מי בנה עליהם?

לא ברור אם זה מהלך של הוועד האולימפי במטרה להנמיך את הציפיות מאריק זאבי, אבל את החודשים האחרונים העבירו שם בלשכנע אותנו (ואפילו בהצלחה) שאנדי רם ויוני ארליך הם הפייבוריטים הישראלים הראשיים למדליה אולימפית בבייג'ינג, יחד עם השייטים גידי קליגר ואודי גל. אולי לא לקחו בחשבון שההגרלה במשחקים האולימפיים יכולה לזמן להם יותר מחמישה זוגות ברמה שלהם לפחות. אולי לא לקחו בחשבון את העובדה שעבור ארליך ורם המשחקים האולימפיים הם לא יותר גדולים מארבעה טורנירים שבהם הם משחקים מדי שנה. כנראה שגם לא לקחו בחשבון שארליך ורם לא רגילים לשהות בתחרויות במסגרת של נבחרת, ועוד כשהחברים שלהם ממתינים בקוצר רוח ליום הגורלי שלהם בארבע שנים. הם מודים שהתאכזבו מלאכזב אותנו הישראלים, אבל בזה הם הודו גם אחרי הפסדים בגביע דייויס – כנראה שעבורם האכזבות בשני המפעלים האלה זהות.

את ראשי המשלחת הישראלית לבייג'ינג רואים מן הסתם בכל מקום שבו מתחרים הספורטאים הישראלים, אבל הציפיות גרמו לכך שלמגרשים הקטנים של מרכז הטניס בבייג'ינג הגיע כמעט כל ישראלי שנמצא בתפקיד בבירה הסינית. עסקנים, אנשי שגרירות, שר הספורט, מאבטחים, סטודנטים, יהלומנים, יבואנים וכמובן עיתונאים בהרכב מלא – כולם הגיעו למגרשים הקטנים, שמכילים בקושי 200 מקומות, כדי לצפות בכוכבים הגדולים שחר פאר, ציפי אובזילר, אנדי רם ויוני ארליך. ספורטאים מקצוענים כבר הרבה שנים, שרגילים להסתובב בעולם כמעט כל השנה ולשחק "למען עצמם", כמו שחלקם אומרים. אז נכון שפאר בסיבוב השני ואובזילר בסיבוב הראשון נתנו פייטים יפים, ונכון שארליך ורם קיבלו הגרלה אכזרית, אבל פייט יפה לא מספיק כדי לזכות במדליה אולימפית. אריק זאבי, למשל, נתן פייט יפה בסידני 2000, בדיוק כמו שרם וארליך נתנו באתונה 2004. זאבי חזר אחרי 4 שנים וניצל את הניסיון מ"הפייט היפה" כדי לזכות במדליה אולימפית. ארליך ורם המשיכו להתנהג בדיוק כמו באתונה, סימנו וי על עוד טורניר פחות מוצלח ומכאן הם ימשיכו לאליפות ארצות הברית הפתוחה – לא פחות חשוב.

אז בפעם הבאה שאנחנו בונים על טניסאים ישראלים במשחקים האולימפיים, צריך לזכור כמה דברים. הם יזכו בחוויה מיוחדת לכל החיים, אבל בשבילם זו תמיד תהיה עוד מטרה ובסופו של דבר – עוד נסיעה. שלא תטעו: לא צריכה להיות לאף אחד טענה לטניסאים הישראלים. מצד שני, כשמדובר בטניס במשחקים האולימפיים, עזבו אתכם מכל האשליות האלה. תשאירו אותם לספורטאים עם חלום אולימפי אמיתי, כמו אריק זאבי.