירות אחרות עבור ילדי העיר אילת, בה האפילו ברבות השנים ענפי הספורט הימי, ובראשם השייט, גם על ענפי הכדור השונים, לרבות הרגל והסל; ואולם את רוח התחרויות העזה, מספר זאב צוברי, "שחר בהחלט לא ירש ממני. את האהבה לים ולגלישה כן, אבל לא את התחרותיות. כשהוא התחרה והצליח, זה רק הביא לו חשק להתחרות עוד ועוד. עבורנו, כמשפחה, שייט וגלישה היו רק תחביב. שחר הפך את זה למקצוע".

שמונה שנים לאחר המפגש ההוא עם נאש האגדי, צוברי בן ה-17 כבר היה אלוף העולם לנוער בשייט בדגם מיסטרל. "אחרי שהוא זכה בתואר, אמרתי לשחר: 'נו, הנה הגשמת את החלום שלך'. שחר חייך אלי ואמר ש'נוער זה נחמד, אבל החלום הגדול הוא להיות אלוף אולימפי'. והנה, היום הוא עשה את זה".

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה

הווינריות

שחר צוברי היה היום (רביעי) למדליסט האולימפי השישי של ישראל בכל הזמנים, כאשר סיים את שיוט המדליות בדגם הניל פרייד במקום השני והעפיל למקום השלישי הכללי, לאחר שאל השיוט עצמו התייצב מהמקום הרביעי הכללי. למעשה, צוברי סגר פער של 9 נקודות בינו ובין הגולש הבריטי ניק דמפסי, שנותר ללא מדליה. טום אשלי הניו-זילנדי סיים במקום הראשון וזכה בזהב, כאשר את מדליית הכסף גרף ז'וליאן בונטמפ הצרפתי.

"היה לנו ברור ששחר יכול לעשות את זה", מספר רוני מאיר, מנהל המרכז לחינוך וספורט ימי באילת ומאמנו של צוברי זה שנים רבות. "כבר מגיל צעיר מאוד דאגנו שיהיו לשחר תחרויות להתחרות בהן. היינו מארגנים באופן פרטי 2-3 תחרויות בשנה, ותמיד דאגנו להביא גביעים לזאטוטים. בשכבת הגיל הזו שחר התחרה כמעט לבד, אבל תמיד דאגנו שיהיה גביע כמו של הגדולים, כדי שייקח אותו וילמד מה זה תחרויות, מה זה לזכות בתחרות. בסופו של דבר, זה מה שחישל אותו. הוא מתחרה מגיל כל כך צעיר, אז אין אצלו את המימד של ההתרגשות שמפריע לספורטאים אחרים. כבר כילד הוא היה הטוב ביותר בגיל שלו, נסע לכל התחרויות הגדולות, ייצג את ישראל בכל אליפויות הנוער. כנראה שהוא התרגל לזכות במדליות".

כשמאיר מתבקש לתאר את צוברי במילה אחת, הוא מיד יורה: אייסמן. "אדם שקט, רגוע, אחד שלא רודף פרסום, שאוהב את המשפחה והחברים", מרחיב מאיר. "שחר הוא טיפוס מאוד ביתי. לא מוחצן, אבל גם לא מופנם. הוא מכיר ביכולות שלו, יש לו סבלנות. אף פעם לא ניסה להקדים את המאוחר וקיבל הצלחות ואכזבות בצורה שווה. Down To Earth, מה שנקרא. גם את המדליה הזו בנינו יחד במשך ארבע שנים. בשנים האחרונות כיוונו רק לאולימפיאדה. שמנו בצד את כל מה שקורה מסביב – תקשורת, פוליטיקה באיגוד השייט, יריבים. עבדנו בקצב שלנו ועשינו תוכניות והערכות מדויקות. עשינו מחנה אימונים נפרד. היה זמן שלאיגוד השייט לא היה מאמן, ואנחנו לא חיכינו. רצנו קדימה. אני לא מופתע מהמדליה הזו כי לזה בסופו של דבר כיוונו, ובדרך לשם הכל עבד כמו שצריך".

המשפחה

בשיוט המדליות צפה מאיר בביתם של הצוברים באילת, לצד בני משפחה רבים, חברים ומכרים שהגיעו כדי לחוות עם המשפחה את הרגע הספורטיבי הגדול בתולדותיה בפרט ובתולדות העיר בכלל. "יום לפני ששחר נסע לבייג'ינג, הוא אמר לי: 'אמא, את תראי שביום האחרון הבית יהיה מלא טלוויזיות", מגלה ורד צוברי. "זה הבן אדם – הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, ובסוף תמיד משיג אותו".

כשצוברי פתח את השיוט הבוקר חלש, כססו בני המשפחה והחברים ציפורניים. כשהגביר מהירות וחלף על פני יריביו העיקריים, עלו הטונים בסלון. "בכל פעם ששחר עבר מצוף, כולם מחאו כפיים ושרקו. נזפתי בהם. 'חכו, מה אתם כבר מוחאים כפיים', אמרתי", מוסיפה צוברי האם. "לא יכולתי לעמוד בזה, את עליתי לקומה למעלה וראיתי את זה לבד, בשקט. כשראינו שאחד השייטים פסל קצת נלחצנו, אבל אז ראינו שזה היה הגולש היווני. לא זה היה מה ששיפר את שחר, אבל אחר כך הוא באמת גלש כמו שהוא יודע. היו לו מתחרים חזקים, הוא ידע שהוא נוסע לתחרות לא קלה ושכולם רוצים להשיג מדליה. זו אולימפיאדה ראשונה שלו, ושנייה או שלישית של חלק מהמתמודדים שם, שרצו לסיים את הקריירה הספורטיבית שלהם על הפודיום והיו מוכנים לתת הכל בשביל זה. היה ברור שיהיה קשה, אבל שחר פשוט עשה את מה שהוא יודע".

האפליה

על הכרטיס לאולימפיאדה התמודד צוברי עם שייטים רבים, כולל אחד, גל פרידמן. אלא שמדליסט הזהב מאתונה שקע לאחר שהוחלף דגם הגלשן האולימפי מסוג "מיסטרל", בו שלט ללא עוררין, לדגם "ניל פרייד". פרידמן התקשה להתאים עצמו לדגם החדש אולם היה בתמונת האולימפיאדה עד לאליפות העולם האחרונה בניו-זילנד, שנערכה בתחילת השנה. צוברי השיג את הקריטריון עוד קודם לכן, אולם בוועד האולימפי לא הסתירו את העדפתם לפרידמן ואמרו כי אם גם הוא ישיג את הקריטריון, פרידמן יהיה זה שיישלח וצוברי יישאר בישראל. אולם גם באליפות העולם ההיא, שהיוותה עבור פרידמן הזדמנות אחרונה, סיים צוברי במקום השלישי וזכה במדליית הארד, בעוד שפרידמן גילה יכולת חלשה במיוחד וסיים מתחת למקום ה-30. הפור נפל סופית: צוברי בפנים, פרידמן בחוץ.

"שים את עצמך לרגע במקום ראש איגוד השייט שלנו, יהודה מעיין. מצד אחד יש לך את פרידמן, אלוף אולימפי, ומצד שני יש לך את צוברי, איזה פישר בן 19-20. בטח שלא תפלה לרעה את פרידמן", אומר רוני מאיר. "אני לא מאשים את המערכת, אבל אין ספק שבשלב מסוים היא צידדה בפרידמן, בעוד שהיחידה לספורט הישגי צידדה בנמרוד משיח. אלינו פשוט לא התייחסו, וזה בא לידי ביטוי בהרבה מובנים: בכסף, בתחרויות, במחנות אימון. אבל אנחנו לא חיכינו ויזמנו מחנה שבדיעבד אני יכול לומר שהקפיץ את שחר קדימה בכמה דרגות, מחנה שעשינו בתחילת השנה בניו-זילנד עם טום אשלי (כאמור, אלוף העולם והאלוף האולימפי הנכנס, א.ג.). שחר למד בו את הסודות של טום, וטום למד בו את הסודות של שחר, כך שזה הפרה את שניהם. תאמין לי, בזמן שאנשים כאן עשו דברים אחרים, ברחו מסין והלכו להתאמן בוולנסיה, אנחנו הלכנו לגלוש שם. נערכנו מצוין מבחינה טקטית, טכנית ומנטאלית. כנראה שידענו מה אנחנו עושים".

ופרידמן? "שחר עשה הישג אדיר", אמר היום. "לא משנה איך הוא עשה את זה ואיך הוא גלש, בסופו של דבר הוא הצליח להשיג את המדליה וזה מה שחשוב. למרות הכל, בסיכום הכללי זו לא אולימפיאדה גדולה. אבל השייט שוב הציל את המצב: ורד בוסקילה וניקה קורניצקי סיימו במקום הרביעי הכללי ב-470, ועכשיו הארד של צוברי. אני מקווה שיזכרו את זה בעתיד. צריכים להשקיע תקציבים גדולים יותר בדור העתיד, בנוער".

אילת

הייתה זו הבוקר המדליה הישראלית השלישית שמגיעה מענף השייט, אחרי שתי המדליות של פרידמן (לצד הזהב באתונה, זכה גם בארד באטלנטה 96'). לא כולל מדליית הארד של החותר מיכאל קלגנוב בסידני 00', ב-500 מ' קיאק יחיד. בשכלול ההישגים, הרי שהג'ודו הישראלי, שהצמיח שלושה מדליסטים אולימפיים – יעל ארד ואורן סמדג'ה (ברצלונה 92'), וכן אריק זאבי (אתונה 04') – ושלאורך השנים נחשב לגאוות הספורט המקומי, איבד היום את מקומו בצמרת לטובת השייט.

"סטטיסטית, שייט כבר מזמן הוא ענף הספורט הלאומי של ישראל", סבור גם רוני מאיר. "זה הענף הכי הישגי שיש לנו, שהניב הכי הרבה גמרים בשנים האחרונות, ואני לא כולל את כל אותם אלו שסיימו במקום הרביעי בתחרויות השונות, והיו לא מעט כאלו. המסורת של שייט בישראל היא אדירה, בלי שום פרופורציות לגודל המדינה שלנו ולהשקעה הכספית בענף. לדעתי, אנחנו שווים בשייט למדינות הכי גדולות, שמקצות לטובת העניין תקציבים גדולים פי עשרות ממה שיש לנו כאן. איך אני מסביר את זה? מסורת, ידע, ובעיקר האנשים שעוסקים בענף. יש הרבה אנשים טובים במקומות הנכונים, וזו התוצאה".

ואם שייט הפך לספורט הלאומי, הרי שהעיר אילת, שמשקיעה משאבים רבים בספורט הימי, היא בירתו. "שייט הוא ענף הספורט מספר אחת באילת במשך כל השנים", ממשיך מאיר. "גם כשקבוצת הכדורסל הייתה בליגת העל, השייט היה גדול יותר. גם הרשות המקומית עשתה טוב כאשר מתגה אותו כספורט המוביל. כמעט כל בני הנוער בעיר עוברים בשייט וחווים אותו, בשלב זה או אחר. יש לנו 300 ילדים במרכז לחינוך וספורט ימי. אף אחד מהם לא מעשן, לא שותה. אלו ילדים שמגיעים ממשפחות טובות. ילדים שלא מקללים, לא רבים. וזה היסוד של המקום, זו המסורת, זו דרך החינוך. אומנם לא כולם יכולים להיות הישגיים ברמות הכי גבוהות, אבל האווירה במועדון האילתי היא מאוד משפחתית מצד אחד, אך בד-בבד מאוד תחרותית. אנחנו מוציאים המון אלופים ברמות הנוער. שחר הוא האלוף הראשון שאנחנו מוציאים ברמות הבוגרים, גם כי גל פרידמן ועמית ענבר שלטו בתחום לאורך שנים ארוכות, אבל הנה, גם לזה הגענו. ואם אתה שואל אותי, שחר צוברי הוא לא המדליסט האולימפי האחרון שיהיה לנו כאן".

שחר צוברי - הדרך לצמרת

מקום ראשון באליפות העולם לנוער עד גיל 17 ב-2002

מדלית כסף באליפות העולם לנוער ב-2004 בבולגריה

מקום שישי באליפות אירופה ב-2007 בקפריסין

מקום 8 באליפות העולם ב-2007 בפורטוגל

מדלית ארד באליפות העולם ב-2008 בניו זילנד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully