וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הגנה זה לא הכל

יובל שפירא

19.8.2008 / 19:59

לכל אחת מקבוצות ה-AFC צפון יש נקודות תורפה גדולות בחלק ההתקפי. יובל שפירא בודק מי מהן תצליח למזער נזקים בעונת 2008

הבית הכי קר בחטיבה האמריקאית הניב שתי אלופות בשנות האלפיים (בולטימור זכתה עוד בבית המרכז ז"ל, פיטסבורג עשתה זאת ב-2005), כששתיהן עשו זאת מעמדת הווילד קארד. הקבוצות הגיעו לריקוד הגדול ע"י הגנה דומיננטית והתקפה יעילה (או לא קיימת, במקרה של בולטימור), ואכן, הפילוסופיה השלטת בבית הזה היא הגנתית, כשכל 4 המאמנים הראשיים הגיעו מהצד שמנסה לזכות בכדור.

צפו למאבק משולש על ראשות הבית, שייהפוך לדו-קרב ככל שהעונה תתקדם. פיטסבורג תנסה לזכות שוב בראשות הבית, והרייבנס ינסו לסחוט מהליינבקר השני הכי טוב בהיסטוריה (מצטער אוהדי הרייבנס – LT) עוד עונה ממה שנשאר לו במיכל, כדי שהעונה הראשונה של המאמן הארבו לא תהיה קטסטרופה. הבנגאלים ינסו לקרוא תיגר על הפילוסופיה ההגנתית – בהציגם את משחק המסירה השני בטיבו בליגה, והגנה זוועתית , שבכל פעם שרואים אותה לא ברור איך מרווין לואיס הגיע מאחת בקבוצות ההגנה הכי טובות בהיסטוריה. וקליבלנד תנסה להמשיך במגמת השיפור.

קליבלנד בראונס

מאזן בעונה שעברה: 6:10, לא העפילו לפלייאוף.

הגעות בולטות: קו ההגנה קיבל שני יריבים לשעבר, היום חברי קבוצה – שון רוג'רס העצום מדטרויט וקורי וויליאמס מהפאקרס. בשיטת 3 הליינמנים של קרנל, וויליאמס יתופקד כאנד, ונראה איך יסתגל למעבר.

עזיבות בולטות: אין ממש. ליי בודן הקורנר אמנם לא שחקן גדול, אבל הסקונדרי של הבראונס נחלש כל כך, שכל עזיבה היא קריטית.

מה עשו בדראפט: לא יותר מדי. אני לא מתעצל, מה אתם מצפים מקבוצה שבחרה פעם ראשונה במקום ה-104? סבאג' בחר שחקנים עם המון פוטנציאל, אבל אף אחד מהם לא יעשה העונה משהו מיוחד. אם אני מוכרח לציין מישהו זה יהיה בו בל, שלולא פציעה לפני עונה היה נבחר הרבה יותר גבוה.

במכלאה אמנם לא התחדש יותר מדי בדראפט, אבל זה משום שסבאג' ניצל את הבחירות בשביל שחקנים אחרים. בריידי קווין הובא בשנה שעברה בתמורה לסיבוב ה-1 השנה, וויליאמס ורוג'רס בעד סיבובים 2 ו-3, בהתאמה. הבראונס ללא ספק היו אחת ההפתעות הנעימות של העונה שעברה (למי שלא אוהד של אחת מ-3 האחרות בכתבה), כשהצליחו לסיים במאזן חיובי ראשון מאז 2002 ועם 10 ניצחונות בפעם הראשונה מאז 1994.

החדשות הרעות: אני בספק אם זה יחזור גם השנה. קרנל מראה שהוא וסבאג' בונים נכון, כשההגנה (מקום 30 בליגה שנה שעברה) משתפרת בעיקר בתחום הקו, כפי שציינו. ההתקפה ממשיכה להיות מאוזנת, אבל יש סימן שאלה גדול על ג'מאל לואיס, שנתן עונה מצוינת וינסה לחזור עליה השנה. באוויר, דרק אנדרסון ימשיך להתקדם ביחד עם בריילון אדוארדס, שהראה שהוא רסיבר גדול עם עונה של 1,000+ ו-16 טאצ'ים. דונטה סטולוורת' הגיע מהפטריוטים, אבל למרות הסילון שיש לו בתחת לא מסוגל לעשות ראוט שכולל יותר משתי אותיות. בבראונס מקווים שהראש של קלן ווינסלו במקום הנכון, ושהוא ימשיך במגמת העלייה של שתי העונות האחרונות.

בהגנה, קו ההגנה המחודש חייב ללמוד לעבוד כמו שצריך בעיקר כדי לחפות על שני קורנרים חסרי ניסיון. דווקא הליינבקרים של הקבוצה מעוררים תקווה, כשהוא משלב בין ווימבלי וג'קסון הצעירים לדייויס השברירי ו-ווילי "מתושלח" מק'גינסט הותיקים (ובמקרה של מק'גינסט, ותיקים מאוד). בו בל הוא הרוקי היחיד שאפשר לראות פותח, אבל גם זה לא ממש ריאלי.

מאמנים: רומיאו קרנל אמנם מוכר בתור המתאם ההגנתי של הפאטס, אבל הוא ללא ספק חסיד של הטונה, שהיה המאמן שלו ב-3 קבוצות שונות (וגם המתאם ההגנתי שלו בטקסס טק). למרות 2 עונות קשות בכניסה לתפקיד, קרנל הוכיח שנה שעברה שמשהו טוב צומח במכלאה, והוא ללא ספק בונה קבוצה צעירה ומצוינת.

קליבלנד הייתה בשנים האחרונות הבדיחה הלא מצחיקה של הבית (החליפה את סינסי בתפקיד), אבל שנה שעברה היא נתנה בראש והראתה לכולם שהיא כבר לא השטיח הראשי, והפסידה את הפלייאוף בגלל שני ההפסדים לפיטסבורג. השנה אני בספק אם הם יצליחו לשחזר את התוצאות מאשתקד, וסבאג' בהחלט לקח סיכון כשמישכן את עתיד הקבוצה בשביל שחקנים שעכשיו בשיא.

מאזן צפוי: 8:8, ואני אופטימי. צפו לשיפור משמעותי שנה הבאה.

אתנחתא קומית: צ'רלס בנטלי, הסנטר שהובא לפני שנתיים בקול תרועה, נחתך מבלי ששיחק משחק אחד, מה שמראה שהבראונס הם עדיין הקבוצה שבחרה את טים קאוץ' לפני מקנאב, את קורטני בראון ראשון, ג'רארד וורן שלישי... אפשר להפסיק? אני אשתין במכנסיים).

פיטסבורג סטילרס

מאזן בעונה שעברה: 6:10, הפסידו לג'קסונוויל בשלב הויילד קארד

הגעות בולטות: ג'סטין הרטוויג, סנטר, מוולדה מור, רץ אחורי, ביירון לפטוויץ', קוורטרבק.

עזיבות בולטות: אלן פנקה, גארד, קלארק הגאנס, ליינבקר, אלן פנקה, גארד, אלן פנקה, גארד.

מה עשו בדראפט: רשארד מנדנהול, רץ אחורי, סיבוב 1, לימאס סוויד, תופס, 2, ברוס דיוויס, קיצוני הגנתי, 3. סה"כ דראפט מצוין לפלדות.

פיטסבורג, שהייתה רחוקה כפסע ממפגש עם ניו-אינגלנד, הפסידה את המשחק שסגר את העונה שלה ליגוארים, אבל מייק טומלין לא יכול להתייחס לעונה שלו כאל אכזבה. הוא הוכיח שגם ללא פורטר ההגנה סוחבת, והמעבר הצפוי למערך 4-3 נעשה בצורה נכונה ומבוקרת. בצד השני של הכדור, רות'לסברגר קבע שני שיאי פרנצ'ייז (טאצ'דאונים ורייטינג) והראה ללא ספק שהוא אבן-הפינה של המועדון בהתקפה. הבעיה הכי גדולה של פיטסבורג, אם עדיין לא הבנתם, היא עזיבתו של אלן פנקה למדולנדס. פנקה נבחר (ובצדק) ע"י גרג איסטרברוק (פרשן הפוטבול הכי טוב היום) ל-MVP של עונת האליפות של פיטסבורג. העזיבה שלו היא מכה קשה לקו התקפי מצוין, ובשביל דוגמא טובה אפשר להסתכל על שון אלכסנדר, שאחרי העזיבה של האצ'ינסון לויקינגים התדרדר מתותח-על לבשר תותחים. לווילי פארקר, שגם ככה סבל מפציעה, יהיה קשה בלעדיו, וגם לביג בן.

בדראפט פיטסבורג בחרה את רשארד מנדנהול, שרבים חשבו שיירד מהלוח עד אמצע הסיבוב הראשון. הוא רץ טוב, ומשלים את פארקר המהיר מצוין, אבל קיים חשש מסוים, כיוון שהייתה לו רק שנה אחת מלאה באילינוי. בנוסף, הקבוצה בחרה בדראפט את לימאס סוויד, שיתפקד במחזור 1 כבר כסלוט רסיבר, ואם יוכל להימנע מפציעות יש לו עתיד מבטיח בליגה. ברוס דיוויס מיו.סי.אל.איי, שאבא שלו נתן קריירה סולידית בתור אנד בחור השחור וביוסטון (אוילרס), יוסב כנראה לעמדת ה-LB, וינסה להשכיח את קלארק האגנס כמו שג'יימס הריסון, מהפתעות העונה שעברה, השכיח את פורטר. הסקונדרי של הסטילרס (מלבד פולאמלו, שגם הוא בהחלט לא נתן תפוקה מרבית בעונה שעברה) לא מהטובים בליגה, אבל למזלה ההגנה של פיטסבורג עדיין גורמת ליריבות לשקשק, בעיקר הפרונט 7. בסיבוב החמישי פיטסבורג בחרה את דניס דיקסון הברווז, אחד השחקנים הכי מלהיבים במכללות, שהיה מועמד להייזמן עד פציעה שגמרה לו את עונת הסיניור. בהתקפה פיטסבורג מציגה את הרסיבר החוסם הטוב בליגה, שהוא במקרה גם תופס לא רע, היינס וורד. אבל וורד כבר לא ילד, והמיכל מתחיל להתרוקן. חוץ מזה, כל עוד רעמת השיער של טרוי פולאמלו נמצאת שם, אני לא מהמר נגדם בבית הצפון.

מאמנים: טומלין הוא עוד אחד ממאמני הקאבר 2. הוא אימן את הסקונדרי האימתני של הבאקס בין 2001 ל-2005, ואחרי עונה אחת בלבד כמתאם הגנתי במינסוטה, עבר לאמן את הפרנצ'ייז הכי יציב בליגה. לפי הסטטיסטיקה של 2 הקודמים לו בתפקיד, עתידו מובטח. ברוס אריאנס, שקודם מהאירגון כדי להחליף את קן וויזנהאנט שעזב לאריזונה, ידוע גם כמאמן הקוורטרבקים הראשון של פייטון מאנינג. דיק לבו, המתאם ההגנתי המצוין שידוע בחיבתו העזה לבליצים (כפי שאפשר לראות במשחקים של קבוצתו) חזר ב-2004 בשנית למועדון, אחרי הרפתקה לא מוצלחת בשורות היריבה לבית, סינסינטי.

מאזן צפוי: 5:11, אלופי הבית.

בולטימור רייבנס

הגעות בולטות: פביאן וושינגטון, מגן פינה.

עזיבות בולטות: ג'ונתן אוגדן, תאקל התקפי, סטיב מקנייר, קוורטרבק (פרשו), מוסה סמית', רץ אחורי

מה עשו בדראפט: ג'ו פלאקו, קוורטרבק, סיבוב 1, ריי רייס, רץ אחורי, 2.

בסיום העונה שעברה, אוזי ניוסום, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, החליט שזה לא זה. אחרי עונה מאכזבת של 5 ניצחונות בלבד, הוא פיטר את בריאן ביליק, שהוביל את הקבוצה לניצחון בסופרבול ההוא, והיה המאמן במשך 9 עונות ביחד עם כל צוות האימון. הוא שכר את מאמן הקו האחורי של הנשרים, ג'ון הארבו, ומאמן שהוביל את קבוצתו לניצחון עליהם (הניצחון היחיד שלו באותה עונה, אבל היי, מה זה משנה) נשכר כמתאם התקפי – קאם קמרון. אמנם קמרון הוביל את היונקים לעונה הגרועה בתולדותיהם, אבל בתור מתאם בסן-דייגו הוא היה מצוין. למרות שבסופו של דבר ניוסום נרגע ושכר את רקס ריאן (הבן של באדי, אח של רוב, והמתאם ההגנתי בשלוש העונות האחרונות) ועוד כמה עוזרים חזרה, זה עדיין היה צעד, נואש אולי, לזעזע את המערכת ולנסות לאפשר לריי לואיס עוד הזדמנות לפלייאוף.

העורבים ספגו מכה קשה כשעמוד התווך שלהם בקו ההתקפה, ג'ונתן אוגדן הענק, הודיע על פרישה. אוגדן, שהיה הבחירה הראשונה של בולטימור אי-פעם בדראפט, אמנם נחלש בשנים האחרונות אבל עדיין היה אחד מהתאקלים הטובים בליגה. הוא משאיר אחריו חור גדול ומי שלא יהיה בעמדת המוסר יצטרך להתרגל לצד עיוור חשוף יותר.

המשפט האחרון מאפשר לי מעבר חלק לשאלה הקשה השנייה בהתקפה, והיא מי ינהל אותה. קמרון מתבסס בעיקר על התקפת החוף המערבי, ולכן היתרון הגדול ביותר של פלאקו – זרוע ההוביצר שלו – מתבטל. מצד שני, גם החיסרון הגדול של רוקי (לא מכיר את המחברת) מתבטל, כיוון שכמו שאמרנו, קמרון מביא שיטה חדשה. לא בולר ולא סמית' הרשימו ביותר במחנה האימונים או במשחק הפרי-סיזן הראשון, והכל עוד פתוח. אני מהמר על סמית', אבל מי שזה לא יהיה, הוא ייעזר בוויליס מגאהי המצוין ובאביר הארגמני (נורא רציתי לכתוב את זה) ריי רייס, שהיה ענק למרות גודלו בראטגרס, וכשמקג'ייהי יתעייף (או ייפצע, חשש ריאלי לחלוטין), הוא אמור להיות האיש של בולטימור. דריק מייסון וטוד היפ (למרות עונה מאכזבת) ימשיכו להיות הדומיננטיים במשחק המסירה, אבל בולטימור, כמו תמיד, תסתמך יותר על ההגנה שלה.

ואיזו הגנה מצוינת. ריי לואיס, למרות סימני שחיקה נראים לעין, הוא עדיין אחד הטובים בליגה כיום. מלבדו בעמדת הליינבקר נמצאים טרל סאגס המעולה ובארט סקוט (שזכור בעיקר מהמשחק נגד ניו-אינגלנד). גם הרוקי טבארס גודן צפוי לראות זמן משחק ולתרום. קו ההגנה העצום (בממדים וביכולת) כולל את טרבור פרייס, הלוטי נגאטה וקלי גרג. הבעיה הגדולה נמצאת מאחורה. סמארי רול וכריס מק'אליסטר הם שני קורנרים מצוינים, אבל שניהם בני 32 ולכן בולטימור עשתה טרייד עם אוקלנד והביאה את פביאן וושינגטון. אד ריד הוא סייפטי ענק, אבל בהחלט ראה ירידה גדולה במספרים שלו עונה שעברה.

מאזן צפוי: לוח המשחקים של הרייבנס לא קשה במיוחד, אבל עם מוסר לא מנוסה (או בולר, שזה אותו דבר) ובלי אוגדן הם לא יצליחו לעשות אתו יותר מדי. ההגנה של 2000 הייתה משהו מיוחד. 10:6.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

סינסינטי בנגאלס

מאזן ב-2007: 9:7

הגעות בולטות: אנטוואן אודום, קיצוני הגנתי, בן יוטכט, טייט אנד

לפני העזיבות, סיפור קצר: אודל ת'ורמן ודייוויד פולאק הם שני ליינבקרים שהגיעו ביחד לסינסי (מג'ורג'יה) ועזבו את הליגה מסיבות שונות. פולאק נפצע לפני עונה וגמר את הקריירה, ת'ורמן היה אחד מקובעי הטרנד בסינסי (הטרנד היה להיעצר) והושעה לשנתיים. אחרי שההשעיה נגמרה הוא שוחרר מהקבוצה, וביוני גודל השעה אותו עד לזמן בלתי ידוע אחרי עוד כישלון בבדיקת סמים.

עזיבות בולטות: מדיאו וויליאמס, סייפטי לנדון ג'ונסון, ליינבקר, ג'סטין סמית', קיצוני הגנתי.

מה עשו בדראפט: קית' ריברס, ליינבקר, סיבוב 1, ג'רום סימפסון, תופס, 2, פאט סימס, תאקל הגנתי, 3.

סינסינטי איכזבה מאוד שנה שעברה, כשעם כ"כ הרבה כשרון התקפי היא לא הצליחה לסיים עם 8 ניצחונות אפילו. קארסון פאלמר הוא אחד המוסרים הטובים בליגה, ויש לו כיום את צמד התופסים הטוב בליגה – צ'אד ג'ונסון וטי.ג'יי. חושמנ... הושמ... נו, מספר 84. ההתקפה שלהם הייתה ממוקמת בטופ-10, וזאת למרות משחק ריצה של פחות ממאה יארד למשחק. השנה, רודי ג'ונסון חייב להתעלות על הפציעות שלו ולשחק בעקביות אם הבנגאלס רוצים להגיע לינואר. יוטכט הכשרוני הובא מאינדי כדי לפצות על האובדן של הנרי, ונראה איך הוא ישתלב בהתקפה שלא ידועה בטייט אנדים דומיננטיים.

בהגנה, שינוי משמעותי היה נחוץ, והעזיבה של מדיאו וויליאמס המצוין פגעה בקבוצה. אבל אודום הוא ללא ספק שידרוג מג'סטין סמית', לנדון ג'ונסון ו-100 התיקולים שלו עזבו, אבל סינסי יכולה להתגבר על זה, בתנאי שכל הליינבקרים לא ייפצעו, כמו בעונה שעברה. השינוי הגדול בהגנה בא בעמדת המתאם.

מאמנים: מרווין לואיס הגיע ב-2003 על תקן גאון הגנתי, אבל לא ככה נראית סינסינטי. לואיס היה מתאם ההגנה של העורבים ב-2000, אז קבעו שיא ליגה בספיגת נקודות. בינתיים העונה שעברה הייתה הראשונה שלו בקבוצה עם מאזן שלילי, אבל מצד שני, רק פעם אחת הוא סיים עם מאזן חיובי. בוב ברטקאוסקי, מתאם ההתקפה, מחזיק במשרה מ-2001, ובהחלט ההתקפה היא החלק הטוב של סינסינטי. בהגנה, מייק זימר המצוין הגיע מאטלנטה (היה המתאם בדאלאס לפני כן) כדי להחליף את צ'אק ברסנאן.

מאזן צפוי: 8:8. משום מה ללואיס יש חיבה עזה למאזן הזה – 3 פעמים הוא סיים אתו את העונה. סינסי צפויה להתמודד עם 6 קבוצות של 10 ניצחונות ומעלה ב-8 המשחקים הראשונים. צ'אד ג'ונסון ימשיך להציק ולהיות הפרעה בחדר ההלבשה, והקבוצה לא תצליח להתרומם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully