מגרשי הפחים

מאז הגעתה של סיאטל לסופרבול של עונת 2005, הראתה ה-NFC מערב דעיכה גדולה. הסיהוקס שולטים בחטיבה הזו, אבל מלבד אותה עונה הם עושים זאת בדרך הדיפולט. זאת אומרת, כולם גרועים, רק שהם גרועים פחות. אחר כך, כשהם מגיעים לפלייאוף, הבלוף נחשף פעם אחר פעם.

השנה חוזרים הסיהוקס מעמדת הפייבוריטים של השנה שעברה לבית שכולל את סן פרנסיסקו המתחדשת, אריזונה המאותגרת וסט. לואיס שמחפשת את עצמה. האם יש סיבה להאמין שמשהו בבית הזה ישתנה ושהשנה נראה, סופסוף, קצת פוטבול איכותי?

מאזן ב 2007: 6:10

הצטרפו: מייק ווייל (OL), ג'וליוס ג'ונס (RB), טי.ג'יי.דאקט (RB)

עזבו: שון אלכסנדר (RB), ג'וש בראון (K), די.ג'יי. האקט (WR), קווין בנטלי (LB)

דראפט: לורנס ג'קסון (DE), ברנדון קוטו (K), קורטני טיילור (WR)

שני אירועים מקבילים יהיו בעלי השפעה מכרעת על עונת 2008 של הסיהוקס: העזיבה של שון אלכסנדר וההכרזה של הולמגרן על פרישה בתום העונה. הסיהוקס לקחו את בית המערב בפעם הרביעית ברציפות, יותר בגלל חולשה של היריבות מאשר הצטיינות שלהם. בפלייאוף החיסרון של משחק ריצה נורמלי, בעונה הכי גרועה של שון אלכסנדר מאז שהגיע לליגה, פגע קשות בקבוצה ותרם להדחתה בסיבוב השני של הפלייאוף.

אי אפשר להגיד על הנהלת הקבוצה שהיא לא הגיבה במהירות. הסיהוקס החליטו שהם ממשיכים הלאה ונפטרו מאלכסנדר, ג'ונס ודאקט הוחתמו וקו ההתקפה חוזק עם צירופו של מייק ווייל מקרוליינה. ההצלחה של משחק הריצה על שלל מרכיביו החדשים יקבע את מידת ההצלחה של הסיהוקס העונה.

מאמן: הולמגרן כבר הודיע שהעונה העשירית שלו בקבוצה תהיה גם האחרונה (הוא מתעתד לפרוש). לא רק זה, אלא שכבר הוחלט שמאמן קו ההגנה האחורי, ג'ים מורה, יחליף אותו. הרבה תלוי בתיפקודו של מורה במעמדו המעט מוזר כלפי השחקנים ושאר הצוות המקצועי. התסריט האופטימי יהיה יחסים טובים והעברה מסודרת של המקל בין מורה והולמגרן, בתוספת ניתוץ העכבות של הולמגרן (שבשנים האחרונות שקע בשבלוניות נוראית במהלכי המשחק שלו) בעונת הפרישה שלו. אם התסריט יתממש, לאוהדי ניצי הים יהיו הרבה סיבות לשמוח.

הגנה: לסיהוקס יש הגנה מהירה ואתלטית, אולי הכי אנדרייטד בליגה. מרכז ההגנה, חולית הליינבקרים שכוללת את לופה טאטופו המלהיב , פיטרסון (איך נתנו לך ללכת, איך?) והיל מהווה אחת מהחוליות האיכותיות והנמרצות בליגה ויכולה להטיל טרור על כל התקפה. בחוליה האחורית טרופנט מגיע מעונת קריירה ובקבוצה תולים תקוות דומות בקיצוני השני, קלי ג'נינגס.

התקפה: האסלבק קוורטרבק טוב ומוכח, ולמרות ירידה קלה במספרים שלו בעונה שעברה (שאת רובה ניתן לתלות בבעיות במשחק הריצה) לסיהוקס אין מה לדאוג בעמדה שלו. ג'וליוס ג'ונס אולי אמור לקבל את רוב הנשיאות, אך הוא לא עמד בציפיות שתלו בו הקאובויס וחובת ההוכחה לגמרי עליו. דאקט דווקא לא רע בתור רץ של דאון שלישי ושינוי קצב. ובל נשכח כמובן את הרץ המדליק מוריס בריבוע, שיכפול של ג'ונס, שעד כה נראה הרבה יותר טוב במשחקי טרום העונה. ואם חשבתם שמשחק הריצה זה סימן שאלה אז הנה הגענו לרסיברים, ופה המצב פשוט קטסטרופלי. בראנץ' פצוע ולא ברור בדיוק מתי יוכל לחזור לשחק. די ג'יי האקט עזב. בתחילת מחנה האימונים גם אינגראם (שנתן עונה בכלל לא רעה ב 2007) נפצע וייעדר כחודשיים. מה שמשאיר אותנו פחות או יותר עם נייט בורלסון הבלתי יציב. בורלסון שימש בשנה שעברה גם כמחזיר הבעיטות העיקרי והיה דווקא די טוב בתפקיד ככה שהעובדה שהוא ישחק כתופס ברוב המהלכים עלולה לפגוע בסיהוקס פעמיים.

תחזית: הסיהוקס יחנכו השנה איצטדיון חדש ומשוכלל, מה שיוצר בדרך כלל גל של התלהבות. אלא שבלי תופסים ועם רצים רכים מדי וחסרי נסיון ההתקפה תתקשה לשים נקודות על הלוח. 9:7 והולמגרן יעזוב בקול ענות חלושה.

מאזן ב 2007: 8:8

הצטרפו: טראוויס לה-בוי (LB), קלארק האגנס (LB)

עזבו: בריאנט ג'ונסון (WR), קלווין פייס (LB)

דראפט: דומיניק רוג'רס-קרומארטי (WTF???), ארלי דוסט (WR)

אם בכל קבוצה אחרת מאזן של 8:8 נחשב ללא בשר ולא חלב, אצל הקרדינלס זו הצלחה. שיפור מהעונה הקודמת, מאמן חדש שנכנס לתפקידו בצורה טובה, אצטדיון ביתי חדש שתרם למאזן ביתי מצוין (2:6), כל אלה משרים אופטימיות ומהווים משב רוח רענן במדבר הצחיח.

מאמן: קן ווייזנהאנט. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, הביא וויזנהאנט שיפור מיידי לקרדינלס, לפחות בצד ההתקפי. הוא גם הצליח להשפיע על השחקנים לחשוב חיובי ולהתאמץ על המגרש בעיקר באמצעות העובדה שהוא לא מתעסק בשטויות ואינו מושפע משמות. מי שטוב משחק. רוצים הוכחות? תשאלו את מאט ליינארט.

הגנה: ההגנה היתה לא רעה בפתיחת העונה שעברה אבל פציעות מצטברות דילדלו את השורות והחלישו את כוחה. במדבר זיהו את הבעיה הזו בדיוק והלכו על עומק הגנתי חזק מאוד בדראפט. קרומרטי אמור לתרום מיידית ויאפשר לאנטרל רול לעבור לעמדת הסייפטי ולהצטרף לאדריאן ווילסון המצוין שחוזר מפציעה. קרלוס דאנסבי שמוביל את חוליית הליינבקרים מחפש חבר לאחר האובדן של פייס וימצא אותו אולי בדמותו של לה-בוי שהצטרף. מה שבטוח זה שחסרונו של פייס יכאב פחות אם אוקפור יצליח לחזור מהפציעה שלו (החמיץ את כל העונה שעברה) בצורה טובה ויעמוד לפחות בחלק מהציפיות שתלו בו.

התקפה: לקרדינלס יש עדיין שניים מהתופסים הטובים בליגה ורץ אחורי שמביא תוצרת גם אם הוא מעבר לשיאו. לארי פיצג'רלד קיבל חוזה חדש וימשיך להוביל את התקפת הקבוצה. לעומתו ההנהלה תהיה חייבת לעשות צעד דומה עם בולדין שבוודאי קצת ממורמר על תשומת הלב (כלומר דולרים) הרבה שמקבל עמיתו. כדאי להם להזדרז, מכיוון שלמרות נטייתו להיפצע עדיין הצליח בולדין לתפוס תשעה ט"ד ב 2007. אדג'רין ג'יימס כבר לא אותו שחקן שהיה בקולטס והשנה הוא בן שלושים, גיל מבוגר עבור רוב הרצים. למרות זאת, הוא דורג רביעי ביארדים ב NFC שנה שעברה. הקרב המעניין בקרדינלס הוא על עמדת הק"ב. ליינארט פתח בשנה שעברה והיה מאוד לא יציב. באותו זמן קורט וורנר הותיק ניהל את התקפת הנו-האדל בהצלחה רבה ונטל סופית את המושכות כשליינארט נפצע. התוצאה? עונה מצוינת של וורנר עם 27 ט"ד וקרוב ל 3,500 יארד – כאב ראש לא קטן לווייזנהאנט. התחרות בין השניים על משרת הקוורטרבק הפותח צפויה להימשך לאורך מרבית קדם העונה.

תחזית: ההגנה צריכה רק להשאיר את הקבוצה במשחק, פיץ ובולדין יתפסו כדורים לא משנה מי המוסר ולאדג' נשארה לפחות עוד עונה אחת בטנק. תוסיפו לכל זה את ווייזנהאנט ואת החולשה של היריבות לבית....6:10. פלייאוף בייבי!

מאזן ב 2007: 11:5

הצטרפו: אייזק ברוס (WR), ג'סטין סמית' (DL), טקיאו ספייקס (LB), בריאנט ג'ונסון (WR), דשון פוסטר (RB)

עזבו: בריאנט יאנג (DL, פרש), לארי אלן (OL, פרש), מרקז דאגלס (DL), דרק סמית' (LB)

דראפט: קנטואן באלמר (DL), צ'ילו ראשל (OL)

אוי הניינרס, הניינרס. יש לי תחושה עמוקה שהעורך נותן לי בכל שנה לכתוב דווקא על הבית הזה רק כדי לזרות לי עוד קצת מלח על הפצעים. מניאק. לפחות אחרי עוד עונה של מפחי נפש בלתי נגמרים כולנו מגיעים לעונה הזו נטולי ציפיות לחלוטין. הנה, מי אמר שלנולאן אין שום הישג? נראה שהניינרס לא עשו מספיק כדי לשפר את נקודת החולשה העיקרית שלהם, ההתקפה, וחבל, כי יש להם הגנה לא רעה בכלל.

מאמן: הניינרס "מתגאים" בהתקפה הגרועה בליגה כבר שלוש עונות, מה שמתלכד באופן לא מפתיע עם הגעתם של המאמן הראשי בעל האוריינטציה ההגנתית מייק נולאן והבחירה מספר אחת בדראפט, הקוורטרבק המוגבל אלכס סמית'. בעונה שעברה מצאתי את עצמי לראשונה מאז שנות השמונים פשוט מתבייש להיות אוהד הקבוצה. לעניות דעתי התמורה, לפחות לגבי נולאן, הייתה צריכה להיות היפרדות (עדיין) כידידים. במקום זה נולאן קיבל הצבעת אמון מההנהלה וגם מתנת בונוס, מאמן התקפה רביעי בארבע שנים, מייק מארץ. מארץ נחשב פעם לגאון התקפי בימי סט. לואיס העליזים. שנותיו האחרונות מביישות את בחרותו ונותר רק לקוות שהוא לא בא לעשות עלינו סיבוב ולברוח. לא שזה משנה, כך או כך בשנה הבאה הרי יחליף אותו מישהו אחר.

הגנה: פטריק וויליס. האמת שאפשר לסכם את כל העונה שעברה בזה...

וויליס, רוקי השנה והשחקן הכי טוב בקבוצה ללא תחרות בכלל, היווה לבדו סיבה לראות את המשחקים המשמימים של הניינרס ב-2007 (מכיוון שאף אחד מכם לא ראה תצטרכו להאמין לי בעניין הזה). שחקן אתלטי, מהיר, חזק ובעל אינטליגנציית משחק נדירה, וויליס נתן עונה נהדרת ועורר תגובות נדהמות בכל רחבי הליגה. לאחר הפרישה של בריאנט יאנג (ווי לאב יו מאן!), השריד האחרון מהאליפות לפני 13 שנה, וויליס יהפוך ודאי למנהיג הטבעי של ההגנה. שאר שחקני ההגנה של הפורטי ניינרס הצליחו להסתגל סוף-סוף להגנת ה 3-4 של נולאן ולמעשה החזיקו את הקבוצה במשחק לאורך רוב העונה שעברה.

התקפה: אז ההתקפה הגרועה בליגה תולה את תקוותה במארץ, שלא נחל הצלחה כבירה בקדנציה האחרונה שלו בדטרויט. ההחלטה הראשונה של הצוות המקצועי היא על זהות הקוורטרבק הפותח. נולאן טוען שהתחרות פתוחה לגמרי בין סמית', שון היל ואו'סאליבן (הנדוניה של מארץ מהליונס). למי שמחפש אירוניה, ארון רוג'רס שהתחרה עם סמית' על הבחירה הראשונה בדראפט 2005, יפתח השנה לראשונה במדי גרין ביי. כמה הבדל עושות שלוש שנים... חוליית הרסיברים קיבלה חיזוק משמעותי עם החתמתם של ברוס, הול אוף פיימר שמארץ מכיר היטב, ובריאנט ג'ונסון. לב ההתקפה יהיה שוב פרנק גור, אולי בתפקיד "מרשל פולק" מההתקפה הגדולה ההיא. ההחתמה של פוסטר היא בעיקר תעודת ביטוח למקרה שגור יפצע.

תחזית: לפני עונה או שתיים המלצתי כאן בחום לנולאן להרים טלפון לביל וולש ולקבל ממנו כמה עצות לפני שיהיה מאוחר מדי. עכשיו מאוחר מדי. 10:6, נולאן לא שורד את העונה (טוב, זה משאלה יותר מתחזית).

מאזן ב 2007: 3:13

הצטרפו: ג'וש בראון (K), ג'ייקוב בל (OL), טרנט גרין (QB), רשה קאלדוול (WR)

עזבו: אייזיק ברוס (WR), ג'ף ווילקינס (K, פרש) ברנדון צ'ילר (LB)

דראפט: כריס לונג (DL), דוני אייברי (WR), ג'סטין קינג (DB, נפצע, בחוץ לכל העונה)

הראמס מתחילים את העונה הנוכחית אחרי שנה מזעזעת מבחינתם, שבה ניחתו עליהם אינספור מכות ופציעות. הם מגיעים אליה גם בלי אחד מהסמלים שלהם, התופס אייזיק ברוס, שהועזב וחתם בסן פרנסיסקו. גם ג'ף ווילקינס הותיק, הבועט היציב והמצוין יחסר לאחר שפרש בתום העונה שעברה.

מאמן: סקוט ליינהאן לא ציפה שכך תיראה עונתו השניה בסה"כ כמאמן ראשי. פתיחת העונה הגרועה והפציעות שהצטברו הכניסו את הקבוצה לסחרור שאותו יהיה חייב ליינהאן לעצור בפתיחת העונה הזו. למרות היותו מוח התקפי מוערך, התקפת הראמס נראתה חסרת מחץ בשתי העונות שלו עם הקבוצה. בדיוק לשם כך צורף לצוות המקצועי אל סונדרס, המתאם ההתקפי של הרדסקינס. צירופו של סאונדרס אמור לסייע לליינהאן להתפנות לניהול כל מערכי הקבוצה.

הגנה: קשה לאתר בהגנה של הראמס שמות גדולים או שחקנים שמשנים מומנטום של משחק. השחקן הטוב ביותר בעונה שעברה היה הליינבקר ווית'רספון שהוביל את הקבוצה כמעט בכל סטטיסטיקה הגנתית שיש. קורי צ'ייבוס הסייפטי המאכזב כבר כנראה לעולם לא יצדיק את ההייפ שהגיע איתו. השדרוג הגדול אמור להגיע בקו ההגנה, שם ליטל חוזר מפציעה שהרסה לו את רוב העונה שעברה וכריס לונג כנראה יפתח היישר מהסיבוב הראשון בדראפט. כדי להגיע לאן שהוא, הראמס חייבים לפתח פאס ראש נורמלי.

התקפה: אח, איפה הימים של "ההצגה הגדולה בתבל". מארק בולג'ר נתן עונה מזעזעת, אבל הוא קוורטרבק שזקוק לזמן כדי למסור בצורה יעילה וקשה להגיד שזה מה שנתן לו קו ההתקפה המדולדל והפצוע שלו. טרנט גרין שהצטרף נמצא מעבר לשיא ולא יכול לשמש הרבה יותר ממחליף. סטיבן ג'קסון הוא רץ נהדר שיכול לעשות הכל (נכון לרגע זה הוא עדיין בהולדאאוט) ובשנה שעברה סבל אף הוא מפציעות ומהתפקוד של קו ההתקפה. סונדרס כבר הודיע שהוא בונה עליו כמרכז ההתקפה בעונה הקרובה. השאלה הגדולה היא מי ייכנס לנעליים של ברוס. טורי הולט עדיין תופס נהדר אבל מתחיל להיות מואט על ידי גילו (32) והוא חייב תופס סולידי לצידו שייקח קצת מתשומת הלב של ההגנה. כשלאיש הזה קוראים דרו בנט, תופס לא רע אבל מהסוג שנפצע יותר מדי, המצב לא מאוד מעודד. אולי אחד מהרוקיס יתעלה וישתלט על מקום בהרכב.

תחזית: לא מאוד אופטימית, בעיקר בהתחשב בלוח המשחקים בפתיחת העונה (איגלס, ג'איינטס, סיהוקס, בילס ואחרי הביי רדסקינס, קאובויס והפטריוטס). 11:5