גם בלי תחרות הולך להיות מעניין

"על הנייר, באיירן מינכן הולכת לזכות באליפות בהליכה", אמר לותר מתיאוס, מאמן מכבי נתניה, ל"יורוספורט", ערוץ הטלוויזיה בו הוא שימש כפרשן. על מתיאוס אפשר להגיד הרבה דברים, אבל אי אפשר להאשים אותו בחיבת יתר לקבוצת נעוריו, בטח לא למאמן שלה, יורגן קלינסמן.

מתיאוס דואג לבקר את באיירן בכל הזדמנות שיש לו. בעיקר הוא עושה זאת בטוריו האישיים ב"בילד". לאחרונה הוא טען: "כשסיפרו לי שקלינסמן יאמן את באיירן, חשבתי שהתאריך הוא אחד באפריל". יחד עם זאת, גם מתיאוס מבין שהסיפור של הבונדסליגה, נגמר לפני שהתחיל.

הבונדסליגה, אחת הליגות האטרקטיביות, הפופלאריות והצבעוניות בעולם, חוזרת בסוף השבוע עם מספר שאלות שכולן סובבות סביב האלופה באיירן מינכן. כיצד יתמודד קלינסמן, מאמן שהתנסה רק באימון הנבחרת במונדיאל? כיצד תסתדר האלופה בעידן שאחרי אוליבר קאן? ושאלת מיליון הדולר: האם יש קבוצה שיכולה לאיים על המכונה המשומנת?

"לכל הקבוצות תהיה מוטיבציה גבוהה במיוחד נגד באיירן", סבור מתיאוס, "לברמן יש קבוצה טובה ושאלקה עשתה רכש מצוין. הבנודסליגה לא תהיה משעממת", הוסיף המאמן, וסיכם: "באיירן היא תמיד הפייבוריטית, אבל יריבותיה התחזקו בצורה כזו שהם מייצגות יותר טוב את הכדורגל הגרמני", בכל זאת, בלי עקיצה אחת לפחות, הוא לא מסוגל.

הצל של אוטמר היצפלד ירחף לאורך כל העונה באליאנז ארנה. המאמן, שעכשיו מדאיג את דרור קשטן כמאמן נבחרת שוויץ, אימן בעשור האחרון בשתי קדנציות במועדון. יחד איתו, באיירן זכתה בחמש אליפויות, שלושה גביעים ובליגת האלופות. כשבאיירן נקלעה לעונה רעה, האצבע של פרנץ בקנבאואר הייתה קלה על ההדק. פליקס מגאת פוטר והיצפלד נקרא להציל את המצב. קלינסמן, למרות שמו הגדול, הוא עדיין מאמן ללא ניסיון. הוא לא עבד מעולם בקבוצה, ולא מכיר את הלחץ של באיירן מנקודת המבט של המאמן.

מצד שני, הוא הצליח להתמודד בהצלחה עם ציפיות של מדינה שלמה במונדיאל הביתי לפני שנתיים. גרמניה שלו הציגה כדורגל התקפי, הרפתקני ואפילו קצת ילדותי. הפילוסופיה ההתקפית של צורת משחק בה כולם עולים למעלה, גם במחיר של הזנחת ההגנה, מאפיינת מאוד את הבונדסליגה, ובמיוחד את סגל השחקנים של באיירן. קבוצת החלומות שבנה היצפלד בקיץ שעבר, וכוללת את פרנק ריברי, לוקה טוני ומירוסלאב קלוזה דרסה את הליגה בלי להסתכל אחורה. קלינסמן לא יבקש מהם לבצע סגירות אלכסוניות או יכביד בהרצאות טקטיות. כך שעל פניו, הפייבוריטיות של באיירן לתואר מובנת.

קלינסמן השיג מיני ניצחון ראשון בקיץ. הוא הצליח להשאיר במועדון את כל השחקנים הבכירים. פיליפ להאם כבר היה חתום בברצלונה, לוקאש פודולסקי ובסטיאן שווינשטייגר ארזו מזוודות ליובנטוס ופרנק ריברי פלרטט עם הליגה הספרדית. כולם נשארו. מנגד, באיירן לא הצליחה לפתות את השמות שרצתה, כמו מריו גומז, אלכסנדר חלב וג'נארו גאטוסו וצירפה רק את טים בורובסקי הנפלא לעמדת הקשר האחורי.

הבעיה הנוספת של באיירן נמצאת בעמדת השוער. אוליבר קאן פרש בגיל 40 והשאיר את הבמה ליורש, מיכאל רנסינג. הוא רק בן 24, שיחק רק 23 משחקים בקריירה בקבוצה הבוגרת, והוא זה שיצטרך להיכנס לנעליים הגדולות של אולי. כתגבור, ואולי כאקט של חוסר אמון, הובא למועדון שוער מנוסה, האנס יורג בוט (34), שישב בעונה שעברה על הספסל בבנפיקה. בקבוצה כל כך התקפית, רנסינג יצטרך לספק את השקט. העיניים יהיו נשואות אליו, וההשוואה לאביו הרוחני, תהיה אחת ממשימותיו הרבות העונה.

ההעפלה של שאלקה 04 לרבע גמר ליגת האלופות אשתקד, העשירה את קופת המועדון ב-40 מיליון יורו. המאמן ההולנדי פרד רוטן והמנג'ר אנדי מולר ניצלו את הכסף עד התום. המאמן ההולנדי התעקש וקיבל את שחקנו לשעבר בטוונטה, אורלנדו אנגלאר, אחת ההפתעות הנעימות של הולנד ביורו. אליו הצטרף ג'פרסון פרפאן מפ.ס.וו איינדהובן, שבינתיים נפצע במשחק ליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד ולא יפתח את העונה.

רוטן בונה על קבוצה צעירה, אטרקטיבית והתקפית. אנגלאר ינווט במרכז, ג'רמיין ג'ונס, איבן ראקיטיץ' ישחקו בצדדים, יחד עם המגנים כריסטיאן פאנדר, ראפיניה והייקו ווסטרמן, ובחוד ישחקו פרפאן וקווין קוראני הבלתי נגמר. מאחוריהם יעמוד בשער מנואל נוייר, הדבר הכי קרוב להיות היורש האמיתי של אוליבר קאן.

במשאל מאמנים שנערך על ידי המגזין "קיקר", הימרו כל מאמני הבונדסליגה על באיירן כאלופה, אבל רוטן היה הקרוב ביותר לתת הצהרת כוונות: "באיירן היא תמיד הפייבוריטית, אבל שאלקה הראתה התקדמות חיובית בעונה שעברה, ואנחנו רוצים לחזור על זה שוב גם העונה". בקרב הפרשנים, הקבוצה הצעירה של רוטן היא המועמדת המובילה לתת את הפייט. במילים אחרות, הפייבוריטית לסיים כסגנית האלופה. יש רק בעיה אחת, מעבר לסגל הנוצץ של באיירן: הלוזריות ההיסטורית של שאלקה.

הקבוצה של תומאס שאף מהווה את אחד מסימני השאלה הגדולים של הקיץ. מצד אחד, ברמן היא הקבוצה היציבה ביותר בבונדסליגה בשנים האחרונות. מאז זכתה באליפות ב-2004, היא סיימה פעמיים שלישית ופעמיים כסגנית אלופה. מצד שני, היא איבדה שחקנים משמעותיים בקיץ, לא התחזקה ועומדת בפני סכסוך עם הכוכב הגדול ביותר שלה, דייגו הברזילאי.

מלבד בורובסקי, אחד מעמודי התווך של ברמן בעונה שעברה, איבדה הקבוצה גם את איבן קלאסניץ', שעזב לנאנט. הבעיה שמדאיגה את ראשי המועדון היא הסכסוך עם דייגו. הכוכב הברזילאי לא הסכים לוותר על האולימפיאדה וברח ממחנה האימונים של הקבוצה, היישר לבייג'ינג. עוד קודם לכן, איים דייגו לתבוע את ברמן אם לא תשחרר אותו. במועדון חששו מהחרפת המשבר, ולא ניצלו את תקדים ליאו מסי, כדי לקרוא לקשר לחזור הביתה.

לאחר עזיבתו של בורובסקי, ברמן תקום ותיפול על מצב רוחו של דייגו, שבינתיים לא מראה כדורגל גדול בבייג'ינג. עוד שם גדול, הוגו אלמיידה, נזנח לחלוטין על ידי פליפה סקולארי ביורו, כמו גם החלוץ מרקוס רוזנברג, שישב על הספסל השבדי. הנקודה הזו מהווה את הבעיה של ברמן. הסגל עמוס כשרונות צעירים, אך הכוכבים הצעירים שבו, עדיין לא הבשילו לרמה של סופרסטארים בינלאומיים שיכולים להוביל קבוצה או נבחרת.

את הבאלאנס ההגנתי בקבוצה הסופר התקפית של תומאס שאף, יצטרך לספק טורסטן פרינגס. הקשר הוותיק נתן את האיזון בנבחרת הגרמנית ביורו. ללאו זה לקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר, לאחר מספר ניסויים, פרינגס היה המנוע בקישור האחורי שניווט את הנבחרת עד לגמר. הניסיון שלו והיצירתיות של השאר, אמורים להספיק לברמן לעוד עונה בצמרת הגבוהה. לא יותר מזה.

מבין יתר הקבוצות, יש לשים לב בעיקר לוולפסבורג של פליקס מגאת, שעשתה את הרכש הבולט ביותר במהלך הפגרה. שני שחקני נבחרת איטליה, כריסטיאן זקארדו ואנדראה ברזאלי, נחתו בוולקסוואגן ארנה, יחד עם הקשר המצוין, זבזדאן מיסימוביץ', אשתקד בנירנברג. מגאת דאג לצרף שורה של שחקנים צעירים ומוכשרים, במטרה להיאבק על כרטיס לליגת האלופות.

19 שערים כבש בעונה שעברה מריו גומז עבור שטוטגרט, אבל היכולת הירודה ביורו, ההצעות הגוברות ופציעה טורדנית, מעמידים בסימן שאלה את יכולתו לשחזר את היכולת עונה נוספת. בשטוטגרט מקווים שצ'יפריאן מאריקה, החלוץ הרומני שהיה בסגל ליורו אך לא שיחק בגלל פציעה, ימשיך את הכושר המצוין ממשחקי טרום העונה. בשטוטגרט נראה העונה גם את השוער יינס להמאן, אולי בעונת פרישה, ובלם נבחרת הולנד, חאליד בולהארוז.

המבורג של מרטין יול ההולנדי, תנסה להתרגל לחיים שאחרי רפאל ואן דר וארט, שנמכר לריאל מדריד. מחליף עדיין אין, אבל סגל השחקנים של יול משאיר מקום לאופטימיות. עם מוחמד זידאן, המצרי הנהדר, איביצ'ה אוליץ', פאולו גררו, דויד ירולים ונייג'ל דה יונג, יול יקווה להחזיר את המבורג לליגת האלופות, אחרי שקודמו בתפקיד, יוב סטיבנס, סיים רק במקום הרביעי בעונה שעברה.

באייר לברקוזן, שאכזבה מאוד בעונה שעברה, לא ביצעה שינויים גדולים בסגל. ברונו לבאדיה הצעיר מונה למאמן במקום מיכאל סקיבה שפוטר. שחקן הרכש המרכזי שהובא בקיץ הוא רנאטו מפלאמנגו, ולברקוזן, שלא הרשימה במשחקי ההכנה, תתקשה להיות פקטור משמעותי בצמרת.

לראשונה מזה למעלה מ-20 שנה חוזרים הישראלים לבונדסליגה. דוד פיזנטי רץ על הקו בפ.צ קלן במהלך שנות ה-80, והגיע עם הקבוצה לגמר גביע אופ"א, העונה יעשו זאת רוברטו קולאוטי וגל אלברמן במדי בורוסיה מנשנגלדבאך, קבוצת פאר בשנות ה-70 וכיום, העולה החדשה, שמקווה להבטיח את הישארותה בליגה, בלי מלחמות הישרדות.

אם לשפוט לפי משחקי ההכנה, בהם מנשנגלדבאך הרשימה מאוד בניצחונות על יריבות חזקות כמו ולנסיה והירנביין, הרי שצמד הישראלים, לפחות בשלב הראשון, לא מתוכננים לפתוח בהרכב. לקולאוטי צפויה תחרות עם חלוץ נבחרת גרמניה, אוליבר נויביל הבלתי נגמר, שרשם הופעות ביורו, והחלוץ הקנדי, רוב פרינד, שכבש 18 שערים בעונה שעברה. הקבוצה צירפה חלוץ נוסף, קארים מטמור, צרפתי ממוצא אלג'ירי, שהגיע מפרייבורג. קולאוטי סבל בעונה שעברה מפציעות שמנעו ממנו לשחק במשך רוב העונה. הקיץ הוא כשיר ונראה חד במשחקי האימון.

המתחרה הגדול של אלברמן על מקום בהרכב הוא פטריק פאווה, הקשר האחורי ההולנדי, אקס פיינורד. פאווה כבר בן 33 ולמרות ניסיונו הרב, נראה שאלברמן צפוי לקבל הזדמנויות רבות להוכיח את יכולתו. בינתיים, זוכה הישראלי למטר מחמאות מהצוות המקצועי ומעיתונאים גרמנים המסקרים את הקבוצה.

הכוכב של מנשנגלדבאך הוא אולי הדבר הבא בכדורגל הגרמני, מרקו מרין, רק בן 19, אך כבר שחקן סגל נבחרת גרמניה הבוגרת. לאו בחר שלא לקחת את שחקן הכנף ליורו וספג ביקורות קשות מהקולגות בבונדסליגה. מרין, שיכול לשחק גם מתחת לחלוץ, הוא שחקן סופר יצירתי ובעל טכניקה מדהימה, ששולט ללא עוררין בקישור של מנשנגלדבאך. שיתוף הפעולה שלו עם פרינד ונויביל ריסק את הגנות ליגת המשנה, עכשיו מתחיל המבחן האמיתי של הילד.